FOREST DIAMONDS INC נ' אמינוב

החלטה

1.התביעה דנן שעניינה אכיפת פסק חוץ שניתן על ידי בית המשפט הפדראלי המחוזי של המחוז הדרומי במדינת ניו-יורק מיום 15.1.2010, נקבעה לשמיעת ראיות ליום 22.10.2013.

2.מספר ימים בטרם מועד ישיבת ההוכחות, הוגשה בקשה בהולה מצד הנתבע על פיה קיימת סבירות גבוהה שיחול שינוי בתוצאת פסק הדין, במובן זה שבית המשפט של מדינת ניו-יורק מתכוון להכריע בשאלה: האם ההסכם בין חברת הגביה לבין מר אמינוב תקף.

3.הנתבע עתר לעיכוב ההליכים בתביעה דנן, שכן פסיקת בית המשפט במדינת ניו-יורק רלוונטית לפסק הדין הפדראלי. יתר על כן, עלול להיווצר מצב של הכרעות סותרות, דבר שיגרום לתסבוכת משפטית ויגרור את הצדדים להתדיינויות רבות ומיותרות.

4.לנוכח קוצר העיתים ובעיקר מטעמי כיבוד ערכאות, ראיתי לנכון להורות על עיכוב ההליכים וזאת אף בהתחשב בכך שנתפסו כספים בגין מכירת דירה וכספים אלה מעוקלים ושמורים בנאמנות של ב"כ הצדדים [במאמר מוסגר אציין שעל החלטה זו תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור אל בית המשפט המחוזי, מחוז מרכז].

5.לאחר מתן ההחלטה, עתרה התובעת לעיון מחדש בהחלטה בדבר עיכוב ההליכים.

ב"כ התובעת חזרה על עמדתה העקרונית כי אין כל נפקות להליכים המתנהלים בבית המשפט במחוז ניו-יורק, באשר פסק הדין נשוא התביעה דנן, הינו פסק דין של בית המשפט הפדראלי. עוד ציינה התובעת כי בית המשפט במדינת ניו-יורק לא התיר את צירופה של מר אמינוב כבעל דין לתביעה של חברת הגביה. מכאן שאין עילה להמשך עיכוב ההליכים בתביעה דנן.

הנתבע התנגד לעמדת התובעת והדגיש כי לבית המשפט במדינת ניו-יורק סמכות לקבוע את תוקפו של ההסכם בין הצדדים וממילא פסיקתו אמורה להיות מאומצת על ידי בית המשפט הפדראלי. עוד הדגיש הנתבע כי הכלל בדבר כיבוד הערכאות חל ביתר שאת, הן בין הערכאה המדינתית לערכאה הפדראלית וממילא חל בין הערכאות הזרות לבין בית המשפט הישראלי.

ב"כ הנתבע ציין שבהתדיינות המתנהלת בניו-יורק, דווקא התובעת דכאן היא זו שגורמת לעיכוב ההליכים.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שמרביתן נוגעות לעניינים הנוגעים לדין הזר. היינו, מדובר בנושאים הטעונים הוכחה.

7.יתר על כן, החלטתי בדבר עיכוב ההליכים ניתנה על רקע האפשרות כי תוך פרק זמן קצר תוכרע בקשתו של הנתבע ומכאן סברתי שלא יהא זה נכון וראוי לנהל ישיבת הוכחות כאשר ברקע מתנהלים הליכים בבית המשפט המדינתי בניו-יורק.

8.בחלוף הזמן מתברר שהצדדים עדיין חלוקים בטענותיהם לעניין נפקות ההליכים בבית המשפט המדינתי. ממילא משקלה של הדחיפות בעיכוב ההליכים פחת מאוד.

9.בנסיבות אלה, אני סבור שיש מקום לקבוע מועד לשמיעת הראיות בתביעה ליום 23.3.2014 שעה 08:30 ועד השעה 14:00.

סדרי הדיון יהיו בהתאם להחלטה מיום 20.11.2011.

10.לנוכח המחלוקת הנוספת בעניין נפקות ההליכים בבית המשפט המדינתי, אני מאפשר לכל אחד מן הצדדים להגיש ראיה משלימה (תצהיר ו/או חוות דעת מומחה לדין הזר), בסוגיה זו בלבד:

א.התובעת עד ליום 2.2.2014.

ב.הנתבע עד ליום 2.3.2014.

11.הצדדים ידאגו לזמן את העדים כנדרש.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ויקי טמיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: