ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
|
3261-03-10
02/01/2011
|
בפני השופט:
אברהם יעקב
|
- נגד - |
התובע:
Levi Strauss
|
הנתבע:
1. זיו אלגמל 2. עבד אלנאצר עודה 3. אגף המכס ומע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
(לנתבעים 1 ו-3)
זוהי תובענה שעילתה בהפרת סימני מסחר של התובעת.
התובעת הינה בעלת סימני מסחר מוכרים היטב והרשומים ברחבי העולם ובישראל, הקשורים כולם למכנסי ג'ינס.
הנתבעים 1 ו-2 ייבאו לארץ מכנסי ג'ינס המפרים את סימני המסחר של התובעת.
תביעה זו עניינה מתן צו מניעה קבוע, מתן חשבונות ופיצוי סטטוטורי בסכום של 100,000 ₪.
ביום 27.5.10 הגיעו התובעת והנתבע 2 לכלל הסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין.
על פי אותו פסק דין ניתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע 2, לפיו נאסר על נתבע זה לייבא, לשווק, למכור ולהחזיק טובין המפרים את זכויות התובעת. כמו כן הוסכם שהטובין שנתפסו יושמדו וכי ההוצאות הכרוכות באחסנה ובהשמדה ישולמו על ידי הנתבע 2. עוד הוסכם כי הנתבע 2 ישלם לתובעת 2,500 ₪ עבור השתתפות בהוצאותיה.
הנתבע 1 לא התייצב לדיון, לא הגיש כתב הגנה ולכן זכאית התובעת לפסק דין כנגדו.
לאור האמור ניתנים בזה צווי מניעה כנגד הנתבע 1, כמבוקש בסעיף 25.1 לכתב התביעה, וכן אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך של 100,000 ₪ כפיצוי סטטוטורי, כקבוע בחוק עוולות מסחריות.
עוד אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת את הוצאותיה בסכום של 10,000 ₪.
הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המחלוקת היחידה שנותרה היא בין התובעת לבין הנתבעת 3.
מחלוקת זו נוגעת לעניין תשלום הוצאות האחסנה וההשמדה של הטובין המפרים שייבאו הנתבעים 1 ו-2, תוך שהם פוגעים בקניינה הרוחני של התובעת.
לטענת הנתבעת 3, על התובעת לשאת בהוצאות אלה ולטענת התובעת, מוטלת החובה לשאת בהוצאות על הנתבעים 1 ו-2.
הנתבעת 3 סומכת את טיעוניה על סעיף 200א לפקודת המכס.
סעיף זה קובע כדלקמן:
"(א) מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים, או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר.. או בדרך אחרת כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר, ינקוט צעדים כדלקמן:
(1) יורה לעכב את שחרור ההעתקות או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן – טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה...
(2)...