פסק דין
בפני בית הדין תביעת התובעת, עובדת מסרי לנקה , להפרשי שכר מינימום, שכר עבודה בגין שבועיים ושני סופי שבוע, הודעה מוקדמת חופשה והפרשי פנסיה.
הנתבעים המטופלת ובנה שלום מוריאן (להלן: שלום) טענו כי שלמו לתובעת את כל המגיע לה. יתר על כן, הנתבעים הגישו כנגדה תביעה שכנגד, בה טענו לניכוי בגין ביטוח רפואי והוצאות נלוות, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, מגורים, מים, חשמל, והפסד ימי עבודה בגין עזיבתה הפתאומית לטענתם. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד הכחישה התובעת תביעתם. הנתבעים אף בקשו לצרף כצד ג' את חב' ההשמה איתני מור, (להלן: החברה) אשר צורפה להליך כצד ג' (הח' מיום 7.3.10 בפרו'). החברה הציגה גרסתה בעדות שבפנינו והציגה מסמך תנאי העסקת מטפל סיעודי זר עליו הוחתם המעביד שלום, לטענת החברה, היא מצויה בתווך בין מצוקת המטופלת למצוקת העובד המטפל ומבחינתה אינה מעביד ולא שלמה דבר לתובעת מעולם אולם כשתובעת באה במצוקה – הופנתה לקו לעובד.
הצדדים הגישו עמדותיהם בכתבי טענות ונספחים בעדות ראשית, בהצגת ראיות ובחקירות העדים וזאת על סמך החלטת בית הדין מיום 3.10.10 שהורתה על הבאת העדים והערכות לסיכומים.
בתום שמיעת מסכת ההוכחות הסכימו הצדדים ליתן לבית הדין סמכות לפסוק לפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ללא הנמקה (עמ' 15 והח' בו).
אמנה בקליפת אגוז את התשתית העובדתית להכרעת הדין.
א.התובעת עבדה אצל הנתבעים מיום 13.5.09.
ב.הצדדים חלקו על מועד סיום העסקה, לטענת הנתבעים 18.12.09 לטענתה 29.12.09 (ראה עמ' 3 שו' 10,9 עדות שטרן).
ג. הצדדים חלקו על נסיבות הסיום, התובעת טענה כי סולקה ע"י האם וכן על ידי שלום שאמור לה ללכת. טענה שנטענה בשיטתיות וקוהרנטיות, והנתבע שלום טען שהאם עשתה כן בעידנא דריתחא.
גרסת התובעת לסילוקה ע"י האם מפורשות נתמכה בנספח א' לתביעה שכנגד, דו"ח אגף הרווחה עמ' 2- 5 מהסוף, בעדות גב' שטרן (עמ' 2 שו' 27-28 , עמ' 3 שו' 20), ובעדות שולה מוריאן (עמ' 14 שו' 17-18) אל מול גרסת הפיטורים עומדת גרסת שלום שטען כי בקש מהתובעת להישאר, כך גם עלה מעדות שולה (עמ' 13 שו' 31-32) אולם זו נסתרה ע"י עדות גב' שטרן (עמ' 2 שו' 27-28). לא היתה אם כן מחלוקת כי האם הורתה לתובעת ללכת ולעזוב את העבודה יהא מצבה הנפשי אשר יהא, וכי כך אכן הבינה ועשתה התובעת.
ד.תנאי העסקתה של התובעת הוסדרו במסמך. (מסמך צד ג'/1), מסמך תנאי העסקת מטפל סיעודי זר, עליו חתום שלום, שהוגש ע"י עדת החברה בצירוף ההסבר כי המעביד מיודע על חובותיו וכי שלום ידע. במסמך זה, מפורטת הדרישה לשכר מינימום וכן דרישות נוספות כאמור בו שחלקם מהווים את רכיבי התביעה אותם תבעה התובעת. שלום הודה שלא ניהל פנקס חופשות (עמ' 12 שו' 24).
ה.לא היתה מחלוקת כי לתובעת שולמו 3,000 ₪ לחודש ועוד 150 ₪ לשישי שבת, מדי שבוע. כאשר הסכום הבסיסי היה 100 ₪ והוספו לה 50 ₪ בגין בישול לכל המשפחה (עדות שטרן).
ו.לא היתה מחלוקת שהתשלום האחרון שולם ב 20.12.09 (פרו' עמ' 12 שו' 17,18 + מכתב קו לעובד).
ז. הנתבעים, התובעים שכנגד מנו את הבסיס המשפטי לטענת הניכויים שביצעו ואף ערכו את החישובים ע"פ חוק אולם לגופו של עניין לא הובאה אף אסמכתא לביצוע תשלום הסכומים הנטענים.למשל לא צורף אישור הבטוח הלאומי, לא צורף אישור מחב' הראל או פוליסה בה בוטחה, לא צורף כל חשבון חשמל או מים ואף לא הוצג כל תלוש של שלום ,של ציון או של שולה לגבי חודש 12/09 המצביע על נטילת חופשה. על כן הטענות נטענו בעלמא ולא הוכחו כלל. גרסת הנתבעים ל-17 ימי הפסד נסתרה בגרסת גב' שטרן בדבר 6 ימים בלבד (עמ' 3 שו' 31,32).
ח.החברה צד ג' – הוכיחה כי היא חב' השמה בעדות גב' שטרן שהיתה מהימנה, ו"משיחה לפי תומה", (פרו' עמ' 2 ועמ' 3 שו 10 ואילך) אשר נתמכה בהסכם המסגרת שצורף להודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבעים ממנה עולה כי החברה הינה חב' השמה בלבד ואינה מעסיק.
הכרעת הדין
לאור כל האמור לעיל בתמצית ובקליפת אגוז בלבד, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לפשרה ע"פ סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט לתובעת סך כולל של 5,300 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.10 ועד ליום התשלום בפועל.
כמו כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום. אם לא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
לא הונחה והוכחה כל תשתית עובדתית לטענת התביעה שכנגד ועל כן גם לפשרה דינה להדחות, כך גם לא הונחה תשתית עובדתית לטענת השיפוי נגד צד ג', משהוכיחה החברה כי היא חב' השמה וכי אינה מעביד ולא מחויבת בתשלום כלשהו, ועל כן גם לפשרה דין תביעה זו להדחות.
ניתן היום, ב' אדר ב תשע"א, 08 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.