ר. נ' פ. ואח'

‏להלן אכריע בהתנגדות הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לערוך בדיקת סיווג רקמות, במסגרת תביעתו של האב הרשום לבירור אבהותו, שעה שלדבריו נחשף למידע שמממנו למד כי יכול והנתבעת קיימה קשרים מיניים מקבילים בעת שהצדדים ניהלו קשר זוגי.

1. התובע עתר לביצוע בדיקת סיווג רקמות לבירור אבהותו על הקטינות נ' (ילידת 1.5.2021) וש' (ילידת 22.11.2023).

    

2. הנתבעת מתנגדת לכך בתוקף וטוענת כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר של כארבע שנים וחצי מאז הולדת הקטינה הגדולה, בחוסר תום לב וממניעי נקמנות, או ניסיון להתחמק מתשלום מזונות ולדבריה על פי הפסיקה אין להורות על ביצוע בדיקה גנטית כאשר היא עלולה לערער את מעמדו של הקטין ולפגוע בטובתו.

    

3. התובע טוען, כאמור, כי לאחר פרידת הצדדים נחשף "למידעים חדשים" המעוררים ספק כבד באבהותו, מהם הסיק כי הנתבעת קיימה קשרים מקבילים עם גברים אחרים בעת שהצדדים קיימו קשר זוגי ואף ביקש לטעון כי השוני בין סוג הדם של הקטינות לסוג הדם שלו (עליו למד לפני כשנה) מחדד את הספק בדבר האבהות.

    

4. עוד טען התובע כי ראה את הנתבעת מתרועעת עם גברים, ובאת כוחו טענה בדיון כי קיימים בידיו "סרטונים מאוד פרובוקטיביים" של הנתבעת באתרים שונים, שלא צורפו לתיק "כדי לחוס על בית המשפט".

    

5. הנתבעת העידה כי התנגדותה נובעת מחשש לפגיעה נפשית חמורה בבנות, וסיפרה כי בנה הבכור גילה בבגרותו באתר מערכת ההזדהות הלאומית (gov.il) שאביו ביקש לערוך בדיקת אבהות בעבר ומאז הוא מצוי לשיטתה במצב נפשי קשה.

    

6. באת כוח הנתבעת עמדה על כך שהתובע לא הציג כל ראשית ראיה המצדיקה את שינוי הסטטוס המשפחתי המבוסס של הבנות הרשומות על שמו במשרד הפנים.

    

7. בתסקיר העו"ס לסדרי דין מיום 13.04.2026 הומלץ על ביצוע הבדיקה, חרף התנגדות האם, על מנת להביא לבהירות חד משמעית בסוגיית האבהות, תוך ציון כי אין חשש לממזרות הקטינות. העו"ס פירטה כי היתרונות שבביצוע הבדיקה הם הסרת העננה הכבדה והספקות המנקרים בלב האב, דבר שיאפשר קשר יציב ובטוח יותר עמן לאורך חייהן וזאת תוך שהעו"ס לא התעלמה מהחסרונות שבביצוע הבדיקה, כגון פרידה רגשית קשה מדמות הורית משמעותית, אליה הבנות קשורות מאוד, או פגיעה קשה בקטינה אחת אם יתגלה כי רק אחת מהן היא בתו הביולוגית של האב.

    

8. בעמדת ב"כ היועמ"ש מיום 29.4.2026 נכתב כי גורמי הרווחה שקלו לעומק את בקשתו של האב ואת ההשלכות על עתידן והקשר שלהן עם האב ולנוכח טענות האב והמלצות העו"ס, אין מצד ב"כ היועמ"ש התנגדות כי ביהמ"ש יאמץ את המלצות התסקיר ויורה על ביצוע הבדיקה.

