MASTER CCM נ' רייפמן(אסיר) ואח'

החלטה

עיינתי בבקשה לחיוב בערובה ושקלתי היטב את הדברים על-בסיס נסיבות המקרה החלטתי, לא בלב קל, שלא לקבלה בשלב זה.

אכן, אין כל צורך להכביר מילים אודות התנהלותו של החייב, אשר לעיתים קרובות לא עלתה בקנה אחד עם עקרון תום-הלב; בענייננו, אין ספק כי השתלשלות העניינים אשר הובילה לכך כי הבקשה הנוכחית לפיטורי המנהל המיוחד הינה גרסה שלישית במספר העותרת לקבלת הסעד, נעוץ לא במעט בהתנהלות דיוניות קלוקלת מצד החייב: תחילה, הגיש בקשה שנייה בעוד בקשתו המקורית תלויה ועומדת, באורח אשר נראה על-פניו כניסיון לעריכת "מקצה שיפורים" מאוחר בכתבי הטענות; לאחר מכן, הגיש בקשת פסילה נוכח החלטתי, אשר סירבה להשלים עם המחדל הדיוני דנן; ובסופו של יום, משהגיעה הבקשה המקורית סוף-סוף לדיון במעמד הצדדים, נמצא כי אין החייב מסוגל להבחין בין המסכת העובדתית עליה נשענת הבקשה, לבין אירועים נטענים אשר לא בא זכרם בכתבי הטענות, ואשר לא ניתנה למנהל המיוחד הזדמנות להגיב עליהם. בנסיבות אלו, לא היה מנוס מהמלצה בפני החייב למחוק את הבקשה ולהגיש בקשה מתוקנת תחתיה.

אלא, שחרף כל האמור לעיל, הרי חלק מהטענות בבקשה להפקדת ערובה אינן מדויקות לחלוטין. ראשית: מן הראוי להבדיל הבדל-היטב בין מצב בו נמחקות בקשות ללא דיון לגופן ובלא מעשה בי-דין, אף אם הדבר קשור בהתנהלות דיונית קלוקלת מצד החייב, לבין מצב בו חייב בוחר לשוב ו"למחזר" בקשה שנדונה ונדחתה לגופה; ואין נפקא מינה אם השחזור זהה למקור, או ערוך בשינויים קלים, שנועדו לחמוק מן ההלכות בעניין מעשה בי-דין. אין ספק, כי במקרה הנחשד כנופל אל תוך החלופה השנייה, ראוי אף ראוי לחייב בהפקדת ערובה גבוהה להבטחת הוצאות. אלא, שנסיבות המקרה נופלות דווקא לחלופה הראשונה, בה ראוי לנקוט זהירות רבה יותר.

שנית: ספק אם ראוי לזקוף לחובתו של החייב דווקא את העובדה, כי הבקשה הנוכחית מכילה תכנים משתי הבקשות הקודמות; זאת, באשר אך ברור הוא, כי מחיקתן של הבקשות הקודמות, ובעיקר המחיקה במהלך הדיון האחרון, לא נועדו ליצור מעשה בי-דין, אלא אך לאפשר דיון יעיל ומסודר יותר. אי לכך, לא היה כל מקום לצפות כי החייב "יחדש" באורח מהותי בבקשה הנוכחית, באשר היא מיועדת, מעצם טיבה וטיב ההחלטה אשר הנחתה את החייב להגישה, לטיפול בתשתית המבוססת על אירועים נטענים שאירעו לפני חודשים רבים, להבדיל מכאלו שאירעו בימים הספורים שלאחר הדיון האחרון.

זאת ואף זאת; לשיטתי, ראוי לה לבקשה זו כי תזכה לדיון לגופו של עניין. אעיר, להסרת ספק; מושכלה זו נכונה, וביתר שאת, אף אם צודק המנהל המיוחד לחלוטין בכל טענותיו. דווקא במצב דברים כזה, ראוי כי הדברים ידונו ויראו לעין כל, באורח אשר יבהיר אליבא דכולי עלמא כי ההאשמות כנגד המנהל המיוחד הינן כזבים ועורבא-פרח; אין ספק, כי דווקא ובמיוחד אם כאלו הם פני הדברים, עדיף וראוי כי הדברים ידונו ויוכרעו לגופם, ולא ימחקו בשל עילה טכנית, סירוב או קושי מצד החייב להפקיד ערבות. זאת, אף אם מקור הדברים בהתנהלות החייב עצמו.

אי לכך, אין אני יכולה להיעתר לבקשת המנהל המיוחד בשלב זה; עם זאת, ובלא לקבוע כל דעה לעניין סיכויי הבקשה לגופה, יתכבד החייב וייתן דעתו, כי אם ימצא בסופו של יום כי הבקשה הייתה בלתי מבוססת, יתכן ויושתו עליו הוצאות בסכום נכבד ביותר, אשר אי-תשלומן עשוי יהיה להביא לחיוב בהפקדת ערובה בבקשותיו העתידיות או חלקן.

המזכירות תודיע לצדדים את החלטתי.

ניתנה היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: