חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 787-09 המזגן אשדוד (1988)בע"מ נ' בוכריס יוסף

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת

28.4.2015
בפני השופט:
אריאל חזק

- נגד -
התובעת/הנתבעת שכנגד:
1. המזגן אשדוד (1988)בע"מ
2. ביטון יצחק

עו"ד ר. צוברי
הנתבע/התובע שכנגד:
בוכריס יוסף
עו"ד מ. טרמצ'י
פסק דין
 

 

הערת בית המשפט  בראשית הדברים בית המשפט מתנצל על הוצאת פסק הדין באחור בין היתר בשל שני אירועים בריאותיים חריגים שאירעו לו .

 

מדובר בתביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר, שבה עותרת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום דמי שכירות בהתאם להסכם שכירות שנחתם עמו . כן מדובר בתביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע לחיוב התובעת ומנהלה בכספים עקב נזקים שנגרמו לו.

 

התביעה הראשית

 

התובעת הנה חברה פרטית בעירבון מוגבל אשר עסקה בתחום מזגני האויר, ומשרדה היה מצוי ברחוב נתן אלבז 1704/03 באשדוד (להלן: "המשרד").

לטענת התובעת, בתאריך 1.12.01 או בסמוך לתאריך זה, היא התקשרה עם הנתבע, מר יוסף בוכריס (להלן: "מר בוכריס"), בחוזה שכירות בלתי מוגן, לצורך השכרת המשרד לרבות הציוד המשרדי המצוי בו. (להלן: "החוזה"). עוד טענה כי בהתאם לחוזה, תקופת השכירות נקבע לתאריכים שבין 1.12.2001 - 31.12.2003 והתמורה החודשית הייתה בסך 800 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ. עוד טענה כי בפועל סוכם בין הצדדים כי דמי השכירות ישולמו מראש עבור כל שנת שכירות.

לטענת התובעת, במעמד חתימת החוזה ועל פי בקשת מר בוכריס, הוצאו חשבוניות מס בגין דמי השכירות לשנה הראשונה, זאת מבלי שהתובעת קיבלה, בפועל, את התמורה ממר בוכריס, וכך גם ביחס לשנה השנייה. לטענת התובעת, מר בוכריס התחייב לשלם את דמי השכירות, בסך של 102,110 ₪. עוד טענה, כי חרף בקשות חוזרות ונשנות מצידה, מר בוכריס לא שילם את חובו וניצל לרעה את יחסו הסובלני של בעל השליטה בתובעת, מר יצחק ביטון (להלן: מר ביטון"), שעבד אצל מר בוכריס כשכיר.

התובעת טענה כי בנוסף לסכום דמי השכירות, על הנתבע לשלם לה הפרשי הצמדה וריבית.

 

מנגד, טען מר בוכריס, כי דין התביעה להידחות, היות ומדובר בתביעה טורדנית, אשר הוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתו, דמי השכירות מכוח החוזה, שולמו על ידו במזומן וסכום המע"מ שולם בהמחאה מטעם "בוכריס יוסף, שרבי טכנולוגיה". עוד טען, כי לבקשת בעלי התובעת, הוא שילם בשנת 2003 עבור התובעת, את תשלום המע"מ באמצעות המחאה של העסק.

לטענת הנתבע, אין היגיון בטענות התובעת, היות והתובעת המשיכה להשכיר לו את המבנה ואף הוציאה קבלות לשנה נוספת, וזאת על אף שלא שילם לה על פי טענתה התשלום עבור השנה הראשונה.

 

עוד הוסיף מר בוכריס וטען, כי דרישת חוב השכירות, לכאורה, לא עלתה ולו פעם אחת בתכתובת בין הצדדים טרם הגשת התביעה.

לטענתו, התובעת באמצעות בעליה - מר ביטון - העלימה במכוון עובדות רבות וחיוניות בכתב התביעה, כגון את ההתקשרות העסקית שבין מר בוכריס לבין בעליה של התובעת ואת הסיבות להפסקת ההתקשרות ביניהם ובעיקר את עצם ההתקשרות של התובעת עם צד ג' בהסכם נוגד, שתכליתו הקמה במרמה של עסק מתחרה לעסקו של מר בוכריס, בתוך המשרדים עצמם שהושכרו לו.

 

התביעה שכנגד

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>