ת"א 159135-09 גולובי נ' וקספרס גולובי ואח'

כללי

1. בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. התובע, יליד 1945, רואה חשבון בהשכלתו, אזרח ישראלי המתגורר בקביעות בדרום אפריקה הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו עת התארח בביתה של הנתבעת 1, אשת אחיו המנוח (להלן: "הנתבעת"). התובע טוען כי התאונה ארעה בשל התרשלות הנתבעת. הנתבעת מבוטחת בביטוח נזקי צד ג' על ידי הנתבעת 2. הצדדים חלוקים הן בנושא החבות והן בנושא הנזק. בתיק נשמעו ראיות.

2. מטעם הצדדים העידו העדים הבאים: מטעם התובע - התובע עצמו ומומחה הבטיחות מטעמו, מר אריק יודלא (להלן: "מומחה התובע"); מטעם הנתבעות – הנתבעת ובנה, מר גיא גולובי, שהיה עד לאירוע (להלן: "גיא") ומומחה הבטיחות מטעמן, מר דוד אופיר (להלן: "מומחה הנתבעות"). כמו כן נחקר מומחה בית המשפט, האורתופד, ד"ר סלעי.

   דיון והכרעה

3. לאחר שקראתי את טענות הצדדים, שמעתי את הראיות וקראתי את סיכומי הצדדים, אני מוצאת כי דין התביעה להידחות. להלן אפרט נימוקי.

4. התביעה הוגשה כשש וחצי שנים לאחר אירוע התאונה, כאשר בסעיף 4 לכתב התביעה התובע מתאר את האירוע כך : "בתאריך 15.8.02 עת שביקר התובע בבית ושהה בו ועת שרצה לעבור מהדרך המובילה מהסלון לחדרי המגורים החליק לפתע עם שטיח עליו דרך שהיה מונח על רצפת שיש חלקה ומחליקה שהייתה בסלון הבית, נפל ועקב כך נפגע קשה בגופו ובמיוחד ברגלו השמאלית."

5. על פי עדותו בחקירה הנגדית הוא קם באיטיות מהכיסא והחליק תוך כדי הליכה רגילה וסיבוב שמאלה, כדבריו: "כאשר נגמרו החדשות אני קמתי ללכת לחדר השינה שלי שהגעתי לסיבוב והסתובבתי שמאלה השטיח התחלק על הרצפה-שט ואני נפלתי." (עמ' 11 שורות 30-31; ההדגשה הוספה- ע.ר.) עוד ציין כי אינו זוכר אם היה עם שתי רגליים או עם רגל אחת על השטיח בעת הנפילה.

6. גיא, שהוא כאמור עד מטעם הנתבעות, והיה עד לאירוע מסר גרסה אחרת : "במועד התאונה, שארעה בשעות הערב, שהיתי בקומת הקרקע, כאשר באותו הזמן ישב שלום (התובע- ע.ר.) וצפה בטלוויזיה. כשהייתי במטבח הטלפון הסלולארי של שלום צלצל, כאשר הטלפון הסלולארי היה בחדר שבו ישן שלום, שנמצא במרחק של כ – 13 מטרים מן המקום ששלום צפה בו בטלוויזיה. אני שמעתי את הטלפון של שלום מצלצל יצאתי מן המטבח ואמרתי לשלום שהטלפון שלו מצלצל. בעודי עומד ביציאה מהמטבח ראיתי את שלום רץ לכיוון הטלפון כשלפתע החליק ונפל. לאחר התאונה עזרתי לו לקום והזמנתי אמבולנס לבי"ח איכילוב." (סעיפים 4-5 לתצהיר).

7. אציין מייד כי נתתי אמון בעדותו של גיא, שיש לזכור כי הוא בן משפחתו של התובע, אחיינו, שהתובע התארח בביתם, ובכל זאת העיד דברים העומדים בסתירה לעדותו של התובע ואף ציין בתצהירו בפירוש, כי התובע ביקש ממנו לעזור לו בתביעה כנגד חברת הביטוח "ושאצהיר כי המון אנשים החליקו אצלנו בבית" (סעיף 7 לתצהיר גיא) בעוד שהאמת היא, לדבריו, שלמרות שנערכו בבית מסיבות מרובות משתתפים, לרבות בר מצווה של גיא, הרי שמעולם לא היה בבית אירוע של נפילה (סעיף 8 לתצהיר גיא). התובע גם לא הכחיש שגיא היה במקום בזמן התאונה.

8. התובע ניסה להתמודד עם עדותו של גיא בטענות, שגיא כלל לא ראה את הנפילה (עמ' 12 שורות 19-21) וכן שהתובע כלל לא רץ. התובע מעלה את התיזה, שאי אפשר לפתח מהירות ריצה בתוך 3-4 מטרים (ראו שאלות בחקירה נגדית, עמ' 29 שורות 7-8 וסיכומי התובע עמ' 6). לכך עונה גיא בעצמו בחקירה הנגדית: "לא יודע מה זה ריצה משמעותית. חוקי הפיסיקה – ריצה מהירה זה עניין של מומנט לשינוי כיוון. כמו בכדורסל. בן אדם שרץ ועושה שינוי פתאומי במקום שהוא רץ או שמתחיל ריצה לא מהירה ומשנה את כיוון המהירות שלו ייתכן וייפול". בהמשך הוא ממשיך ומתאר את התובע כמי שרץ ותוך כדי כך שינה כיוון ונפל. עוד מתאר גיא, כי היה על התובע לעבור מרחק של 13-14 מטר לטלפון מצלצל ולכן היה עליו להזדרז. עוד עולה מתיאורו של גיא שבנוסף לריצה צריך היה לעשות סיבוב ביציאה מפינת הטלוויזיה, כפי שגם התובע מעיד, ובנקודת הסיבוב - התובע נפל.