ת"פ 199-05-14 מדינת ישראל נ' ב.ב.(עציר)

א.רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

1. על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.4.14 בשעה 04:36 או בסמוך לכך, ברחוב הגדוד העברי 33 בתל-אביב, פנה הנאשם לגב' י.ק. (להלן – המתלוננת), ודרש ממנה להתקרב אליו. משסירבה המתלוננת לעשות כן החל הנאשם לקלל אותה באומרו: "מה את לא שומעת, את חרשת יא זבל". בתגובה ענתה המתלוננת לנאשם ואמרה: "מה אתה רוצה ולמה אתה מקלל אותי זבל. אתה זבל". בשלב זה שלף הנאשם סכין וניסה לדקור את המתלוננת ואת בן זוגה שהיה עמה, מר א.ט.להלן – המתלונן). עוברי אורח ניסו להגן על המתלוננת והנאשם ברח מהמקום.

2. לאחר סריקות אותר הנאשם, כשהוא אוחז בתיק שחור ובו סכין ושטר כסף מזויף על סך 100 ₪ (להלן – הסכין ושטר הכסף המזויף, בהתאמה). השוטר עוז פתאי הודיע לנאשם על מעצרו, אך הנאשם התנגד הנאשם לכבילתו באזיקים תוך שהוא מנופף בידיו לכל עבר. בהמשך הדברים, בתום חקירת הנאשם בתחנת המשטרה, איים הנאשם על החוקר, השוטר ביינה דבב, באומרו: "אם היית בחוץ בלי מדים, הסכין זה היה עליך ולא עליה כי אני לא מפחד מהמעצר בישראל. אני הייתי עצור בבור זה בשבילי בית מלון. אתה יכול לבוא לברר מי אני. תשאל מי זה ברהה, יגידו לך מי אני".

3. על רקע עובדות אלה הואשם הנאשם, בכתב האישום, בביצוע ארבע עבירות: איומים, לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, לפי הוראות סעיף 186(א) לחוק העונשין; החזקת שטר כסף מזויף, לפי הוראות סעיף 462(2) לחוק העונשין; ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר חוקי, לפי הוראות סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן – הפקודה). לעניין שטר הכסף המזויף יש להעיר, כי בכתב האישום הואשם הנאשם בזיוף שטר הכסף, אך אין מחלוקת כי מדובר בטעות קולמוס והעבירה הנכונה, בהתאם לעובדות כתב האישום, היא, כאמור, העבירה של החזקת שטר כסף מזויף (ר' גם דברי ב"כ המאשימה בפרוטוקול, עמ' 40 שורה 5).

4. הנאשם, שהינו נתין זר מאריתריאה, ציין בתחילת הדיונים בבית המשפט כי הוא יודע עברית היטב ואין לו צורך במתורגמן (ר' בפרוטוקול, עמ' 2 שורה 10). עם זאת, בהמשך הדברים, לרבות במהלך עדותו לפניי, הסתייע הנאשם במתורגמן לשפה הטיגרית. בתשובתו לאישום, מפי בא-כוחו, הודה הנאשם בנוכחותו במקום ובמועד המצוינים בכתב האישום. בהמשך הדברים הסתבר כי הנאשם מודה גם במפגש עם המתלוננת והמתלונן באותו מקום ומועד. יחד עם זאת כפר הנאשם בביצוע כל עבירה שהיא. בנוסף, לעניין הסכין טען הנאשם כי מדובר במצית-סכין, שהחזקתו כשרה, ולעניין שטר הכסף המזויף טען הנאשם שלא ידע כי מדובר בשטר מזויף (ר' בפרוטוקול, עמ' 6).

    

   ב.פרשת התביעה:

5. נוכח גדר המחלוקת בין הצדדים, כפי שתואר לעיל, זומנו מטעם המאשימה לעדות חמישה שוטרים, וכן המתלוננת והמתלונן. כמו כן הוגשו מספר מסמכים ובהם, בין השאר, דוחות העימותים שנערכו בין המתלוננת לבין הנאשם (ת/3) ובין המתלונן לבין הנאשם (ת/4).

6. השוטרים אלירן חייטוב ועוז פתאי היו בסיור בניידת משטרה, יחד עם עוד שני שוטרים, עת במועד הנקוב בכתב האישום נתקבלה בניידת קריאה אודות אירוע קטטה ברח' הגדוד העברי 33. השוטרים הגיעו למקום, שכן היו באזור. השוטרים חייטוב ופתאי ערכו דוחות אודות פעולותיהם וזומנו להעיד לפניי.

7. השוטר חייטוב, מפקד הצוות (ר' בפרוטוקול, עמ' 15 שורה 23), ציין בדו"ח הפעולה שערך כלהלן:

   ...בהגיענו למקום הבחנתי בבחורה אריתריאית (המתלוננת – ש.א.)... אשר הייתה נסערת ופנתה אליי בשפה האנגלית וביקשה עזרה. לשאלתי מה קרה? הנ"ל מסרה לי כי בחור אריתריאי ניגש אליה ואיים עליה (ע)ם סכין ושתיתן לו כסף, לציין כי המודיעה מסרה כי הלכה ברחוב הנ"ל יחד עם ידיד שלה (המתלונן – ש.א.)... אשר טען גם הוא כי ראה הכל ומוכן לעזור לי לבצע סריקות אחריו (הכל התנהל בשפה האנגלית), לציין כי הבנתי מהקורבן כי ככל הנראה הלכה ביחד עם ידיד שלה ברחוב ונתין זר אחר שאינו מוכר להם הגיע ואיים (ע)ם סכין ורצה לקחת לה כסף, לציין כי תשאלתי את הקורבן מספר פעמים על מנת לוודא שלא מדובר בסכסוך או אלמ"ב ולטענתה ביחד עם ידיד שלה המשיכו בגרסה שניסו לשדוד אותם ללא היכרות מוקדמת עם הקורבן... יצאתי ביחד עם שותפיי והקורבן לבצע סריקות אחר החשוד... לכיוון גינת לוינסקי לפתע הקורבן מצביע(ה) על חשוד אשר יושב בגינה על מזרן ולידו תיק גב שחור ומצביעה על החשוד וטוענת שזה הוא, כאשר ביחד עם שותפיי עוז ואפי ניגשנו לחשוד (הנאשם – ש.א.) ושאלתי אותו מה מעשיו והנ"ל טען שסתם יושב. לשאלתי של מי התיק? הנ"ל טען ששלו, לציין כי הנ"ל מדבר עברית...