תא"ח 536-12-12 פנחסי נ' אשור

לפניי תביעה לפינוי דייר מוגן מבית עסק, הידוע כגוש 30071 חלק מחלקה 40, ברחוב יוסף בן מתתיהו 1 (פינת רחוב יפו 88) בירושלים (להלן: המושכר).

רקע כללי

ביום 3.7.05 נחתם הסכם שכירות דיירות מוגנת בין הבעלים הקודם של המושכר, מר און מנחם (להלן: הבעלים הקודם) ובין השוכרים הקודמים, מר יוסף אשור ומר יונתן אשור (להלן: השוכרים הקודמים). מטרת השכירות בהתאם לסעיף 3 להסכם השכירות הינה, ניהול עסק לחנות ובית מלאכה למכניקה וצורפות לייצור ומכירה של תכשיטים (להלן: הסכם השכירות).

ביום 7.12.06 נחתם הסכם משולש בין הבעלים הקודם, השוכרים הקודמים והנתבע, במסגרתו העבירו השוכרים הקודמים את זכויותיהם במושכר לידי הנתבע, וכך למעשה הפך הנתבע לדייר מוגן כמשמעו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב- 1972 (להלן: חוק הגנת הדייר, החוק). ביום 5.7.2009 מכר הבעלים הקודם את המושכר לתובע (ראו הודעת התובע לבית המשפט, מיום 6.7.2014).

בכתב התביעה טען התובע כי הנתבע מפר באופן יסודי את הוראות הסכם השכירות ואת הוראות חוק הגנת הדייר במספר עניינים: הנתבע לא שילם את דמי השכירות המתחייבים על פי חוק, ביצע שיפוצים והתקין מזגן ללא הסכמת התובע וכן העביר את זכויותיו במושכר לשותף, המנהל את העסק בשותפות עם הנתבע, מבלי שקיבל את הסכמת התובע. התובע טען כי הפרות אלו מקימות עילות לפינוי הנתבע מן המושכר.

תוך כדי בירור ההליך, חזר בו התובע מן הדרישה לפינוי המושכר בגין כל ההפרות שפרט בכתב התביעה, ולמעשה שינה לחלוטין את תיאור הנסיבות שבגינן הוא דורש את פינוי המושכר.

בסיכומיו, ממקד התובע את עילת הפינוי העדכנית ומציין כי זו עומדת על "עניין אחד בלבד והוא פינוי הנתבע מהמושכר בשל העברת זכויותיו של הנתבע במושכר לחברת יגאל אשור בע"מ (להלן: החברה) ללא ידיעתו ו/או הסכמתו של התובע, מעשה שהוא בבחינת נטישת המושכר על ידי הנתבע המזכה את התובע בפינוי הנתבע והחברה מהמושכר בהתאם לחוק הגנת הדייר והפסיקה הנוהגת בעניינים אלו".