FAITH נ' משרד הפנים

פסק דין

1.בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותרת מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

זאת, במסגרת עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה שלא להכיר בעותרת כפליטה ולהעניק לה מעמד של פליטה המבקשת מקלט בישראל, ושהמשיבה תבחן את החלטתה מחדש.לטענת העותרת, נשקפת לה סכנת חיים במולדתה, ניגריה, מאחר ונמכרה על-ידי אביה לאדם בשם אייזי (להלן: "מר אייזי") למטרות זנות. לאחר תקופה בת שבעה חודשים בהם הייתה נעולה בביתו הצליחה להימלט, אולם אביה ניסה לשכנעה לשוב למר אייזי. הואיל והעותרת סירבה לשוב, ולאור חששותיה שאביה ו/או מר אייזי יפגעו בה החליטה להימלט מניגריה.

בנוסף לכך, העותרת טוענת כי נפל פגם בראיון הבחינה המקדמית שנערך לה, משום שהראיון נערך על ידי שני מראיינים ממין זכר, ומאחר שעלו בראיון נושאים רגישים היה על המראיינים לשאול את העותרת אם ברצונה כי הראיון ייערך על-ידי מראיינת ממין נקבה.

לבסוף תוקפת העותרת את הליך בחינת בקשתה למקלט מדיני, אשר נדחתה לפי ס' 4 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל.

2.כפי שפירטתי בהחלטותיי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיבה לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 33921-08-11 טרזה גראף נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 25.9.11), בבואי לבחון האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, והאם יש הצדקה בנסיבות העניין אף לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכותי לפי סעיף 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, הרי שאפעל על-פי השיקולים הבאים:

(א)במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן הן לפי הנוהל הישן והן לפי הנוהל החדש, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לכך שמדובר בפליט ו/או לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, ניתן לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה או לא ליתן צו ביניים (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה). במקרים כאלו אין ככלל גם מקום ליתן זמן לצורך התארגנות ליציאה מן הארץ או חיפוש מדינת מקלט אחרת וזאת לאחר שהעותר כבר שוהה תקופה ארוכה בארץ והיה מודע לאפשרות שיגורש, כאשר עילה של התארגנות כזו לא הוכרה בפסיקה כמצדיקה את עיכוב ההרחקה.

כך גם, אין מקום למניעה זמנית של ההרחקה לצורך חיפוש מדינת מקלט אחרת, שכן אם אין סכנת חיים אין צורך במציאת מדינה אחרת למקלט מדיני.

(ב)במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה מדובר בפליט ו/או כי נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות השונות.

(ג)במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם מדובר בפליט ו/או האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה. יחד עם זאת, כאמור, אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות לגבי היותו של אדם פליט ו/או לגבי סכנת החיים הנטענת אלא יש לבחון את המקרים הספציפיים לאור הראיות המנהליות הקיימות, תוך התחשבות, בין היתר, במועד העלאת הטענה לראשונה, בדברים שנאמרו בראיון, בהתנהגות העותר במהלך התקופה מעת הגעתו ארצה, בשלב בו מוגשת הבקשה למקלט מדיני, בראיות החיצוניות הקיימות, בסבירות הנטען, בכמות הבקשות הזהות המוגשות וכיו"ב שיקולים, תוך שקלול כל האמור לצורך קבלת החלטה.

(ד)כן תינתנה החלטות ספציפיות לגבי בקשה ספציפית זו או אחרת או בקשות חלופיות כאלו או אחרות כמו בבקשה לשהייה של פרק זמן ספציפי לצורך התארגנות ליציאה, חיפוש מדינת מקלט אחרת וכו'...

בחינה פרטנית – יישום לנסיבות המקרה

3.כעת אעבור לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי ואחליט לאיזו קטגוריה מהנ"ל הוא נכנס ומה המשמעות האופרטיבית של קביעה זו.

4.בענייננו, העותרת הגיעה לישראל ביום 4.1.12 יחד עם קבוצת צליינים באמצעות אשרה מסוג ב/2. העותרת הגישה בקשה לקבלת מקלט מדיני ביום 22.2.12, ועוד באותו היום נערך לה ראיון בחינה מקדמית.

5.במהלך ראיון הבחינה המקדמית אשר נערך לה סיפרה העותרת, בין היתר, כי לאחר שאמה נפטרה, חלה התדרדרות ביחסו של אביה כלפיה, אשר הכה אותה, ואף הרעיב אותה במשך תקופות ארוכות. לאחר מס' חודשים יחסו של אביה כלפיה השתפר, ואביה סיפר לה כי מצא לה עבודה בניקיון אצל מר אייזי, אולם כאשר הגיעה לביתו של מר אייזי, התחוור לעותרת כי אביה מכר אותה למטרות זנות, והעותרת אף הוחזקה בביתו של מר אייזי ללא אפשרות לצאת. לאחר שבעה חודשים הצליחה להימלט לעיר לגוס, כאשר לאחר חודשיים בהם שהתה בלגוס הצטרפה לקבוצת צליינים אשר פגשה בכנסייה בכדי להגיע לישראל.

6. בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתה של העותרת, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותרת לתגובת המדינה, אני סבור כי דין עתירתה של העותרת להידחות על הסף מחוסר עילה להתערבות בית המשפט בהתאם לתקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א- 2000, וזאת מהטעמים הבאים, המלמדים כי אין בסיס לטענות העותרת בדבר היותו פליטה ו/או בדבר סכנת חיים בארץ מוצאה:

בפתח הדברים אתייחס לטענות העותרת באשר לאופן עריכת הראיון על-ידי שני מראיינים ממין זכר.

סעיף 1ב לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל מורה כדלקמן:

"הטיפול בבקשה למקלט שהגיש קטין בלתי מלווה, אדם הסובל מבעיות נפשיות או קורבן של עינויים ייעשה תוך תשומת לב מיוחדת ורגישות לנסיבותיהם הספציפיות".

בנוסף, סעיף 3ב(4) מורה כי: