DAVINA נ' כץ ואח'

פסק - דין

מעשה תרמית, שראשיתו בתכנית גרנדיוזית להקמת פרויקט מגורים בקייב, המשכו בהשקעה כספית של התובעת ואחריתו - פרויקט שלא קם והכסף שנעלם.

התביעה הוגשה נגד שני נתבעים, אך בטרם הוחל בשמיעת העדויות הוכרז הנתבע 2 כפושט רגל, לבקשתו, וההליכים המשפטיים נגדו עוכבו. נותר נתבע אחד, שנאלץ לשמוע את שותפו ואיש סודו נתבע 2 מעיד נגדו, כאשר הוא מגלה טפח ומכסה טפחיים בעדותו.

מסכת ראיות ארוכה ומפותלת שהצדדים פרשו בפני בית המשפט מלמדת, כי בין הנתבעים לבין דמויות נוספות בעלילה התקיימו עסקאות נוספות, שהתובעת לא היתה שותפה להן. כספה של התובעת שימש, ללא הסכמתה, כאמצעי למימון עסקאות אלה, במקום למטרה אשר לשמה נועד מלכתחילה, וכל שנותר לקבוע הוא מי אחראי לגזילה, פשוטה כמשמעה.

1. הצדדים לתביעה

התובעת (להלן: "דבינה") היא חברה שהוקמה על ידי אמיר מקוב (להלן: "מקוב") בשנת 1998 ועסקה בהשקעות ברחבי העולם. מקוב לא היה בעל מניות או דירקטור בדבינה. לדבריו, הניהול הופקד בידי חברת הנאמנויות של משפחת רוטשילד, לטובת ילדיו.

הנתבע 1, איליה כץ (להלן: "כץ") הוא ישראלי אשר שהה באוקראינה ועסק ביזום פרויקטים. לדבריו, פעל עבור חברה רשומה בקפריסין בשם Eri Trading and Investment Co. (להלן: "ארי") והיה מוסמך לייצג את האינטרסים שלה באוקראינה.

הנתבע 2, רונן קריסטל (להלן: "קריסטל") הוא איש עסקים בתחום הנדל"ן, שהיה מוכר למקוב כפעיל בקהילה העסקית.

דמויות נוספות שהיו מעורבות באירועים נושא התביעה תתוארנה בהמשך פסק הדין.

2. מתווה העסקה להקמת הפרויקט

במהלך שנת 2003 הציע כץ לקריסטל להשקיע סכום כסף, יחד עם אחרים, ברכישת קרקע בקייב, לשם הקמת פרויקט בניה. דובר על השקעה בסדר גודל של מיליון וחצי דולר, שתחולק בין מספר משקיעים, כאשר יתרת ההשקעה הנדרשת תושג באמצעות מימון בנקאי. כץ החליט לארגן קבוצת משקיעים וגייס את קריסטל ואדם נוסף בשם רבינוביץ. קריסטל שילב בעסקה את שותפו בעסקים אחרים, חיים חרובי (להלן: "חרובי") וזה בתורו פנה למקוב והציע לו להצטרף למיזם. מקוב הביע נכונות להשקיע, באמצעות דבינה, סך של 500,000 דולר בפרויקט. כך נוצרו להן שלוש קבוצות משקיעים, המכונות ע"י ב"כ התובעת קבוצת איליה, קבוצת קריסטל ודבינה. כל אחת משלוש קבוצות המשקיעים התחייבה להשקיע הון עצמי בסך 500,000 דולר, כהלוואת בעלים בחברת אוסקר מקסי – חברה אוקראינית, שהוסכם כי תהיה הבעלים של הפרויקט (להלן: "אוסקר מקסי"). בתמורה להשקעה היתה כל אחת מקבוצות המשקיעים זכאית להקצאת שליש ממניות אוסקר מקסי. בנוסף הוסכם, כי לאחר השבת הלוואת הבעלים, יחולקו רווחי הפרויקט באופן שקבוצת קריסטל תקבל 20%, דבינה 20% וקבוצת איליה יזמית הפרויקט תקבל 60%.

לקראת סוף שנת 2003 ביקר מקוב בקייב, יחד עם השותפים האחרים לעסקה ועם עו"ד דרור שניטקס, שליווה את העסקה בשלבים מסויימים. במהלך הביקור, הוצג בפני השותפים המתחם המתוכנן להקמת הפרויקט, ונערכו פגישות עם נציגי המכירות ונציגי הבנקים, אשר היו אמורים ליתן את המימון הבנקאי הנדרש.

אין חולק, כי כץ היווה דומת מפתח בעסקה, לאור ניסיונו בתחום הבניה בקייב, קשריו עם הגורמים השונים האחראים לביצוע הפרויקט ושליטתו בשפה הרוסית. לאיש מהשותפים האחרים לא היה ניסיון אישי או ידע כפי שהיו לכץ, והם ניזונו מדיווחים שנמסרו להם על ידו, אודות המגעים השונים והתקדמות הפרויקט.

עוד אין חולק, כי המתווה העסקי שסוכם בעל פה במהלך הביקור בקייב, היה מקובל על דעת כל המעורבים, לרבות ההתחייבות של כל אחת מהקבוצות להעביר סך של 500,000 דולר למימון הפרויקט. בין הצדדים לא נערך הסכם בכתב, והמשך הפעילות המשותפת נעשה על פי ההסכם בעל פה שנכרת בקייב.

3. העברת הכספים

כל אחת מהקבוצות היתה אמורה להעביר את חלקה בהשקעה לחשבון נאמנות, שנוהל ע"י עו"ד שניטקס עבור אוסקר מקסי. דבינה קיימה את התחייבותה והעבירה בתאריך 16.1.04 סך של 500,000 דולר לחשבון הנאמנות, כמפורט באישור ההעברה (נספח 5 לתצהיר מקוב).

עו"ד שניטקס פתח את חשבון הנאמנות ע"ש אוסקר מקסי (ת/4), אך כפי שהתחוור במהלך שמיעת העדויות, אף אחת מהקבוצות האחרות לא העבירה את חלקה, למעט סך של 50,000 דולר, שקריסטל העיד כי העביר באופן אישי לחשבון (ע' 201).

כץ אישר במהלך חקירתו הנגדית, כי לא העביר באופן אישי או באמצעות ארי סכום כלשהו לחשבון הנאמנות (ע' 409). פטר קירשנר, שותפו לפרויקט, העיד במשטרה, כי הוא וכץ לא השקיעו את חלקם: "לא הכנסנו את הכסף שלנו... אני וכץ היינו צריכים לשים עוד כסף שלנו, אבל ראינו שהפרויקט לא יוצא לפועל" (מוצג 63 ע' 2).

עו"ד שניטקס העיד במשטרה, כי לאחר שדבינה הפקידה את הסך של 500,000 דולר בחשבון הנאמנות, התבקש ע"י קריטסל להעביר את הכסף לחשבון שהתנהל ע"ש ארי בישראל. כראיה להוראה שניתנה לו, הציג עו"ד שניטקס פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של אוסקר מקסי מיום 19.1.04, המסמיך את קריסטל לפעול בכספים שהועברו לחשבון הנאמנות, על פי שיקול דעתו (נספח 11 לסיכומי דבינה). כץ אישר כי חתם על המסמך בפני נוטריון (ע' 306), אך טען כי לא הבין את תוכנו ולא היה מודע לכך שהוא מסמיך את קריסטל לעשות בכספים כפי הבנתו.

עו"ד שניטקס, אשר התבקש ע"י קריסטל להעביר את הסכום שנצבר בחשבון הנאמנות לחשבון הבנק של ארי באשדוד (נספחים 12,13 לסיכומי דבינה), פעל בהתאם והעביר את הסך של 500,000 דולר ועוד 50,000 דולר לחשבונה של ארי. עו"ד שניטקס דאג להמציא את אישורי ההעברה לכץ באופן אישי (נספח 14 לסיכומי דבינה).