פס"ד בבר"ע על חיוב סבתא במזונות נכדיה

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת ס. מנאסרה סבאח) מיום 31.7.26 שניתנה בתמ"ש 44039-11-25, לפיה חויבה המבקשת, סבתם של הקטינים, בתשלום מזונות זמניים "חלף אמם של הקטינים" בסך של 1,600 ₪ לחודש עבור כל אחד משלושת הקטינים, ובסך הכל 4,800 ש"ח לחודש.

רקע והחלטת בית משפט קמא-

2.למשיב ולבתה של המבקשת, שלושה ילדים קטינים משותפים (ילידי שנת 2014, 2015 ו-2021).

בהתאם לפסק דין שניתן בשנת 2022, הקטינים נמצאים במשמורתו הבלעדית של המשיב.

עפ"י הנטען, אמם של הקטינים (בתה של המבקשת) אינה מקיימת כל קשר עמם ואינה נוטלת חלק בגידולם.

3.המשיב הגיש בעבר תביעה נגד האם לחיובה במזונות הקטינים, וביום 21.10.25 נחתמה פסיקתא המחייבת את האם בתשלום מזונות בסך 1,600 ₪ לחודש עבור כל קטין, ובמחצית מהוצאות החינוך והרפואה החריגות.

4.לטענת המשיב, מאמצי הגבייה נגד אם הקטינים בהוצאה לפועל כשלו והצטבר חוב כספי של כ-342,000 ₪, ולפיכך הוא הגיש תביעת מזונות נגד סבתם של הקטינים- המבקשת- מכוח סעיפים 4-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959; זו התביעה המתבררת בהליך קמא.

5.במסגרת התביעה קמא, עתר המשיב לחיוב המבקשת במזונות זמניים. נטען כי ניסיונות הגבייה מהאם כשלו, מצבה הכלכלי של המבקשת מאפשר חיוב במזונות, והקטינים אינם יכולים לפרנס את עצמם וגם המשיב מתקשה לפרנסם.

מנגד טענה המבקשת כי יש לדחות את הבקשה- לא הוכחה התשתית הראייתית המצדיקה חיובה במזונות, לאב יכולת כלכלית, וממילא לא צורפו הוריו של המשיב לחיוב, והכנסותיה אינן מאפשרות זאת לאחר סיפוק צרכיה.

6.בהחלטה נשוא הבר"ע, נעתר ביהמ"ש לבקשת המשיב.

נקבע כי המשיב הציג דו"ח הוצאה לפועל מיום 2.6.26 המראה כי לאם הקטינים חוב כספי כלפיו בסך של כ-342,000 ₪, ויש בדו"ח זה יש כדי להוכיח כי נעשה מצד האב מאמץ משמעותי לגבות מהאם את תשלומי המזונות בהם חויבה לשאת.

יכולתה הכלכלית של המבקשת (הסבתא) נבחנה על יסוד פירוט חשבון הבנק שלה, ממנו עלה כי הכנסתה החודשית (הכוללת שכר עבודה ותשלומים סוציאליים) מגיעה לכ-18,000 ₪ נטו בחודש. נוכח גובה הכנסתה והעובדה שהיא משמשת לצרכיה האישיים בלבד, קבע בית המשפט כי קיימת הצדקה לצרפה לחלוקת הנטל הכספי ולחייבה במזונות הקטינים "חלף אמם /בתה".

עוד נקבע כי המשיב, שהקטינים שוהים עימו בלבד, זוכה לעזרה כספית משמעותית מהוריו, וכך למעשה חולק עמם את הנטל הכלכלי שבגידול הילדים. מצב זה מבטא חוסר שוויון בחלוקת הנטל בין הסבים והסבתות משני הצדדים, הנמצאים באותה דרגת חיוב על פי הדין, ולפיכך ונוכח מצבה הכלכלי של המבקשת, יש לחייבה בתשלום המזונות חלף האם.

בית המשפט הבהיר כי מדובר בהחלטה זמנית שניתנה מבלי שנכנס בית המשפט לעובי הקורה.

תמצית טענות הצדדים-

7.לטענת המבקשת, שגה ביהמ"ש בכל אלה: לא קבע את חבותה העצמאית של המבקשת ושיעורה מכוח חוק המזונות, אלא העתיק באופן אוטומטי את החיוב שנפסק נגד האם בהליך קודם; העמיד את המבקשת בנעלי בתה, משל הייתה ערבה לחוב המזונות של האם, בעוד שחוק המזונות אינו יוצר מנגנון של ערבות או כניסה לנעלי הורה שאינו משלם; חבותה של הסבתא היא חבות סטטוטורית עצמאית, משנית ושיורית הכפופה לתנאים נפרדים ומצטברים, שלא מתקיימים בענייננו; לא נערך כל תחשיב עצמאי או בירור של צורכי הקטינים הבסיסיים, וכן לא נבחן כראוי מכלול המקורות הכלכליים של המשיב, שהציג נתונים חלקיים המסתירים את מצבו הכלכלי האמיתי; לא היה מקום להטיל את מלוא חיוב המזונות על המבקשת בלבד. יש לחלק את נטל המזונות בין הסבים והסבתות משני הצדדים בהתאם ליכולתם הכלכלית; בית המשפט נמנע מלבחון את יכולתם הכלכלית של הורי המשיב והטיל את מלוא הסכום על המבקשת בלבד; אין התייחסות להוצאות של המבקשת בפועל, כאלמנה המתגוררת בגפה; המבקשת חוייבה בתשלום סכום משמעותי (מדי חודש) עבור נכדים שהמשיב מדיר אותה לחלוטין מחייהם ומונע עמם כל קשר.

8.מנגד טען המשיב, כי דין הבקשה להידחות: המבקשת אינה מקיימת את ההחלטה ולא שילמה את המזונות הזמניים, ואף לא הגישה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה; ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בגובה מזונות זמניים; המבקשת תוכל להוכיח את מכלול טענותיה במסגרת בירור ההליך העיקרי מבלי שייגרם לה נזק בלתי הפיך; טענות המבקשת נגד הפסיקתא ואי-עריכת תחשיב עצמאי לקטינים הן טענות חדשות שלא נטענו בהליך קמא; יכולתה הכלכלית של המבקשת נבחנה כראוי על בסיס דפי הבנק שלה, שהצביעו על הכנסה של 18,000 ₪ נטו בחודש ועל יתרות זכות קבועות בחשבונה, ללא הוצאות דיור או הלוואות; ביהמ"ש התייחס בהחלטתו במפורש לכל שלושת התנאים המצטברים לחיוב במזונות, וקיבל בצדק את גרסת המשיב כי הוא נזקק לסיוע ועמד לקרוס תחת נטל גידול שלושת הילדים לבדו.

דיון והכרעה-

9.לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כערעור.

דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.

10.המדובר בהחלטה למזונות טרום זמניים- שניתנה על סמך כתבי טענות בלבד ולפני קיומו של דיון ראשון במעמד הצדדים, והחלטה זו מטבעה ניתנת על בסיס נתונים ראשוניים וחלקיים.

הגם שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות בעניין מזונות זמניים (קל וחומר החלטות שענייננן מזונות טרום זמניים), הרי לעיתים אין מנוס מהתערבות. ר' בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלונית, 27.04.11, שם נקבע כי על אף ההלכה לפיה ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בעניין מזונות זמניים הרי ש"אין לומר שהחלטה בעניין מזונות זמניים חסינה מביקורת ערעורית. בעשיית מלאכתה, על ערכאת הערעור לבחון את קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה גם מבעד לחסר ואי הוודאות בתשתית העובדתית המאפיינים את השלב של דיון במזונות זמניים. אף "עזרה ראשונה" בדמות מזונות זמניים יש להעניק בסבירות ובמידתיות".

11.בענייננו, מצאתי להתערב בהחלטה קמא ולהורות- בשלב זה וטרם קיום הדיון במעמד הצדדים הקבוע ליום 30.11.26- על ביטולה.

המדובר בסעד זמני מרחיק לכת, שעניינו הטלת חיוב ישיר על המבקשת, סבתם של הקטינים, בתשלום מזונותיהם הטרום זמניים, מבלי שבית המשפט שמע את הצדדים והתרשם מהם באופן בלתי אמצעי. כפי שנקבע ברמ"ש (מחוזי חיפה) 19305-08-20 ג.ב נ' ע.ב, 28.10.20, על הערכאה הדיונית לנקוט במשנה זהירות בפסיקתם של מזונות אלו "על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסעד זמני הניתן לפני הראיות לכאורה, בטרם נבחנו לגופן, בטרם נשמעו ראיות ועדויות הצדדים" (פיסקה 11). דברים אלו יפים בבחינת קל וחומר בענייננו, כאשר נפסקו מזונות טרום זמניים טרם דיון כאמור.

12.ודוק, חיוב סבים במזונות נכדיהם אינו חיוב אוטומטי, והוא "אינו נובע מעצם יחסי הורה וילד, אלא מקיומן של הנסיבות המיוחדות, המפורטות בסעיף 5 ו-4, ולגבי אלו צריך להביא ראיות ובית המשפט צריך לקבוע בעניין זה ממצאים, המבססים את החיוב" (ר' ע"א 161/82 רחמים רומנו נ' אסתר רומנו, 5.2.84, ההדגשות אינן במקור).

בהתאם לסע' 5 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 (להלן "חוק המזונות") חיוב הסבים במזונות נכדיהם מותנה בקיומם של שלושה תנאים מצטברים: האחד- הוכח כושר כלכלי של הסבים אשר באפשרותם לדאוג לכלכלתם ולכלכלת ילדיהם הקטינים; השני- הקטין אינו יכול לספק צרכיו מעבודה/נכסים/ מקור אחר; והשלישי- הקטין לא יכול לקבל מזונותיו מכוח חיובים המוטלים בדין על אחר, או מבן משפחה שקודם לסבים (עפ"י המדרג שנקבע בסעיף 4 לחוק המזונות).

בעמ"ש (מרכז) 20319-03-17 י.ב נ' מ.ב, 11.1.18 נקבע המתווה לבדיקת סבים בחיוב מזונות נכדיהם הקטינים, כדלקמן: תחילה, יש לבחון את צרכיו של הקטין לפי הנסיבות האובייקטיביות; בשלב השני יש לבחון האם מי מהוריו של הקטין יכול לספק צרכים אלו; בשלב השלישי, וככל שהורי הקטין אינם יכולים לספק את צרכי הקטין, יש לבדוק אם קיימת דרך אחרת לסיפוק צרכי הקטין (מנכסים השייכים לו למשל); ובשלב הרביעי- ככל שלא ניתן לדאוג לצרכי הקטין ע"י הוריו או נכסיו שלו, יש לבחון האם הסבים יכולים לדאוג לצרכיו של הקטין וזאת לאחר דאגתם לצרכים שלהם.

13בשלב זה, נראה כי אין בהחלטה קמא בירור מספק ועצמאי של מלוא התנאים הנדרשים לחיוב המבקשת במזונות הקטינים. כאמור, היה מקום לבחון ולכמת באופן עצמאי את צורכי הקטינים, לקבוע את יכולתו הכוללת של האב/המשיב לספקם ממקורותיו, ורק ככל שנותר חסר- לבחון את יכולתם של הסבים משני הצדדים לספקם לאחר סיפוק צרכיהם שלהם. בפועל, נראה כי ביהמ"ש "העתיק" באופן אוטומטי אל המבקשת את מלוא המזונות שנפסקו נגד האם בפסיקתא מיום 21.10.25, מבלי שנבחנו מלוא התנאים כאמור.

אין בכך בלבד שהוצג דוח הוצאה לפועל המצביע על חוב כספי של אם הקטינים בסך של כ- 342,000 ₪ כדי להסיק שהמשיב לבדו אינו יכול לספק את צורכי הקטינים, ולא נבחנה כלל יכולתו הכלכלית של המשיב לשאת במזונות ילדיו. משנה תוקף יש לאמור נוכח טענותיה של המבקשת באשר להכנסותיו האמיתיות של המשיב. המבקשת הצביעה על כך שמדפי חשבון הבנק של המשיב עולות הפקדות ותנועות כספיות בהיקף של כ- 47,000 ₪ בממוצע בחודש, והמשיב שוכר בית מגורים בעלות של 9,500 ₪ לחודש, סכום הסותר לכאורה את גרסתו בדבר הכנסה חודשית של כ- 6,800 ₪ נטו בשנת 2025. נתונים אלו מעלים ספק, לכאורה, בדבר אי-יכולתו הכלכלית (הנטענת) של המשיב עצמו לשאת בכוחות עצמו בנטל מזונות הקטינים, ומחייבים בירור מקיף ועצמאי של מכלול מקורותיו.

באופן דומה, אין די בעובדה שהוריו של המשיב מסייעים לו כדי להצדיק את הטלת מלוא החיוב (בהחלטה שיפוטית, ובהבדל מסיוע בלתי מחייב בהתנדבות) על המבקשת בלבד, תוך התעלמות מחובת חלוקת הנטל בין כלל הסבים המצויים באותה דרגת חיוב. לציין כי לא נקבע בהחלטה קמא האם מדובר בסיוע חודשי קבוע ושוטף, ומהו סכום הסיוע, וכאשר לטענת המבקשת המדובר בהכנסה עסקית של המשיב. ביהמ"ש ציין בהחלטתו את הצהרת אביו של המשיב לפיה הוא מעביר לבנו סכום של 2,000 ₪ לחודש. גם אם אכן הורי המשיב מסייעים לו בסכום חודשי קבוע בסך 2,000 ₪, הרי שמדובר בסכום, המשולם בהתנדבות וללא חיוב משפטי, הנמוך באופן משמעותי מהסכום שהושת- כחיוב משפטי הניתן לאכיפה- על המבקשת (4,800 ₪ לחודש), מבלי שניתן כל הסבר לפערים בסכומים השונים. תוצאה זו אף עומדת בסתירה לקביעת בית המשפט עצמו לפיה יש לחלק את הנטל בין הסבים והסבתות משני הצדדים באופן שוויוני, כאשר גם קביעה זו אינה מדוייקת שעה שהכנסות הסבים מהווים נתון רלוונטי לקביעת החיוב.

14.מההחלטה קמא עולה כי המבקשת חויבה בתשלום מזונות זמניים על פי שיעור המזונות שנקבע בפסיקתא מיום 21.10.25, בה חויבה בתה, אם הקטינים, במזונות קבועים. בית משפט קמא אף קבע מפורשות בסעיף 40 להחלטתו כי המבקשת תחויב במזונות הקטינים "חלף אמם". קביעה זו מציבה, הלכה למעשה, את המבקשת בנעלי בתה כערבה לחובותיה, תוך התעלמות מכך שחוק המזונות אינו יוצר מנגנון של ערבות או כניסה לנעליו של הורה שאינו משלם. חבותה של המבקשת כסבתא של הקטינים היא חבות סטטוטורית עצמאית, שיורית ומותנית, ואינה נגזרת או מועתקת באופן אוטומטי מחיוב האם (ר' עמ"ש (מחוזי חיפה) 10398-08-25 פלונית נ' אלמוני, 11.2.26, סע' 20).

לפיכך, לא היה מקום להשית על המבקשת חיוב במזונות טרום זמניים במקום בתה, אך ורק על יסוד אותה פסיקתא. כאמור לעיל, היה על בית המשפט לבחון באופן עצמאי ומדוקדק את התקיימותם של התנאים המצטברים הקבועים בסעיפים 4-5 לחוק המזונות, ובפרט את צרכי הקטינים, יכולתו הכלכלית של המשיב, יכולתה הכלכלית הפנויה של המבקשת לאחר סיפוק צרכיה שלה, ואת חלוקת החיוב בין הסבים משני הצדדים (באותו מדרג חיוב).

15.לפיכך, נקבע כדלקמן:

ההחלטה מיום 31.7.26- מבוטלת.

בדיון הקרוב הקבוע בהליך קמא (30.11.26) יטענו הצדדים את מלוא טענותיהם, ובמידת הצורך תערך חקירה קצרה של הצדדים. לאחר הדיון, תינתן החלטה מנומקת ומפורטת תוך התייחסות למכלול טענות הצדדים ולסוגיות הנדרשות להכרעה.

על מנת שלא להסלים עוד את הסכסוך, אין נפסקות הוצאות.

הערובה שהופקדה תוחזר למבקשת באמצעות ב"כ.

פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים

ניתנה היום, י"א חשוון תשפ"ז, 22 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.