    

9. לנוכח התנגדותה הנחרצת של האם לביצוע הבדיקה קבעתי דיון במעמד הצדדים, אשר התקיים ביום 20.10.2026, בו נכחו הצדדים ובאי כוחם, עו"ס סדרי דין הגב' גלי נווה ורכזת עירונית לסדרי דין הגב' מיכל שיבז.

    

10. בדיון הדגישה עו"ס לסדרי דין כי הספק שבו מצוי האב מחלחל לקשר עם הבנות ועלול לגרום להן נזק רגשי כבד, ולכן טובתן מחייבת לסלק את הספק כעת כשהן עדיין צעירות. הרכזת העירונית לסדרי דין, תמכה בעמדה זו והסבירה כי הסרת הספק נחוצה כדי לרתום את האב להליכים טיפוליים ולהדרכה הורית עתידית לטיפול בקונפליקט העצים בין ההורים.

     

11. ב"כ היועמ"ש הביע הסכמה להמלצות התסקיר וציין בדיון כי גילן הצעיר של הקטינות הוא המפתח להפחתת הפגיעה בהן במידה ותידרש עבודה טיפולית בעקבות התוצאות, כאשר בחינה מדעית של סוגיית האבהות היא הראייה הטובה ביותר שבאמצעותה יוכל ביהמ"ש להכריע בתובענה.

     

    דיון והכרעה:

12. המסד הנורמטיבי לבירור התובענה הוא חוק מידע גנטי, תשס"א-2020 (להלן: "החוק").

     

    בסעיף 28ד(ב) לחוק נקבע כי בבוא בית המשפט להורות על עריכת בדיקה כפי שעתר התובע לעשות, עליו להביא בחשבון, בין השאר, קיומו של חשש לפגיעה בקטין כתוצאה מהבדיקה והאפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתקבע את קשרי המשפחה כך שהפגיעה בזכויות הקטין, תצומצם או תימנע, כאשר בהתאם להוראות סעיף 28ד(א) לחוק, על בית המשפט לבחון האם בעריכת הבדיקה יש צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה.

     

13. אדגיש גם כן כי בענייננו, שעה ששני הצדדים אינם נשואים ולא היו נשואים בזמן הוריית הקטינות, לא מתעורר חשש כי עריכת הבדיקה הגנטית לבירור האבהות תגרום לפגיעה בקטינות (בעת שנסיבות הליך זה אינן נכנסות לגדרי הוראות סעיף 28ה לחוק).

     

14. מכל מקום, החלטה אם להורות על עריכת בדיקה נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ומחייבת איזון עדין בין שיקולים שונים, ובהם טובת הקטין וזכויותיו, זכויותיהם של יתר הצדדים, אינטרס גילוי האמת ואינטרסים חברתיים אחרים. במקרים בהם קיים אב רשום או אב פסיכולוגי, כבענייננו, על בית המשפט לשקול האם בירור האבהות הגנטית עלול לגרום לקטין פגיעה חברתית, אישיותית, או רגשית. במקרים אלו, נדרש "צורך ממשי" בביצוע הבדיקה, אשר גובר על הפגיעה שעלולה להיגרם [ראו: תמ"ש (משפחה נצרת) 71414-11-20 פלוני נ' פלונית (קטינה) (מאגרים משפטיים, 08.08.2021); תמ"ש (משפחה אשדוד) 72807-09-25 ע.א נ' ט.ו (מאגרים משפטיים, 16.6.2026)].

     

15. כך לא למותר לציין, כי מושכלות יסוד הן, שבית המשפט מברר את טובתו של הקטין הספציפי תוך הסתייעות במומחים, לרבות עובדים סוציאליים, וברי כי המלצות תסקיר עו"ס לסדרי דין מהוות נדבך משמעותי במסכת הראיות שעליה מבסס בית המשפט את הכרעתו בשאלת טובת הילד.

     

16. במקרה דנן, לאחר שעיינתי בכל אשר הונח בפני בגדרי ההליך דנן ובגדרי ההליכים הקשורים; ולאחר ששמעתי את הצדדים וב"כ ואת עו"ס לסדרי דין – הגעתי לכלל מסקנה כי דין עתירת התובע לביצוע הבדיקה הגנטית להתקבל.

     

17. ראשית, סבורני, כפי עמדת עו"ס לסדרי דין, כי המצב הנוכחי שנוצר אינו בטובתן של הקטינות, שכן חששותיו של התובע בדבר האבהות, עולים כדי חשש כי ספק זה עלול לחלחל לידיעת הקטינות, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף.

     

    מציאות שבה מקונן בליבו של קטין ספק בדבר זהותו וזהות הוריו מולידיו, חמורה בעיני על פני הידיעה כי מי שראה בו את אביו במשך מספר שנים- אינו אביו הביולוגי ועל כן, סבורני כי חשש זה מכריע את הכף דווקא בהיבט של טובת הקטינות.

     

18. אמנם העו"ס הודיעה בדיון כי מתקיימים מפגשים בין האב לקטינות והדבר בא לידי ביטוי גם בעדות האב, אך התברר מעמדת הרכזת העירונית לסדרי דין שקיים קושי לרתום את האב להליכים טיפוליים ולהדרכה הורית עתידית, כל עוד מקונן בו הספק בדבר אבהותו.

     

19. אציין גם כן כי עצימות הקונפליקט המשתקפת מההליכים הקשורים (שאחד מהם הוא עתירת האם למתן סמכויות בלעדיות בענייני חינוך ורפואה של הקטינות, ובהליך בעניין זמני השהות, עתרה האם לצמצם את זמני השהות של הקטינות בבית האב והאב עתר לחייב האם בסנקציות בגין הפרת זמני השהות) ומתסקיר העו"ס לסדרי דין מחדדת את הצורך בבירור העובדות בהליך דנן.

     

20. מנגד, לא נעלמה מעיני כי במסגרת ניהול ההליכים עד כה, ביקש התובע לקיים קשר משמעותי עם הקטינות ולקבוע זמני שהות רחבים עמהן ואין מחלוקת כי התובע משמש כאב מתפקד ונוכח בחייהן של הקטינות.

     

21. סבורני כי מדובר בסיטוציה היוצרת פרדוקס שהוא בבחינת "ביצה ותרנגולת" - כאשר טובת הקטינות מחייבת התרת הספקות, על מנת לבסס קשר תקין בין התובע לקטינות וזאת ככל שחששותיו הסובייקטיביים של התובע יותרו.

     

22. מנגד, גם תוצאה שלילית של בדיקת האבהות, תביא להתרת הספקות, גם אם האמת תתברר כמרה. שכן סבורני כי במקרה כגון דא, עדיפה אמת מרה וחד משמעית, על פני ספקות ללא סוף, שבמוקדם או במאוחר יכריעו את הקשר או יחבלו בו.

     

23. אי לכך, שעה שאין מחלוקת כי כבר בעת הזאת רובצת עננה כבדה, המשליכה על פניותו של התובע לקיים קשר עם בנותיו, מוטב יהיה כי עננה זו תוסר, גם אם מאוחריה עומדת אמת מרה.

     

24. אעיר כי סירובה של האם לבצע הבדיקה, רק מגבירה את חששו של התובע, כאשר התעקשותה הקיצונית של הנתבעת להימנע מהבדיקה, חרף ידיעתה כי מדובר בראיה המדעית הטובה ביותר להסרת העננה, מעוררת חוסר נוחות ומחזקת את החשש כי קיים בסיס לחשדותיו של האב.

