פלוני נ' רשות המסים - אגף המכס והמע"מ ואח'

‏ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת ד' אסטרייכר) מיום 4.2.2026 בתיק חדלות פירעון 69631-03-24.

רקע, ותמצית פסק דינו של בית משפט קמא

1. ביום 22.5.2024 ניתן לבקשת המערער, צו פתיחת הליכים ועו"ד יעקב גורנשטיין מונה כנאמן לישום הליכי חדלות פירעון בעניינו.

2. בהליך חדלות הפירעון הוגשו מספר תביעות חוב וביניהן תביעתה של המשיבה 2, רשות המיסים, בסכום של למעלה מ-4,000,000 ₪. התביעה התבססה על חיוב המערער בכפל מס בהתאם להוראות סעיף 50 (א) ו-(א1) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ), בשל שימוש בחשבוניות פיקטיביות. שני ערעורים שהגיש המערער על כפל המס נדחו.

3. כנגד המערער הוגש כתב אישום בגין המעשים אשר עמדו בבסיס חיובו בכפל המס. ביום 15.07.2024, ולאחר שניתן צו פתיחת ההליכים, הורשע המערער על יסוד הודאתו, בעבירות לפי סעיפים 117(א)(3), 117(א)(5) ו-117(א)(7) בחוק מע"מ בגין ניכוי מס תשומות וקיזוז מע"מ באמצעות חשבוניות פיקטיביות.

   בגזר הדין מיום 28.07.2025 קבע בית משפט השלום בתל אביב (ת"פ 6640-04-24, השופטת ציפורה גילוני(גז)) כי יש למקם את המערער קרוב לתחתית מתחם העונש ההולם, נוכח חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, גילו הצעיר של המערער בעת ביצוע העבירות, מצבו הכלכלי הקשה ונוכח אורח חייו הנורמטיבי. בית המשפט גזר על המערער מאסר בפועל למשך 8 חודשים, שירוצה על דרך של עבודות שירות; מאסר על תנאי למשך 8 חודשים; וקנס בסך 35,000 ₪.

4. לאחר מתן גזר הדין, עתרה רשות המיסים להחרגת החוב מההפטר, בטענה כי מדובר בחוב חלוט שנוצר במרמה.

   המערער התנגד לכך וטען בפני בית משפט קמא כי אין חפיפה אוטומטית בין ההרשאה בעבירות לפי חוק מע"מ לבין תחולת סעיף 175 בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן – חוק חדלות פירעון); כי גזר הדין הפלילי קבע שמדובר בעבירות טכניות; כי לא נקבעה מרמה במובן המשפטי הרלוונטי לדיני חדלות הפירעון; וכי תכלית החוק מחייבת זהירות רבה בהפעלת הסייג החריג של שלילת הפטר.

   הנאמן והממונה תמכו בעמדת רשות המיסים, לפיה החוב נוצר במרמה ואינו בר הפטר.

5. בדיון מיום 4.2.2026 קיבל בית המשפט קמא את עמדת המשיבים, וקבע כי חובו של המערער למע"מ הוא חוב שנוצר במרמה ואינו בר-הפטר בהתאם לסעיף 175 בחוק חדלות פירעון. על יסוד קביעה זו, קבע שאין תכלית להמשך ההליך וכי אין תועלת כלכלית או שיקומית בהמשך ניהול ההליך, ועל כן הורה על ביטולו מכוח סעיף 286 בחוק חדלות פירעון.

   תמצית טענות המערער

6. ‏עצם ההרשעה הפלילית בעבירות מע"מ אינה מובילה אוטומטית להחלת סעיף 175 לחוק ולהחרגת החוב, ויש להצביע על ממצא פלילי קונקרטי של מרמה. החוק דורש בחינה פרטנית של אופן היווצרות החוב ושל קיומם של יסודות מרמה במובנם המשפטי.

7. בית משפט קמא לא נתן משקל מספק לקביעות המפורשות בגזר הדין, שלפיהן מדובר בעבירות טכניות באופיין, מן המדרג הפחות חמור, ובחלקו של המערער בפרשה.

