התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' ברוק תעופה בע"מ

תובענה כספית שהגישה התובעת, התעשייה האווירית לישראל בע"מ (להלן: "התובעת" או "תע"א") כנגד ברוק תעופה בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "ברוק") בסך של כ-2.9 מיליון ₪, ותביעה שכנגד בסך של כ-4.4 מיליון ₪, שהגישה ברוק כנגד תע"א, בשל מחלוקת שנתגלעה ביניהן ביחס ליישומו וביצועו של הסכם למתן שירותי חניה ותחזוקה למסוקים, שנכרת ביניהם.

הרקע לתובענה

1. תע"א הינה חברה ביטחונית ממשלתית. בין יתר תחומי פעילותה, היא משמשת כמכון בדק המספק שירותי תחזוקה וחניה למסוקים.

2. ברוק הינה חברה פרטית. בתקופה הרלוונטית לתביעה, החלה ברוק לשמש כמפעיל אווירי לשינוע לקוחות ציבוריים ומסחריים במסוקים. גיל פלג הינו הבעלים של ברוק ומכהן בה כדירקטור יחיד ומנכ"ל (להלן: "גיל").

3. התביעה עוסקת בחובות כספיים נטענים שחבה ברוק לתע"א מכוח הסכם למתן שירותי חניה ותחזוקה למסוקים, שנכרת בין הצדדים ביום 14.6.2000 (להלן: "ההסכם") (נספח 2 לכתב התביעה).

4. הרקע לחתימת ההסכם הינו מכרז שפירסם משרד הביטחון, שעניינו שינוע אנשי חיל האוויר ומערכת הביטחון, לבסיסים המרוחקים ממרכז הארץ, בו השתתפה ברוק (להלן: "המכרז").

5. על מנת לבצע את עבודות התחזוקה, נדרשה תע"א לעבור תקופת כשירות מסויימת - תקופה המכונה NRE (Non-Recurring Expenses) (להלן: "תקופת ה- NRE"), בהתאם להנחיותיה ולדרישותיה של רשות התעופה האזרחית (להלן: "רת"א"). בין יתר הפעולות שנדרשו מתע"א בתקופת ה- NRE היו הכשרת עובדי תע"א לביצוע עבודות ותיקונים בסוג המסוק שיבחר, בהתאם לדרישות רת"א.

6. נספח ד' להסכם קבע כי ברוק תשלם לתע"א את ההוצאות בתקופת ה- NRE. ההסכם עיגן עקרון של time and matrial, לפיו תע"א תספק את השירות ואת החומרים הנדרשים, ואלו ברוק תשלם בגין שעות העבודה (מינימום 8 שעות עבודת תחזוקה לטיסה) ובגין רכישת החומרים.

7. עוד נקבע בנספח ד' להסכם כי עבור חניית מסוק בודד תשלם ברוק לתע"א סכום חודשי קבוע בסך של 8,500 דולר ארה"ב.

8. ביום 28.12.01, כשנה וחצי לאחר חתימת ההסכם, קיבלה ברוק הודעה ממשרד הביטחון לפיה היא זכתה במכרז.

9. לאחר הזכייה במכרז החלה הקמתו של פרוייקט המסוקים של ברוק, במסגרתו ובהתאם להסכם, החלה בניית הכשירות של תע"א לביצוע עבודות תחזוקה למסוקים מדגם סיקורסקי 76 S(להלן: "מסוק סיקורסקי"), שהינו דגם המסוק שנבחר על ידי ברוק.

10. במהלך חודש אפריל 2022 הגיע המסוק הראשון של ברוק, ובמהלך חודש יולי 2022 הגיע המסוק השני.

11. במהלך החודשים ינואר- ספטמבר 2022 נדרשה תע"א לעבור תקופת כשירות (תקופת ה- NRE), בהתאם להנחיות רת"א. בתקופה זו סיפקה תע"א לנתבעת שירותי תחזוקה, שירותי חניה למסוקיה, הכוללים עלויות דלק וכן משרד. 

12. ביום 29.11.22 הפיקה תע"א חשבונית לנתבעת בגין שירותי החניה שניתנו בתקופת ה- NRE, הכוללים עלות חומרים ומשרד בסך של 332,698 ₪ (נספח 4 לכתב התביעה).

13. לאחר דין ודברים בין הצדדים, ובהתאם לסיכום שהושג ביניהם ביום 19.1.23, הפיקה תע"א לברוק חשבונית נוספת בגין תקופת ה- NRE בסך של 189,000 דולר (לא כולל מע"מ) (סך של 747,420 ₪ כולל מע"מ), אותו הייתה אמורה ברוק לשלם בפריסה של 6 תשלומים (נספח 5 לכתב התביעה).

14. לטענת תע"א, לא שילמה ברוק את מלוא חובותיה בגין תקופת ה- NRE ונותרה חייבת לה בגין תקופה זו סך של 554,668 ₪.

15. במהלך החודשים אוקטובר 2022 עד יוני 2023 המשיכה תע"א לספק לברוק שירותי חניה ותחזוקה למסוקים, הן בקשר עם פעילותה מול משרד הבטחון והן בקשר עם פעילותה מול מגן דוד אדום (להלן: "מד"א"), זאת בעקבות זכייתה של ברוק במכרז שפרסם מד"א לפינוי פצועים 24/7 משני מוקדים, בצפון הארץ (מנחת פוריה) ובדרום הארץ (בסיס חצרים).

16. החל מחודש פברואר 2023 חייבה תע"א את ברוק על פי מתווה חדש, לפיו עבור עבודות התחזוקה השוטפות ישולם סכום חודשי קבוע של 74,855 דולר (כ-75,000 דולר), ובנוסף ישולם עבור חניה וחומרים.

17. לטענת תע"א, גם בגין תקופה זו, לא שילמה ברוק את מלוא חובותיה, כך שמתוך סכום מצטבר של 2,828,065 ₪ המגיע לתע"א בגין תקופה זו, שילמה ברוק סך של 485,367 ₪ בלבד (בגין החודשים אוקטובר-נובמבר 2022).

18. ביום 11.6.23, שלושה ימים לפני סיומו הפורמאלי של ההסכם, עזבה ברוק, באופן חד צדדי, את חצרי תע"א, וההסכם הגיע לסיומו.

19. משלא שילמה ברוק את חובותיה הנטענים לתע"א, הגישה תע"א את התובענה שלפני, במסגרתה עתרה לחיוב ברוק בסך של 2,897,365 ₪ (נומינאלי).

20. ברוק הגישה כתב הגנה בו כפרה בטענות תע"א. בנוסף, הגישה ברוק כתב תביעה שכנגד בסך של 4,336,747 ₪ בו טענה לתשלומי יתר ששילמה לתע"א, מימון טכנאים ומומחים זרים, ביצוע השקעות שונות מצידה של ברוק שירדו לטמיון, לטענתה, בעטיה של תע"א, ומניעת שימוש במנחת תע"א בנתב"ג.

21. הצדדים ניהלו, בהמלצתי, הליך גישור ואולם לא עלה בידם להגיע להסכמה.

22. משלא צלח הליך הגישור בין הצדדים, המשיך ההליך להתנהל כסדרו, במהלכו התקיימו ארבעה דיוני הוכחות, בהם נחקרו עדי הצדדים.

     

    טענות הצדדים

    טענות תע"א

23. במסגרת ההליך הוכח כי בתקופה שבה תע"א העניקה לנתבעת שירותים, התנהלו הצדדים באופן בו תע"א הוציאה לברוק דרישות תשלום, ולאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים, שלחה תע"א לברוק חשבונית בגובה התשלום המוסכם, וברוק אישרה את החשבונית.

24. לאחר דין ודברים שנמשך כ-4 חודשים, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התשלום בגין תקופת ה- NRE יעמוד לצורכי פשרה על סך של 189,000 דולר וישולם ע"י ברוק ב-6 תשלומים. בפועל, על אף שברוק אינה מתכחשת לחוב זה, היא שילמה סך של 220,000 ₪ בלבד מתוכו.

25. חשבונית חודש דצמבר 2022 אושרה, טלפונית, על ידי אייל יוגב, סמנכ"ל מסחרי בברוק בעת הרלוונטית (להלן: "אייל"), לאחר שהעביר השגות על החשבונית וקיבל מענה מפורט. העובדה שחשבוניות אוקטובר ונובמבר 2022 אושרו ושולמו על ידי ברוק, וכי חשבונית ינואר 2023 אושרה גם היא, מקימה חזקה לפיה חשבונית דצמבר 2022, אושרה אף היא.

26. חשבונית ינואר 2023 אושרה, וברוק לא הצביעה על הסבר מניח את הדעת מדוע לא שולמה חשבונית זו.

27. בסוף חודש מרץ 2023, לאחר שתע"א שלחה לנתבעת דרישת תשלום עבור חודש פברואר 2023, ביקשה ברוק להגיע למתווה חדש, אשר נועד לייתר את המחלוקות ביחס לשעות החיוב, ויכלול מודל של תשלום חודשי קבוע בגין הפעילות השוטפת.

28. ביום 24.4.23 התקיימה פגישה בין הצדדים, במסגרתה התחייב אייל כי ברוק תסדיר לאלתר את חובותיה ותשלם סך של 1 מיליון ₪ עד ליום 15.5.23, הכולל תשלום בגין תקופת ה- NRE וחוב בגין חניה, חומרים ומשרד בתקופה זו, וכן חשבוניות דצמבר 2022 וינואר 2023. כמו כן, הגיעו הצדדים להסכמה על מתווה חדש, לפיו בגין עבודות התחזוקה השוטפות ישולם לתע"א סכום חודשי בסך 74,855 דולר, וכי סיכום זה יחול רטרואקטיבית גם ביחס לחשבוניות בגין החודשים פברואר ומרץ 2023. בנוסף, אישר אייל לתע"א להעניק שירות למסוק סיקורסקי נוסף עבור צד ג'.

29. גם הסיכום שהושג בפגישה הופר על ידי ברוק. ברוק שילמה סך של 470,000 ₪ בלבד מתוך 1 מיליון ₪ שהתחייבה. יתרת החוב, לרבות החוב שהצטבר מחודש פברואר 2023 ועד לחודש יוני 2023, בו נטשה ברוק את חצרי תע"א באופן חד צדדי, לא שולמה, על אף שחשבונית אפריל 2023 אושרה על ידי ברוק באופן מפורש, וחרף הבטחות חוזרות ונשנות להסדיר את חובותיה.

30. בדיעבד התברר כי במהלך חודש דצמבר 2022 (ולכל המאוחר, בחודש פברואר 2023), גמלה בליבה של ברוק החלטה לעבור למכון בדק חלופי המציע לה מחירים נמוכים יותר מאלה של תע"א. החלטה זו היא שעמדה בבסיס התנהלותה המתחמקת של ברוק, כשבסופה נטשה באופן חד צדדי את חצרי תע"א (בזמן שעובדי תע"א מצויים בהפסקת צהריים), תוך שהיא מותירה אחריה שובל של חובות.

31. במעשיה המתוארים לעיל, הפרה ברוק באופן יסודי את הוראות ההסכם, ובפרט את התחייבותה החוזית לשלם לתע"א בגין השירותים שסופקו לה.

32. כמו כן, הפרה ברוק את חובתה לנהוג בתום לב, הן במהלך תקופת ההסכם, והן לאחר הודעתה הפתאומית והחד צדדית בדבר סיומו הנטען של ההסכם.

33. ברוק התעשרה שלא כדין על גבה של תע"א, באמצעות התקשרויותיה החוזיות עם משרד הבטחון ומד"א, שעה שאין חולק כי במועד כריתת ההסכם עם תע"א, לא היה לברוק ניסיון קודם בתחום המסוקים בפרט, וכמפעיל אווירי בכלל, וכי גופים אלה (בדגש על משרד הבטחון) התקשרו עם ברוק על בסיס מצגיה, לפיהם תע"א תהווה עוגן משמעותי בפעילותה של ברוק.

34. לפיכך, עתרה תע"א לחיוב ברוק בסך של 2,897,365 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בהתאם לדין.

     

    טענות ברוק בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד

35. רוב "החובות" הנטענים על ידי תע"א, מקורם בחיובי שעות עבודה שלא בוצעו בפועל והיו שנויים במחלוקת עמוקה (למעט סכומים שברוק אישרה בכתב והיא עומדת מאחוריהם). החשבונות כללו חיובים בניגוד להוראות ההסכם, המחייבות את תע"א לקבל אישור בכתב ומראש לכל עבודה נוספת, שתע"א הודתה שמעולם לא התבקשו על ידה, ומחייב אותה להמציא לנתבעת פירוט שעות העבודה לרבות העבודה הספציפית שבוצעה בהן, תיעוד שתע"א הודתה שאינו קיים.

36. הגם שעיקר הסכום שנתבע הינו בגין חיובי "שעות עבודה", מבקשת תע"א להסתמך על גליונות אקסל שאינם קבילים להוכחת נכונות תוכנם, ללא כל ראיה או תיעוד מזמן אמת ולו לשעת עבודה בודדת, וזאת למרות שקיימת בתע"א מערכת מעקב ממוחשבת לשעות עבודה.

37. תשלום ההוצאות בתקופת ה-NRE היה מותנה בסיום הכשרתם של טכנאי תע"א. מאחר שאין עוררין על כך שתע"א מעולם לא השלימה את התהליכים שהתחייבה לבצע בתקופת ה- NRE, לא חלה על ברוק החובה לשלם את הוצאות ה- NRE.

38. הטענה למתווה חדש לא מופיעה בכתבי הטענות ומהווה הרחבה ושינוי חזית אסורה. המתווה החדש, שנטען כי נעשה בעל פה, בפגישה בודדת וללא פרוטוקול, מנוגד להסכם, לפיו כל שינוי בו יעשה בכתב ובחתימת הצדדים, ובפרט שינוי בשיטת החיוב.

39. טענת המתווה החדש נכשלה גם באופן מהותי: במישור החוזי, דרישת כתב כפולה ומפורשת בהסכם, החוסמת כל טענה לשינויו בעל פה, ובמישור הראייתי - אין מאחורי טענה זו דבר - לא הסכם חדש, לא מסויימות, לא גמירות דעת, ולא בדל של ראייה לעבודה, שלטענת תע"א, ביצעה כנגד החיוב הנתבע.

40. בניגוד לנטען, בפגישה מיום 24.4.23 הוצגו עקרונות בלבד למתווה חדש, הכפופים לניסוח נספח חדש, לאחר אישורו על ידי כל הגורמים המוסמכים מטעם שני הצדדים.

41. ברוק הגישה תחשיב מפורט, מבוסס ומנומק של המומחה מטעמה, רו"ח יהודה בר לב (להלן: "המומחה"), המפרט את הסכומים המגיעים לתע"א, אופן חישובם, והמקור להם. הסכום עומד על סך של 1,172,884 ₪ כולל מע"מ, ויש להפחית ממנו את כל הסכומים ששולמו לתע"א בפועל על ידי ברוק.

42. לחילופין בלבד, למען הזהירות, עומדת ברוק על טענתה שרק סכומים שאישרה בזמן אמת, במפורש ובכתב, יכולים להיכלל בסכום המגיע לתע"א. ברוק אישרה בכתב תשלומים בסך של 335,148 דולר במהלך ההתקשרות (המורכבים מ- 189,000 דולר עבור תקופת ה- NRE, חשבוניות אוקטובר-נובמבר ששולמו; חשבונית ינואר 2023 בסך 54,372 דולר וחשבונית אפריל 2023 בסך של 91,776 דולר).

43. יש לדחות את הטענה כי ברוק תכננה מראש את עזיבתה. ההסכם הסתיים במועד הקבוע בו, וברוק נאלצה לאתר מכון בדק חלופי נוכח מחדלה המתמשך של תע"א להסמיך את טכנאיה, אשר העמיד את ברוק בסכנה תפעולית למול התחייבויותיה כלפי משרד הבטחון ומד"א.

44. כתב התביעה שכנגד מונה שלושה ראשי נזק, שהוכחו במלואם בחוות דעת המומחה:

    • הראשון, עבור תשלומי יתר שנאלצה ברוק לשלם לאחר תקופת צבירת הניסיון המעשי של 6 חודשים בעבודה על מסוקי ברוק, המכונה תקופת ה- OJT, עבור מימון מכונאים זרים, לרבות עלויות שכר, כרטיסי טיסה, כלכלה ותקורות, אשר לו הייתה עומדת תע"א בהתחייבותה בהסכם לקבלת הגדר ברשיון מכונאיה לטיפול במסוקי ברוק, לא הייתה ברוק נאלצת לשלמם. בהתאם לחוות דעת המומחה, ראש נזק זה עומד על סך 1,408,651 ₪ (כולל מע"מ).

    • השני, עבור השקעות שביצעה ברוק בהכשרת טכנאי תע"א, שירדו לטימיון עם כשלון תע"א להשלים את תהליכי הרישוי עבור טכנאיה, בתוך תקופת ההסכם, ונוכח השימוש שהמשיכה תע"א לעשות בכשירויות ורישיונות שמימנה ברוק, לצורך מתן שירותים למסוק זהה של צד ג', בניגוד להסכם. בהתאם לחוות דעת המומחה, ראש נזק זה עומד על סך 2,205,660 ₪ (כולל מע"מ).

    • השלישי, עבור מניעת שימוש במנחת תע"א בנתב"ג לביצוע הפרוייקט, וכשלון התמורה המלא שנגרם לנתבעת בשל כך. בהתאם לחוות דעת המומחה, ראש נזק זה הוערך בסך של 784,932 ₪ (כולל מע"מ).

45. אשר לראש הנזק הראשון, הוכח כי רק 2 מתוך 5 מכונאיה של תע"א קיבלו הגדר ברישיונם במהלך תקופת ההסכם. כמו כן, הוכח כי תע"א בחרה במסלול הכשרה אמריקאי (FAA) המחייב קביעת מבחני כושר ביצוע מול בוחן מטעם רת"א, במקום לבחור במסלול הכשרה אירופאי (EASA) שהיה מקנה אוטומטית הגדר למכונאיה ברישיונם בתום 6 חודשי צבירת ניסיון מעשי. בנוסף, הוכח כי תע"א כשלה בתיעוד הניסיון המקצועי בפועלה מול רת"א, וממילא לא ביצעה Best Efforts, כמתחייב בהסכם.

46. אשר לראש הנזק השני, כישלונה של תע"א בהכשרת מכונאיה במועד, גרם לכך, שירדו לטמיון הכספים שהשקיעה ברוק כהוצאות ישירות להשגת רישיון למכון הבדק ולהכשרת טכנאי תע"א לקבלת הגדר ברישיונם. בנוסף, התעשרה תע"א בהוספת הגדר לרישיון מכון הבדק לתחזוקת מסוק מדגם סיקורסקי, אותו מימנה ברוק, וכן התעשרה בהכשרה לטכנאיה, שעשו שימוש בידע ובהסמכה שצברו לטובת תחזוקת מסוק זהה של צד ג' ועשיית רווח נוסף לתע"א.

47. אשר לראש הנזק השלישי, מיקומו של מנחת תע"א במרכז הארץ ומתן אפשרות שימוש בו לשם הטסת גורמי צבא ובטחון, היווה שיקול מכריע בהתקשרות של ברוק עם תע"א בהסכם. התחייבות זו כלולה בהסכם, והועלתה על הכתב באופן מפורש במכתב ששלחה תע"א למשרד הבטחון (נספח 5 לתצהיר גיל). ראש נזק זה אינו מצריך הערכת נזק או אומדנה, אלא השבה של סכומים שתע"א חייבה את ברוק על פי חשבונותיה, בגין שירות מרכזי שהיא עצמה מנעה.

48. נזקיה הישירים של ברוק, בגינם הוגשה התביעה שכנגד, נובעים מהוצאות מוכחות ומגובות באסמכתאות המוכיחות אותם - כרטסות וחשבוניות ואינן תלויות בשורת ההכנסות או הרווח הכוללים של ברוק בפרוייקט. יש לדחות את השגות תע"א על חוות דעת המומחה.

49. בתביעה שכנגד נתבעו נזקים ישירים בלבד, ולכן תניית הגבלת האחריות הכלולה בהסכם אינה חלה. כמו כן, התנייה אינה מוגבלת לסכום ששולם לתע"א אלא לסכומים ששילמה ברוק, לרבות הסכומים ששילמה מכיסה. מעבר לכך, על פי הפסיקה יש רתיעה מלהחיל תניית פטור על הפרה יסודית, לא כל שכן, על התנהלות בחוסר תום לב.

     

    תשובת תע"א לטענות ברוק בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד

50. טענת ברוק להיעדר אישור בכתב ומראש לכל עבודה שבוצעה, הינה חסרת תום לב ועומדת בסתירה לכוונת הצדדים, לתכלית ההסכם ולאופן שבו ההסכם יושם. לא ניתן היה לקבל מראש אישור על כל דיון, מייל, שיחת טלפון וכד'. ברוק התעלמה מכך שבתום התהליך היא אישרה את החשבוניות שנשלחו אליה, לאחר שבחנה אותן בדקדקנות והעירה עליהן הערות בכתב. ברוק לא הציגה ולו מקרה אחד שבו היא הלינה בזמן אמת על כך שתע"א לא ביקשה מראש ובכתב אישור לביצוע העבודות. בכל מקרה, אין מחלוקת שברוק קיבלה שירותים מתע"א, ותע"א זכאית לתמורה גם מכוח עילת עשיית עושר.

51. בניגוד לטענת ברוק, המתווה החדש עלה במפורש בכתבי הטענות, ונכלל בחשבוניות ובסכום התביעה. טענת הרחבת חזית נועדה למנוע מצב בו בעל דין יופתע על ידי הצד שכנגד, ולא למקרה בו ברוק קיבלה עד תום את יומה בבית המשפט, והמחלוקת האמורה התבררה לגופו של עניין. ברוק מנועה ומושתקת מלהעלות טענה להרחבת חזית, לאחר שבא כוחה הקדיש שאלות רבות בחקירות לסוגייה זו.

52. הן גיל והן אייל הודו בחקירותיהם הנגדיות, שברוק היא שיזמה את שינוי שיטת החישוב. אייל הודה שסוכם כי בגין העבודות השוטפות תשלם ברוק לתע"א סכום חודשי קבוע בסך של כ- 75,000 דולר. ברוק אף הודתה כי תע"א זכאית לתשלום בגין חשבונית אפריל 2023, אשר נערכה בהתאם למתווה החדש.

53. לא ניתן להסתמך על חוות דעת המומחה לצורך חישוב הסכומים להם זכאית תע"א. המומחה אישר כי אינו מומחה בתחום המסוקים ומכוני בדק תעופתיים. הטבלאות בחוות הדעת, שנערכו על ידי ברוק, התעלמו לחלוטין מעלויות חניה ומשרד, שאינן שנויות במחלוקת, מִפְּשָרַת ה- NRE ומחשבוניות ינואר ואפריל 2023, אשר ברוק הודתה שתע"א זכאית לקבלם. אין כל הצדקה לבצע בדיעבד הערכה, שעה שהצדדים הגיעו במהלך שגרת העבודה להסכמות מפורשות ביחס לחשבוניות.

54. אשר לתביעה שכנגד, ברוק לא העלתה בזמן אמת בפני תע"א אף לא אחת מהטענות שהועלו על ידה בהליך. לא זו בלבד שטענות אלה כלל לא הועלו על ידה, אלא שברוק בחרה לנטוש באופן חד צדדי את חצרי תע"א, ושלחה לתע"א עוד באותו יום הודעה על סיום ההתקשרות, שכללה טענה אחת בודדת וזניחה ביחס לפעולות אחזקה שתע"א החלה לבצע במסוק נוסף עבור צד ג'.

55. הטענה להתרשלות בהליך ההסמכה, עומדת בסתירה לשורה של תכתובות שנערכו בזמן אמת על ידי ברוק.

56. ההסכם שנכרת בין הצדדים הינו הסכם Best Efforts"". בפסיקה נקבע כי הנטל להוכיח הפרתו של חוזה השתדלות הינו כבד במיוחד, וכי רק במקרים חריגים ומיוחדים יעלה בידי התובע להוכיח זאת. ברוק, כאמור, לא עמדה בנטל זה ואף נמנעה מלזמן לעדות את נציגי רת"א.

57. ברוק התחייבה, במסגרת ההסכם, לשאת באופן בלעדי בעלויות ההסמכה. במועד חתימת ההסכם, ידעה ברוק כי תהליך ההסמכה כרוך בסיכונים וכפוף לדרישותיה והנחיותיה של רת"א, וכי יכול וההליך יתארך מעל המצופה. אין בהסכם הוראה הקובעת מסגרת זמנים להשלמת הליכי ההסמכה. תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), תשמ"א-1981 (להלן: "תקנות הטיס") קובעות תנאי סף של לפחות 6 חודשים. אין גם הוראה בהסכם שקובעת שתע"א תידרש לפצות את ברוק בשל עיכובים בהליך זה.

58. טכנאי תע"א השלימו את כל חובותיהם לצורך קבלת הרישיון כבר בתחילת חודש נובמבר 2022. ברוק עצמה טענה באופן עקבי כי הסיבה הבלעדית לעיכובים בהליך ההסמכה נעוצה בעומס קיצוני ברת"א, אשר נסמכה באותה העת על בוחן אחד בלבד.

59. ההבדלים בין שני מסלולי ההכשרה (FAA ו- (EASA הוצגו על ידי ברוק באופן מטעה, שכן היא נמנעה מלציין כי קורס ה-EASA ארוך משמעותית מקורס ה- FAA (כחודש ימים לעומת 10 ימים). כמו כן, קורס ה- EASA מצריך הגעה פיסית לחו"ל, בעוד שקורס ה- FAA נערך בצורה מקוונת.

60. אין בהסכם הוראה המתירה לנתבעת לעשות שימוש מסחרי במנחת תע"א בנתב"ג, אלא המראה ונחיתה לצרכי תחזוקה בלבד. גם אם הייתה הוראה שנועדה להפוך את מפעל תע"א ל"טרמינל 3", הרי שהוכח שברוק ניסתה להסתיר מעיני בית המשפט שני מסמכים עליהם היא חתומה, ובהם הצהירה שהיא מתחייבת שלא להמריא או לנחות עם נוסעים משטח תע"א (נספחים 43 ו-44 לתצהיר שמואל עמרני).

61. ברוק נמנעה מלהציג את ההסכם עם בית החולים אסף הרופא בטענה להעדר רלוונטיות. במקום להציג תימוכין ביחס להוצאות הנטענות, טען המומחה בחוות דעתו כי הנזק הנטען הוא בגובה עלות שכירת משרד וחניה, אלא שברוק הודתה שמדובר בעלויות שאינן שנויות במחלוקת, וכי לעלויות קבועות אלו אין כל קשר לסוגיית המנחת.

62. חוות דעת המומחה קרסה לחלוטין. אין בחוות הדעת כל התייחסות להכנסות ברוק ממשרד הבטחון וממד"א, אף שהכנסותיה הן תוצר של עבודות תע"א. המומחה לא ידע לומר בחקירתו כיצד הוא הגיע לסכומים שנזכרו בחוות דעתו, ולאילו מועדים הם מתייחסים. חוות הדעת אף מתעלמת מהעובדה שלצורך פרוייקט מד"א, הנעשה בשני קצוות הארץ ומצריך תפעול שוטף ואינטנסיבי 24/7, ברוק נדרשה ממילא להעסיק טכנאים זרים.

63. גם אם היה עולה בידי המומחה להוכיח שנגרם נזק לנתבעת, ההסכם כלל תניית הגבלת אחריות, לפיה בכל מקרה, אחריות תע"א לפי ההסכם לא תעלה על הסכום הכולל ששולם לה זה מכבר על ידי ברוק, ולא תכלול נזקים תוצאתיים ועקיפים.

     

    הראיות

64. מטעם התובעת העידו מר שמואל קוזי, ששימש בתקופה הרלוונטית סמנכ"ל ומנהל חטיבת התעופה בתע"א; מר שמואל עמרני (להלן: "עמרני"), ראש מינהל קווי טיסה במפעל MRO, השייך לחטיבת התעופה בתע"א; מר יפתח צדקה (להלן: "צדקה"), ששימש בתקופה הרלוונטית מנהל פרוייקט הליקופטרים במכון הבדק של תע"א; מר אבי אלקלעי (להלן: "אלקלעי"), ממונה הבטחת איכות במכון הבדק "להב", השייך לחטיבת התעופה בתע"א.

65. מטעם ברוק העידו גיל, אייל, המומחה ומר סיימון הית' - טכנאי בדק זר, בעל רישיון הכולל הגדר לתחזוקת מסוקים מדגם סיקורסקי, שנשכר על ידי ברוק לפקח על טכנאי תע"א בתקופת הכשרתם.

    דיון והכרעה

66. בין הצדדים נחתם הסכם למתן שירותי חניה ותחזוקה למסוקים אשר הגיע לסיומו בחודש יוני 2023.

67. המחלוקות בין הצדדים מתמקדות הן בנוגע לחיובים שחייבה תע"א את ברוק במהלך תקופת ההסכם, שבעניינם הוגשה התביעה העיקרית, והן בנוגע לנזקים נטענים שנגרמו לנתבעת נוכח הפרות נטענות של תע"א את ההסכם, בגינם הוגשה התביעה שכנגד.

68. אקדים את המאוחר ואציין, כי לאחר בחינת טענות הצדדים, ולאור מכלול הראיות שהונחו לפני, מצאתי לקבל את התביעה העיקרית במלואה ולדחות את התביעה שכנגד, הכל כפי שיפורט להלן.

     

    התביעה העיקרית

69. במסגרת התביעה העיקרית עותרת תע"א לחיוב ברוק בסך של 2,897,365 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בהתאם לדין, בגין שירותים שנתנה לנתבעת וחומרים שנדרשו לעבודתה, בתקופה שבין חודש ינואר 2022 ועד לחודש יוני 2023, ואשר לא שולמה תמורתם.

70. התביעה מתייחסת לשתי תקופות:

    האחת, מחודש ינואר 2022 ועד לחודש ספטמבר 2022, תקופה המכונה "NRE", שהינה תקופת הכשרת מכון הבדק וטכנאי תע"א לתחזוקת מסוקי ברוק.

    השניה, מחודש אוקטובר 2022 ועד חודש יוני 2023, בה העניקה תע"א לנתבעת שירותי תחזוקה שוטפים.

     

    התקופה הראשונה – תקופת ה- NRE

71. תקופה זו הינה, כאמור, תקופת ההכשרה של מכון הבדק ושל טכנאי תע"א לטיפול במסוקי ברוק, הכוללת, בהתאם למסלול ההכשרה שנבחר (FAA), השתתפות בקורס תיאורטי, צבירת ניסיון מעשי ועמידה במבחן כושר מול בוחן של רת"א.

72. ראשיתה של תקופה זו הינה בחודש ינואר 2022, בסמוך לאחר זכיית ברוק במכרז משרד הבטחון וסיומה בחודש ספטמבר 2022, בשים לב שעל פי תקנות הטיס נדרשת תקופת ניסיון של 6 חודשים לפחות בטיפול במסוקים, ולאור העובדה שהמסוק הראשון הגיע לחצרי תע"א בחודש אפריל 2022.

