A.I.G חברה לבטוח ואח' נ' גרייזל

החלטה

על התובעת לשלם לעד הוצאות הופעתו בסכום של 350 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

פסק דין

מדובר בתביעה לגבי נזק בתאונה.

עד התובעת העיד כי נסע בנתיב הימני והבחין ברכב שנוסע משמאלו בנתיב השמאלי, כאשר רכב זה נוסע במהירות איטית וכן הבחין ברכב מאחוריו שמהבהב לו כדי שיפנה לו את המסלול השמאלי.

הרכב מצד שמאל לא פינה את המסלול ואז כאשר הוא היה במקביל מצד ימין לרכב האיטי, אותו רכב שהבהב, פגע בו בצד שמאל מאחור וגרם לו להסתחרר עם הרכב.

הרכב שלו נפגע בעיקר בצד שמאל מאחור.

לאחר מכן, המשטרה שהגיעה למקום לקחה את פרטי הרכב המעורב שהיה מסוג רנו והוא לא טיפל בזה כיוון שפונה עם אמבולנס לבית חולים.

הנתבע ואשתו מעידים, כי הם נסעו בנתיב השמאלי והיה רכב שהבהב מאחור ורצה שהם יפנו את הנתיב השמאלי. הם לא יכלו לפנות עקב התנועה ואז הרכב שהיה מאחור ניסה לעקוף אותם מצד ימין ותוך כדי כך, הסתחרר.

הם עצרו כעבור 50,100 מ' כדי להגיש עזרה וכלל לא היו מעורבים בתאונה.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

ואלו הנימוקים להחלטתי:

1.בחנתי היטב את עדותו של עד התובעת מול עדות הנתבע ואשתו והחלטתי להעדיף את עדותו של עד התובעת. עד התובעת ציין כי הרכב שפגע בו היה מסוג רנו ואכן מטופס שהוצג לי המשטרה דיווחה על רכב הנתבע כרכב שמעורב בתאונה.

2.תיק המשטרה עצמו לא הוצג כיוון שבוער ואין הדבר משמש כמכשול לתביעה.

3.הגרסה של הנתבע ואשתו אינה הגיונית על פניה כיוון שהם לא מציינים שהיה רכב נוסף שפגע ברכב התובעת ולכן נשאלת השאלה שאין לה תשובה, מי פגע באותו רכב אם לא הם פגעו.

4.אני נותן אמון מלא לעדותו של עד התובעת שלא היסס לא לענות על שאלות שלא ידע וסיפר על קרות התאונה ועל מה שקרה לו לאחר מכן ואני מקבל את עדותו כאמת.

5.אינני נותן אמון לעדות הנתבע ולעדותה של אשתו.

6.הנזק הוכח באמצעות חוו"ד שמאי שלא נסתרה.

לאור האמור, אני מחייב את הנתבע, לשלם לתובעת סכום של 18,381 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה מיום 19.9.06, בצרוף אגרת בית משפט בסכום של 320 ₪, בצרוף הוצאות העד בסכום של 350 ₪ ובצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 10% + מע"מ.