INTERNATIONAL DYNAMICS LDI-LICENSING ואח' נ' חכמון

פסק דין

השאלה הניצבת במוקד הדיון שלפנינו הינה, האם הנתבע הפר את חובות האמון, הנאמנות ותום הלב אשר הוא חב כלפי התובעות באופן המקים לתובעות סעד של השבת כספים ששולמו לו וכן פיצוי בגין הפרת חובות שחב עובד כלפי מעבידו?

הצדדים לתביעה

התובעת 1 (להלן: LDI"") הינה סוכנות משנה, אשר תחום עיסוקה הוא ייצוג בעלי מותגים בינלאומיים בישראל ותיווך בינם לבין זכיינים מקומיים.

מהמועד בו נכרת הסכם בין LDI לבין בעל מותג, חברות ועסקים בישראל המבקשים להשתמש באותו מותג במוצריהם, יכולים לעשות זאת אך ורק בתיווכה של LDI.

התובעת 2 (להלן: "DTR") הינה חברת בת של LDI והתובעת 3 (להלן: "GSS") הינה חברה הקשורה ל-LDI.

DTR ו-GSS עוסקות בתחום ייצור, פיתוח, שיווק ומכירת מוצרים של מותגים בינלאומיים, בתור "זכייניות", משמע, בינן לבין בעלי המותגים נחתמים, בתיווכן של סוכנויות המשנה, הסכמי זכיינות אשר מכוחם ניתנת להם הזכות לעסוק ביצור ומכירה של מוצרים ממותגים.

הנתבע שימש החל מחודש מרץ 2002 בתפקיד מנהל השיווק והמכירות של DTR ו-GSS זאת, עד התפטרותו אשר נכנסה לתוקף ביום 31/8/2005.

העובדות הצריכות להכרעה

הנתבע החל את עבודתו בשנת 2002 לאחר תקופה ארוכה בתפקידים שיווקיים שונים, בין היתר בחברת אדידס.

ביום 9/12/04 חתם הנתבע על הסכם עבודה עם DTR ו- GSS [להלן: "הסכם העבודה" –ת/1] בו התחייב כי:

"4.2 בתקופת ההסכם לא יהיה חכמון רשאי לעסוק, ביו במישרין ובין בעקיפין, בכל עיסוק, משלח יד, עבודה, מסחר או עסק אשר יקנו לו שכר, טובת הנאה או תמורה מכל סוג שהוא, אלא אם קיבל את אישור החברה על כך מראש ובכתב"

בנוסף, סעיף 6 להסכם העבודה הטיל על הנתבע חובת שמירת סודיות מידע שהגיע אליו במסגרת עבודתו ושאינו נחלת הכלל, ולתקופה של שנה לאחריה, ובכלל זה נקבע כי "הסכמי זיכיון ורישיון, מחירי רכישה ומכירה, שמות ופרטים של לקוחות ושמות ופרטים של ספקים, מהווה מידע סודי של החברה".

כמו כן, נקבעה תניית אי תחרות לתקופה של שנה לאחר תום תקופת ההעסקה לפיה התחייב הנתבע לא לעסוק בשום עיסוק ולא לתת שירות העלול להעמידו ביחסי תחרות ישירה או בניגוד אינטרסים עם מעסיקתו וכן לא לעסוק במכירת מוצרים הנושאים מותגי ילדים ו/או של החברות הבינלאומיות ו/או בזכיינות מותגים כאמור.

בהסכם העבודה הוגדר מעמדו של הנתבע כ"קבלן עצמאי" אשר יעניק שירותים בתפקיד מנהל שיווק ומכירות. בפועל, אין מחלוקת כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד כאשר חלק משכרו של הנתבע שולם בתלושי שכר וחלק שולם כנגד חשבונית מס והתובעות נשאו בעלויות התנאים הנלווים שקיבל הנתבע אשר כללו רכב וטלפון נייד.

בחודש 6/2005 התפטר הנתבע מעבודתו. יחסי העבודה הסתיימו ביום 31/8/2005 כפי שעולה ממסמך "סיום עבודה משותפת" [להלן: "הסכם סיום ההתקשרות"- ת/2] , עליו חתם גם מר יוסי פוקס, מנכ"ל החברות DTR ו- GSS [להלן: "מר פוקס"].

במסגרת הסכם סיום ההתקשרות נקבע, בין היתר, הסדר אי תחרות לפיו:

"4.1 במשך תקופה של 18 חודשים לא תעסוק במישרין ובעקיפין, בין כעובד, בין כעצמאי ובין כבעל עסק, בעסק המתחרה עם החברה או החברות הבינלאומיות אותן החברה מייצגת בכל הקשור למוצרים ממותגים אשר מתחרים עם המותגים שהחברה מוכרת. מותגים בינלאומיים בלבד.

4.2 במשך תקופה של 12 חודשים ממועד סיום מתן שירותיך לחברה לא תפנה ללקוחות החברה בהצעה עסקית ו/או לא תתקשר עימם בפעילות עסקית שיש בה כדי להתחרות באופן כלשהו בפעילות החברה. למרות האמור לעיל, עמוס יהיה רשאי לפנות ללקוחות החברה עבור מוצרים אותם לא מכרה החברה ללקוחותיה"

(המשפט המודגש בקו הוסף בכתב יד ולצידו מופיעה חתימתו של מר חכמון- ח.ט).