ת"א 389-04-08 ג'ובראן נ' בראנסי ואח'

רקע כללי

1.התובע יליד 26.7.1962, נפגע ביום ה- 27.7.2007 בתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). תביעתו דנא, היא לתשלום הפיצויים המגיעים לו עקב התאונה על-פי הוראות החוק. הנתבעים, נהג הרכב המעורב, מסוג טרקטור, ומבטחת השימוש ברכב, אינם חולקים על חבותם לשלם לתובע את נזקיו עקב התאונה. הפלוגתא היחידה בין הצדדים נסובה סביב שאלת תיחום הנזק ושיעור הפיצויים.

2.כתוצאה מהתאונה, נפגע התובע ונגרמה לו חבלת מעיכה ברגל השמאלית. הוא הובהל לבית-חולים א.מ.מ.ס בנצרת (להלן: "בית-החולים"). צילומי רנטגן וטמוגרפיה מחשבית הדגימו שברים מרובים בכף רגל וקרסול שמאל. הוא אושפז בבית-החולים. בתאריך 8.8.2007, עבר ניתוח לשחזור סגור וקיבוע השברים בשוק ובכף רגל שמאל. הרגל השמאלית קובעה בגבס. הוא שוחרר לביתו בתאריך 11.8.2007, עם המלצות להמשך טיפול אנלגטי, מנוחה, ביקורת במרפאת חוץ אורתופדית והמשך מעקב וטיפול רפואי במסגרת קופת-חולים כללית. הגבס הוסר בתאריך 27.9.2007. בהמשך, טופל בפיזיותרפיה והיה במעקב ובטיפול במסגרת קופת-חולים כללית.

3.פרופ' משה רופמן, אורתופד מומחה מטעם בית-המשפט, בדק את התובע וערך (ביום 19.2.2009) חוות-דעת בכתב (להלן: "פרופ' רופמן"). פרופ' רופמן קבע בחוות-דעתו, כי לתובע נכות רפואית צמיתה ומשוקללת בשיעור 28%, לפי סעיפים 48(3)(א) ו- 49(2)(ו) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) (התוספת), התשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"), בגין התאונה.

4.במהלך המשפט ולאחר שמיעת עדויותיהם של התובע ופרופ' רופמן, מינה בית-המשפט את ד"ר יעקב גורדון, מומחה לכירורגיה אורתופדית, כמומחה רפואי נוסף (להלן: "ד"ר גורדון"). ד"ר גורדון בדק את התובע וערך חוות-דעת רפואית בתאריך 15.7.2012, עליה אף נחקר בחקירת שתי וערב, צולבת וממצה. ד"ר גורדון קבע בחוות-דעתו, כי לתובע נכות רפואית יציבה בשיעור 20%, לפי סעיף 49(2)(ו) לתקנות הביטוח הלאומי, עקב התאונה. וכן, קבע ד"ר גורדון לתובע דרגת נכות רפואית זמנית בשיעור 100%, החל מיום 27.7.2007 ועד ליום 29.11.2007.

5.התובע טוען לפיצויים בראשי נזק אלה:

נזק מיוחד

א.הפסד השתכרות - 331,488 ₪.

ב.הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ועזרת צד ג' - 50,000 ₪.

נזק כללי

ג.נזק לא ממוני - 46,438 ₪.