עמ"נ 3656-01-15 מעונות ג'אודת נשאשיבי בע"מ נ' ועצת המקומית אעבלין

הרקע לערר וטענות הצדדים:

בפני ערר על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד המועצה המקומית אעבלין (להלן: "ועדת הערר"), מיום 2.9.14, הדוחה את ערר העוררת על החלטתו מיום 24.4.13 של מנהל הארנונה במועצה המקומית אעבלין (המשיב), לפיה נדחתה השגתה של העוררת על חיובה בארנונה לשנת 2013, לטענתה בניגוד לחוק ולפסק דין שניתן נגד המועצה המקומית ולזכות העוררת בעתירה קודמת שהוגשה (עת"מ (חי') 1329/05). העוררת מציינת כי בפני ועדת הערר עדיין תלוי ועומד ערר נוסף של העוררת על החלטת המשיב בהשגתה על חיוב בארנונה לשנת 2014. ההשגה והערר הוגשו על ידי העוררת בטענה כי הינה זכאית לפטור מתשלום ארנונה למעונות המספקים הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה. למעשה, השאלה שבמחלוקת הינה האם פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן: "הפקודה") מקנה בסעיף 5ג(ה)(6) פטור מארנונה לגוף עסקי הפועל לכוונות רווח.

ועדת הערר דחתה את הערר שהגישה העוררת וקבעה כי מחווה"ד של היועץ המשפטי אשר הגיש המשיב ניתן להסיק שהעוררת הינה חברה פרטית בע"מ שמטרותיה העיקריות הן לעסוק בסוגי עיסוק שפורטו בתקנון ותיאורה: הקמת וניהול מעונות ילדים. ועדת הערר ציינה כי היה על העוררת לפנות לממונה על המחוז במשרד הפנים כדי לקבוע אם מגיע פטור למוסד של העוררת ומשלא עשתה כן מנועה היא מלבקש את הפטור. באשר לפסק הדין בעת"מ 1329/05 ציינה ועדת הערר כי מדובר בהסכם פשרה שאושר על ידי בימ"ש ובו נקבע כי אין לעוררת חובות ארנונה לשנים 2003 – 2005 ולא נקבע שיש לה פטור מתשלום ארנונה. עוד קבעה ועדת הערר כי העוררת פועלת פעילות עסקית ומחלקת רווחים ולא הגישה תשתית עובדתית וראייתית לסתירת חוות הדעת של היועץ המשפטי. כן נקבע כי לא הוכח בפני ועדת הערר שבתקנון העוררת נקבעו מטרות ציבוריות בלבד וכן איסור חלוקת כספים. על כן, נדחה הערר ונגד החלטה זו הוגש הערר שלפני.

עיקר טענות העוררת הינו כי עליה לקבל פטור מתשלום ארנונה באשר הנכס שבנדון משמש מעון, כמשמעותו בתקנון עבודה סוציאלית המפורסם על ידי משרד העבודה והרווחה, המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה. העוררת טוענת כי סיווגה כחברה בע"מ אינו מעיד על חלוקת רווחים, אלא כך נהוג ומקובל בענף המעונות הזה. נטען כי הלקוח היחיד של העוררת הוא משרד הרווחה, אשר משלם לה ולמוסדות אחרים שכמותה תעריפים נמוכים ביותר שהתחשיב העומד בבסיסם מביא בחשבון גם את הפטור מארנונה לו הן זכאיות. כן נטען כי גם מעון הפועל למטרת רווח זכאי לפטור מוחלט מארנונה על פי הפקודה, שכן לטענתה הפקודה איננה שוללת את הפטור בנוגע למעונות הפועלים למטרת רווח. העוררת טוענת כי בעבר ניתן לה הפטור מארנונה וכי אין בפי המשיב טענה כי חל שינוי כלשהו בחוק או במצב הדברים באופן המשנה את הבסיס להחלטה של ועדת ההנחות בעבר או של פסק הדין של ביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה בעתירה הקודמת. נטען כי העוררת ממשיכה להפעיל בנכס מעון כהגדרתו בפקודה ובתקנות ולכן חל השתק פלוגתא בעניין הפטור.