73. בהתאם לסעיף 1A לנספח ד' להסכם, התחייבה ברוק לשאת בהוצאות תע"א בתקופת ה- NRE, כפי שיאושרו על ידה מראש, תוך 30 יום ממועד קבלת החשבונית, ולאחר קבלת תוצרי ה- NRE, לשביעות רצון ברוק. כך בהתאם ללשון ההסכם:

    "In consideration for, and subject to, the provision of the Services and/or Extra work set out in Exhibit B, Brook shall pay IAI the following:

    IAI's NRE Expenses, as shall be approved by Brook in writing prior to incurrence thereof by IAI, within 30 days of receipt of invoice. Invoice will be issued following receipt by Brook of NRE's deliverables, to it's reasonable satisfaction."

74. סעיף 1B קובע את גובה התשלום השעתי שישולם בגין כל עובד בהתאם לסוג השירות, תוך שנקבעה כמות מינימלית של 8 שעות עבודת תחזוקה לטיסה.

75. ההסכם עיגן עקרון של time and matrial לפיו, תספק תע"א לברוק את השירות ואת החומרים הנדרשים, ואילו ברוק תשלם לתע"א בגין שעות העבודה והוצאות רכישת החומרים.

76. בסעיף 2A לנספח ד' נקבע כי עבור חניית מסוק בודד תשלם ברוק לתע"א סכום חודשי קבוע בסך 8,500 דולר. בפועל, הופחת הסכום לסך של 7,500 דולר.

77. ביום 3.10.22, בתום תקופת ה- NRE, שלחה תע"א לברוק תחשיב של הפעולות שביצעה במהלך החודשים פברואר-ספטמבר 2022, שהסתכמו בסך של 269,009 דולר (נספח 5 לתצהיר עמרני).

78. ביום 19.1.23, לאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התשלום בגין תקופת ה-NRE יעמוד לצורכי פשרה על סך של 189,000 דולר וישולם על ידי ברוק ב-6 תשלומים. סכום זה אושר על ידי אייל, בזמן אמת, בהודעת דוא"ל מיום 19.1.23 בה השיב לעמרני: "הי עמרני, בסדר גמור. אני יכול להתמודד עם זה." (נספח 8 לתצהיר עמרני, עמ' 165). סכום זה קרוב לסכום הפשרה שהציע אייל, עצמו, שעמד על סך של 182,000 דולר (ראו בנספח 8 באותו עמוד).

79. הן גיל והן אייל אישרו בחקירותיהם כי סכום הפשרה בסך של 189,000 דולר אושר על ידם:

    כך העיד גיל בעמ' 272 לפרוטוקול שו' 10-14

    "ש. יפה. ותאשר לי בבקשה שבסיכומו של הוויכוח הזה, התקבלה ביניכם הסכמה. ההסכמה שקבעה שאתם מתחייבים לשלם לתעשייה אווירית 189 אלף דולר ב-6 תשלומים.

    ת:זה חלק מתוך ההסכמות שהתקבלו. בהיבט התשלום לתעשייה אווירית, זה הסכום שעליו הסכמנו".

    ובהמשך בעמ' 275 שו' 12-15:

    "אני אומר שהחברה לא מתכחשת לאישור תשלום שאייל אישר. אם אייל אמר - ברוק מאשרת את התשלום, הוא מאשר את התשלום. בזה זה מתחיל, בזה זה נגמר..."

     

    אייל אישר גם הוא כי הסכום אושר על ידו:

    "ש. אתה מאשר את חשבון ה-NRE של 189 אלף דולר .נכון?

     ת:נכון." (עמ' 376 לפרוטוקול שו' 5-16).

     

80. אייל אף אישר כי סכום זה אושר ללא כל התניה. כך בעמ' 377 לפרוטוקול שו' 17-18:

    "ש. זה לא בגלל שההסכמה שלכם לגבי NRE הייתה מותנית במשהו.

    ת: לא. הסכום של ה-NRE סוכם בינינו, הייתה כוונה אמיתית לשלם את כולו."

     

81. ברוק לא צירפה כל ראיה, מזמן אמת, כי תשלום הסכום שסוכם היה מותנה בקבלת תוצרים, או כי יש לה השגות לגביו. גיל אישר בעדותו כי לא הביע התנגדות לסכום הפשרה לאחר שאושר (ראו עמ' 277 לפרוטוקול שו' 21), ולראיה, סכום זה שולם בחלקו על ידי ברוק (סך של 220,000 ₪ מתוך 747,420 ₪), והיא אף שבה ואישרה אותו בסיכומיה בסעיף 23.

82. בנוסף לסכום זה, ביום 29.11.22 שלחה תע"א לברוק חשבונית בסך של 82,637 דולר (לא כולל מע"מ) עבור חניה, עלות שכירת משרד ועלויות דלק. הן גיל והן אייל אישרו בעדותם כי לא הייתה מחלוקת ביחס לרכיבים אלה (ראו עדות גיל בעמ' 292 שו' 4 ושו' 17 ועדות אייל בעמ' 378 שו' 4). חשבונית זו שולמה כמעט במלואה ונותר חוב בסך של 27,248 ₪. כאשר נשאל אייל מדוע סכום זה לא שולם הוא השיב: " אני לא זוכר אם יש סיבה טובה..." (עמ' 378 לפרוטוקול שו' 26).

83. מהאמור לעיל עולה כי ברוק אישרה באופן ברור ומפורש את הסכומים שנדרשו בגין תקופת ה-NRE. מקובלת עלי טענת תע"א שלא ניתן היה לקבל אישור מראש על כל דיון, מייל, שיחת טלפון וכד'. בפועל, החיובים התגבשו באמצעות הליך סדור של העלאת השגות מצד ברוק וביצוע התאמות על ידי תע"א, עד להפקת חשבונית סופית שזכתה לאישור ברוק. לפיכך, הטענות שהעלתה ברוק כי נדרש אישור מראש להוצאות, בדבר היעדר תיעוד להוצאות או כי התשלום היה מותנה בתוצאה, חסרות יסוד ואינן רלוונטיות.

84. כך, גם לא רלוונטית חוות דעת המומחה בעניין זה, שכן המומחה העיד כי חישב את הסכומים הכלולים בחוות דעתו, על פי תנאי ההסכם (לשיטתו), ולא התייחס להסכמת הצדדים (עמ' 435 לפרוטוקול שו' 6-10), שגוברת על כל חישוב שערך המומחה, בדיעבד.

85. לפיכך, על ברוק לשלם לתע"א את יתרת הסכומים שלא שולמו בגין תקופת ה- NRE, העומדים על סך של 527,419 ₪ (כולל מע"מ) ו- 27,248 ₪ (כולל מע"מ) בגין חניה, חומרים ומשרד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

     

    התקופה השניה – התקופה שמחודש אוקטובר 2023 ועד חודש יוני 2023

86. חשבוניות אוקטובר -נובמבר 2022 אושרו ושולמו על ידי ברוק.

87. חשבונית ינואר 2023 בסך של 223,098.64 ₪ אושרה על ידי ברוק, אולם לא שולמה על ידה (ראו נספח 12 לתצהיר צדקה בעמ' 139, סעיף 23 לסיכומי ברוק; עדות אייל בעמ' 383 שו' 16-17 ושו' 23-24, שם אישר כי אין לו סיבה טובה מדוע חשבונית זו לא שולמה ועדות גיל בעמ' 304 שו' 1-3).

88. חשבונית אפריל 2023 בסך של 392,895.82 ₪ אף היא אושרה על ידי ברוק ולא שולמה (ראו נספח 25 לתצהיר צדקה בעמ' 256, סעיף 23 לסיכומי התובעת; עדות פלג בעמ' 335 שו' 22-23; עדות אייל בעמ' 397 שו' 11-12).

89. לפיכך, המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בחשבוניות דצמבר 2022 ובחשבוניות חודשים פברואר 2023 עד יוני 2023.

     

    חשבונית דצמבר 2022

90. ביום 8.1.23 שלחה תע"א לברוק טבלה הכוללת את פירוט החיובים בגין חודש דצמבר 2022, שכללה זיכוי של 52 שעות בגין החודשים אוקטובר-נובמבר 2022 (נספח 11 לתצהיר צדקה בעמ' 131).

91. בהודאת דוא"ל מיום 18.1.23 העביר אייל מספר השגות ביחס לחשבון וקיבל מצדקה עוד באותו היום מענה מפורט (נספח 11 לתצהיר צדקה בעמ' 130-131). צדקה הצהיר בסעיף 49 לתצהירו כי ביום 24.1.23, לאחר דין ודברים, אישר אייל טלפונית את החשבון, ובהתאם נשלחה לברוק חשבונית על סך של כ- 234,847 ₪ (ראו גם עדות צדקה בעמ' 73 שו' 4-16 ו-19).

92. ברוק הכחישה כי חשבונית זו אושרה על ידה, אלא שכפי שיפורט להלן, ממכלול הראיות עולה כי בזמן אמת, לא התנגדה ברוק לתשלום חשבונית זו, והיא אף שבה ואישרה כי התשלום יבוצע.

93. כך, ביום 24.1.23, לאחר משלוח החשבונית כתב צדקה לאייל: "עדיין לא אישרת לי את הפקת חשבונית חודש 12.22. ממתינים לאישורכם המהיר" (נספח 11 לתצהיר צדקה בעמ' 130). לאחר משלוח הודעה זו, לא הועלתה התנגדות מצד ברוק להפקת החשבונית, וזו אכן הופקה זמן קצר לאחר מכן.

94. לאחר מכן, בימים 2.3.23 ו-21.3.23 נשלחו על ידי תע"א תזכורות נוספות לתשלום החשבונית (נספחים 18-19 לתצהיר צדקה). ברוק לא השיבה לפניות אלו, וממילא לא הביעה כל התנגדות בכתב לתשלום החשבונית.

95. בהודעת דוא"ל מיום 3.4.23 ששלח צדקה לאייל, פירט צדקה את סטטוס החובות לאותו היום, שעמד על סך של 873,427 ₪, וביניהם החוב בגין חשבונית דצמבר 2022 בסך של 234,848 ₪ כולל מע"מ (נספח 20 לתצהיר צדקה). בתכתובת וואטסאפ בין עמרני לאייל מאותו היום (נספח 21 לתצהיר צדקה) כתב עמרני לאייל: "אייל, מבין מכספים שלא שולמה אף חשבונית". בתגובה אייל משיב: "אני ביקשתי מכספים להעביר תשלום בחמישי וממה שהבנתי זה בוצע. ביקשתי לקבל אישור התשלום, כבר אעביר לך". למרות שחשבונית דצמבר 2022 נכללה בסטטוס החובות שנשלח באותו היום, אייל לא הביע כל התנגדות לתשלומה, כי אם ההיפך הוא הנכון - הוא אישר שביקש ממחלקת הכספים של ברוק להעביר את התשלום, הכולל, כאמור את חשבונית דצמבר 2022.

