עמ"נ 5268-04-15 לוקי בניה ופיתוח בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל

מבוא

בין המערערת למשיבה- עיריית טירת כרמל (להלן: העירייה) מתנהלים הליך בפני וועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית טירת הכרמל, בעניין חיובי ארנונה משנת 2011 ועד לשנת 2014 כולל. ביום 1.10.2014 התקיימה ישיבה בפני וועדת הערר במסגרתה נקבעו מועדים להגשת תצהירי הצדדים בפני הוועדה.

וועדת הערר בהחלטתה מיום 19.2.2015, ציינה כי עד למועד זה המערערת לא הגישה תצהיריה וכל אשר עשתה הוא הגשת בקשות לדחיית המועד להגשת התצהירים מפאת סיבות שונות, שעניינם מסמכים שביקשה לקבל לידיה מהמשיבה. בקשתה לדחות מועד הגשת התצהירים נדחתה על ידי וועדת הערר שקבעה כי על המערערת להגיש תצהיריה תוך 30 יום ממועד ההחלטה, תוך שהיא קובעת כי:

"על העוררת להגיש את תצהיריה ע"פ המסמכים המצויים בידיה וככל ויש לעוררת השגות בעניין המסמכים אשר הומצאו ו/או אשר לא הומצאו לידיה תפרטם בסיכומים אשר יוגשו על ידה לאחר הדיון שיתקיים לאחר הגשת התצהירים".

המערערת אשר סברה כי נפלה טעות בהחלטת הביניים של וועדת הערר, הגישה ערעור מינהלי על החלטה זו, החלטה שמתייחסת לטענתה לנושא גילוי פנקסיה הממוחשבים של העירייה וביישום פסקי דין של בית המשפט העליון והמחוזי בנושא.

מעיון בכתב הערעור לא הבנתי מהן ההחלטות עליהן הוגש הערעור המנהלי, מהו מועד מתן ההחלטות ומהו המועד בו התקבלו אצל המערערת, ולכן הוריתי למערערת בהחלטתי מיום 12.4.2015 להבהיר נושאים אלו, וכן להבהיר מהו הבסיס להגשת ערעור מנהלי על החלטת ביניים.

המערערת בהודעתה מיום 28.4.2015, הבהירה כי קיימת אפשרות להגשת ערעור על החלטת ביניים של וועדת הערר, אך הדבר נועד למקרים חריגים, וכי מקרה זה הוא מקרה חריג. המערערת הבהירה כי במסגרת עררים שהגישה אלו עלו לטענתה טענות חוזרות, לפיהן: הנכס אינו ראוי לשימוש, היקף הקרקע התפוסה שצורפה לשומה שגוי חויבו שטחים פתוחים, חויבו חניות שלא היו בחזקת המערערת ולא הוטמע פסק דין שניתן בעת"מ 21748-06-09 שהתנהלה בין הצדדים, ולכן לטענתה נוצרה הטעייה ביתרות החובה ככל שאלו קיימות.

לטענת המערערת בירור טענות אלו מחייב גילוי מסמכים מפנקסיה הממוחשבים של העירייה, גילוי דפי חשבון מלאים לכל שנה ושנה פי סיווגים ושטחים. המערערת הבהירה כי הערעור מתייחס להחלטת וועדת הערר מיום 19.2.2015, החלטה אשר התקבלה אצלה לטענתה ביום 25.2.2015.

תמצית טענות הצדדים

1. העירייה הגישה בקשה לסילוק הערעור על הסף, בשל האיחור בהגשתו מבלי שנתבקש אישור לכך, ובשל העובדה כי מדובר בערעור על החלטת ביניים של ועדת הערר אשר ניתן במקרים חריגים בלבד ומקרה זה אינו מהווה מקרה חריג המצדיק הגשת ערעור.