מדינת ישראל נ' XXX בע"מ ואח'

הנאשמים 2-1 (להלן: הנאשמים) הורשעו, על יסוד הודאת הנאשם 2 (להלן: הנאשם), בכתב אישום המונה שני אישומים בגין ביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ).

באישום הראשון הורשעו בביצוע עבירה של אי הגשת דוח במועד – עבירה לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ.

באישום השני הורשעו בביצוע 3 עבירות של הפרת החובה לתשלום המס הנובע מהדוחות התקופתיים עם הגשתם – עבירה לפי סעיף 118, בצירוף סעיף 88(א) לחוק מע"מ ותקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: תקנות מע"מ).


כתב האישום

כעולה מהחלק הכללי לכתב האישום, הנאשמת 1 היא חברה פרטית מוגבלת במניות אשר נרשמה כ"עוסק מורשה" לעניין חוק מע"מ בתחום שרותי הניקיון בשנים 2024-2023 (להלן: התקופה הרלוונטית).

נאשם 2 היה רשום ברשם החברות בתקופה הרלוונטית כדירקטור וכבעל בעלי מניות בנאשמת 1, ושימש כמנהל פעיל בה בתקופה זו.

מתוקף היותה "עוסק מורשה" חייבת הנאשמת 1, באמצעות הנאשם 2, בהגשת דוחות תקופתיים ובתשלום המס הנובע מהם, במועד ובדרך שנקבעו בחוק ובתקנות מע"מ.

כעולה מהאישום הראשון, הנאשמים הגישו שלא במועד, במודע, דוח תקופתי למע"מ ולא צירפו את מלוא תשלום המס הנובע מהם, כנדרש בחוק ובתקנות מע"מ. היתרה לתשלום עומדת על סך של 128,708 ₪.

כעולה מהאישום השני, הנאשמים הגישו, במועד, שלושה דוחות תקופתיים למע"מ, ללא צירוף תשלום כנדרש על פי חוק ותקנות מע"מ. סכום המס שלא שולם עומד על סך של 54,444 ₪.

בתאריך 20/10/25 הודה הנאשם במיוחס לו ולנאשמת, ובהמשך בתאריך 09/02/26, הורשעו בביצוע העבירות.

חוות דעת ממונה על עבודות השירות

הנאשם נמצא כשיר לריצוי עונשו ל דרך של עבודות שירות, ללא מגבלות.

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה עמדה על עובדות כתב האישום; על גובה המחדל הכולל; ציינה כי המחדלים לא הוסרו; הדגישה את חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים; והגישה טבלת פסיקה לעיונו של בית המשפט (במ/1).

המאשימה עתרה למתחם שנע מענישה צופה פני עתיד ועד שבעה חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים בדמות קנס בשיעור של 5% ועד 10% מגובה המחדל, מאסר על תנאי והתחייבות.

בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ציינה כי הנאשם הודה, חסך מזמנו של בית המשפט ואולם מנגד, הדגישה כי המחדל לא הוסר.

בהתאם, עתירת המאשימה היא למקם את הנאשם במרכז המתחם, לצד השתת קנס כספי ומאסר על תנאי ברף העליון של המתחם וחתימה על התחייבות.

בכל הנוגע לנאשמת, ביקשה להשית עליה קנס סמלי.

טיעוני ההגנה

ההגנה הגישה טיעוניה בכתב (סומן נ/1). בתמצית, נטען כי האירועים בהם הודו הנאשמים התרחשו לאחר אירועי ה- 07/10/23, עת נפגע עסקו של הנאשם בצורה קשה. עוד הודגש כי המדובר בעבירות שהן במדרג הנמוך של עבירות המס. לטענת ההגנה, המדובר בנאשמת שפעלה במשך שנים ללא רבב ואך נוכח האמור לעיל, נקלעה לקשיים כספיים קשים.

עוד עמדה ההגנה על נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכלל זה לידת בנו אשר אובחן על הרצף האוטיסטי ומוכר למוסד לביטוח לאומי עם שיעור נכות של 100%.

עוד נטען כי הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט.

בהתאם עתירת ההגנה היא לקביעת מתחם שתחתיתו בענישה צופה פני עתיד ו"עד חודש –חודשיים של עבודות שירות", לצד רכיבי ענישה נלווים ועתרה למקם את הנאשם בתחתית המתחם.