96. ביום 18.4.23, בחלוף כשבועיים מהמועד בו הבטיח אייל שברוק תסדיר את חובותיה, פנה אליו שוב עמרני: "ממתין לעדכון בנושא החוב. מבקש שסיכומים ביננו יכובדו", ובתגובה השיב אייל: "היי עמרני, כל סיכום ביננו יכובד. לא ברור לי למה התשלום לא עבר עדיין. אני מיד בודק ואעדכן". שוב לא הובעה על ידי אייל כל התנגדות לתשלום חשבונית חודש דצמבר 2022.

97. ביום 19.4.23, לאחר שלא התקבל התשלום, ביקש עמרני מאייל לוודא כי עוד באותו היום תסדיר ברוק את חובותיה, וכי הצדדים יקיימו למחרת פגישה בנושא המתווה החדש. ביום 20.4.23 הודיע אייל לעמרני: "לגבי העברת התשלום - אין צורך לעצור את העבודה. הבטחתי ואני מתכוון לקיים את ההבטחה".

98. ביום 24.4.23 התקיימה פגישה בין נציגי תע"א לאייל, בה התחייב אייל כי ברוק תשלם לתע"א 1 מיליון ₪ בגין חוב העבר (ראו הודעת דוא"ל של אייל מאותו היום - נספח 22 לתצהיר צדקה בעמ' 216). בהודעת הדוא"ל הנ"ל לא התייחס אייל לחשבונית חודש דצמבר 2022, וממילא לא הובעה כל התנגדות לתשלומה. בחקירתו הנגדית, ניסה אייל להציג את הסך של 1 מיליון ₪ כמעין תשלום כולל המכסה את חשבוניות פברואר ומרץ 2023 (ללא חשבונית חודש דצמבר 2023) (עמ' 392 שו' 10-15), אלא שחשבוניות אלו הוצאו רק ביום 30.4.23 (נספח 24 לתצהיר צדקה בעמ' 247), ואילו ההתחייבות לתשלום 1 מיליון ₪ ניתנה כבר ביום 24.4.23. כמו כן, כעולה מסעיף 71 לתצהיר צדקה, תוצאת חיבור סכום החוב בגין תקופת ה-NRE נכון לאותו המועד, עם סכום החוב בגין חניה, חומרים ומשרד לאותו מועד, יחד עם סכומי חשבוניות דצמבר 2022 וינואר 2023, הינה 998,004 ₪, קרי כמיליון ₪, שזהו חוב העבר נכון ליום 24.4.23.

99. לכך מתווספת העובדה שחשבוניות אוקטובר-נובמבר 2022 וחשבונית ינואר 2023 אושרו על ידי ברוק. לכן, תמוה כי דווקא חשבונית דצמבר 2022 לא אושרה, ואכן כאשר אייל נשאל בחקירתו האם אישר את החשבונית ענה תשובה מהוססת ומסתייגת כי הוא: "די בטוח שאמרנו שהיא לא מאושרת בהמשך" (עמ' 382 לפרוטוקול שו' 20).

100. מכל מקום, אין מחלוקת בין הצדדים כי בוצעה עבודה על ידי תע"א בחודש דצמבר 2022, וכי מגיעה לה תמורה בגין עבודתה. המחלוקת היא על היקף העבודה שבוצעה. אולם משלא הוצגה על ידי ברוק כל ראיה כי התנגדה לחשבונית זו בזמן אמת, בצירוף העובדה כי לא צויין על ידה הסכום שלגישתה מגיע לתע"א בגין עבודתה, התוצאה המסתברת היא שחשבונית זו אושרה.

      

     חשבוניות פברואר 2023- יוני 2023

101. החל מחודש פברואר 2023 ועד שברוק עזבה את חצרי תע"א, ביום 11.6.23, חייבה תע"א את ברוק על פי מתווה תשלומים חדש, לפיו בגין עבודות התחזוקה השוטפות חוייב סכום חודשי בסך 74,855 דולר, ובנוסף, חוייבה ברוק בתשלום בגין חניה, חומרים ומשרד.

102. לטענת תע"א, מתווה חדש זה סוכם בעל פה בפגישה שנערכה ביום 24.4.23 בין נציגיה (עמרני וצדקה) לבין אייל, תוך שסוכם כי הוא יחול רטרואקטיבית גם ביחס לחשבוניות בגין החודשים פברואר ומרץ 2023.

103. ברוק העלתה ביחס למתווה החדש, הן טענה פרוצדורלית בדבר הרחבת ושינוי חזית אסורה והן טענות במישור המהותי.

104. לטענת ברוק, הטענה בדבר אישורו של המתווה החדש מהווה הרחבת חזית אסורה מאחר שאינה מופיעה בכתבי הטענות. עיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה שכנגד מעלה כי צורפו להם חשבוניות לחודשים פברואר-יוני 2023 שנערכו על פי המתווה החדש (נספח 9 לכתב התביעה, נספח 12 לכתב ההגנה שכנגד). בנספח 10 (עמ' 89) לכתב ההגנה שכנגד מצורפת הודעת דוא"ל מיום 3.5.23 בה נזכר המתווה החדש. כך גם בנספח 7 לכתב ההגנה שכנגד בעמ' 78. מעבר לכך, נושא המתווה החדש פורט בהרחבה בתצהירי תע"א וניתנה לברוק הזדמנות להתייחס לעניין זה בתצהיריה, ואכן הן גיל והן אייל התייחסו למתווה החדש בהרחבה בתצהיריהם (סעיפים 208, 214-216 לתצהיר גיל וסעיפים 109-114 לתצהיר אייל). לברוק גם ניתנה הזדמנות לחקור את העדים בסוגייה זו, והיא אכן ניצלה הזדמנות זאת. ב"כ ברוק עצמו הגדיר את נושא המתווה החדש "לב התיק" (עמ' 36 לפרוטוקול שו' 19-20).

105. בנסיבות אלה, כאשר המחלוקת התבררה לגופו של עניין, לאחר בחינת טענות הצדדים, שמיעת עדויות ולאחר שהוצגו ראיות רלוונטיות לעניין גם מטעם ברוק, זכויותיה הדיוניות של ברוק לא קופחו, ואין מניעה מלדון בטענה זו. יפים לעניין זה דבריו של כב' הנשיא מ' שמגר בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496, 503 (פס' 7) (1985):

     "בית המשפט צריך להכריע בשאלה שהיא באמת במחלוקת בין בעלי הדין, אך לפעמים הוא מנוע מעשות כן, מאחר שהנושא האמור אינו מוצג לפניו בכתבי הטענות ואינו מועלה גם תוך כדי הדיון, אולם אם בעלי הדין פורשים לפני בית המשפט, למעשה, את המחלוקת האמיתית שהתעוררה לפניהם, כפי שאכן אירע כאן, אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעין סד, הכובל את בית המשפט והמונע פנייתו של בית המשפט אל החומר והטיעונים, אשר הובאו בפניו במסגרת ההליכים".

106. לגופם של דברים, ברוק אינה מתכחשת לקיומה של הפגישה מיום 24.4.23 ולכך שדובר בה על מתווה חדש, אולם לטענתה, הוצגו בה עקרונות בלבד למתווה חדש, הכפופים לניסוח נספח חדש, לאחר אישורו על ידי כל הגורמים המוסמכים מטעם שני הצדדים.

107. אמנם, בהתאם להוראות ההסכם, כל שינוי בהסכם יכול להיעשות בכתב בלבד, ואילו במקרה זה נטען כי השינוי, שאין מחלוקת כי הוא בנושא מהותי, נעשה בעל פה, אולם, התמונה המתקבלת מהראיות שהוצגו לפני הינה, כי בניגוד לנטען על ידי ברוק, המתווה אושר על ידה, לכל הפחות, בהתנהגות.

108. ביום 30.4.23, בהמשך לפגישה שהתקיימה ביום 24.4.24, שלח צדקה לאייל שתי חשבוניות בגין החודשים פברואר ומרץ 2023, אשר כללו רכיב של "עלות חודשית בסיסית" בסכום של 74,855 דולר. בהודעת דוא"ל זו כתב צדקה: "היי אייל, בהמשך לפגישתנו, רצ"ב חשבוניות חודשים פברואר, מרץ 2023 בתשלום מידי ע"פ הפירוט הבא... עלות חודשית בסיסית 74,855" (נספח 24 לתצהיר צדקה). ברוק, שטוענת, כאמור, כי המתווה החדש לא אושר על ידה, לא הציגה, באופן תמוה, כל ראיה כי התנגדה, בזמן אמת, לחשבוניות אלו, שהוצאו בהתאם למתווה החדש. כאשר נשאל יוגב על כך בחקירתו, הוא העלה טענה שלא הופיעה בתצהירו, כי ברוק לא הגיבה להודעת הדוא"ל הנ"ל מאחר שהיא נשלחה לתיבת דוא"ל שאינו מנטר אותה בדרך כלל (עמ' 394 שו' 12-13) ולכן לא ראה אותה. אולם, בהמשך סתר אייל את גרסתו וציין: "זה מייל שנשלח ליוזר שניטרתי אותו וראיתי את המייל הזה רק אחרי כמה שבועות" (עמ' 394 לפרוטוקול שו' 19-20). למותר לציין, כי גם לאחר כמה שבועות, לא הוצגה כל ראיה שברוק התנגדה לחשבוניות אלו.

109. בהמשך עדותו, כאשר נשאל אייל מדוע כתב צדקה כי החשבוניות נשלחות בהמשך לפגישה, השיב "אני מניח שהוא מניח שזה סוכם בפגישה" (עמ' 394 לפרוטוקול שו' 25-26). אייל אף הודה כי הסכום שדובר עליו בפגישה אכן עמד על 75,000 דולר: "לצורך העניין כן, זה המספר שדיברנו עליו" (עמ' 392 לפרוטוקול שו' 19).

110. בתכתובת מיום 3.5.23 (נספח 25 לתצהיר צדקה בעמ' 257) בין צדקה לאייל, צירף צדקה את חשבונית אפריל 2023 תוך שהוא מציין: "רצ"ב התחשבנות חודש אפריל 2023 על פי המתווה החדש". בהמשך, ביום 8.5.23 הודיע צדקה לאייל, בין היתר, כי הוא מעוניין להוציא את חשבונית אפריל 2023. אייל, לא רק שלא טען כי המתווה החדש טרם אושר, אלא אישר באופן מפורש את החשבונית, כאשר השיב עוד באותו היום: "אין בעיה". גם בתצהירו אישר אייל כי החליט נקודתית לאשר את הסכום שבחשבונית אפריל (סעיף 120) ועל אישור זה חזר גם בחקירתו בעמ' 397 לפרוטוקול שו' 12. גם גיל אישר בחקירתו כי חשבונית אפריל 2023 אושרה, כשציין כי אייל "אישר 92 אלף דולר, אני מקבל את האישור הזה" (עמ' 335 לפרוטוקול שו' 22-23).

111. לו אכן, כטענת ברוק, המתווה החדש לא אושר ואינו מחייב, היה מצופה מאייל כי היה מיד מזדעק וטוען שאינו מאשר את החשבונית מאחר שנערכה על פי המתווה החדש. אולם לא זו בלבד שהוא לא עשה כן, הוא אישר באופן מפורש את חשבונית אפריל 2023. עובדה זו, בצירוף העובדה כי ברוק לא כפרה, בזמן אמת, בחשבוניות פברואר ומרץ 2023, מחזקת את המסקנה שהצדדים הגיעו להסכמה על שינוי שיטת החוזה, משעות עבודה בפועל לסכום קבוע.

112. אמנם בחקירתו, ניסה אייל לתרץ את אישורו לחשבונית אפריל 2023, וטען כי אישר את החשבונית כפיצוי גם על כך שלא שולמו חשבוניות פברואר-מרץ 2023 מאחר שתע"א עבדה, לטענתו, בחודשים אלו (עמ' 397 לפרוטוקול שו' 8-14), אלא שגרסתו זו אינה מתיישבת עם העובדות. חשבוניות פברואר-מרץ לבדן עומדות על סך של 813,952 ₪, ואילו חשבונית אפריל עומדת על סך של 392,895 ₪, כך שלא ייתכן שהיא כוללת חשבונות של 3 חודשים, וזאת גם אם נפחית את חשבוניות פברואר-מרץ ב- 50% מסכומן. מה גם, שטענתו זו של אייל סותרת את טענתו מוקדם יותר בעדותו, לפיה הסך של 1 מיליון ₪ שאושר על ידו בפגישה מיום 24.4.23 כולל את חשבוניות פברואר-מרץ 2023 (שאף היא, כאמור לעיל, אינה נכונה). סתירות אלו מעידות על כך כי גרסאותיו של אייל אינן אלא תירוצים, וכי המציאות הייתה כפי זו המוצגת על ידי תע"א, הן ביחס לשיוך הסכומים במסגרת הסך של 1 מיליון ₪ והן ביחס למתווה החדש.

113. עוד יצויין בהקשר זה, כי טענות ברוק על היעדר תיעוד של שעות העבודה או היעדר אישור מראש של ברוק להוצאות אינה רלוונטיות, שכן בחשבוניות אלו חוייבה ברוק בתשלום קבוע בתוספת הוצאות בגין חניה, משרד ושירותים, שכאמור, ברוק אינה חולקת כי עליה לשלמן.

114. כמו כן, טענת ברוק כי הסכום הקבוע היה מותנה בעבודה של 4.5 טכנאים בעלי רישיון מתאים, לא הוכחה. עמרני העיד כי הסכום הקבוע נקבע כממוצע בהתאם להיקף העבודה הנדרש, וכי מספר הטכנאים שעבדו עלה לעיתים על 4.5 טכנאים ולעיתים ירד ממספר זה, ואף לא הייתה התחייבות שכל הטכנאים יהיו בעלי רישיון (עמ' 183 לפרוטוקול, שו' 11-12, עמ' 185 שו' 9-10, 16-17), וטענתו זו לא נסתרה.

115. מהאמור לעיל עולה כי המתווה החדש היה מקובל על ברוק, ובהתאם עליה לשלם את חשבוניות פברואר 2023 עד חודש יוני 2023.

      

     סיכום ביניים

116. לאור האמור לעיל, עלה בידי תע"א להוכיח את התביעה העיקרית, הן ביחס לתקופת ה- NRE והן ביחס לתקופה שלאחר מכן, עד לסיומו של ההסכם.

117. לפיכך, על ברוק לשלם לתע"א סך של 2,897,365 ₪ (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית).

118. עתה יש לבחון, האם עלה בידי ברוק להוכיח את תביעתה שכנגד.

      

     התביעה שכנגד

119. התביעה שכנגד מונה שלושה ראשי נזק:

     הראשון, עבור תשלומי יתר שנאלצה ברוק לשלם לאחר תקופת צבירת הניסיון המעשי של 6 חודשים בעבודה על מסוקי ברוק, המכונה תקופת ה- OJT.

     השני, עבור השקעות שביצעה ברוק בהכשרת טכנאי תע"א, שירדו לטימיון עם כשלון תע"א להשלים את תהליכי הרישוי עבור טכנאיה בתוך תקופת ההסכם, ונוכח השימוש שהמשיכה תע"א לעשות בכשירויות ורישיונות שמימנה ברוק, לצורך מתן שירותים למסוק זהה של צד ג', בניגוד להסכם.

     השלישי, עבור מניעת שימוש במנחת תע"א בנתב"ג לביצוע הפרוייקט, וכשלון התמורה המלא שנגרם לנתבעת בשל כך.

120. כפי שהוכח בהליך, טענות ברוק בתביעה שכנגד, אשר טוענת כיום לחוב של תע"א כלפיה בסך של כ- 4.4 מיליון ₪, לא הועלו על ידה בזמן אמת, במהלך התקופה בה עמד ההסכם בתוקפו. גם כאשר עזבה ברוק את חצרי תע"א ושלחה הודעה על סיום ההתקשרות, היא בחרה להתייחס לנושא תחזוקת המטוס של צד ג' בלבד (שאינו עומד בלב העניין), והתעלמה מהטענות העיקריות שהעלתה עתה בתביעה שכנגד (נספח 31 לתצהיר צדקה).

121. עובדה זו לבדה, מעמידה בספק את טענותיה של ברוק. לו אכן נגרמו לנתבעת הנזקים הכבדים הנטענים, מצופה היה כי טענותיה היו צפות ועולות תוך כדי העבודה השוטפת, ולא בדיעבד, לאחר שהצטברו חובות והוגשה תביעה כנגדה על ידי תע"א. משעה שלא עשתה כן, הרושם המצטייר הוא כי התביעה שכנגד הוגשה כ"משקל נגד" לתביעה העיקרית.

122. מכל מקום, כפי שיפורט להלן, ברוק לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את נזקיה הנטענים.

      

     ראש הנזק הראשון - נזקים שנגרמו עקב כשלים בהליך ההסמכה

123. לטענת ברוק, היא נאלצה לשלם תשלומי יתר לאחר תקופת צבירת הניסיון המעשי של 6 חודשי עבודה על מסוקי ברוק עבור מימון מכונאים זרים, לרבות עלויות שכר, כרטיסי טיסה, כלכלה ותקורות, אשר לו הייתה עומדת תע"א בהתחייבותה בהסכם לקבלת הגדר ברשיון מכונאיה לטיפול במסוקי ברוק, היא לא הייתה נאלצת לשלמן. המומחה העריך את ראש הנזק הראשון בסך של 1,408,651 ₪ (כולל מע"מ).

124. אין מחלוקת כי ההסכם שנכרת בין הצדדים הינו הסכם מסוג "Best efforts" (השתדלות) לפיו הצהירה תע"א כי: "IAI shall use it's best efforts to complete its undertakings under this Agreement within the periods specified in the SLA." (סעיף 1.3 להסכם).

125. בפסיקה נקבע כי חיוב השתדלות מטיל על מי שנושא בו את הדרישה לא להתרשל, המכילה בתוכה חובה לנהוג במיומנות ולנקוט בכל האמצעים הסבירים להשגתה של המטרה החוזית המוסכמת. הנטל להוכיח את הפרתו של חיוב השתדלות רובץ על כתפי הנפגע מן ההפרה הנטענת (ראו: ע"א2887/91‏‎ ‎בן ציון גול‎ ‎נ' אליצור אוריעל (נבו, 28.9.1995); ע"א 1546/16 ‏עפו סעיד ביסאן נ' מדינת ישראל רשות הפיתוח וקק"ל (נבו, 16.9.2020)).

126. כאשר השגת התוצאה תלויה, בין היתר, באישור, בהסכמה או בפעולה של צד שלישי, הנטייה בפסיקה היא לסווג את ההתחייבות כחיוב השתדלות ולא כחיוב תוצאה. עם זאת, הצד המתחייב חייב לנקוט את כל האמצעים הסבירים והמתאימים, ולא לעכב או לסכל את הליך האישור (ראו: ע"א 8389/17 דניאל אלכס א.ש. חזקות בע"מ נ' לקסל אסטבלישמנט (נבו 6.5.2019)).

127. בענייננו, עיון בהסכם מעלה כי תע"א לא התחייבה למסגרת זמנים מוגדרת להשלמת הליך ההכשרה. גיל אף הודה בכך בחקירתו (עמ' 263 שו' 27-29 ועמ' 264 שו' 1).

128. כמו כן, תקנות הטיס, אליהן מפנה ברוק קובעות בסעיף 235(א)(2) כי "המבקש הגדר נוסף באותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו יוכיח... (2) נסיון מקצועי הישים להגדר המבוקש של לפחות 6 חודשים תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה" (ההדגשה הוספה - י.ש). כלומר, אין הכרח כי תקופת ההסמכה תארך 6 חודשים בלבד, והיא עשויה להיות ארוכה יותר.

129. ההסכם אף לא קובע כי תע"א תידרש לפצות את ברוק בשל עיכובים בהליך ההסמכה.

130. ברוק הייתה מודעת מלכתחילה לכך כי הליך ההסמכה כפוף לדרישותיה והנחיותיה של רת"א, וכבר ביום 9.7.20 כתב גיל: "אנחנו מתקרבים לשלבים קריטיים בכניסה לשוק והסוגיה שהכי מטרידה אותי כיום היא מרכיב האחזקה ברישוי מול רת"א..." (נספח 39 לתצהיר עמרני בעמ' 559).

131. הליך ההכשרה שנבחר במקרה דנן הוא הליך הכשרה אמריקאי המכונה FAA. כעולה מתצהירו ומעדותו של אלקלעי, ממונה הבטחת איכות במכון הבדק "להב" של תע"א, הליך הסמכה זה כרוך בביצוע קורס תיאורטי, תקופת ניסיון מעשית ומבחן כושר ביצוע מול רת"א, זאת לעומת הליך הכשרה אחר, אירופאי המכונה EASA, הכולל אף הוא קורס תיאורטי, אך כרוך גם בקורס מעשי המבוצע בחו"ל (ראו לעניין זה גם עדות גיל בעמ' 362 שו' 11-13), אשר בסיומו ולאחר תקופת ניסיון של 6 חודשים, מתקבל הרישיון, ללא צורך לעמוד במבחן כושר ביצוע מול בוחן רת"א (סעיף 19 לתצהיר אלקלעי ועמ' 226-227 לפרוטוקול).

