תפ"ח 310-10 מדינת ישראל נ' גרינבאום(עציר)

1.לפניי בקשה למתן צו פיקוח ומעקב לגבי המשיב לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), וזאת למשך 3 שנים.

2.לאחר שניתן בהסכמה צו זמני בעניינו של המשיב, טרם שחרורו מן המאסר, התקיים דיון במתן הצו הקבוע ביום 21.1.15. במהלך דיון זה, היתה הסכמה לגבי מרבית הוראות הצו המבוקש ומחלוקת לגבי מיעוטן. במחלוקת זו נדרש בית המשפט להכריע.

3.ב"כ המשיב, עו"ד קריא, חולק בעיקר על משך הצו המבוקש, 3 שנים וטוען כי ניתן להסתפק בתקופה של שנתיים. באשר להוראות הפיקוח המבוקשות, הוא חולק בעיקר על הוראת סעיף ג, לפיה נאסרת על המשיב "התחברות עם קטינים ו/או חסרי ישע ואיסור שהיה ביחידות עם קטינים ו/או חסרי ישע, כאשר השהיה תותר בנוכחות צמודה של בגיר נוסף המודע לעבירות ולמגבלה זו". לטענתו, יש להחליף את המילה "קטינים", שבהוראות הפיקוח במילה "זכרים מתבגרים". לטענתו, לא מתקיימת כל ראיה כי למשיב משיכה לקטינים, שאינם זכרים מתבגרים. לפיכך, ההגבלה איננה מידתית. בנוסף, מבקש ב"כ המשיב שלא לתת לקצין הפיקוח סמכות לפי סעיף 18(א)(2) לחוק הפיקוח, לפיה הוא רשאי לדרוש מבני משפחתו הבגירים של עבריין המין, מידע וכן למסור להם מידע, שלא בנוכחות המשיב. לטענתו, אביו של המשיב סובל מתסמונת פוסט טראומטית וחרדות על רקע גילו המבוגגר והיותו ניצול שואה וגם אמו סובלת מלחץ דם גבוה. לפיכך, שיחה של קצין הפיקוח עימם ללא נוכחותו, עלולה לפגוע בהם.

2.באשר לסעיף 18(א)(4), המאפשר לקצין הפיקוח להכנס למקום מגוריו של עבריין המין או לרכבו, מבקש ב"כ המשיב גם מאותם טעמים, שלא להתיר כניסה לבית הוריו של המשיב, שבו הוא מתגורר, בשעות הלילה. בנוסף, הוא מתנגד לסמכות המוקנית לקצין הפיקוח לבצע חיפוש במקום המגורים או ברכבו של עבריין המין, ובנוכחותו. לטענתו, תכלית החיפוש היא לאתר חומרים העלולים לעודד ביצוע העבירות, כגון חומרים ממכרים, אלכוהול וחומרים פורנוגרפיים. בביתו של המשיב אין לדבריו מחשב ואלכוהול יכול להימצא ממילא בבית, כך שאין כל הצדקה להתיר את החיפוש.

3.ב"כ המבקשת, עו"ד לנגנטל-שוורץ, טוענת בתגובה, כי תקופת הצו המבוקשת היא מידתית. עוד לטענתה, אין כל מקום לעשות הבחנה במסגרת הוראות הצו בין התחברות עם קטינים צעירים לבין התחברות עם קטינים מתבגרים. זאת גם משום שהמשיב לא שיתף פעולה עם בודק המסוכנות מטעם המרכז להערכת מסוכנות טרם שחרורו מן המאסר ולא ניתן היה לקבוע אם הוא סובל רק מסטייה הבופילית (משיכה למתבגרים צעירים), או שיש לו סטייה של משיכה לקטינים בכלל. לדבריה, המשיב בסירובו להיבדק אינו מאפשר לקבוע אבחנה כאמור ולכן יש להותיר את הוראת הפיקוח בעניין זה על כנה.

4.באשר להגבלת סמכות השיחה עם ההורים, שלא בנוכחות המשיב, ציינה ב"כ המבקשת, כי חזקה על קצין הפיקוח שיפעל בעניין זה ברגישות. אולם, אין הצדקה לכך שייאסר עליו לשוחח עם ההורים שלא בנוכחות המשיב. עוד ציינה, כי אין מקום להגביל ביקורים בבית בשעות הלילה, שכן משמעות איסור כזה, הינה פגיעה בסמכות קצין הפיקוח ומתן אפשרות למשיב לבצע עבירות מין בביתו בשעות הלילה.

דיון והכרעה

5.כרקע לדברים יצויין, כי המשיב הורשע לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מעשה סדום בקטין, עבירה לפי סעיף 347(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), וכן בעבירות של מעשה מגונה בקטין, לפי סעיף 348(ד) לחוק (מספר עבירות).