MASTER CCM נ' רייפמן(אסיר) ואח'

החלטה

עם מלוא הכבוד הראוי לטיעוני המשיבה, הרי שדין עמדתה של אמבלייז להדחות, ודין הצווים שניתנו להישאר על כנם, באורח ובתנאים שפורטו בהם עצמם.

ראשית אעיר, כי עמדתה של המשיבה אכן נחרצת, וטוענת שוב ושוב לאי-מידתיות, נזקי עתק וכיוצא באלו, אלא שבכל טענותיה, אין הלכה למעשה תשובה לסתירה בסיסית אחת החוזרת ונשזרת כחוט השני בכל טיעוניה.

מחד גיסא, מצהירה היא כי לא קיבלה החלטה על חלוקה כלשהי של דיבידנד, ואף ספק אם היא צפויה לעשות כן בזמן הקרוב; מאידך גיסא, טוענת היא בהרחבה לנזקי עתק בשל צו אשר כל שהוא עושה הינו לחייבה להפקיד חלק מסכומו של אותו דיבידנד עצמו... יוצא, כי המשיבה משתיתה את עיקר טיעונה על נזק תיאורטי, אשר עילתו ומערכת הנסיבות העשויה להוליד אותו טרם באו לעולם ואינם צפויים לבוא לעולם בקרוב, לפי שיטתה שלה (!)

משהגענו לכאן, הרי למעשה לא נותר כמעט מאומה מטיעונה של המשיבה, זולת הטענה התמוהה כי עצם מעמדה כחברה ציבורית, מביא אותה לכך כי "אינה יכולה להשלים עם מצב בו סמכויות האורגנים שלה ניטלות ללא הצדקה"; במלוא הכבוד, הרי טיעון זה אינו נראה כיותר מסיסמה ריקה מתוכן, אשר אינה מגלמת ואינה מוכיחה נזק מהותי כלשהו. קשה שלא לתהות, נוכח הדברים דנן, שמא קצפה של המשיבה אינו יוצא, לאמיתו של דבר, דווקא על הסיפא לצווים, המחייבים אותה להודיע מראש על דיבידנד צפוי, וזאת באורח אשר אכן ימנע ממנה "לתפוס בהפתעה" את המנהל המיוחד ולהעמידו בפני שוקת שבורה.

אעיר, בשולי הדברים כי בכל הנוגע לנזקים הנטענים בשל עצם קיום ההליך והטענות המועלות כנגד המשיבה, הרי שנזק זה אינו קשור ישירות לצווים, אלא הוא לכל היותר פועל יוצא של ההליכים בכללותם, לרבות הקשר לכאורה בין החברה לחייב, אשר על-פניו נראה כי הוא מסועף ועמוק יותר מכפי שעולה מטענותיה.

סוף דבר; דין התנגדות המשיבה להדחות.

בנסיבות העניין, תישא המשיבה בהוצאות המנהל המיוחד ובשכר-טרחת עורך-דין, בסך 15,000 ₪ + מע"מ, אשר יישאו ריבית והצמדה כדין, מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: