XUNREN נ' מדינת ישראל

פסק - דין

עניינה של העתירה הוא, לעכב את גירושו של העותר מהארץ, עד למועד גביית עדותו המוקדמת בתביעה שהגיש, ועל מנת לאפשר להנפיק לו דרכון חדש, במקום דרכונו שנגנב ממנו.

העותר הגיע לארץ בשנת 2002, באשרת עבודה בענף הבנין, עד סוף שנת 2007.

ב- 1.10.09 נעצר ושוחרר על ידי בית הדין למשמורת.

(ראה החלטת בית הדין למשמורת מה- 5.10.09).

העותר שימש כקבלן משנה עבור מספר תאגידי כח אדם ועסק, בין היתר, בגביית שכרם של עובדים זרים. מרבית החוב נגבה על ידו, אולם, לדבריו, עדיין נותרה יתרת חוב בסך 50,000 ₪.

לדברי באת כוחו, הוגשה תביעה נגד הקבלן, על סך 50,000 ₪. בוצעה המצאה כדין, ועתה התבקש הליך של גביית עדותו המוקדמת של העותר.

ב"כ העותר הודיעה לבית המשפט, שהעותר מתחייב לעזוב את הארץ תוך 30 יום מהיום, ופרק זמן זה דרוש לו לצורך גביית העדות המוקדמת ועל מנת להאריך את תעודת המעבר שהוצאה לו.

יוער, כי העותר הפקיד סך 40,000 ₪ במשרד הפנים במועד שחרורו ממשמורת.

ב"כ המשיבים מתנגדת ליתן לעותר אורכה של 30 יום ומסכימה לארכה של שבוע, שבועיים בלבד.

אכן, במקרה דנן, ניתנו לעותר מספר ארכות שכולן הסתיימו זה מכבר. אולם סבורני, כי לפנים משורת הדין, יש ליתן לו ארכה נוספת של 30 יום על מנת שניתן יהיה לגבות את עדותו המוקדמת בתביעה שהגיש נגד הקבלן לגביית חובו.

יודגש כי העותר שוחרר ממשמורת זה מכבר, והפקיד ערבות בסך 40,000 ₪, אשר תחולט אם לא יעזוב את גבולות המדינה במועד שיקבע.

אי לכך ולאור כל האמור לעיל, אני מורה למשיב מס' 3 להאריך את אשרת השהייה של העותר בארץ עד 18.3.10, כאשר תנאי השחרור, כפי שנקבעו, יעמדו בעינם.

ניתן היום, ג' אדר תש"ע, 17 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: