פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 26/3/26 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, לבקשתו. במסגרת הצו הושת על עליו תשלום עיתי בסך של 150 ₪ בחודש.

כנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד מונה עוה"ד עודד ירון (להלן: "הנאמן").

כנגד היחיד התנהל הליך קודם תחת תיק חדל"פ 17694-12-21, שבוטל ביום 15/10/23 בשל מחדלים.

כנגד היחיד הוגשו 18 תביעות חוב בדין רגיל בסך כולל של 603,859 ₪ בדין רגיל. תביעות החוב לא נבדקו. התייחסות לכך תינתן בהמשך פסק הדין.

ביום 27/5/26 הוגשה הצעת הממונה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן- החוק) יחד עם דו"ח ממצאי הבדיקה. המלצת הממונה הייתה לביטול ההליך בשל העדר שיתוף פעולה מצד היחיד, אי הגשת דוחות על הכנסות והוצאות והעדר מיצוי כושר השתכרות. הממונה הפנה לנסיבות ההסתבכות של היחיד ולכך שהצהיר כי תוך כדי ההליך הוא פורע חובות בסך של 3000 ₪ בחודש ובכך מבצע העדפת נושים בשעה שהוא נושא בצו תשלומים זעום לכלל הנושים בסך של 150 ₪ בחודש.

ביום 3/7/26 הוגשה תגובה מטעם היחיד להצעת הממונה. בתגובה ציין כי ביום 4/6/24 סיים את עבודות השירות שנגזרו עליו ופעל לשיקומו האישי, עבר תהליך במרכז חוסן והוא מחויב לשינוי באורח חייו. היחיד טען כי בגיל צעיר הסתבך בפלילים ולא עלה בידיו לנהל אורח חיים נורמטיבי. היחיד טען כי שיתף פעולה והתנהל בשקיפות בהליך חדלות הפירעון. הוא ממצה את כושר השתכרותו ומועסק כשכיר מחודש 5/25 בשכר של 5000 ₪ בחודש, בהעדר הכשרה מקצועית. היחיד מבקש לקבוע לו צו שיקום כלכלי.

ביום 13/7/26 התקיים דיון בו נכחו ב"כ הנאמן, ב"כ הממונה, ב"כ היחיד והיחיד. ב"כ היחיד ביקשה פרק זמן של 7 ימים להגיש הצעת הסדר נושים. ב"כ הממונה והנאמן הפנו למחדלים שעדיין קיימים בתיק ולהחזר חובות לנושים פרטיים תוך כדי ההליך כמו גם לנסיבות ההסתבכות. בסופו של הדיון ניתנה החלטה בה נקבע, בין השאר, כי ליחיד תעמוד האפשרות להגשת הצעת הסדר ולצרף סכמות של שני נושים מהותיים.

ביום 17/8/26 הגיש היחיד הודעת עדכון ובקשה למתן הוראות. בבקשה פירט היחיד כי תביעות החוב לא נבדקו על ידי הנאמן ועל כן אין באפשרותו לפנות לנושים ולנקוב באחוז דיבידנד צפוי.

לאחר קבלת עמדת הנאמן נקבע בהחלטה מיום 19/6/26 כי תנאי לבדיקת תביעות החוב הינו הפקדת שכר טרחת הנאמן בקופת בית המשפט עד 11/9/26.

מהודעת העדכון של הנאמן מיום 11/10/26 עלה כי היחיד לא הפקיד את הסכום הנדרש כתנאי לבדיקת כלל תביעות החוב ולא הוגשה הצעת הסדר. מעבר לכך היחיד הגיש את הדוחות על הכנסות והוצאות עד לחודש 6/26, עומד בצו התשלומים והציג תצהיר של הזכאית למזונות המאשר את קבלת דמי המזונות. בעלי התפקיד עמדו על ההמלצה לביטול ההליך.

ביום 13/10/26 הגיש היחיד הודעת עדכון ובקשה לקבוע לו צו שיקום כלכלי. בהודעה טען כי דרישת הנאמן לתשלום שכר הטרחה לבדיקת תביעות החוב אינה מתיישבת עם מצבו הכלכלי, הוא מחייב להליך ומבקש לקבוע לו צו שיקום כלכלי, בראש ובראשונה עבור בנו ולשם הצגת יציבות ודוגמא אישית. לחילופין, לקבוע ששכר הטרחה של הנאמן ישולם מתוך הסכום שנבצר בתיק (כ- 2200 ₪) והיתרה תשולם מתוך הסכום שיצטבר בקופת הנשייה בתכנית הפירעון, לפי יכולתו.

דיון והכרעה :

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט לרבות בדו"ח ממצאי הבדיקה, הצעת הממונה, תגובות היחיד ובהמשך לדיון שהתקיים ביום 13.7.26, מסקנתי היא שיש להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים מהנימוקים שיפורטו להלן.

חובת תום הלב של יחיד הפונה להליך חדלות פירעון משתרעת בתקופה ממועד יצירת החובות ובמהלך התקופה בה מתנהל הליך החדל"פ. הליך חדלות הפירעון הוגדר לא אחת "חסד של המחוקק" ומחייב את המבקש לחסות בו להוכיח התנהלות בתום לב הן בשלב יצירת החובות והן במהלך ההליך, כך שחוטא לא יצא נשכר. (ראו: רחדל"פ 27668-11-22 רסולי נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז ב"ש והדרום (22/2/2023); ע"א 4836/22 קוליש נ' עו"ד מיכאל (11/12/2022)).

051293710ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916בע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד זיסמן – מנהל מיוחד (18/12/2019) נפסק כדלקמן :

05467831312-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)

"אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב (...). עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג.".

(ראו גם: ע"א 3631-21 שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (7/12/2021)).

חוסר תום לב מצד יחיד בתקופה בה צבר את חובותיו מובילה בד"כ להארכת תקופת התשלומים. יחד עם זאת, במקרים המתאימים בו יתברר כי הוא צבר את חובותיו בחוסר תום לב מהותי, יהיה מקום לשקול את ביטול הצו לפתיחת הליכים.

ביטול ההליך במקרה כזה יבוצע לאחר בדיקה של היקף וחומרת חוסר תום הלב ביצירת החובות, כשנסיבות יצירת החובות מתבררות על ידי הנאמן לפי סעיף 130(ב)(1) לחוק ואלו מפורטות בדו"ח ממצאי הבדיקה שהוא מגיש לממונה ולעיון בית המשפט. בית המשפט בוחן את דו"ח ממצאי הבדיקה, הצעת הממונה, שומע את תגובת היחיד, עמדות הנושים ככל ונמסרות ועורך בדיקה של הנתונים. הבחינה כוללת ומתייחסת למועד יצירת החובות (למשל, האם בסמיכות למועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים), אופן יצירת החובות, האם נפל פגם מהותי ביצירת חוב מסוים ושיעור חוב זה מול שאר החובות, נסיבות אישיות של היחיד בזמן יצירת החובות, התנהלות היחיד לאחר יצירת החובות ותוך כדי ניהול ההליך. רק אז יכריע בית המשפט בדבר גורל ההליך, כלומר האם יש ליתן צו שיקום כלכלי בתנאים כאלו ואחרים או להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים.

ובענייננו, עומדת לבחינה תום ליבו של היחיד, הן בעת יצירת החובות והן התנהלותו במסגרת ההליך.

על הנסיבות של ההסתבכות הכלכלית ניתן ללמוד מפרק ג' בדו"ח ממצאי הבדיקה. מסקנת הנאמן היא כי החובות נוצרו בחוסר תום לב מובהק. החובות נוצרו כתוצאה מהימורים כשהיחיד החזיק מספר שנים דירות בהם נערכו משחקי קלפים. בבירור ציין כי הוא פורע מידי חודש את הסך של 3000 ₪ לאנשים פרטיים ולגורמים בשוק האפור. כל האמור אינו עומד בקנה אחד עם ההצהרה שלו בהליך החדל"פ הקודם כי החובות נובע מקשיי מחייה והוצאות שעלו על הכנסותיו. הנאמן סבור כי מרבית החובות שנדרשו בתביעות החוב אינם מתיישבים עם גרסת היחיד לאופן יצירת החובות וכי החוב לבנק איגוד נצבר מהלוואה שנטל לרכישת רכב תוצרת סיאט. ההלוואה התקבלה על בסיס דפי חשבון בנק ותלושי שכר כוזבים והרכב המשועבד לא אותר מעולם. היחיד טען בחקירה כי הוא לא זוכר מה עלה בגורל הרכב והחוב לבנק.

