XIAO MEIYING נ' פסו ואח'

פסק דין

התובעת, מהגרת עבודה מסין, הועסקה בטיפול סיעודי בנתבעת 1 ובעבודה במשק ביתה, מיום 14.11.06 עד ליום 9.9.08.

לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הנתבעת 1 לבין התובעת, הגישה התובעת תביעה זו להפרשי שכר מינימום, שכר עבודה לחודש 9/08, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, גמול בעד עבודה בשעות נוספות ופיצוי בעד אי מתן מנוחה שבועית כדין.

המחלוקות בתיק נסובות על זכאותה של התובעת לסכומים הנתבעים על ידה ועל חבותו של הנתבע 2.

התשתית העובדתית

הנתבעת 1, גב' מזל פסו (להלן: "הנתבעת"), הינה קשישה הסובלת ממגוון בעיות רפואיות בעטיין היא נזקקה למטפלת סיעודית.

הנתבע 2, מר יעקב פסו (להלן: "הנתבע"), הוא בנה של הנתבעת. הנתבע טיפל עבור הנתבעת בקבלת היתר להעסקת עובדת זרה ולאחר שהתקבל היתר כזה, הועסקה התובעת בבית הנתבעת בתקופה המצויינת בסעיף 1 לעיל.

אין מחלוקת כי התובעת הועסקה שישה ימים בשבוע ויצאה למנוחה שבועית ל-24 שעות ממוצאי שבת עד ליום א' בערב.

התובעת היתה זמינה לעבודה משך כל שעות היממה. עבודתה כללה סיעוד של התובעת בצרכיה השונים וכן ביצוע עבודות שונות במשק ביתה. בשעות הלילה התובעת התעוררה לבקשת הנתבעת לסעוד אותה בצרכיה השונים. תיאור זה של תפקידה של התובעת אינו מוכחש על ידי הנתבעים (סעיף 5 לכתב ההגנה).

השכר ששולם לתובעת בתקופת עבודתה היה כדלהלן: החל מתחילת עבודתה עד לחודש 6/08 – שולם לתובעת 600 דולר בתוספת 400 ₪ דמי כיס. החל מחודש 7/08 שולם לתובעת 650 דולר בתוספת 400 ₪ דמי כיס (סעיף 10 לתצהיר התובעת שלא נסתר לאחר שהנתבעים החליטו לא לחקור את התובעת על תצהירה).

אין מחלוקת כי התובעת התפטרה מעבודתה.

התביעה להפרשי שכר מינימום

התובעת תבעה הפרשי שכר מינימום בסך 19,275 ₪, על פי תחשיב שצורף לתצהירה. אכן, על פי העובדות שקבענו, התובעת הועסקה במשרה מלאה בשכר נמוך משכר המינימום. התחשיב מבוסס על שער דולר של 1$ = 4 ₪. תחשיב התובעת לא נסתר והוא מקובל עלינו. לפיכך נפסוק לתובעת הפרשי שכר מינימום בסך 19,275 ₪.

הנתבעים התגוננו מפני תביעת התובעת לפיצויי הלנת שכר בטענה שהשכר ששולם להם תאם את ההנחיות שקיבלו מחברת "גולדמן". טענה זו נתמכת בנספח ב' לתצהיר התובעת ולדעתנו היא מעמידה עילת הפחתה של פיצויי הלנה לפי סעיף 18 לחוק הגנת השכר, מאחר שלתובעת לא שולם שכר מינימום בשל "טעות כנה" שנבעה מהסתמכות על ייעוץ שגוי שקיבלו הנתבעים מחברת "גולדמן".

אשר על כן נפחית את פיצויי ההלנה הנתבעים ונעמידם על הפרשי הצמדה וריבית.

התביעה לשכר עבור 9 ימים בחודש 9/08

בתשובה לטענת התובעת נטען (בסעיף 9 לכתב ההגנה) כי לתובעת שולם שכרה עבור תשעת הימים הראשונים של חודש 9/08.

משאין מחלוקת כי התובעת עבדה ב-9 הימים הנדונים, על הנתבעים מוטל להוכיח את טענתם כי שולם לתובעת שכר עבור עבודתה באותם ימים. הנתבעים לא הביאו כל ראיה, אף לא עדות בעל פה, בעניין זה ועל כן הם לא הרימו את הנטל המוטל עליהם.

אשר על כן אנו מקבלים את תביעת התובעת לשכר עבור 9 ימים בחודש 9/08 בסך 1,386 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.08 עד לתשלום בפועל.

התביעה לפדיון חופשה