HK VICTORY INTERNATIONAL TRADING נ' B/A/L/ ב.א.ל בע"מ חברה ישראלית מספר 514769728 ואח'

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעים למחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" ולמתן רשות להתגונן.

2.התובעת הינה חברה המאוגדת על פי חוקי מדינת הונג קונג. נתבעת 1 הינה חברה הרשומה בישראל. נתבע 2 הינו מנהל ובעל מניות של הנתבעת.

3.ביום 04.04.13 התקשרה נתבעת 1 בהסכם עם התובעת, לפיו, נתבעת 1 תספק לתובעת 81 טון של רגלי עופות במחיר של 1,025 דולר ארה"ב לטון ובסה"כ 83,025 דולר ארה"ב. (נספח ג' לכתב התביעה).

4.בהתאם לתנאי ההסכם, היה על התובעת לשלם לנתבעת 1 מקדמה בשיעור 30% מהתמורה. בהתאם, ביום 04.04.13, שילמה התובעת לנתבעת 1 את הסך של 24,908 דולר ארה"ב.

5.הנתבעים אינה חולקים כי התובעת שילמה לנתבעת 1 את המקדמה הנ"ל. אין גם מחלוקת בית הצדדים כי העסקה לא בוצעה בפועל וכי הטובין נשוא ההתקשרות לא סופקו לתובעת.

6.לטענת התובעת, הנתבעים לא שלחו לה את הסחורה וגם הסכם למתן ארכה על מנת לשלוח את הטובין לא כובד על ידי הנתבעים. לטענתה, פניותיה אל הנתבעים נתקלו בתשובות, לפיהן, לא ניתן לשגר את הטובין תחת השם "מזון קפוא" (frozen food).

7.לטענת התובעת, מאחר שהטובין לא נשלחו אליה, נגרם לה נזק בכך שלא יכלה למלא את התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים ולכן, על הנתבעים לפצות אותה בגין פיצויים בגין הפרת חוזה מצדה בסך של 20,000 דולר, אותם שילמה לצדדים שלישיים בגין אי עמידה בתנאי המשלוח. תביעת התובעת היא, אפוא, בגין נזק זה הנטען על ידה בסך של 20,000 דולר ארה"ב ובנוסף, בגין הסך של 24,908 דולר, שאותם שילמה כמקדמה לנתבעת 1.

8.נתבע 2 טען בתצהירו, כי נתבעת 1 היא יצרנית של רגלי עופות מעובדים בהקפאה. לדבריו, התובעת התקשרה עם נתבעת 1 בהסכם לרכישת רגלי עופות מעובדים בהקפאה. על פי המוסכם, ייצרה נתבעת 1 עבור התובעת, רגלי עופות מעובדים בהקפאה וארזה אותם במכולות קירור כדי לשגרן ליעד כפי שהורתה התובעת. לדבריו, עובר להכנת רשימוני הייצוא המועברים, בין השאר, למשרד החקלאות – המחלקה לייצוא מן החי, שמאשר את הכשירות הווטרינרית של המוצר, אישור עליו מסתמכות הרשויות בנמל היעד ועל פיו מתירים את הכנסת המוצר למדינת היעד, ביקשה התובעת לשנות את הצהרת הנתבעת:

Commodity name: Frozen food

Specifications: Fresh Down cut Processed Chicken p Commodity

לנוסח: "Frozen fully food stuffs".

9.לדברי נתבע 2, הוא פנה למשרד החקלאות וביקש לדעת אם מותר להגדיר את המוצר ברשימון הייצוא כפי שביקשה התובעת וקיבל תשובה שלילית, אותה העביר לתובעת וגם לנציגה ברוסיה. לדבריו, ביקש מהתובעת לקבל את המוצר "על פי מגבלות הדין" אך התובעת סירבה והודיעה לנתבע 2 שמבחינתה העסקה מבוטלת והיא מבקשת את דמי הקדימה בחזרה.

דיון

10.נתבעת 1 אינה טוענת כי, בנסיבותיו של המקרה דנן, שבהן העסקה בין הצדדים לא הושלמה והטובין נשוא ההתקשרות לא סופקו לתובעת, תנאי ההסכם מזכים אותה בפיצוי כספי מוסכם כלשהו מהתובעת. טענתה של נתבעת 1 היא שהיא ייצרה את מלוא ההזמנה של התובעת וההזמנה נארזה במכולות קירור לקראת שילוח ימי. לטענתה, מאחר שהעסקה בין הצדדים לא בוצעה, ונתבעת 1 ביקשה להימנע מאחסנת הטובין, היא מכרה את אותם הטובין לגורם אחר. לטענתה, אין עליה להשיב את המקדמה ששולמה לה על ידי התובעת משום שמחיר מכירת הטובין לגורם האחר היה נמוך ולנתבעת 1 נגרם הפסד של הרווח שהיה צפוי לה מהעסקה עם התובעת. (סעיפים 6.1 ו- 6.2 לתצהיר).

11.טענתה זו של נתבעת 1 הינה טענה סתמית וכללית שאינה מצדיקה הענקת רשות להתגונן. משלטענת נתבעת 1 היא מכרה לגורם אחר את תכולתן של אותן שלוש מכולות אשר הייתה מיועדת לאספקה לתובעת, היה עליה, לכל הפחות, לפרט את תקבוליה בגין מכירת הטובין, שהרי לטענתה, נזקה הוא הפסד הרווח שהיה צפוי לה מהעסקה עם התובעת. מדובר בנתונים ומסמכים שהיה בידי הנתבעים להביאם בנקל אך הם העדיפו שלא לפרט כאמור וכל שיש בפני בית המשפט הוא טענה בעלמא להפסד רווח.

12.יש לציין כי לעניין נזקה של נתבעת 1 נתבע 2 טען בתצהירו טענות עובדתיות סותרות. בעוד שבסעיף 6.2 טען כי התמורה שנתקבלה בגין הטובין שיועדו לתובעת, לא כיסתה אף את הוצאות נתבעת 1 בגין העסקה עם התובעת, בסעיף 6.2 טען כי נזקה של נתבעת 1 הוא הפסד הרווח שהיה צפוי לנתבעת 1 מהעסקה עם התובעת.

13.גם לעניין טענת הנתבעים כי העסקה עם התובעת גרמה לנתבעת 1 הוצאות, כל שיש לפני בית המשפט הוא טענה סתמית שהועלתה בעלמא ללא פירוט, אף לא מינימלי, של טיב ההוצאות וסכומיהן.

14.אשר על האמור, ברכיב התביעה המתייחס למקדמה בסך של 24,908 דולר ארה"ב, אשר שולמה על ידי התובעת לנתבעת 1, התצהיר המצורף לבקשת הנתבעים אינו מעלה הגנה הראויה לבירור. בהתאם, זכאית התובעת לפסק דין חלקי על הסך הנ"ל כנגד נתבעת 1 בלבד.

15.ביחס לתביעה כנגד נתבע 2 וכן ביחס לתביעה בגין הרכיב המפורט בסעיף 21 לכתב התביעה, ניתנת לנתבעים רשות להתגונן.