132. לטענת ברוק, התרשלה תע"א בכך שבחרה במסלול ה- FAA ולא במסלול ה- EASA, שכן מסלול זה היה מייתר את התלות ברת"א, שגרמה לעיכובים בקבלת הרישיונות. אולם, כעולה מהראיות, ההחלטה בבחירת מסלול ה- FAA הייתה בידיעת ברוק ובהסכמתה. גיל אישר כי ברוק הייתה שותפה בהחלטה ביחס לבחירת מסלול ההכשרה (עמ' 360 לפרוטוקול שו' 18). עמרני העיד כי הסיבה בעטיה נבחר מסלול ה- FAA נעוצה בכך שהוא זול יותר, בהשוואה להליך ה- EASA (עמ' 150 לפרוטוקול שו' 28). טענה זו לא נסתרה ומתיישבת עם העובדה כי הליך ה- EASA כרוך בביצוע קורס מעשי בחו"ל, שמטבע הדברים כרוך בעלויות גבוהות יותר.

133. מעבר לכך, ברוק לא הוכיחה כי כאשר בחרה תע"א במסלול ה- FAA, היא הייתה מודעת לעיכוב הצפוי בביצוע מבחני הכושר בשל מצוקת בוחנים ברת"א. אלקלעי העיד כי כאשר נבחר מסלול ה- FAA, לא הייתה תע"א מודעת לקושי מול רת"א (עמ' 228 לפרוטוקול שו' 5-10). ברוק, שעליה מוטל נטל ההוכחה, בחרה שלא לזמן את עדי רת"א לעדות בעניין זה, הגם שלא הייתה מניעה לזימונם. כידוע, הימנעות מזימון עד מקימה חזקה כי אילו הובא לעדות, אזי היה הדבר פועל נגדה (ראו למשל: ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595 (1990)).

134. לפיכך, אין בבחירת מסלול ה-FAA כדי להוכיח כי תע"א התרשלה, או כי עליה מוטלת האחריות לכך שהליך הרישוי התעכב.

135. כמו כן, לא עלה בידי ברוק להוכיח כי תע"א לא עשתה את מירב המאמצים להשלים את הליך ההכשרה, מהר ככל הניתן.

136. אין מחלוקת כי התקבל הגדר מתאים למכון הבדק של תע"א ביום 10.5.22, כ-4 חודשים לאחר זכיית ברוק במכרז משרד הבטחון ובתוך תקופת ה- NRE (ראו עדות עמרני בעמ' 112 שו' 16-18).

137. כמו כן, הוכח כי טכנאי תע"א השלימו את הקורס התיאורטי ביום 8.3.22 (נספח 2 לתצהיר אלקלעי) ואת קורס טכנאי גוף מנוע ביום 8.9.22 (נספח 7 לתצהיר אלקלעי; עדות גיל בעמ' 352 לפרוטוקול שו' 27-29 ועמ' 353 שו' 6-8, שם הוא מאשר כי טכנאי תע"א השלימו במועד את הקורס התיאורטי ואת קורס המנוע), זאת, כאשר המסוק הראשון של ברוק הגיע בחודש אפריל 2022 ואילו המטוס השני הגיע בחודש יולי 2022. בהמשך, ביום 14.11.22 שילמה תע"א את האגרות בגין המבחנים.

138. כעולה מתכתובות שהוצגו, טענה ברוק עצמה, כי הסיבה לעיכוב, מקורה בעומס קיצוני ברת"א, שנסמכה באותה העת על בוחן אחד. כך, בחודש יוני 2022, בעקבות הודעת רת"א כי בשל עומס עבודה רב ואי זמינות הבוחן, לא יתקיים מבחן כושר ביצוע באותו החודש, השיב אייל כי: "אני מבין שחלק משמעותי מהעומס על דרור הוא בגללנו (דמונסטרציה וימי טיסות מבחן)..." (נספח 4 לתצהיר אלקלעי). ביום 22.11.22 שלח גיל הודעת דוא"ל לנציגי תע"א וכתב: "איפה אנחנו עומדים עם מבחני כושר ביצוע מרת"א?... אם אני מבין נכון סיימנו את כל החובות שלנו לרת"א כבר לפני שבועיים, מה עוצר אותנו?" (נספח 35 לתצהיר עמרני). ביום 15.2.23 שלח אייל לרת"א הודעת דוא"ל בו הוא מציין: "...אנו מבינים כי קיים עומס קיצוני ברת"א שאינו מאפשר קביעת מועדי מבחני כושר ביצוע להם אנחנו זקוקים על מנת לתמוך את הפעילות..." (נספח 36 לתצהיר עמרני בעמ' 538). ביום 27.2.23 פנה אייל שוב לרת"א וציין: "יש לנו 2 אנשי תע"א שממתינים למבחן כושר ביצוע מאז נובמבר..." ובהמשך, בהודעה נוספת: "אנחנו ממתינים כבר למעלה מ-4 חודשים למבחן לטכנאים שסיימו את כל חובותיהם לקבלת הרישיון, ואין לרת"א פתרון למצב, למעט אמירה כללית שאולי בחודש אפריל נוכל לתאם מועד" (נספח 36 לתצהיר עמרני בעמ' 536, 534).

139. גיל ואייל עומתו עם תכתובות אלה בחקירותיהם וטענו כי פניותיהם לרת"א נעשו על סמך מצגים שהציגה בפניהם תע"א, שבדיעבד התבררו כלא משקפים את המציאות. אולם, טענתם שתע"א לא תיעדה פעולות של הטכנאים במהלך חודשי ההסמכה הנדרשים, לא עולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו לפני. בהתאם להעתקי יומני רישום (Logbooks) של טכנאי תע"א, שצורפו במסגרת נספח 8 לתצהיר אלקלעי, עולה כי כל אחד מהטכנאים ביצע עשרות פעולות במהלך 5 חודשים לפחות, החל מחודשים מאי-יוני 2022 ועד לחודש נובמבר 2022, והראיה היא שהטכנאי מקסים קיריליוק עבר את מבחן כושר הביצוע (לאחר סיום תקופת הניסיון הנדרשת) כבר ביום 11.12.22, וטכנאי נוסף בשם ערן בוהדנה עבר את המבחן ביום 30.1.23. אמנם, מר שגיא דוד מטעם רת"א ציין בהודעת דוא"ל מיום 29.11.22 כי תועד עד לאותו מועד חודש ניסיון אחד לטכנאי האיוויוניקה (אחד מהם הוא ערן בוהדנה) (נספח 11 לתצהיר אלקלעי בעמ' 187), אולם יומני הרישום, מעידים כי בוצעו פעולות במשך 5 חודשים לפחות, עובדה שמתיישבת עם כך שערן בוהדנה קיבל רישיון כבר בחודש ינואר 2023.

140. בנוסף, הוכח כי הוגשה לרת"א ביום 11.7.22 בקשה לקבלת פטור מתקנה 235 לתקנות הטיס, לקיצור תקופת הניסיון המעשי הנדרש, לאחר שבקשה נוספת שהוגשה על ידי ברוק ביום 26.2.22, נדחתה. גם בקשה זו נדחתה, אולם עצם הגשת הבקשה, אף אם נערכה בשיתוף עם נציגי ברוק, מעידה על כך שתע"א ניסתה לקדם את נושא הרישיונות.

141. עוד הוכח כי נעשו פניות על ידי תע"א לרת"א לזרז את קביעת המועדים של מבחני כושר הביצוע. כך, ביום 2.1.23 פנה עמרני למר דוד שגיא מרת"א וביקש להאיץ את הטיפול בבקשות. באותו יום נקבע מבחן כושר ביצוע לערן בוהדנה לחודש ינואר 2023. כמו כן, ביום 8.1.23 פנה עמרני פעם נוספת למר דוד, וביקש לתאם בדחיפות מועד לביצוע מבחנים לשני טכנאי גוף מנוע (נספח 12 לתצהיר אלקלעי בעמ' 191-192). עמרני העיד גם שביקר ברת"א לשם זירוז הטיפול (ללא הצגת תיעוד לכך) (עמ' 171 לפרוטוקול שו' 25-28 ועמ' 172 שו' 1-2)

142. בחודשים פברואר ומרץ 2023 נעשו פניות נוספות לרת"א לקביעת מבחני כושר ביצוע, הן על ידי ברוק והן ע"י תע"א (באמצעות מר עמרני), וכך גם בחודשים אפריל-מאי 2023 (נספח 15 לתצהיר אלקלעי), אולם, פניות אלו לא נענו בשל העומס ברת"א.

143. בנסיבות אלה, לא עלה בידי ברוק להוכיח כי תע"א לא עשתה מאמצים, כפי שנדרש ממנה בהסכם, להשלים את הליך ההסמכה במהלך תקופת ההסכם. מכלול הראיות מוכיח כי תע"א לא "ישבה על הגדר" והמתינה שרת"א תקדם את ההליך, אלא נקטה פעולות אקטיביות לשם קידום העניין, ואולם נתקלה בקשיים שאינם תלויים בה ומקורם בעומס שהיה מוטל על רת"א באותה העת.

144. לאור האמור לעיל, משהוכח כי תע"א לא התחייבה לתקופת זמן מסויימת לסיום תקופת ההכשרה, ומשהוכח כי תע"א עשתה מאמצים לקידום ההליך, יש לדחות את ראש הנזק הראשון שנתבע בתביעה שכנגד.

      

     ראש הנזק השני

145. ראש נזק זה, עניינו בהשקעות נטענות שביצעה ברוק בהכשרת טכנאי תע"א שירדו לטימיון, לטענתה, עם כשלון תע"א להשלים את תהליכי הרישוי עבור טכנאיה בתוך תקופת ההסכם, ונוכח השימוש שהמשיכה תע"א לעשות בכשירויות ורישיונות שמימנה ברוק, לצורך מתן שירותים למסוק זהה של צד ג', בניגוד להסכם. המומחה העריך את ראש הנזק בסך של 2,205,660 ₪ (כולל מע"מ).

146. כפי שיפורט להלן, ראש נזק זה לא הוכח על ידי ברוק.

147. ברוק התחייבה לשאת בהוצאות תקופת ההכשרה, מבלי שהוגדרה תקופה קבועה מראש. בכך נטלה ברוק סיכון כי התקופה תתארך מעבר לתקופת 6 החודשים הקבועה בתקנות הטיס.

148. כמו כן, כפי שקבעתי לעיל, הסיבה לכך שהליך ההכשרה לא הושלם במהלך תקופת ההסכם, נעוצה בעיכובים מצד רת"א ולא בשל רשלנות של תע"א.

149. בנסיבות אלה, אין מקום להטיל את האחריות על תע"א ולחייב אותה להשיב לברוק את השקעותיה בהכשרת טכנאי תע"א.