הנאשם, עת ניתנה לו ההזדמנות לומר את המילה האחרונה, לקח אחריות על מעשיו וביקש את התחשבותו של בית המשפט.


דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

בפתח הדברים אציין כי מצאתי לגזור מתחם עונש הולם אחד בגין העבירות בהן הודה הנאשם, חרף העובדה לפיה אי הגשת דו"ח ואי העברת ניכויים היא עבירה נפרדת לכל שנת מס. ואולם, בשים לב לכך שמדובר במעשים המשתרעים על פני מספר חודשים, הרי שמסקנתי היא כי מדובר באירוע עברייני אחד ואין הצדקה לפצלו ולקבוע מתחמים נפרדים לכל שנת מס.

קביעת מתחם העונש ההולם נעשית לאור עיקרון ההלימה ובהתאם, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במעשיהם פגעו הנאשמים בערכים של שוויון בנשיאת נטל המס, בפעילות רשויות המס וכן בקופה הציבורית ובכך במשק ובכלכלת המדינה. עוד פגעו הנאשמים בפעילותן התקינה של רשויות המס ויכולתן לשום שומת אמת. בשל חומרתן של עבירות המס והקושי שבחשיפתן, נקבע כי העונש ההולם אותן הוא מאסר בפועל של ממש.

"חומרתן של עבירות המס טמונה בכך שהן פוגעות, בה בעת, במשק, בכלכלה ובקופה הציבורית (רע"פ 3203/22 עפאנה נ' מדינת ישראל, פסקה 12 [פורסם בנבו] (17.5.2022)); לצד פגיעתן בערך השוויון בנטל המיסים בין אזרחי המדינה (רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 [פורסם בנבו] (31.12.2018)). לפיכך, בתי המשפט נוקטים במדיניות ענישה המבכרת שיקולי הרתעה והתחשבות באינטרס הציבורי על פני שיקולי שיקום, וכאשר נקודת המוצא בעבירות מעין אלו היא עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (רע"פ 5052/21 בן שלמה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 [פורסם בנבו] (11.8.2021))" (רע"פ 8038/22 שילון נ' מדינת ישראל (29.11.2022).

בבחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים יש לשקול את נסיבות ביצוע העבירה, ובין היתר, מספר שנות המס על פניהן בוצעו העבירות, מספר הדוחות שלא הוגשו במועד וגובה המחדל.

בעניינו, הנאשמים לא הגישו במועד דוח תקופתי אחד, ובנוסף הגישו שלושה דוחות תקופתיים במועד, מבלי שצורף תשלום סכום המס כנדרש. היתרה לתשלום באי הגשת הדוח התקופתי במועד עומדת על סך של 128,708 ₪, וסכום המס שלא שולם עם הגשת הדוחות התקופתיים במועד הוא
בסך 54,444 ₪.

לאור האמור, סבורני כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף חומרה בינוני.

לבחינת מדיניות הענישה הנוהגת ראו פסקי הדין הבאים:

ת"פ (שלום ת"א) 68954-02-24 מדינת ישראל נ' קליר אקספרס בע"מ (26.1.2026), הנאשמים, הורשעו על יסוד הודאת הנאשם 2 בעבירה אחת של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, ובשתי עבירות של הפרת החובה לתשלום המס המגיע לתקופת הדוח התקופתי עם הגשתו, לפי סעיף 118 בצירוף סעיף 88(א) לחוק מע"מ וסעיף 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף. סכום המחדל עמד על 175,480 ₪, ומתוכו הוסר סך של 36,043 ₪. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי לבין שבעה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, בתוספת ענישה נלווית של מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. מתחם הקנס נקבע בין 5,000 ₪ ל-15,000 ₪.

ת"פ (שלום רח') 45110-09-23 מע"מ רחובות נ' ב.א ליטל שירותי בנייה בע"מ (17.2.2026), הנאשמים, הורשעו על פי הודאתם בביצוע שתי עבירות של אי הגשת דוח שיש להגישו במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, ובעבירה אחת של הפרת חובה לתשלום המס המגיע לתקופת הדוח התקופתי עם הגשתו, לפי סעיף 118 לחוק יחד עם סעיף 88(א) וסעיף 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף. הנאשמים לא הגישו במועד, במודע, את הדוחות התקופתיים של מספר חודשים, ואף לא צירפו את תשלום המס המתחייב מהם, בסכומים של 20,928 ₪ ו-171,034 ₪ בהתאמה. בנוסף, הגישו דוח לתקופת 12.2012 ללא צירוף תשלום, עם יתרת מס של 10,926 ₪. סכום המחדל המצטבר עמד על כ-200,000 ₪, והמחדלים לא הוסרו. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי לבין 7 חודשי מאסר בפועל (שיכול וירוצו בעבודות שירות), בצירוף עונשים נלווים. מתחם הקנס נקבע בין אלפי ₪
ועד 20,000 ₪.

