חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ENRICO COVERI S.R.L נ' סאר-גו השקעות בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
14636-10-11
28.2.2012
בפני :
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
:
1. סאר-גו השקעות בע"מ
2. אדם סטרוגו

:

החלטה

החלטה

1.בקשת המבקשים לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה או ערבות בנקאית בסכום שלא יפחת מסך של 100,000 ₪ או סכום אחר לפי שיקול דעת בית המשפט, לשם הבטחת הוצאות המבקשים לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") – היא הבקשה שלפני.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ראיתי לחייב את המשיבה (התובעת) בהפקדת ערובה בסך של 50,000 ש"ח להבטחת הוצאות המבקשים (הנתבעים) בהליך דנא.

3.לטענת המבקשים יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה שכן המדובר בחברה זרה, שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת ו"שאינה בעלת נכסים משמעותיים כלשהם בישראל" – משכך, טוענים המבקשים, קיים חשש כי ככל שתפסקנה הוצאות משפט בסיומו של ההליך, הם לא יוכלו לגבות אותן מהמשיבה, בנוסף נטען, כי סיכויי התביעה קלושים.

בתגובתה טוענת המשיבה כי היא חברת אופנה איטלקית, מוכרת ובעלת פעילות בינלאומית ענפה, כי "המשיבה יציבה מבחינה כלכלית ומנהלת את עסקיה משך 4 עשורים". המשיבה מוסיפה כי ה"חשש" שמא לא ניתן יהיה לאתרה מגוחך שכן המדובר בעסק מוכר ומכובד. המשיבה צרפה "דו"ח פיננסי" שלטענתה תומך בטענותיה בדבר איתנותה הכלכלית. המשיבה מוסיפה כי ככל שיוחלט כי יש מקום לחייבה בהפקדת ערובה, הרי שיש להורות על הפקדת סכום שלא יעלה על 10,000 ₪.

בתשובת המבקשים נטען כי הדו"ח הפיננסי שצורף לתגובת המשיבה מחזק את טענותיהם בדבר הצורך בהפקדת הערובה שכן עולה ממנו שהרווחים של המשיבה בשנת 2010 הסתכמו בכ – 5,300 אירו בלבד.

4.ולהכרעתי.

סעיף 353א לחוק החברות קובע בזו הלשון:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין " (ההדגשות אינן במקור – א.נ.ח).

כעולה מלשון הסעיף, כאשר התובעת היא חברה מוגבלת במניות (כבמקרה דנן) רשאי בית המשפט להורות לחברה (המשיבה במקרה דנא) להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע (המבקשים במקרה דנן) אלא אם סבר בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה.

קרי, מלשון הסעיף עולה כי החזקה שבדין (הניתנת לסתירה) היא כי יש להטיל על חברה ערובה להוצאות אלא אם הנסיבות מצביעות אחרת.

בהתאם לפסיקה הדרך לסתור את החזקה היא למשל במקרה שהחברה הוכיחה כי בידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין, או אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות לחייב את החברה בערובה משיקולים כמו מהות התביעה וסיכוייה [רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (13.7.08); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09)].

לשון אחרת, בבקשה לפי סעיף 353א לחוק החברות, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה; בשלב זה רובץ הנטל על החברה להוכיח כי יש באפשרותה לשאת בהוצאות הנתבע, ככל שיזכה בדין ו/או כי יש נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייבה בהפקדת ערובה.

להוכחת יכולתה הכלכלית, על החברה להמציא ראיות ממשיות ובהן אישורי בנק, דוחות כספיים, אישור רו"ח וכיוצא באלה, מהם ניתן ללמוד כי באפשרותה לשלם את ההוצאות, אם יפסקו לחובתה. אי המצאת מסמכים כאמור פועלת לחובת החברה התובעת (ראה: בש"א (ת"א) 2219/07 סולל בונה בע"מ נ' גרנד פיניש בע - ניתן ביום 25.2.07 , פורסם בנבו).

5.     בבואי לבחון את מצבה הכלכלי של המשיבה כדי לברר אם הוכחה איתנותה הכלכלית הגעתי למסקנה כי המשיבה לא הציגה ראיות שיש בהן כדי להצביע על איתנותה הכלכלית ועל מצב כלכלי טוב ומשכך לא עמדה בנטל המוטל עליה, וממילא לא סתרה את החזקה שבדין.

את מצבה הכלכלי של החברה יש להוכיח באמצעות מאזנים של החברה, באישורים רשמיים של רואי חשבון, בדוחות לרשויות השונות ובאמצעות מסמכים שמבהירים לקורא אותם מה הוא המצב הכלכלי של החברה.

המשיבה צרפה לתגובתה מסמך בודד – "דו"ח פיננסי" ליום 31.12.10 ממנו עולה כי רווחיה לשנת 2010 הסתכמו בכ – 5,300 אירו. מסמך זה, אין בו כדי לבסס טענות בדבר איתנות כלכלית דווקא, ומכל מקום אינה משקפת מצב כלכלי כזה שהמסקנה האחת העולה ממנו היא דווקא איתנות כלכלית ומשכך ובהעדר נתונים נדרשים התחזקה מסקנתי כי המשיבה לא עמדה בנטל וכי יש מקום לחייב אותה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים ככל שתפסקנה לזכותם.

לזאת אוסיף, כי לא שוכנעתי שסיכויי התביעה כה מובהקים כנטען על ידי המשיבה.

6.לאחר שקבעתי כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה נותרה השאלה מה שיעור הערובה שיש לחייב את המשיבה להפקיד להבטחת הוצאות המבקשים. המדובר בערובה להוצאות המבקשים ואין חיוב בהפקדת הערובה להוות כלי ענישה; אומר עוד כי הגם שציינתי לעיל כי סיכויי התביעה אינם כה מובהקים הרי שמאידך גם לא מצאתי כי סיכויי ההליך כה נמוכים כטענת המבקשים, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בעניין, ואני סבורה כי התביעה של התובעת הזרה לשימוש אסור בסימני המסחר שלטענתה הם שלה על ידי המשיבה הם טענות שלכל הפחות ראויות לבירור.

לאור האמור, ולאחר שערכתי איזון בין זכויות הצדדים, בזכות בעל דין לגישה לערכאות ובזכות המבקשים לא להיות חשופים לסיכונים שהוצאותיהם לא ישולמו, נתתי דעתי למהות התביעה, לסעד המבוקש, להיקף ההליך, למספר המבקשים (הנתבעים) ולשיעור ההוצאות הפוטנציאלי בתביעה ראיתי לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסך 50,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים בהליך העיקרי, כתנאי להמשך ההליכים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>