MALKANTHI KEKULAWALAGE נ' לוי ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנתבע 2, בנה של הנתבעת 1 לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה כנגדו מנימוקים של היעדר עילה ו/או והיעדר יריבות בין התובעת לבינו.

בתקופה הרלוונטית לתביעה, התובעת הועסקה כמטפלת סיעודית של הנתבעת 1.

לטענת התובעת, הנתבע 2 שילם לה את שכרה, קבע את תנאי העסקתה ונתן לה הוראות. יחד עם זאת, התובעת אינה טוענת לקיומם של יחסי עבודה בינה לבין הנתבע 2.

בבקשת הנתבע 2 הוא טוען כי יש לסלק את התביעה על הסף נגדו, בין היתר מן הנימוקים שלהלן:

אין טענה לקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים וממלא לא התקיימו בין הצדדים יחסים כאלה;

הנתבע 2 לא התגורר עם אמו, אף לא התגורר באותה עיר וכל הקשר בינו לבין התובעת הסתכם בקשר עקיף עם חברת כוח האדם לשם גיוסה לעבודה.

אין מחלוקת כי בין התובעת לנתבעת 1 התקיימו יחסי עבודה;

הנתבע 2 צירף לבקשתו תצהירים, מטעמו ומטעם אמו ואחותו התומכים בטענותיו.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

בהתאם לתקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 ימחק בית הדין על הסף כתב טענות, בין היתר, כאשר "אין הכתב מראה עילה". נקודת המוצא לדיון בבקשה למחיקה על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע כאשר על בית הדין לבחון את השאלה האם יש בעובדות שנטענו בכתב התביעה כדי להצמיח את הסעד שהתבקש בו.

על פי ההלכה הפסוקה, סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני אשר יינתן במשורה ובמקרים חריגים ובית הדין יעדיף בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה או דחייתה על הסף בר"ע 1241/01 סורג'ון משה ואח'-מוריס דהן (לא פורסם).

בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק או לדחות תביעה על הסף ועליהם לבחון בקפדנות את העובדות והטענות המועלות בתביעה וכל זאת - "על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית ומעדיפים ברור העניין לגופו." (בר"ע 1317/01 הוצאת תעבורה וסקרים בע"מ ואח' נ' יעקב אגם (לא פורסם)).

עם זאת, מקום שקיימת אפשרות, ולו קלושה, שתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין. רק אם משוכנע בית הדין כי גם אם יוכיח התובע כל האמור בתביעתו, לא יזכה לסעד, ייעתר בית הדין לבקשה לסילוק על הסף (ראה דב"ע נב/3-217 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז/3 וכן בג"צ 2679/94 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - בית הדין הארצי לעבודה, (פ"ד כט(1)573))

מן הכלל אל הפרט

אקדים אחרית לראשית ואומר כי מעיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי מקרה זה נופל לגדר המקרים החריגים המצדיקים מחיקת התובענה נגד הנתבע 2 על הסף.

עיון בכתב התביעה מלמד כי בנוסחו הנוכחי לא הונחה בו ולו תשתית עובדתית מינימאלית שיש בה כדי להצביע על עילת תביעה ישירה נגד הנתבע 2. התובעת לא טענה בכתב התביעה כי התקיימו בינה לבין הנתבעת 2 יחסי עבודה, והיא הסתפקה באמירה לאקונית לפיה הנתבע 2 שילם לה את שכרה, קבע את תנאי העסקתה ונתן לה הוראות.

זהות המעסיק בענף הסיעוד נדונה בהרחבה בהלכת בירגר [עע (ארצי) 660/06 ישי בירגר נ' ג'ונל קטיבוג (23 ינואר 2008)], ונקבע בה כי נקודת המוצא בהתקשרות בין מטפל סיעודי למטופל, היא כי המטופל, עמו בדרך כלל נקשר חוזה העבודה, הוא מעבידו של המטפל, ולכן תביעה למימוש זכויות הנובעות מתקופת עבודתו של המטפל ומסיומה יש להגיש כנגד המטופל, או העיזבון במידה שהמטופל הלך לעולמו.