בת"פ (ת"א) 27617-05-23 מדינת ישראל נ' לוי (19.11.2024) הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו, בביצוע 5 עבירות של אי הגשת דוח במועד ו- 2 עבירות של אי צירוף תשלום המס כנדרש. סכום המחדל עומד על סך של 457,298 ₪. נקבע מתחם עונש הולם שנע בין 3 ועד 9 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (ת"א) 37388-07-23 מדינת ישראל נ' ניב רז חיים (16.9.2024) הורשעו הנאשמים, על יסוד הודאת הנאשם, בביצוע 7 עבירות הפרת החובה לתשלום המס המגיע לתקופת הדוח התקופתי עם הגשתו. סכום המחדל עומד על סך של 418,434 ₪. נקבע מתחם עונש הולם שנע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו על דרך של עבודות שירות.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, מצאתי לאמץ את המתחם לו עתרה המאשימה, קרי מתחם שתחתיתו בענישה צופה פני עתיד ועד שבעה חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות. לצד זאת יש לשקול השתת מאסר מותנה, קנס וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בעתיד.

גזירת העונש המתאים

בגזירת עונשו של הנאשם, בתוך המתחם שנקבע, יש לשקול, בין היתר, שיקולים שאינם קשורים לביצוע העבירות, בכלל זה, גילו של נאשם; עברו הפלילי; נסיבותיו האישיות; הסרת המחדל; נטילת אחריות על ביצוע העבירות; וכן הזמן שחלף מעת ביצוען.

לקולה, יש לשקול את גילו של הנאשם, את הודייתו בעובדות כתב האישום, החיסכון בזמן שיפוטי והעדר עבר פלילי. עוד לקחתי בחשבון את הנסיבות שהובילו לביצוע העבירות בהן הודו הנאשמים; מצבו הכלכלי; ונסיבותיו האישיות, אשר פורטו בהרחבה בעיקרי הטיעון (נ/1).

לחומרה, יש לשקול את חומרת העבירה, את אי הסדרת המחדל, אף אם זה נובע ממצב כלכלי מורכב. בית המשפט העליון קבע לעניין זה: "... כי את אי-הסרת המחדל מצידו של המבקש יש לשקול כשיקול רלוונטי לחומרה, ואין לקבל את הטיעון כי אין לנתון זה כל משקל, אך בשל כך שאין ביכולתו של המבקש להסיר את מחדלו" (רע"פ 7773/16 חננאל נ' מדינת ישראל (‏26.10.2016).

סוף דבר

לאור כל אמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
על הנאשמת 1:
1.    קנס סמלי בסך של 1 ₪. הקנס ישולם לא יאוחר מתאריך 01/12/26.
החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.
ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

על הנאשם 2:
30 ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוו"ד ממונה מיום 06/09/26.
הובהר לנאשם כי במועד 24/11/26 עליו להתייצב לא יאוחר משעה 08:00 לצורך קליטה והצבה, במשרדי הממונה על עבודות השירות בסלמה 53 תל אביב-יפו. כמו כן, הובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה ועל פי הנחיות החוק והממונה על עבודות השירות, כל חריגה מכללים אלו, לרבות צריכת סמים ואלכוהול, עלולה להביא להפסקת ריצוי העונש בדרך זו ונשיאת יתרת העונש מאחורי סורג ובריח.


שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, כך שהנאשם לא יבצע את העבירות בהן הורשע.

הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 שח להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך שנתיים. רשמתי לפניי התחייבות הנאשם חלף חתימה במזכירות.

קנס בסך 9,000 ש"ח. הקנס ישולם ב-  20 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 01/12/26 ובכל 01 בחודש שאחריו. אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.
ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור תוך 45 ימים.
המזכירות תסרוק את המוצגים במ/1 ו-נ/1 בתיקיית מוצגים.