WANGAI נ' משרד הפנים

פסק דין

1.בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותרת מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

זאת, במסגרת עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה שלא להכיר בעותרת כפליטה ולהעניק לה מעמד של פליטה המבקשת מקלט בישראל, ולחילופין, שהמשיבה תבחן את החלטתה מחדש.לטענת העותרת, נשקפת לה סכנת חיים במולדתה בשל רדיפתה על רקע פוליטי.

2.כפי שפירטתי בהחלטותי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיבה לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 33921-08-11 טרזה גראף נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 25.9.11), בבואי לבחון האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, והאם יש הצדקה בנסיבות העניין אף לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכותי לפי סעיף 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, הרי שאפעל על-פי השיקולים הבאים:

(א)במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן הן לפי הנוהל הישן והן לפי הנוהל החדש, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לכך שמדובר בפליט ו/או לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, ניתן לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה או לא ליתן צו ביניים (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה). במקרים כאלו אין ככלל גם מקום ליתן זמן לצורך התארגנות ליציאה מן הארץ או חיפוש מדינת מקלט אחרת וזאת לאחר שהעותר כבר שוהה תקופה ארוכה בארץ והיה מודע לאפשרות שיגורש, כאשר עילה של התארגנות כזו לא הוכרה בפסיקה כמצדיקה את עיכוב ההרחקה.

כך גם, אין מקום למניעה זמנית של ההרחקה לצורך חיפוש מדינת מקלט אחרת, שכן אם אין סכנת חיים אין צורך במציאת מדינה אחרת למקלט מדיני.

(ב)במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה מדובר בפליט ו/או כי נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות השונות.

(ג)במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם מדובר בפליט ו/או האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה. יחד עם זאת, כאמור, אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות לגבי היותו של אדם פליט ו/או לגבי סכנת החיים הנטענת אלא יש לבחון את המקרים הספציפיים לאור הראיות המנהליות הקיימות, תוך התחשבות, בין היתר, במועד העלאת הטענה לראשונה, בדברים שנאמרו בראיון, בהתנהגות העותר במהלך התקופה מעת הגעתו ארצה, בשלב בו מוגשת הבקשה למקלט מדיני, בראיות החיצוניות הקיימות, בסבירות הנטען, בכמות הבקשות הזהות המוגשות וכיו"ב שיקולים, תוך שקלול כל האמור לצורך קבלת החלטה.

(ד)כן תינתנה החלטות ספציפיות לגבי בקשה ספציפית זו או אחרת או בקשות חלופיות כאלו או אחרות כמו בבקשה לשהייה של פרק זמן ספציפי לצורך התארגנות ליציאה, חיפוש מדינת מקלט אחרת וכו'...

בחינה פרטנית – יישום לנסיבות המקרה

3.כעת אעבור לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי ואחליט לאיזו קטגוריה מהנ"ל הוא נכנס ומה המשמעות האופרטיבית של קביעה זו.

4.בענייננו, העותרת הסתננה לישראל דרך גבול מצרים ביום 3.8.08 (על-פי האמור בעתירה), וכחודש לאחר כניסתה לישראל הגישה העותרת בקשה למקלט מדיני בישראל.

ביום 23.3.09 נערך לעותרת ראיון עמוק לבירור בקשתה על-ידי האו"ם.

לאחר בחינת בקשתה, נציבות האו"ם לפליטים דחתה את בקשתה של העותרת במכתב מנומק.

העותרת הגישה בקשה לעיון מחדש בבקשתה ולאחר תשאול ראשוני, ובהתאם להמלצת יחידת ה-RSD הוחלט לדחות את ערעורה של המערערת.

5. בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתה של העותרת, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותרת לתגובת המדינה, אני סבור כי דין עתירתה של העותרת להידחות על הסף מחוסר עילה להתערבות בית המשפט בהתאם לתקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א- 2000, וזאת מהטעמים הבאים, המלמדים כי אין בסיס לטענות העותרת בדבר היותה פליטה ו/או בדבר סכנת חיים בארץ מוצאה:

ראשית, אציין כי על-אף טענות העותרת בכתבי טענותיה לפיהן היא נרדפת על רקע השתייכות פוליטית, עולה כי לכל היותר, העותרת מבקשת מקלט בישראל על-רקע מצוקה כלכלית, ומשכך העותרת אינה עונה להגדרת "פליט" באמנה. קביעתי זו מבוססת על כך שבראיון העומק הראשון שנערך לעותרת העותרת ציינה כי היא אינה פעילה מבחינה פוליטית ואינה חברה בארגון פוליטי כלשהו. כמו כן, ציינה העותרת שגם בעלה שנרצח לא היה פעיל פוליטית וכל פעילותם הפוליטית התמצתה בהצבעה בבחירות, כאשר למעשה לראשונה טענה העותרת כי היא נרדפת בשל חברותה במפלגת ODM בערר שהגישה. בנוסף, העותרת טענה בראיון כי היא נאלצה לעזוב את קניה והגיעה לישראל על-מנת לפרנס את שלושת ילדיה לאחר שבעלה נרצח וכל רכושם הושמד.

זאת ועוד, בניגוד לטענת העותרת בעתירה, העותרת ציינה בראיון כי היא ובעלה לא נרדפו באופן אישי על-ידי מפלגת האופוזיציה שהפסידה בבחירות (מפלגה שבה הם תמכו לטענתה) אלא שמדובר היה בהתפרצות של זעם שהביאה להרס והתפרעות מצד המפסידים, ולכן נראה כי אין כעת מניעה שהעותרת תחזור למולדתה, בפרט לאור האמור בטופס הערכת הערעור על-ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט - שהמהומות שפרצו לאחר הבחירות שנערכו בקניה בשנת 2007 פסקו. בנוסף, העובדה ששלושת ילדיה של העותרת נשארו בקניה מלמדת שסכנת החיים הנטענת אינה ממשית. כך גם, נראה כי אין מניעה שהעותרת תשוב לכפר אחר במולדתה.

6. לאור האמור, אני סבור כי לא הובאו ראיות ולו לכאורה להיותה של העותרת פליטה ו/או לסכנת חיים (ראו לעניין העדר ראיות לסכנת חיים ו/או לקיומו של מעמד של פליט, עעמ 6473/11 Guven Elcin נ' משרד הפנים (לא פורסם, 19.9.11)), ומשכך הרי שדין העתירה להידחות על הסף.

ניתן היום, ט"ז חשון תשע"ב, 13 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.