הועתק השינוי המהותי בגרסת היחיד לאופן הסתבכותו הכלכלי בהשוואה לזה שמספר בהליך הקודם, העדר הוכחה ממשית והצגת גרסה נתמכת בראיות לגבי נסיבות ההסתבכות הכלכלית, כמו גם ובמיוחד הנטען כי חובותיו כתוצאה מהימורים ונטילת הלוואות וכספים לאחר הפסדים בהימורים, כשהוא מוסר לנושים שיקים שלו בלא כיסוי, הינה התנהגות בחוסר תום לב מהותי.

מעבר לכך שלא הוכחו נסיבות ההסתבכות הכלכלית הרי אופן ההסתבכות הכלכלית כפי שהיחיד פירט בעצמו מוביל לקביעה בדבר יצירת חובות בחוסר תום לב ובהתאם מוביל לביטול ההליך. יפים לענייננו הדברים שנאמרו בבית המשפט העליון ב- ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקות 23-21 (1.2.2011), כדלקמן:

בחינת תום לבו של החייב באשר לאופן היווצרות החובות קודם להליכי פשיטת הרגל אינה קשורה ביעילות האיתור והחלוקה של נכסי החייב. עניינה בהיבטי הצדק וההגינות כלפי הנושים בעצם יצירתם של החובות, כמו גם בבחינת התנהלותו של החייב בשלב התדרדרותו הכלכלית מבחינת העקרונות הכלליים של תקנת הציבור והשמירה על החוק. היבט זה קשור קשר הדוק לעקרון לפיו "בל יצא חוטא נשכר", העובר כחוט השני בכל תחומי המשפט. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר אף עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי.

דרישת תום הלב ביצירת החובות, מחייבת בראש וראשונה את בחינת יחסו של החייב כלפי נושיו. פתיחת דף חדש ביחסי החייב עם נושיו, תוך ויתור סטטוטורי על חלק מחובותיו כלפיהם, הינה פריבילגיה שתינתן לחייב רק אם נהג כלפי בעלי חובו בתום לב, המתבטא בקיום סטנדרטים בסיסיים של התנהלות הגונה ... יתר על כן, אין הצדקה להתיר שמיטת חובות החייב, אם התנהגותו כלפי נושיו בעבר מצביעה על אפשרות ממשית כי הוא עלול לצבור חובות שאינם ניתנים לפרעון גם בעתיד. בגידרה של חובת ההגינות המוטלת על חייב כלפי הנושים נקבע בעבר, כי בית המשפט לא יבוא לקראת אדם שהוציא מנושיו כספים וחפצי ערך במרמה ובטענות שווא

... הוא הדין באדם שחובותיו נוצרו בעיסקי סרק אותם הפעיל תוך זלזול בנושים (ענין בנבנישתי, בעמ' 207). בדומה לכך, לא ינתן סעד לפושט רגל "מקצועי", הצובר חובות חדשות לבקרים, וחוזר לבית המשפט שוב ושוב בניסיון להינצל מידי נושיו..." (ההדגשות שלי ע.ח.ש).

(ראו גם: עחדל"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 22132-09-22 רפאל נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז תל אביב (22/11/2023)).

בכל הנוגע ליצירת חובות ונטילת אשראי לצרכי הימורים, מדובר בסוגיה שנדונה בבתי המשפט ונקבע כי מדובר ב"יצירת חובות בחוסר תום לב" ובעילה לביטול ההליך (ראו ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1)45, 58-57 ופש"ר (חיפה) 25768-03-16 רבינוביץ נ' הכונס הרשמי (נבו, 27/8/18)). הלכה למעשה, מדובר בנטילת אשראי שמשמש את היחיד בהימורים בשעה שיכולת ההחזר שלו מלכתחילה מצויה בספק רב. נטילת אשראי לצורך פעילות מסוג זה יש בה כדי ביטוי מובהר ליצירת חובות תוך זלזול מופגן בנושים שהרי היחיד יודע כי בסיכוי גבוה לא יוכל לפרוע את האשראי שנטל ויש בכך פגיעה מהותית בנושים, זלזול בהם ובכספם. הדבר נכון במיוחד במקרה שלפניי בנוגע לחוב לבנק איגוד, כפי שפורט קודם בפסה"ד, כשהחוב נוצר על בסיס הצגת נתוני כזב לנושה. מדובר בהתנהלות המחלישה את הזכאות של היחיד להיות זכאי להתחלה כלכלית חדשה. יחד עם זאת גם במקרים של חובות שנצברו על רק הימורים, יש לקחת בחשבון את תכלית השיקום הכלכלי ובנסיבות מסוימות ניתן לשקול מתן צו שיקום כלכלי ובהתאמה מחיקת חובות. אולם הדבר צריך להיעשות באופן מצומצם ובמקרים המתאימים בהם משוכנע בית המשפט כי היחיד חדל מהתנהלותו הקודמת עת צבר את החובות והוא מחויב באופן מלא להליך חדלות הפירעון. ראו : דוד האן, דיני חדלות פירעון (2020), פרק 21. לטעמי אין זה המקרה להפעיל את החריג לכלל למרות שהיחיד טען שעבר תהליך במרכז חוסן והוא מחויב לשיקום הכלכלי. למסקנה זו הגעתי מאחר והיחיד ממשיך בהתנהלות חסרת השקיפות והעדפת נושים שבאה לידי ביטוי בשינוי גרסאות לגבי אופן היווצרות החובות, אי שיתוף פעולה לגבי גורל רכב משועבד ופירעון חובות לנושים פרטיים ושוק אפור בסכום חודשי משמעותי על רקע החובות להימורים, תוך העדפת נושים אסורה בזמן ניהול ההליך. הפעולה האחרונה של היחיד של תשלום חובות לנושים פרטיים ושוק אפור בסכום העולה על צו התשלומים שנקבע לו ובאופן משמעותי, מציקה את המסקנה כי יש להורות על ביטול ההליך. עחדל"פ (מחוזי ב"ש) 68614-03-25 טל אריאל נ' עו"ד איתן אופתה (נבו, 7/8/25), פיסקה 27 לפסק הדין.

בכל הנוגע לאי-מיצוי כושר השתכרותו, היחיד אינו ממצה את כושר השתכרותו שכן שכר של 5000 ₪ בחודש אינו בגדר מיצוי השתכרות כלל וכלל. יש לציין כי היחיד השתכר בעבר סכומים גבוהים יותר ולקחתי בחשבון את עברו הפלילי והעדר הכשרה תעסוקתית. נפסק, כי אי מיצוי פוטנציאל השתכרות ללא הצדקה מספקת, מהווה אינדיקציה נוספת לחוסר תום לב מצד היחיד ופוגע ביכולתו לעמוד בתשלומי ההליך ובתכלית השיקום הכלכלי. חובת מיצוי כושר ההשתכרות של יחידים נובעת מחובת תום הלב החלה עליהם בהליך חדלות הפירעון. יחיד שאינו מתאמץ להגדיל את הכנסותיו, אינו מנצל את יכולתו הכלכלית ונמנע מלהתפרנס ללא טעם מוצדק, כשהצהרות כלליות בדבר קושי לא יכולות להתקבל בהעדר פירוט והוכחה/ות לפעולותיו לשם הגדלת שכרו, ייחשב כמי שנוהג בחוסר תום לב ומנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. חובה זו חלה על היחיד כבר מראשית ההליך, עם כניסתו בשערי בית המשפט, ולא רק בשלב מתקדם של קביעת תכנית השיקום (ראו: עחדל"פ (שלום באר שבע) 37510-02-23 דן נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז באר שבע והדרום (נבו, 29.06.2023).

סוף דבר :

נוכח כל האמור ובמצטבר, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להותיר את היחיד בהליך ודינו לביטול.

התוצאה – אני מורה על ביטול ההליך וביטול הצו לפתיחת הליכים, על כל הוראותיו. מבוטלות ההגבלות שהושתו בגדר הצו לפתיחת הליכים.

הצו לעיכוב יציאת היחיד מן הארץ ייוותר בעינו למשך 90 ימים מהיום.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי, ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.2014). למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, רע"א 663/21 מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.2021).

הכספים שנצברו בקופת הנשייה ישמשו לתשלום שכר הטרחה של הנאמן והוצאות ההליך לפי הכללים של הממונה בעניין זה ולפי הדין. ככל ויוותרו כספים בקופת הנשייה, החלוקה תיעשה לפי הכללים הנהוגים אצל הממונה והדין.

זכות ערעור כדין לבית משפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת.

ניתן היום, י' חשוון תשפ"ז, 21 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.