החלטה
לפני בקשה של הנתבע מס' 7, למחיקת התביעה נגדו, על הסף, בהיעדר עילה, מכוח תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
רקע .
1.תביעת המשיבות הוגשה, במקורה, לסך של 2,500,000 ₪ וכן מתן חשבונות נגד שבעה נתבעים: המשיבה הפורמלית 1 (להלן: "החברה"), עימה נכרת הסכם הסוכן כהגדרתו בכתב התביעה, משיב פורמלי 2, שלגביו נטען כי הוא מנכ"ל החברה, נתבעים 3-5 הנושאים בתפקידי ניהול בחברה, נתבע 6, בעל דרכון איטלקי, שהוא בעל המניות המוצהר בחברה ולגביו נטען כי הוא פועל, בין היתר, כנאמן של המשיב הפורמלי 2 ושל המבקש, ונגד המבקש, שלגביו נטען, בין היתר, כי הוא בעל המניות בפועל בחברה והנהנה העיקרי מאחזקותיו של הנתבע 6.
2.כתב התביעה מפרט בין היתר עילות של הפרת הסכם, עשיית עושר ולא במשפט, עוולת רשלנות, הפרות חובות נאמנות ואמון ביחסי שליחות, ופעולה בניגוד אינטרסים.
3.בהתאם להחלטת כב' הרשמת ורדה שוורץ מיום 31.3.11 נמחקה התביעה נגד הנתבעים 3-5 בהיעדר עילה.
4.כמו כן נמחקה התביעה לחשבונות.
טענות הצדדים, דיון והכרעה .
1.המבקש טוען כי עניינה של התביעה בהפרה הנטענת של הסכם הסוכן, המיוחסת לנתבעים האחרים אך לא לו. לטענתו, המקום היחיד בכתב התביעה המתייחס אליו מצוי בסעיף 8 לכתב התביעה, ואין בו אלא טענות כלליות לפיהן הוא "הרוח החיה" מאחורי החברה, "אבי השיטה" בישראל של חדרי עסקאות למסחר במט"ח בהם הונהג מודל עסקי של מסחר נגד הלקוח, וכו', טענות כלליות גרידא שאין בינן לבין העובדות הנטענות בעניינן של המשיבות דבר.
2.המשיבות טוענות כי עילות התביעה נגד המבקש אינן מוגבלות להפרת הסכם הסוכן, אלא מייחסות לו אחריות אישית בגין פעולות שבוצעו על ידו בפועל ו/או בהנחיתו ו/או בהנהגת מנגנון פעולה שמטרתו לפגוע במשיבות, בדרך של שיטה למניעת רווחים ו/או כשיטה לגרימת הפסדים לכלל לקוחות החברה והמשיבות בפרט.
3.אקדים ואומר כי דין הבקשה להידחות.
4.כידוע, סילוק תביעה על הסף ייעשה במשורה, במקרים קיצוניים בלבד, כאשר ברי כי גם אם יוכיח התובע את כל העובדות הנטענות על ידו בכתב התביעה, תידחה התביעה. אין בודקים בשלב זה כיצד יוכיח התובע את טענותיו, איזה ראיות עומדות לרשותו, ומה משקלן.
5.בכתב התביעה נטען, לעניינינו, בין היתר, כי המבקש, בעל המניות והנהנה העיקרי מאחזקותיו הישירות של נתבע 5, שותפו בחדר עסקאות באיטליה, ובבעלותו 22 חדרי עסקאות בארץ ובעולם, הנהיג בחדרי העסקאות את המודל העסקי של מסחר כנגד הלקוח, המהווה את רווחיו של חדר העסקאות.
6.כן נטען כי המבקש הוא אבי השיטה בישראל לשימוש במודל המציג באופן שקרי את חדר עסקאות כפלטפורמה לגיטימית לפעילות השקעה בתחום עסקאות המט"ח בעוד שבפועל ובמודע ידע וניצל את פעילות אותם חדרי עסקאות לריסוק פיננסי של לקוחותיו, תוך הסוואת הפעילות של חדר העסקאות מעיני הלקוחות, תוך שימוש במצגים כוזבים והטעיה ושימוש בתשתית מתוחכמת של חברות נוספות ישראליות וזרות, וחדרי עסקאות נוספים בשליטת המבקש שסיפקו פלטפורמות כיסוי לתגמולי ההונאה מפעילותה של החברה.
7.עוד טוענות המשיבות כי הסכם הסוכן בינן לבין החברה היה אמור לעקר את המודל העסקי של פעילות חדר העסקאות כקזינו. על פי ההסכם התחייבה החברה "להתכסות" מול כל עסקאותיהן של המשיבות ולתת להן הוכחה ממוסמכת "להתכסות" הנ"ל על פי דרישה. החברה הפרה ברגל גסה את ההסכם לשיתוף פעולה עם המשיבות, בין השאר, מכיוון שפעילות מדויקת על פי ההסכם הנ"ל היתה חריגה מהמודל העסקי אותו יזם המבקש והטמיע כמודל בלעדי גם בחברה.
8.לטענת המשיבות בכתב התביעה, המבקש, כבעלים או כנהנה עקרי בחברה, לקח חלק במעשי ההונאה של החברה מול כלל לקוחותיה, ישירות או באמצעות שלוחיו או שותפיו או עובדיו, תוך שהוא נהנה מאותם פירות מעשי הונאה, וכי היות והוא היה יזם ראשי ואבי הארגון שפעל במודע במודל עסקי המובנה בהונאת לקוחות החברה, הרי שהוא אחראי באופן אישי לנזקי המשיבות.
9.מהאמור לעיל עולה כי טענות המשיבות בכתב התביעה, הן למעשים שנעשו על ידי המבקש, מתוך כוונה להציג מצגי שווא ללקוחות החברה, וביניהם למשיבות, כדי לגרוף מהם רווחים ולגרום להן להפסדים, תוך שהמבקש פועל באופן סמוי כבעל עניין ונהנה ראשי בחברה, וכאשר חברות נוספות שבבעלותו היו פלטפורמות וכיסוי לעסקאותיה של החברה, כך שאותם כספים שהושגו בשיטה מובנה של הונאה, זרמו ישירות לכיסו של המבקש ושותפיו.
10.המבקש טוען כי המשיבות מסתמכות על ראיות שקבילותן ומשקלן מוטל בספק. גם אם צודק המבקש בטענתו זו, הרי שהטענה נוגעת לדרכי הוכחות התביעה בלבד, ולא כשרותה. כאמור, בשלב זה, אין בודקים כיצד יוכיח התובע את תביעתו, איזה ראיות יוכל להגיש ומה "איכותן" ומשקלן. דבר זה יעשה במהלך בירור התביעה ולאחר שמיעת ראיות. השאלה היחידה שיש לבדוק בשלב הבקשה לסילוק על הסף בשל היעדר עילה היא האם התביעה תידחה גם אם יוכחו כל העובדות הנטענות בכתב התביעה. על השאלה האחרונה יש להשיב בעניינינו בשלילה, ולפיכך, דין הבקשה להידחות.
סיכום .
1.לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה.