AKINKUNLE AKINYEMI נ' מדינת ישראל

פסק דין

האם ניתן לדחות בקשת מקלט מכוח אמנת הפליטים על הסף, על סמך ראיון בסיסי, תוך הנחה שכל העובדות שציין העותר בראיון היו מוכחות כנכונות. זו השאלה שלפניי בעתירה זו.

1. רקע הדברים

העותר הינו אזרח ניגריה, רווק וללא ילדים, שעזב את ניגריה לאוקראינה ביום 26.12.10 ונכנס מאוקראינה לישראל ביום 28.7.11 באמצעות אשרת תייר שהוצאה בקייב, שתקפה למשך 14 יום. בתחילת חודש ספטמבר 2011, כחודש לאחר שנכנס לארץ, פנתה ב"כ העותר וביקשה לתאם עבורו ראיון להכרה בו כפליט, לאור טענתו בדבר הסכנה הצפויה לו מחזרה למולדתו.

ביום 2.1.12 נערך לעותר ראיון בסיסי. הראיון נערך בנוכחות ב"כ העותר, עו"ד מאור צפניה. בראיון טען העותר כי הסכנה הנשקפת לו היא מקבוצה סוציאליסטית הנלחמת למען החירות בניגריה בשם NBM – Neo Black Movement. לטענת העותר בשנת 2004 סרב להצטרף לשורות הארגון ובשל כך אוים ואף הוכה.

העותר טען בראיון כי לאחר שהוכה בידי חברי הקבוצה, פנה פעמיים למשטרה (בשנת2005) אך האיומים לא פסקו. כן טען כי פנה לבית החולים בעקבות תקיפות חברי הקבוצה (3 פעמים במהלך השנים 2005-2007). כן טען העותר כי המשיך לקבל איומים בפייסבוק.

בסיכום הראיון נקבע כי העותר לא הוכיח פחד מבוסס היטב וכי בקשתו למקלט מדיני אינה חוסה תחת אמנת הפליטים משנת 1951 (להלן: אמנת הפליטים או האמנה), ולפיכך מסקנת הבדיקה המקדמית הייתה כי יש לדחות את בקשת העותר למקלט על הסף. מכתב הסירוב נמסר לעותר בו ביום נספח 2 לתגובת המדינה). במכתב הסירוב נאמר לעותר כי עליו לעזוב את ישראל בתוך 7 ימים מיום קבלת המכתב. העותר אישר בחתימתו את קבלת מכתב הסירוב.

2. השאלה המשפטית

טענתו המרכזית של העותר היא כי ניתן לדחות על הסף בקשת מקלט, רק על בסיס ההנחה כי כל העובדות שנטענו בראיון הבסיסי יוכחו כנכונות. העותר טוען כי בדחיה על הסף מכוח סעיף 4א(1) לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן: הנוהל), יש להניח כי כל העובדות להן טוען מבקש המקלט הנן נכונות. הסעיף קובע כדלקמן:

"בתום הראיון הבסיסי, היה ומצא המראיין על יסוד הראיון הבסיסי, כי הטענות והעובדות העומדות בבסיס הבקשה, גם אם יוכחו כולן, אינן מגבשות אף לא אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים, יעביר את החומר בעניינו של המבקש לראש צוות אשר עבר הכשרת RSD, לאישור דחיית הבקשה על הסף"

לאור האמור הוריתי לצדדים לסכם בשאלה הבאה:

"האם ניתן לדחות על הסף [בקשת מקלט עפ"י סעיף 4 לנוהל לטיפול במבקשי מקלט], בנסיבות בהן המדינה סבורה כי כל העובדות נכונות ולפי ההחלטה הם אינן מקימות מעמד פליט לפי האמנה"

אמנם שני הצדדים טענו גם לעניין הראייתי, אולם דחיה על הסף, גם על פי הסעיף האמור, נעשית בהנחה שכל העובדות שטען להן המבקש בראיון יוכחו כנכונות. כפי שאבהיר, לא כך פעלה המדינה במקרה שלפניי.

3. טענות הצדדים

העותר, בפתח הסיכומים ניסח את השאלה לסיכומים באופן שונה. לעמדתו השאלה הינה "האם ניתן לדחות על הסף בקשת מקלט לפי סעיף 4 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט, בנסיבות בהן המשיב סבור כי גרסתו של המבקש אינה אמינה עליו". ומשיב בשלילה. אולם, זו אינה השאלה המתעוררת במקרה זה. השאלה היא מתי ניתן לדחות על הסף בקשה של מבקש מקלט, והאם ניתן, כפי שעשתה המדינה במקרה שלפניי, לשקול גם שיקולי מהימנות בשלב זה.

העותר ממשיך וטוען לעניין הנסיבות בשלהן הוא חושש לחזור לניגריה. כן טוען כי הוכיח את כל אותן נסיבות להן טען. לטענתו בקשת העותר לא נדחתה בשל העובדה כי אינה נכנסת לגדר אמנת הפליטים, אלא כיון שהוחלט כי העובדות עצמן אינן נכונות.

המשיבה טוענת כי לאור טענת העותר עצמו לפיה הקבוצה על ידה הוא נרדף, פועלת בניגוד לחוק, הוא אינו עונה על מקרה של רדיפה על פי האמנה. לטענת המדינה אמנת הפליטים לא נועדה למקרים בהם אדם נרדף על ידי ארגון לא חוקי (כגון ארגון פשיעה) גם אם המשטרה אינה יעילה בעצירת המעשים של אותו ארגון, כל עוד המשטרה אינה מגבה את הארגון.

המשיבה ממשיכה וטוענת גם טענות לעניין מהימנות העותר ואי ביסוס חשש אוביקטיבי.

4. פסק הדין בעע"מ 1440/13 צ'ימה נ' מ"י (מיום 7.8.13)

לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, דן בית המשפט העליון בעתירה לעיל (להלן: עניין צ'ימה), בה בחן את הוראת סעיף 4 לנוהל מבקשי מקלט, המורה על אפשרות של דחיית בקשה על הסף. בית המשפט העליון דן בשאלה האם יש מקום להיכנס לשאלות מהימנות בשלב של דחיה על הסף וקבע כי אין לעשות כן. בית המשפט העליון קבע כי יש לדחות על הסף רק במקרים ברור לחלוטין שלא מתקיימות הוראות האמנה, גם אם כל העובדות יוכחו (כב' השופטים ח' מלצר וצ' זילברטל כנגד דעתו של כב' השופט י' עמית). לאור זאת, אביא מדברי בית המשפט, ואיישם אותם על המקרה שלפניי.