ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
24938-04-10
03/11/2011
|
בפני השופט:
משה טוינה
|
| - נגד - |
התובע:
POUDEL INDIRAע"י ב"כ עוה"ד מיכה דוד
|
הנתבע:
1. תמר תורג'מן
2. ניסים תורג'מן
|
| פסק-דין |
פסק דין
פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' POUDEL INDIRA (להלן: "התובעת"), מהגרת עבודה אזרחית נפאל, נגד ה"ה תמר וניסים תורג'מן (להלן: "הנתבעים"), להפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, דמי פדיון חופשה וקצובת הבראה; בסכום כולל של 25,393 ₪. התביעה מתייחסת לתקופת העסקתה של התובעת, לטענתה בשירות הנתבעים שניהם, מחודש דצמבר 2007 ועד לחודש נובמבר 2009 וסיומה.
מבוא:
1.התובעת מהגרת עבודה אזרחית נפאל, הגיעה לישראל על מנת לעבוד כמטפלת סיעודית.
2.הנתבעים, ה"ה בני הזוג תמר וניסים תורג'מן (להלן: "הנתבעת" וה-"נתבע", בהתאמה), תושבי באר-שבע, הם הורים לזוג ילדים ילידי ספטמבר 2007 ונובמבר 2008.
3.מצבה הרפואי של הנתבעת אשר מונע ממנה לדאוג לצרכיה ולצרכי התא המשפחתי. על רקע זה אישרו הרשויות העסקת עובדת זרה לטיפול בנתבעת ולהבטחת תפקוד התא המשפחתי.
4.במסגרת האישור האמור, הועסקה התובעת בשירותם של הנתבעים מיום 5.12.07 ועד ליום 1.11.09. בחודש אפריל 2010 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה, במסגרתה עתרה התובעת לסעדים המפורטים בפתיח לפסק הדין ולהם נדרש לאחר הצגת העובדות הנחוצות לענייננו.
העובדות:
5.בחודש דצמבר 2007 התקבלה התובעת לעבוד בשירותם של הנתבעים בטיפול בתובעת ובילדיהם של בני הזוג (ראה: אישור רפואי של פרופ' בלמקר מיום 15.9.08, המופנה למשרד התמ"ת ובו נאמר כי התובעת "זקוקה בעדיפות גבוהה יותר למטפלת". כמו גם לתצהירו של הנתבע המציין כי העזרה של התובעת נדרשה לטיפול בילדיהם של בני הזוג; סעיפים 4 ו-6 לתצהיר הנתבע).
6.התובעת התגוררה בביתם של בני הזוג, בחדר אחד עם הילדים הקטינים (ראה: עדות התובעת עמ' 11 לפרוטוקול מיום 17.7.2011, שורות 12-15).
7.שכרה של התובעת שולם מידי חודש בדולרים, כלהלן: התובעת התקבלה לעבודה בשכר של 600 דולר לחודש, בחודש אפריל 2008 והועלה שכר הבסיס לסכום של 650 דולר לחודש. בחודש אוגוסט 2008, הועלה השכר פעם נוספת והפעם לסכום בסך של 700 דולר לחודש. החל מחודש ינואר 2009 ועד למועד סיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, שולם לתובעת שכר של 850 דולר לחודש. בנוסף לשכר שילמו הנתבעים לתובעת "דמי כיס" בגובה 100 ₪ לשבוע.
8.השכר ששולם לתובעת, שולם ממקורות התא המשפחתי; ובפרט ממשכורתו של הנתבע. בהקשר זה נשאל הנתבע בעדותו והשיב:
"ש.היא (מרים, אחותה של הנתבעת, הוספה שלי-ט.מ.) גם שילמה לה את המשכורת מידי חודש?
ת.לא. אנחנו שילמנו אני עבדתי מאוד קשה להביא את הפרנסה לבית." עמ' 18 לפרוטוקול מיום 17.7.2011, שורות 12-13.
9.בסמוך למועד קבלתה לעבודה בשירות הנתבעים, חתמה התובעת על חוזה העסקה על גבי טופס סטנדרטי בעברית ובאנגלית. החוזה צורף כנספח ד.1 לתצהיר הנתבע. באוגוסט 2009 חתמה התובעת על חוזה נוסף, הפעם בשפה העברית וללא תרגום (החוזה צורף כנספח ד.2 לתצהיר הנתבע).
10.באוקטובר 2009 יצאה התובעת לחופשת מולדת לנפאל. התובעת שבה לארץ ביום 31.10.09 והתייצבה בביתם של הנתבעים ביום 1.11.09.
11.משהתייצבה התובעת בביתם של הנתבעים ביום 1.11.09, הודיעו הנתבעים לתובעת כי שכרה יעמוד על סך של 2,900 ₪ לחודש, בתוספת "דמי כיס" בסך של 100 ₪ לשבוע. לעניין זה נשאלה התובעת בעדותה והשיבה:
"ש.כשחזרת לארץ, דיברתם על המשכורת שלך?
ת.הם אמרו לי, לא הייתה שיחה בנושא, רק הם הציבו בפני את העובדה שהמשכורת היא 2,900 ₪ (הדגשה שלי-ט.מ.)" עמ' 14 לפרוטוקול מיום 17.7.2011 שורות 10-12.
גרסה זו אושרה על ידי הנתבע בעדותו, עת נשאל והשיב: