אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> BHANDARI נ' מילר ואח'

BHANDARI נ' מילר ואח'

תאריך פרסום : 20/07/2011 | גרסת הדפסה
דמ"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
31963-07-10
20/07/2011
בפני השופט:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
התובע:
MOHAN PRASAD BHANDARI
הנתבע:
1. דוד מילר
2. דורה ששון

פסק-דין

פסק דין

התובע, אזרח נפאל עבד כמטפל סיעודי של מר דוד מילר ז"ל (להלן: "המנוח") מיום 19/2/07 ועד ליום 22/9/08 (19 חודשים). המנוח היה אדם נכה, מרותק לכיסא גלגלים, והתובע טיפול בו בעת שהתגורר בבית אבות, עד להעברתו למחלקה סיעודית.

יאמר מיד, כי שכרו של התובע, בעיקרו, שולם על ידי חברת יד אל יד בע"מ [להלן גם : "יד אל יד"], מכספים שהועברו לחברה מהביטוח הלאומי. פרט לשכר ששולם לתובע מיד אל יד, מדי סוף שבוע קיבל התובע מידי הנתבעת 2, ביתו של המנוח, סכום בסך 250 ₪ בגין עבודתו בסוף השבוע. לטענת התובע, הנתבעת 2 היתה מגיעה לבית גיל הזהב פעמיים בשבוע, נותנת לו הוראות ומפקחת על עבודתו, באופן שהתובע ראה בה מעבידה לכל דבר ועניין, והיא אף היתה זו שהודיעה לו על סיום העסקתו.

על רקע האמור לעיל, ובמועד שלאחר פטירתו של המנוח, הגיש התובע תביעה נגד עזבון המנוח, ונגד הנתבעת 2 לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופיצויים בגין אי תשלום פנסיה.

הנתבעים, אשר יוצגו בהליך על ידי הנתבעת 2 ובעלה, טענו כי הנתבעת 2 כלל לא היתה מעסיקתו של התובע, כי פעלה בכל הנוגע לתשלום שכרו של התובע כמיופת כוחו של אביה, וכי כל התשלומים לתובע, בגין עבודתו בסופי שבוע, נמשכו מחשבונו של המנוח, בו היתה הנתבעת 2 מיופת כח בלבד, והכל על דעתו של המנוח. הנתבעים לא טענו לעניין רכיבי התביעה לגופם, ולא טענו כנגד חיוב העזבון בסכומים הנתבעים, למעט הטענה כי בנסיבות העניין אין לראות את התובע כמי שזכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

התביעה נגד הנתבע 2

בע"ע 660/06 ישי בירגר נ' ג'ונל קטיבוג (פורסם בנבו) עמד בית הדין הארצי הנכבד על כך שהמאפיינים של העסקת עובדים בענף הסיעוד, מצדיקים קביעת מבחנים יחודיים בשאלת קיומם של יחסי עובד - מעביד, בשים לב לכך שבמקרים רבים המטופל, בשל מצבו הגופני או הנפשי, נזקק לעזרתם של בני משפחתו על מנת להסדיר את מערכת היחסים בינו לבין המטפל. הושטת סיוע מן הסוג האמור, גם אם היא כרוכה במעורבות במערכת היחסים שבין המטפל (העובד) והמטופל (המעביד), איננה הופכת את בן המשפחה למעביד:

"בבחינת סוגיית קיומם של יחסי עבודה בענף הסיעוד, יש ליתן את הדעת, בין היתר, למאפייניו של ענף מיוחד זה, בו במקרים רבים אין ביכולתו של המטופל לטפל בענייניו השוטפים, ולכן נדרשת עזרתו של בן המשפחה. אכן, לעיתים קרובות בהעדר יכולת של המטופל לדאוג לענייניו מוצא עצמו בן משפחתו של המטופל אחראי על הטיפול בהם. ואולם הפיקוח על ענייני המטופל שהינה פעולה מתבקשת עת עסקינן בבני משפחה אינה מקימה, דרך כלל, יחסי עובד ומעביד בין בן משפחתו של המטופל למטפל. בהקשר זה מן הראוי לציין, כי הטלת חובות מתחום משפט העבודה על בן המשפחה הבא לסייע לקרובו הנזקק לטיפול עלולה ליצור תמריץ שלילי לאותו בן משפחה הנכון ליטול על עצמו את האחריות הכרוכה בטיפול באותו קרוב משפחה – דבר שאינו רצוי. זאת ועוד. סימני ההיכר הקלאסיים לבחינת קיומם של יחסי עבודה אינם ישימים בענף יחודי זה, וזאת לאור מאפייניו. סבורים אנו, כי לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת עלינו לבחון, בין השאר, את מצבו של המטופל מחד ואת מידת מעורבותו של קרוב המשפחה בהעסקת המטפל מאידך. "

בענייננו אין חולק כי המנוח היה אדם מבוגר, אשר גם בתקופה שקדמה לאישפוזו במחלקה סיעודית היה מרותק לכיסא גלגלים, לא היה עצמאי בפעולותיו ונזקק לסיוע של הסובבים אותו.

התובע העיד כי עיקר שכרו שולם לו על ידי חברת יד אל יד, וכי קיבל מידי הנתבעת 2 מדי שבוע סכום בסך 250 ₪ בגין עבודתו בסופי שבוע, וכן סכומים נוספים בכפוף לקבלות שהציג בדבר קניות שביצע. בנוסף טוען התובע, כי הנתבעת 2 נתנה לו מעת לעת הוראות ביחס לטיפול באביה, בעת ביקוריה בבית האבות (אציין, כי לטענת התובע, הנתבעת 2 ביקרה בבית האבות פעמיים בשבוע, ולטענת הנתבעת 2 היא ביקרה אחת לשבוע, בימי חמישי בלבד, ובמחלוקת זו אינני רואה צורך להכריע).

הנתבעת 2 המציאה לבית הדין את דפי חשבון הבנק של המנוח, אביה, בחודשים שקדמו לפטירתו. מסמכי הבנק מתעדים תשלומים חודשיים לבית גיל הזהב, שבוצעו ישירות מחשבונו של האב, כמו גם משיכות מזומן שביצעה התובעת, ואשר שימשו, על פי הנטען, למימון מוצרים ושירותים שונים שנרכשו עבור המנוח, ובכלל זה לתשלום שכרו של התובע. עוד מעלה העיון בחשבון, כי מעת לעת נעשו פעולות למכירת ניירות ערך לצורך כיסוי יתרות חובה שנוצרו בחשבון. עוד אציין, במאמר מוסגר, כי עיון בפרטי החשבון איננו מלמד, לכאורה, על ערוב נכסים, או על שימוש בכספיו של המנוח שלא לצרכיו.

הנתבעת 2 הצהירה, כי היא עקרת בית, מטופלת בחמישה ילדים ובבעל חולה. לתצהירה צורפו מסמכים רפואיים וכן אישורים מלשכת ההוצאה לפועל לפיהם נגד הנתבעת 2 ובעלה תלויים ועומדים תיקי הוצאה לפועל בגין חובות בגובה מליוני שקלים, וכי ניתן צו לפינויים מביתם.

על רקע האמור לעיל, טוענת הנתבעת 2 כי בשים לב למצבה הכלכלי כלל לא היה באפשרותה להעסיק את התובע ולשלם את שכרו, וכי העסקתו היתה כל כולה על ידי אביה, ועל חשבונו, כאשר היא מסייעת בידו בלבד, ומדווחת לאביה על התשלומים לתובע, ואין לראותה כמעבידה של התובע.

אשר לקביעת תנאי העבודה של התובע העידה הנתבעת 2 כי אלה נקבעו על ידי חב' יד אל יד, כי היא מעולם לא העסיקה עובדים וכי בכל הנוגע לתשלומים ששילמה לתובע על חשבון אביה בסופי שבוע היא פעלה בהתאם להנחיות שניתנו לה.

כפי שעולה מהתאור עד כה, הנסיבות במקרה דנן שונות בתכלית, מאלה שהתבררו בתיק ע"ע 660/06 הנ"ל. בענייננו התשלום למטפל היה על חשבון המטופל, בן המשפחה אמנם סייע במשיכת הכספים מחשבונו של המטופל ובהעברתם לידיו של המטפל ואולם אין בפנינו כל ראיה לכך שהנתבעת 2 היתה שותפה בדרך כלשהי לקביעת תנאי ההעסקה של התובע או כי הפעילה שיקול דעת כלשהו ביחס לשכר ששולם לו, ונראה כי הסיוע שלה בעניין לא חרג מגילוי אחריות המצופה מבן משפחה, אשר אין בו כדי להפכו למעביד.

לנוכח האמור לעיל החלטנו לדחות את התביעה ככל שהיא נוגעת לנתבעת 2.

התביעה נגד הנתבע 1

הטענה היחידה שהעלו הנתבעים ביחס לרכיבי התביעה לגופם, נוגעת לתביעה לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

לטענתם, התובע סיים את עבודתו אצל המנוח בעקבות החלטה של בית גיל הזהב שלפיה עליו לעבור למחלקה סיעודית, וכי לא יוכל להמשיך להתגורר במקום כפי שהיה עד אותה עת. לטענת הנתבעים בנסיבות אלה, כאשר לא מדובר בהחלטה רצונית של המעסיק אלא באילוץ שנכפה עליו לא זכאי העובד לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

טענה זו אין בידי לקבל. הפסקת העבודה של התובע היתה מטעמים הנעוצים במצבו של המנוח אשר לא איפשרו לו להמשיך להעסיק את התובע, ולכן יש לראות בהפסקת העסקתו אקט של פיטורים, המזכה בפיצויי פיטורים בהתאם לחוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג – 1963.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