Georgian oil & Gas corporation נ' NATIONAL CONSULTANTS LTS ואח'

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת כב' הרשם חגי ברנר מיום 14.3.12 שניתנה במסגרת הפ"ב 51849-08-10 ולפיה נתקבלה בקשת המשיבות ונקבע כי הן ביצעו מסירה כדין של התובענה באמצעות מסירה לבאי כוחה של המערערת.

2.להלן השתלשלות העניינים הרלוונטית לעניינו:

א.המערערת ו- JSC Georgian International Oil Corporation (להלן:"GIOC" ( הן חברות זרות שמושבן בגאורגיה. הבעלות בהן היא של ממשלת גאורגיה. GIOC מוזגה ביום 21.6.2006 עם המערערת.

המשיבות הן חברות זרות שמושבן באיי הבתולה ובבריטניה.

ב.ביום 30.8.10 הגישו המשיבות בקשה למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן:"חוק הבוררות"), במסגרת הפ"ב 51849-08-10.

בנוסף, באותו יום הגישו המשיבות בקשה למתן היתר המצאה לחו"ל של הבקשה למינוי בורר ל – GIOC ולמערערת.

ביום 1.9.10 נעתר כב' הש' ברנר לבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ל- GIOC ולמערערת.

ג.לאחר קבלת היתר ההמצאה, ביום 30.11.10 הגישו GIOC והמערערת בקשה לביטול היתר ההמצאה.

לבקשה צורף העתק ייפוי כוח מוגבל שנתנה המערערת לבאי כוחה לפיו הם רשאים לייצג אותה רק בנוגע לסמכות בתי המשפט בישראל.

ד.ביום 3.10.11 הוגשה בקשה מטעם המערערת לחייב את משיבה 2 להמציא תצהיר בצירוף מסמכים המבהירים את מצבה המשפטי של משיבה 2 וכושרה המשפטי לנהל את התובענה בהפ"ב 51849-08-10.

במסגרת הבקשה דנן טענה המערערת כי כחודש וחצי לאחר הודעת רשם החברות בבריטניה כי משיבה 2 עתידה להימחק מהרשומות וכחודש וחצי לפני מחיקתה בפועל, המחתה משיבה 1 את זכות התביעה שלה כלפי GIOC למשיבה 2. ביום 23.6.09, כ- 4 שנים לאחר פירוק משיבה 2, ביהמ"ש באנגליה אישר את החייאתה, אך ורק לצורך ניהול תביעה מסוימת. מהחלטת ביהמ"ש לא ניתן לדעת מהי אותה תביעה והאם התנאים שנקבעו להחייאת החברה התקיימו. בנסיבות אלה, המערערת טוענת כי לא ברור האם משיבה 2 מוסמכת לנהל את התביעה דנן. המערערת מציינת כי המשיבות הסתירו את העובדות המתוארות לעיל וחוסר תום ליבן מעלה חשש ממשי בדבר יכולתה וסמכותה של משיבה 2 לנהל את התובענה דנן. בנסיבות אלה, טוענת המערערת כי לא ניתן להמשיך בבירור התובענה בטרם קבלת המסמכים האמורים.

הוגשה תגובה לבקשה ותשובה לתגובה ובהחלטת כב' הרשם ברנר מיום 25.10.11 נדחתה הבקשה.

ה.ביום 8.11.11 הגישו המשיבות בקשה לקבוע כי המצאת הבקשה למינוי בורר למערערת (באמצעות עורכי דינה בישראל) ביום 4.10.11 מהווה המצאה כדין ועל כן, מתייתר הדיון בבקשה לביטול היתר המצאה לחו"ל ויש למנות בורר הואיל והמערערת לא הגיבה לבקשה למרות מסירתה כדין.

ו.ביום 9.11.11 הודיעו באי כוח המערערת כי "ב"כ המבקשות (המשיבות בענייננו – הוספה שלי א.כ.) ניסו להמציא למשרדי עורכי-הדין "בקשה למתן החלטה בבקשה למינוי בורר", אף כי עורכי-הדין אינם מוסמכים ואינם מורשים לייצג את המשיבה (המערערת בענייננו – הוספה שלי א.כ.) בכל הליך שהוא מלבד הבקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום ומתוקף כך גם אינם מורשים לקבל בשמה כתבי בית דין בהליך כלשהו מלבד בבקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום. לכן כתב הבקשה הוחזר לשולח, ובנסיבות אלו לא יוכלו עורכי-הדין לייצג את המשיבה בקשר עם ה-"בקשה למתן החלטה למינוי בורר" ולא יוכלו להגיש תגובה כלשהי לבקשה זו מטעמם".

ז.ביום 17.1.12 דחה כב' הרשם ברנר את הבקשה לביטול היתר המצאה וקבע כי היתר ההמצאה לחו"ל יעמוד על כנו.

ח.ביום 1.3.12 הגישו המשיבות בקשה להכריע בבקשתן לפיה באי כוח משיבה 2 מהווים מורשה לקבלת כתבי בית דין, כאמור בבקשה מיום 8.11.11.

ביום 12.3.12 הוגשה הודעה מטעם עורכי הדין בקשר לבקשה דנן לפיה "…עורכי הדין הח"מ קיבלו ומחזיקים בייפוי כוח מוגבל לצורך ההליכים לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום בלבד, ואין בידיהם יפוי כוח המסמיך אותם לייצג את המשיבה בהליך עצמו, או לקבל כתבי בי דין בשמה ,בקשר עם ההליך עצמו…"

ט.בהחלטת כב' הרשם ח' ברנר מיום 14.3.12 נקבע כדלקמן:

"אני נעתר לבקשת המבקשות (המשיבות בענייננו – הוספה שלי א.כ.) וקובע כי ביצעו מסירה כדין של התובענה, באמצעות מסירה לבאי כוחה של המשיבה (המערערת בענייננו – הוספה שלי – א.כ.), מהטעמים שפורטו בבקשה.