המשיב טוען כי תכלית החקיקה שבנדון הייתה קביעת הקלות מס למוסדות שונים אשר לפי בחירת המחוקק ראוי לתת להם סיוע ומדובר במטרה חברתית שאינה מתקיימת במקרה הנדון. נטען כי לעוררת אין כל תשובה לשאלה מדוע ראויה היא, כגוף עסקי לכל דבר, לסיוע ממשלם המסים, וכי גוף שנועד להשאת רווחים המבצע פעילות עסקית אינו זכאי לפטור המוחלט מארנונה על פי הפקודה. באשר לפסק הדין בעתירה הקודמת טוען המשיב כי אין רשות מנהלית מנועה מלשנות עמדתה ואין כל מקום לטענת מעשה בית דין בדיני המס, שכן כל שנת מס מהווה שומה נפרדת. על כן, נטען כי אין כל יסוד לעמדת העוררת הנסמכת על הסכם פשרה שאין בו כל הכרעה של ממש בפלוגתה העובדתית לגופה, מקל וחומר שאין כל פסול בנקיטת עמדה משפטית חדשה ואף ראוי שכך יהיה. נטען כי אין באי חלוקת רווחים בפועל לבעלי המניות כשלעצמה כדי לשלול את מיהותו של התאגיד כגוף עסקי המיועד להשאת רווחים ולא לביצוע מטרות ציבוריות. כן נטען כי העוררת מקיימת את התנאי בדבר אישור מנכ"ל משרד הרווחה אולם אין בכך כדי להצדיק מתן פטור לגוף עסקי הפועל להשאת רווחיו ולא למטרה ציבורית. נטען כי האיסור לביצוע פעילות עסקית עובר כחוט השני לאורכה של הפקודה כולה והעדרה של הוראה כזו במקרה זה או אחר אין בה כדי לאיין דרישה זו אלא להצביע על הליך החקיקה שהיה בלתי תקין במקרה זה. עוד נטען כי חוק החברות קובע שתאגיד פועל להשאת רווחיו אלא אם כן הוא חברה לתועלת הציבור. נטען כי כל חברה הפועלת למטרות ציבוריות חייבת להירשם ככזו ולהודיע על כך לרשם ההקדשות והעוררת לא פעלה כך ומכאן שפעילותה אינה למען מטרות ציבוריות. על כן, נטען כי אין להעניק לעוררת את הפטור מתשלום ארנונה על פי הפקודה.

דיון והכרעה:

כאמור, השאלות שבמחלוקת הינן האם הפקודה מקנה בסעיף 5ג(ה)(6) פטור מארנונה לגוף עסקי הפועל לכוונות רווח והאם העוררת, אשר מפעילה מעונות המספקים הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה זכאית לפטור מארנונה לשנת 2013 לפי סעיף 5ג(ה)(6) לפקודה.

סעיפים 4 ו-5 לפקודה קובעים פטור מארנונה כללית, בתנאים מסוימים, עבור שורה של סוגי מוסדות.

סעיף 5ג(ה)(6) לפקודה מקנה פטור מארנונה כללית לשטח נכס המשמש ל: "מעון כמשמעותו בתע"ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לענין זה, "תע"ס" – הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית – תע"ס), כתוקפן מזמן לזמן, המצויות לעיון הציבור בלשכות הסעד ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור".

אין מחלוקת על כך שהעוררת מפעילה מעונות העונים על ההגדרה הנ"ל. המשיב מסרב לתת לעוררת פטור מארנונה מאחר שלטענתו יש לפרש את הסעיף פרשנות תכליתית לאור מטרות הפקודה ואין להעניק פטור לעוררת אשר הינה חברה פרטית המפעילה את המעונות בפעילות עסקית, פעילות למטרת רווח, ושניתן על פי תקנונה של העוררת לחלק את רווחיה לבעלי מניותיה. כפי שניתן לראות מלשון הסעיף, הדרישה כי המעון לא ינהל פעילות עסקית או פעילות למטרת רווח איננה כלולה בלשון הוראת החוק.