WARITSARA נ' מבוא חמה

החלטה

1.לפניי בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") לחיוב התובעת (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו וכן למחיקת התביעה בהיעדר ייפוי כוח כדין.

2.        להלן עיקר טיעוני המבקש בקצרה:

א.המשיבה מתגוררת בתאילנד ודי בעובדה זו כשלעצמה על מנת לחייבה בהפקדת ערובה.

ב.מן הדין להגן על המבקש ולהבטיח את הוצאותיו כך שלא ימצא את עצמו בסוף ההליך בפני שוקת שבורה.

ג.הלכה פסוקה היא כי מגורים מחוץ לישראל, היעדר נכסים בישראל ואי המצאת מען הם המקרים המצדיקים הפקדת ערובה לצורך הבטחת הוצאות.

ד.לכתב התביעה לא צורף ייפוי כח של המשיבה לעו"ד, שכן משרד עוה"ד אשר הגיש את התביעה אינו מוסמך לטפל בענייניה של המשיבה ללא ייפוי כוח כדין, קרי ייפוי כוח החתום על ידי התובעת לפני קונסול ישראל בתאילנד.

 3.        להלן עיקר טיעוני המשיבה, בקצרה:

א.די בציון מען ב"כ המשיבה כמצוות תקנה 10(2) לתקנות בית הדין לעבודה כדי להצדיק את אי חיובה בהפקדת ערובה.

ב.גם את התקיימו התנאים הפורמאליים לחיוב בהפקדת ערובה, שומה על בית הדין להפעיל את עיקרון המידתיות ולבחון אם קיימים אמצעים חלופים היכולים למזער את הפגיעה בזכות הגישה לערכאות.

ג.מדובר בתביעה שסיכוייה טובים ביותר ולא בכדי מצא המבקש לנכון להגיש בקשה זו שמטרתה לנצל את מעמדה הכלכלי של המשיבה.

ד.הלכה פסוקה היא כי אין להניח מראש שכל עובד זר אשר עזב את הארץ לא יקיים את התחייבויותיו כפי שתיקבענה בפסק דין. חיוב בערובה לא נועד לשימוש כאמצעי גבייה מראש של הוצאות המבקש למעט מקרים חריגים אשר לא התקיימו במקרה זה.

ה.באשר לייפוי כוח שבתיק, זה הוגש בצירוף אימות חתימה וחותמת של הנוטריון הציבורי התאילנדי אשר אומתה על ידי קונסול ישראל בבנגקוק.

למעלה מן הצורך, יש לציין כי עו"ד ישראלי אף זיהה בעצמו את המשיבה ואף אימת את חתימתה.