8. בית משפט קמא לא יישם רף מחמיר להוכחת עילת מרמה, על אף שהחרגת חוב מהפטר בשל טענת מרמה מחייבת זהירות מיוחדת ותשתית ראייתית ברף גבוה. הלכה היא כי חוסר תום לב אינו שקול בהכרח למרמה, וכי ביסוס טענת מרמה מחייב הוכחת קיומה של כוונת מרמה.

9. בית משפט קמא שגה בקביעתו כי החרגת חוב המע"מ מצדיקה אוטומטית את ביטול ההליך כולו מכוח סעיף 286 לחוק, מבלי לבחון חלופות פוגעניות פחות כגון החרגה נקודתית של החוב הספציפי והמשך ההליך לגבי שאר החובות. החלטה על ביטול ההליך מחייבת בחינה קונקרטית של התועלת הכלכלית בהמשכו, לרבות בחינת אופק השתכרותו של המערער והותרתו תחת מסגרת מפוקחת

10. בית משפט קמא התייחס לחוב המע"מ כמקשה אחת, מבלי לפרק ולבחון בנפרד את רכיביו השונים כגון קרן החוב, הריבית, ריבית הפיגורים, הקנסות וכפל המס.

11. בית המשפט לא נתן בפסק הדין משקל הולם לתכלית השיקום ולנסיבותיו האישיות של המערער, בעת ביצוע העבירות.

12. בית משפט קמא ייחס משקל מהותי להיקף החובות הנוספים בסך של כ 5 מיליון ש"ח, שעה שתביעות החוב לא נבדקו ולא הוכרעו לגופן. בית משפט קמא לא ערך בחינה מספקת בעניינם של יתר הנושים.

     

    תמצית טענות רשות המיסים

13. ‏המשך ניהול הליך חדלות הפירעון נעדר תוחלת ממשית, שכן תכליותיו המרכזיות של החוק – שיקום היחיד והשאת פירעון החוב לנושים – אינן מתקיימות במקרה דנן. נוכח גובה החוב של המערער למע"מ אשר מוחרג מההפטר, המערער יישאר חדל פירעון גם בתום ההליך ולא תצמח תועלת כלכלית או שיקומית לא לנושים ולא ליחיד. לפיכך, ביטול ההליך על ידי בית המשפט קמא מבוסס היטב בדין ובנסיבות העניין.

14. נימוקי כפל המס מלמדים על יצירת החוב במרמה. המערער הודה כי השתמש בחשבוניות כוזבות. המערער עצמו זנח את הליכי הערעור על שומות אלו, אשר נמחקו מחוסר מעש עקב מחדלו באי-הגשת סיכומים, וניסיונו להגיש ערעורים זהים נוספים נדחה על הסף תוך קביעה כי מדובר ב"שימוש בוטה לרעה בהליכי משפט".

15. הוכחת קיומו של חוב שנוצר בדרך של מרמה אינה תלויה בהרשעה בהליך פלילי, ורשות המיסים אינה נסמכת על ההליך הפלילי לצורך החרגת החוב לפי סעיף 175(א)(2) בחוק חדלות פירעון. כפי שנקבע בפסיקה, אין כל דרישה שהחוב ייווצר אגב ביצוע עבירה פלילית ודי בכך שהחוב האזרחי נוצר בדרך של מרמה כדי להחריגו מההפטר.

16. חיוב בכפל מס לפי סעיף 50 בחוק מע"מ מגלם בתוכו, מעצם הגדרתו, התנהגות מרמתית ופסולה. המערער פעל להוצאת חשבוניות פיקטיביות בלא שהייתה עסקה בפועל, וכן ניכה מס תשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו שלא כדין. חזקה על מי שמשתמש בחשבוניות מסוג זה שהוא יודע היטב כי אין מאחוריהן כל עסקה אמיתית, דבר המעיד על כוונה להונות את הקופה הציבורית.

17. יש לבחון את המהות העובדתית של המעשים שיצרו את החוב –הפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות – אשר מהווים מעשי מרמה מובהקים. המערער הודה והורשע במעשים המפורטים בכתב האישום, המהווים את הבסיס לחיובי כפל המס.

18. הפרשי ההצמדה והריבית מהווים חלק בלתי נפרד מקרן החוב ומשקפים את ערכו הריאלי של החוב שנוצר במרמה, ועל כן חוסים תחת אותה החרגה ואינם ברי-הפטר. חוב זה אינו נכלל בסוגי החובות המפורטים בסעיף 175(ב)(1) לחוק המאפשרים הפטר בנסיבות חריגות על רכיבי ריבית או קנסות של תשלום עונשי.

    רכיב החוב שעניינו קנס פסילת ספרים מהווה אף הוא רכיב עונשי מובהק, שאינו בר-הפטר בהתאם לסעיף 171(א)(1) לחוק.

19. הימנעותו של הנאמן מלהכריע ביתר תביעות החוב בהליך אינה גורעת מההחלטה לבטל את ההליך כולו. גם אם שאר תביעות החוב המאושרות היו נמוכות מהסכום הנתבע, היה בכך אך ורק כדי לחזק את הטענה כי רובו של חוב המערער אינו בר-הפטר. נוכח קיומו של חוב חלוט ומוחרג למע"מ בהיקף של מיליוני שקלים, המשך ניהול ההליך נעדר כל תועלת מעשית לנושים או ליחיד.

    תמצית טענות הנאמן

20. ‏הנאמן מצטרף לעמדת רשות המיסים ומדגיש כי החוב למע"מ נוצר במרמה ואינו בר הפטר, וכי בצדק נקבע שאין כל תכלית להמשך ניהול ההליך. נוכח גובה החובות העומדים בנוסף לחוב המע"מ, אין בהליך כל תועלת כלכלית או שיקומית לא לנושים ולא ליחיד.

21. ההליך אינו צפוי להביא תועלת כלשהי לנושים. צו התשלומים שהושת על המערער עמד על סך של 150 ₪ בלבד בחודש, ועד ליום 8.4.2025 הצטבר בקופת הנשייה סך של 1,523 ₪ בלבד. המערער הצהיר על חובות בסך של 8,044,243 ₪, מתוכם 4,070,000 ₪ לרשות המיסים, כך שגם ללא חוב המע"מ עומדים לחובתו חובות מוצהרים בסך של כ- 3,970,000 ₪. במצב דברים זה, תשלום מלא לאורך תקופת תשלומים של שלוש שנים יניב סך של כ- 5,400 ₪ בלבד המהווים כ-% 0.14 מחובות אלה. לפיכך, אין כל צורך בבירור תביעות החוב כדי להביא למסקנה שלא תצמח לנושים תועלת מההליך, ודי בהצהרות המערער עצמו.

22. המערער אינו ממצה את כושר השתכרותו ועובד לכאורה בעסק של אחיו בשכר הנמוך משכר המינימום. קיים פער בלתי מוסבר בין הכנסות משק הבית להוצאותיו.

23. המערער פעל להסתיר את הכנסותיו האמתיות וניהל את פעילותו הכלכלית בחשבון הבנק של רעייתו, המשתכרת לפי הנטען כ-3,000 ₪ בחודש. בחשבונה הופקדו בין החודשים 2/2025 - 3/2024 סכומים בסך כולל של 264,550 ₪ , אשר לא שוקפו בדוחות החודשיים של המערער. בין היתר, ביום 24.7.2024, כחודשיים לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, זוכה החשבון בסך של 150,000 ₪ כשעובר לכך עמדה היתרה בו על סך של ₪ 135.65 בלבד, ורוב הסכום נמשך בתוך שבוע ללא מתן הסבר מבוסס.

24. התנהלות המערער באמצעות רעייתו הוכחה גם בפסק דין שניתן ביום 4.8.2026 בתיק ת"א 2683-01-21, שעסק בעסקת נדל"ן בהיקף של חמישה מיליון וחצי שקלים. בפסק הדין נקבע כי סוכם שרעייתו של המערער תחתום במקומו על מסמכי העסקה מחמת היותו בהליכי פשיטת רגל, וכי המערער תכנן לרכוש באמצעותה מחצית מהזכויות במקרקעין. התביעה האמורה נדחתה, והמערער ורעייתו חויבו ביחד ולחוד בהוצאות ובשכר טרחת עורכי דין.

25. לא נמצאה עילה להתערב בפסק הדין. בית משפט קמא שמע את הצדדים בשני דיונים ארוכים, התרשם מהם ישירות ופסק דינו מבוסס על התשתית שהונחה לפניו. המערער לא הציג כל הסדר או הצעה קונקרטית מול רשות המסים, לא בפני בית המשפט קמא ולא במסגרת הערעור, ועל כן דין הערעור להידחות.

    דיון

26. לאחר שבחנתי את טענות המערער, החלטתי לדחות את הערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא. אנמק בקצרה את מסקנתי זו.

27. סעיף 175(א) בחוק חדלות פירעון קובע חריגים ברורים להפטר –

    "175. (א)ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:

    (1)תשלום עונשי;

    (2)חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001;

    (3)חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין."

    תכליתו של סעיף זה היא להגן על הציבור ולהבטיח כי לא ינתן פטור לחייב מחיוב שנוצר "כתוצאה מפעילות מרמה שבה היה מעורב, או מחיוב שממנו הוא ניסה להתחמק באמצעות מרמה" (ע"א 4288/21 יצחק כהן נ' עו"ד סאלם סוהיל בתפקידו כמנהל מיוחד ‏(27.6.2021‏)‏‏ (להלן – עניין כהן).

    הליך חדלות הפירעון נועד להגן על חייב תם לב אשר נקלע לקשיים כלכליים באופן בלתי מכוון, ולא להעניק הגנה למי שייצר את חובו במרמה.

28. השאלה האם החוב נוצר במרמה מנסה להתחקות אחר עצם המעשה ונסיבותיו, גם אם אלו לא נדונו בהליך פלילי. יש לבחון את המעשה שהוביל לחיוב את חומרתו ואת נסיבותיו ובד בבד ניתן לשקול שיקולים נוספים כדוגמת מצבו של הנושה ופרק הזמן שחלף מביצוע מעשה המרמה (עניין כהן לעיל, סעיף 10 בפסק הדין).

29. בענייננו, המערער הודה כי השתמש בחשבוניות פיקטיביות. מעשים אלו כרוכים בתכנון מוקדם, בתחבולה ובחוסר יושר שכן מדובר בפעולה יזומה ומתוכננת מתוך כוונה להונות את רשויות המס. המרמה אינה דורשת כוונה מיוחדת והיא חלק אינהרנטי מן המעשה. חיוב כפל מס לפי סעיף 50(א)לחוק מע"ממוטל על מי שהוציא מסמך הנחזה כחשבונית מס, שאינה חשבונית מס כדין. הסעיף מגלם בתוכו התנהגות מרמתית וחזקה על מי שמשתמש בחשבונית שכזו שהוא יודע כי המרמה כרוכה במעשיו. מכאן, שהחוב שהוא תוצאת פעולה זו הוא חוב שנוצר בדרך מרמה ושבכלל נסיבותיו של המערער אין ליתן בגינו הפטר.

30. גם לא מצאתי טעות במסקנתו של בית משפט קמא שאין מקום להמשיך את הליך חדלות הפירעון. כפי שעולה מתשובת הנאמן אכן לא תצמח כל תועלת לנושים מהמשך ההליך.

31. לא נעלמו מעיניי טענותיו של המערער לעניין הזמן שחלף מאז ביצע את העבירות, ולמצבו הכלכלי. יחד עם זאת, סימני השאלה שהעלה הנאמן לעניין התנהלותו של המערער, לרבות: אי מיצוי כושר ההשתכרות, ניהול פעילותו הכלכלית בחשבון הבנק של אשתו, והתקשרות בעסקת נדל"ן באמצעות אשתו – יש בהם כדי לחזק את המסקנה כי לא נפלה טעות במסקנת בית משפט קמא בדבר בטלות הליך חדלות הפירעון.

32. לאור האמור, הערעור נדחה.

33. המערער יישא בהוצאות הנאמן ובהוצאות רשות מיסים, בסכום של 3,000 ₪ לכל אחת מהן.

    הערובה שהפקיד המערער תועבר מחציתה לנאמן, מחציתה לרשות המיסים.

    ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ז, 22 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.