     

25. לתיק ביהמ"ש הוגש כאמור תסקיר עו"ס סדרי דין, אשר תמך ביצוע הבדיקה, כאשר בדיון שהתקיים בפני ביום 20.10.2026, עמדה העו"ס על מסקנותיה, וסברה שכאשר שמים על כף המאזניים מחד את גילוי האמת והסרת הספקות ומאידך את הפגיעה הקיימת שבגילוי האמת (ככל שיתברר שהתובע אינו אביהן של הקטינות) הרי שהמאזניים נוטות לעבר הסרת הספקות, ולו בבחינת הרע במיעוטו, ועל כן, לשיטתה בשעה שעריכת בדיקה גנטית תסייע בהתרת הספקות לאורך זמן גם אצל הקטינות, יש לבצע בדיקה גנטית על מנת שהדבר ייבחן ויוכרע, לכאן או לכאן.

    עמדתה זו של עו"ס סדרי דין מקובלת עליי.

     

26. סבורני גם כן כי ההגעה לחקר האמת בסוגיית האבהות מתיישבת טובת הקטינות ובהינתן הקונפליקט העצים בין הצדדים, לצד טענותיו של התובע כי האם קיימה מערכת יחסים זוגית עם אחרים (גם עם מדובר בחששות נסיבתיות שנולדו מאוחר יותר) מצדיקה בירור העובדות והגעה לחקר האמת.

     

27. מעבר לאמור, גם לקטינות הזכות להכיר את סיפור חייהן, בגיל צעיר ככל הניתן, וברי כי אם חלילה יימצא כי התובע אינו אביהן, יש לתת להן את המעטפת הרגשית והטיפולית התומכת והמתאימה, במועד מוקדם ככל הניתן.

     

    כל אלו ועוד מהווים בעיני צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה, כפי דרישת הוראות סעיף 28ד(א) לחוק.

     

28. אכן התובע העלה טענות אלה רק לאחר שרשם עצמו במרשם כאביהן של הקטינות ורק בעיצומם של הליכים משפטיים אחרים הקשורים בפירודם של הצדדים ובחלוקת זמני השהות עם הקטינות והטיפול בהן, אך אין בעובדה זו כשלעצמה כדי למנוע הגעה לחקר האמת, בוודאי כאשר מצאתי כי בראיה רחבה- הדבר מתיישב עם טובת הקטינות.

     

29. סבורני כי טענותיו של התובע, שאף ביקש להציג סרטונים לתמיכה בחששותיו, מהוות ראשית ראיה, שמכוחה ניתן להידרש לעתירתו לבצע בדיקת רקמות לבדיקת האבהות.

     

30. נוכח כל הטעמים שפורטו לעיל, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על עריכת בדיקה גנטית לסיווג רקמות – לבירור אבהות התובע על הקטינות.

31. באשר למימון עלות הבדיקה, בשלב זה הבדיקה תמומן ע"י התובע בלבד. עם זאת, לאחר שיתקבלו תוצאות הבדיקה, ובשים לב לתוצאותיה – יהיה רשאי התובע לעתור בגדרי בקשה מתאימה בעניין אופן מימון הבדיקה, ואדרש לה.

     

32. נוכח המפורט לעיל, מצאתי לדחות טענות הנתבעת ולהורות כדלהלן:

     

    • תיערך בדיקה לסיווג רקמות לצורך בירור אבהות התובע על הקטינה ועל הצדדים להתייצב לביצוע הבדיקה במועד שייקבע על ידי ב"כ התובע.

       

    • ב"כ היועמ"ש יגיש בתוך 7 ימים צו לביצוע הבדיקה בהתאם לאמור לעיל.

       

    • תוצאות הבדיקה יוגשו באופן חסוי לתיק בית המשפט, ובהתאם לתוצאות – יינתנו הוראות נוספות.

       

33. אדרש לסוגיית ההוצאות לכשיתקבלו תוצאות בדיקת הרקמות.

     

    המזכירות תשגר ההחלטה לב"כ הצדדים ותרשום ת.מ. בחלוף המועד.

     

    מתיר העברה למאגרים משפטיים בהשמטת שמות הצדדים והקטינות ופרטים מזהים.

     

    ניתנה היום, י' חשוון תשפ"ז, 21 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.