150. זאת ועוד, ההסכם נקבע מראש לתקופה של שלוש שנים (עד ליום 14.6.23) עם מתן אופציה לברוק להאריך את תקופת ההסכם ב-3 שנים נוספות. ברוק היא שבחרה לסיים את ההתקשרות עם תע"א בתום שלוש השנים הראשונות. ההסכם אינו כולל הוראה לפיה בתום תקופת ההסכם על תע"א להשיב לברוק באופן מלא או חלקי את עלות הכשרת הטכנאים. כמו כן, הפסיקה קבעה כי הידע והניסיון שהעובד רוכש במהלך עבודתו הופכים לחלק מכישוריו המקצועיים, והוא רשאי להשתמש בהם במקום עבודה אחר (ע"ע (עבודה ארצי) -164/99 דן פרומר - רדגארד בע"מ (נבו((10.2.1999 ,. ניתן להקיש מהלכה זו גם לענייננו. אמנם, אין המדובר במקרה דנן ביחסים של עובד-מעביד אלא ביחסים של ספק-לקוח, אולם הרישיון והידע שנרכשו על ידי עובדי תע"א, אף אם נרכשו במימון ברוק, הפכו לחלק מכישוריהם המקצועיים ולא ניתן "למחוק" אותם עם סיום ההסכם. בנסיבות אלה, ובוודאי כאשר ברוק היא זו שבחרה להביא את ההסכם לכדי סיום, אין מקום לחייב את תע"א להשיב את העלויות שהשקיעה ברוק ואשר ירדו, לטענתה, לטימיון עם בחירתה לסיים את ההתקשרות בתום 3 שנים.

151. אשר לטיפול במסוק של צד ג', ברוק ביססה את טענתה זו על נספח ב' להסכם בו נקבע כי:

     "IAI shall not use any intellectual property, training, know-how paid for by Brook under 1-3 above for the provision of services to any third party without Brook's approval, not to be unreasonably withheld or delayed."

152. תע"א טענה כי ברוק אישרה (באמצעות אייל, בפגישה מיום 24.4.23) את הטיפול במסוק של צד ג' (ראו עדות עמרני בעמ' 118 שו' 2-8), ולכן, לשיטתה, פעלה בהתאם להסכם. אייל אכן מודה שדובר בפגישה על הטיפול במסוק של צד ג' (עמ' 403 לפרוטוקול שו' 22), אך לטענתו דובר גם על כך שברוק תקבל פיצוי על כך.

153. ההסכם לא כולל הוראה לפיה ברוק זכאית לפיצוי במקרה כזה. הנושא עלה בפגישה, ויש להניח שנציגי ברוק אף ידעו על קיומו של המסוק, שכן, מטבע הדברים, לא ניתן להסתירו.

154. מכל מקום, כעולה מתצהיר עמרני בסעיף 169, ההסכם עם אותו צד ג' נכרת ביום 22.5.23, כשלושה שבועות לפני סיום ההתקשרות עם ברוק, ונמשך עד לחודש מרץ 2024, כאשר ההכנסות מלקוח זה הסתכמו לסך של כ-60,000 דולר בלבד, סכום שהינו זניח בהשוואה לסכום חובותיה של ברוק כלפי תע"א, ואינו מעיד על התעשרות שלא כדין של תע"א על חשבון ברוק.

      

     ראש הנזק השלישי - שימוש במנחת

155. ברוק תובעת בראש נזק זה פיצוי עבור מניעת שימוש במנחת תע"א בנתב"ג לביצוע הפרוייקט.

156. לטענת תע"א, לא ניתנה התחייבות כלפי ברוק לאפשר שימוש במנחת לצרכים מסחריים, אלא רק לשם נחיתה והמראה של מסוקים לצורך תחזוקה.

157. עיון בנספח ב' להסכם מעלה כי בין השירותים שהתחייבה תע"א לספק לברוק היה גם "Helipad use", קרי שימוש במנחת.

158. במכתב שנשלח ביום 13.6.21 על ידי תע"א למשרד הבטחון כתבה תע"א: "ברוק ותעשיה אווירית חתמו על הסכם לאספקת שירותי הטסה במסוקים לפיו תעשיה אווירית תספק שירותי אחזקה למסוקים ותאפשר לחברת ברוק להשתמש במנחת בדק שבמרכז הארץ לטובת הטסה של אנשי צה"ל ומשרד הבטחון...". (נספח 5 לתצהיר גיל).

159. ממכתב זה עולה, לכאורה, כי כוונת הצדדים הייתה שברוק תוכל לעשות שימוש במנחת לצורך הטסה של אנשי צה"ל ומשרד הבטחון, ולא רק לצורך תחזוקת המסוקים. יש אף היגיון בכך שניתן לאפשר נחיתה והמראה של אנשי צה"ל ומשרד הבטחון ואף אנשי מד"א, בכפוף לקבלת אישורי כניסה מתאימים, בהיותם חלק מכוחות הבטחון. המראה ונחיתה של גורמים אלה, אינה הופכת את מפעל תע"א ל"טרמינל 3", כדברי תע"א.

160. בסופו של יום, לא אושרו המראה ונחיתה של נוסעים מכל מין וסוג שהוא, בשל סירוב מצד מחלקת הבטחון של תע"א לאשר זאת.

161. אמנם, ברוק חתומה על מכתבים מיום 6.6.22 ומיום 6.7.22 (נספחים 43 ו-44 לתצהיר עמרני) בהם היא התחייבה שלא להמריא או לנחות עם נוסעים משטח תע"א, אולם, לטענתה, היא חתמה על אותם מכתבים, על פי דרישת תע"א, שאיימה עליה בהפסקת התקשרות אם המכתבים לא ייחתמו (סעיפים 101-105 לתצהיר גיל). גרסתה זו מתיישבת עם האמור בהודעת דוא"ל מיום 6.7.22 ששלח צדקה לנתבעת בה הוא התנה את הפקת אישורי הכניסה בחתימה על המסמך: "בבקשה תחתימו את גיל על הנייר המצורף (המכתב מיום 6.7.22 - ה"ש י.ש) כתנאי להפקת אישורי כניסה עתידיים" (נספח 19 לתצהיר גיל). לפיכך, בניגוד לטענת תע"א, אין במכתבים אלו כדי להעיד על היעדר התחייבות מצידה לאפשר שימוש במנחת לצורך המראה ונחיתה של נוסעים.

162. בנסיבות אלה מניעת השימוש במנחת, עומדת, לכאורה, בניגוד להתחייבויות תע"א כלפי ברוק, אולם, כפי שיפורט להלן, לא עלה בידי ברוק להוכיח את הנזק הנטען.

163. המומחה מטעם ברוק העריך ראש נזק זה בסך של 784,932 ₪ (כולל מע"מ). החישוב בוצע על ידו כנגזרת של החיוב הקבוע שחוייבה ברוק ע"י תע"א מידי חודש בחודשו (בגין משרד בסך של 2,500 דולר ושירותים בסיסיים בסך 7,500-15,000 דולר), כשטענתו היא שיש לחשב את הפיצוי באופן זה מאחר שעיקר התשלומים הקבועים הינם בגין יכולת השימוש המסחרי במנחת.

164. אופן הצגת הדברים על ידי המומחה והחישוב שערך, אינו תואם את ההסכם. בהתאם לסעיף 2 בנספח ד' להסכם, התשלום הקבוע הינו בסך של 8,500 דולר לחודש (שהופחת בהסכמה לסך של 7,500 דולר לחודש) בשלב 1 של הפרוייקט. בהתאם לסעיף a בנספח ב' להסכם, שלב 1 של הפרויקט מוגדר כחניה ואחסון עבור מסוק אחד בלבד. לפיכך, עיקרו של תשלום זה (אם לא כולו) הינו בגין חניה (שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים) ולא בגין שימוש במנחת. בוודאי שלא ניתן לקבוע, כטענת המומחה, כי עיקר התשלומים הקבועים הינם בגין יכולת השימוש המסחרי במנחת.

165. לפיכך, אין בחישוב שערך המומחה כדי להוכיח את הנזק הנטען.

166. מנגד, ברוק לא המציאה כל ראיה אחרת שיש בה כדי להוכיח את הנזק.

167. לטענת ברוק, לאור מניעת השימוש במנחת, היא נאלצה להשתמש במנחת של בית החולים אסף הרופא. ברוק לא הציגה הסכם או אסמכתאות (חשבוניות, קבלות וכד') בגין תשלום לאסף הרופא. כאשר נשאל על כך גיל בחקירתו הוא השיב: "למה הוא רלוונטי?" (עמ' 363 לפרוטוקול, שורה 13). המומחה אישר בחקירתו כי ההסכם עם בית חולים אסף הרופא אינו ברשותו (עמ' 459 לפרוטוקול שו' 13-14).

168. משנמנעה ברוק מלהציג ראיות אלו שאין מחלוקת שהן ברשותה, חזקה היא כי הצגתן היתה פועלת נגדה, ואכן עיון בנספח 88 בעמ' 416 לתיק המוצגים מטעם תע"א, מעלה כי העלויות ישירות של הפעלת מנחת אסף הרופא, הסתכמו בסך של 39,780 דולר בלבד (מבלי שצורפו אסמכתאות המוכיחות זאת) ולא בסך של 784,932 ₪, שנתבע.

169. בנסיבות אלה, לא עלה בידי ברוק להוכיח ראש נזק זה, וטענותיה בעניין זה נדחות.

170. בשולי הדברים אציין, כי לא נעלמה מעיני טענת תע"א שההסכם כלל תניית הגבלת אחריות, ולמחלוקת הפרשנית של הצדדים ביחס לתנייה זו, אולם משנדחו טענות ברוק בתביעה שכנגד, התייתר הצורך להידרש לסוגייה זו.

      

     התוצאה

171. לאור כל האמור לעיל, התביעה העיקרית מתקבלת במלואה.

172. ברוק תשלם לתע"א סך של 2,897,365 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, החל ממועד התגבשות החוב (על פי המועדים המפורטים בטבלה שבסעיף 73 לתצהיר צדקה בעמודת "תאריך אחרון לתשלום") ועד לתשלום בפועל, וזאת תוך 30 יום מהיום.

173. התביעה שכנגד, נדחית במלואה.

174. ברוק תישא בהוצאות ברוק ושכ"ט עו"ד בסך של 200,000 ₪. הערובה שהפקידה ברוק בתיק בסך של 125,000 ₪ תועבר על חשבון האמור לתע"א, באמצעות באי כוחה.

175. זכות ערעור לבית המשפט העליון כחוק.

      

     ניתן היום, ט' חשוון תשפ"ז, 20 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.