SERERE נ' מ.נ. עבודות גינון ופיתוח בע"מ

החלטה

לפניי מונחת בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר התייצבות הנתבעת לישיבת גישור ביום 25.2.2014. לטענתה, לא קיבלה זימון לישיבת הגישור.

ביום 13.3.2014 הורה בית-הדין לצדדים להודיע האם ברצונם לקיים דיון בבקשה, אם לאו. הצדדים הודיעו לבית הדין שאינם מתנגדים למתן החלטה על סמך כתבי בי-דין בלבד. על כן ניתנת החלטתי זו על יסוד הבקשה והתגובה לה.

דרך המלך בבית-דין זה הינה בירור תובענות לגופן. משמוגשת בקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, אך במקרים נדירים ייוותר פסק הדין על כנו.

שני שיקולים מנחים את בית הדין בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר התייצבות. השיקול הראשון הוא סיבת מחדלו של הצד אשר לא התייצב לדיון והשני מהם סיכויי הגנתו של אותו הצד, ככל שנתבע עסקינן.

תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 מסדירה דרכי ביטול פסק דין שניתן בהעדר צד. לפי ס"ק (א), " בעל דין שלא הגיעה לידיו ההודעה במועד האמור בתקנה 47 או שלא התייצב לדיון ובית הדין דן שלא בפניו – רשאי, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהומצאו לידיו פסק הדין או ההחלטה האחרת, לבקש ביטולם ועיכוב הוצאתם לפועל".

מבדיקה מעמיקה שנעשתה בתיק בית הדין עולה שמזכירות בית הדין שלחה לנתבעת זימון לדיון, אך אישור המסירה מחוק או מבוטל. זאת ועוד, הנתבעת צירפה תצהיר של מזכירת המשרד לפיו לא התקבל כל זימון לדיון. נוכח האמור, השתכנעתי כי הנתבעת לא ידעה על קיום הדיון.

לעניין סיכויי הגנתה של הנתבעת, זו הגישה כתב הגנה מפורט המעלה טענות שלא מן הנמנע שתתקבלנה בסופו של יום.

נוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה נכון יהיה לבטל את פסק הדין שניתן נגד הנתבעת בהיעדר התייצבות.

התיק מוחזר למזכירות בית הדין שתזמן את הצדדים לישיבת גישור.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, (25 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: