APOLINE נ' עלי(המנוח) ואח'

החלטה

1.מועד הדיון היה קבוע בתיק זה ליום 10.6.13, אליו היו אמורים להגיע בעלי הדין ובאי כוחם.

2.ביום 9.6.13, הגיש ב"כ הנתבעים בקשה לדחית מועד הדיון מהסיבה שהתובעת דרשה מסמכים רלוונטים אותם הנתבעים טרם הצליחו להשיגם וכן צויין בבקשה, כי ב"כ הנתבעים לא יוכל להתייצב לאותו דיון שהיה קבוע ליום 10.6.13, "מאילוצים המכריחים אותו להיות בירושלים באותו יום של הדיון."

בקשת דחיה זו נדחתה בהחלטה שניתנה עוד באותו יום 9.6.13.

3.ביום 10.6.13, שוב הגיש ב"כ הנתבעים בקשה לדחית מועד הדיון שהיה קבוע לאותו יום בו הוגשה הבקשה הנ"ל, אלא שהפעם בקשת הדחייה הוגשה בהסכמה וצויין בה, כי גם התובעת נסעה לחו"ל.

גם בקשת הדחיה השניה נדחתה בהחלטה שניתנה באותו יום 10.6.13.

4.ביום 10.6.13, התייצב לדיון ב"כ התובעת ומדבריו באותו דיון עלו הדברים הבאים:

- בהנחית בית הדין ניסה ב"כ התובע ליצור קשר טלפוני עם חברו, אך נמסר לו ממשרד ב"כ הנתבעים, כי ב"כ הנתבעים נמצא אותה שעה בדרום באזור ללא קליטה.

- בשונה מהדברים שטען ב"כ הנתבעים בבקשת הדחיה שהוגשה ביום 9.6.13, לגבי המסמכים שהתובעת ביקשה לקבל מידי הנתבעים והם טרם הצליחו להשיגם, לא ידע ב"כ התובעת במעמד אותו דיון באילו מסמכים מדובר.

-התובעת אכן טסה לחו"ל לארץ מולדתה, עובר למועד הדיון שנקבע וזאת לצורך נישואיה, כאשר בהודעת ההבהרה שהגיש ב"כ התובעת לבית הדין ביום 17.6.13, נטען כי כשבועיים עובר למועד הדיון שהיה קבוע ליום 10.6.13 ניסה ב"כ התובעת ליצור עם מרשתו קשר אך ללא הצלחה.

5.בסוף אותו דיון שהתקיים במעמד ב"כ התובעת בלבד ביום 10/6/13, ניתנה החלטה במסגרתה העלתי את חומרת הדברים בכך ששני הצדדים עשו דין לעצמם וקבעו עובדה מוגמרת לפיה לא התקיים אותו דיון כפי שנקבע מבעוד מועד.

לפי ההחלטה מיום 10.6.13, היה על כל אחד מבאי כח הצדדים להבהיר תוך 7 ימים מדוע אין מקום לחייב כל אחד מהם בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

6.הבהרת ב"כ התובעת הוגשה ביום 17.6.13, אלא שהבהרת ב"כ הנתבעים לא הוגשה עד היום.

7.יש פה זילות מתמשכת של שני הצדדים בזמנו של בית הדין ובהחלטות שניתנות על ידו.

שני הצדדים עשו לעצמם דין והחליטו על דעת עצמם שלא נקיים את הדיון ביום 10.6.13, זאת למרות שניתנו שתי החלטות מפורשות שמועד הדיון לא ידחה.

8.סביר להניח שהתובעת ידעה מראש, כי במועד הדיון שהיה קבוע ליום 10.6.13, היא תעדר מהארץ לרגל נישואיה בחו"ל והיא תיכננה נסיעה זו משך פרק זמן מספיק ממושך לפני אותו מועד.

היתה זו חובתה של התובעת להודיע לבא כוחה על כך שהיא מתכננת לנסוע לחו"ל לרגל נישואיה ובכך היה מתאפשר לבא כוח התובעת להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון מבעוד מועד ולא באותו יום בו הדיון היה קבוע.

9.אך מחדלו של ב"כ הנתבעים עולה באופן ניכר על המחדל של התובעת.

ב"כ הנתבעים, הוא זה שהגיש את שתי הבקשות לדחות את מועד הדיון, האחת יום לפני הדיון והשניה ביום הדיון עצמו ולמרות ששתי בקשותיו אלו נדחו הוא בחר על דעת עצמו שלא להתייצב לדיון ואף לא לשלוח לדיון הנ"ל מי ממרשיו או נציג מטעמם.

10.על אף ההחלטה מיום 10.6.13, במסגרתה נדרש גם ב"כ הנתבעים להבהיר מדוע אין בנסיבות אלו מקום לחייב את הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה, עד היום לא הוגשה כל הבהרה מטעמו.