מדינת ישראל נ' מוכתר

בפתח הדברים וכמצוות סעיף 182 לחסד"פ אציין כי החלטתי לזכות את הנאשמת מן העבירות המיוחסות לה בכתב האישום מחמת הספק.

מבוא

1.נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פניית פרסה תוך הפרעה לתנועה- לפי תקנה 44(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), נהיגה בחוסר זהירות – לפי תקנה 21 ג לתקנות התעבורה, התנהגות הגורמת נזק וחבלות של ממש, לפי תקנה 21 (ב)(2) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

2.על פי המפורט בכתב האישום, בתאריך 09.09.2023 בשעה 14:30 או בסמוך לכך, נהגה הנאשמת ברכב פרטי תוצרת ניסאן מ.ר 58483001 ברחוב טרומפלדור, כיוון כללי מדרום לצפון, לכיוון הצומת עם רחוב ניימן.

אותה העת נהג פלוני באופנוע תוצרת סאן יאנג טיואן מ.ר. 354-27-401 ברחוב טרומפלדור, בכיוון נסיעת הנאשמת ומאחוריה, כיוון כללי מדרום לצפון.

הנאשמת נהגה ברכב בחוסר זהירות בכך שהפנתה את רכבה כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי מבלי לוודא כי אין בכך הפרעה לנועה או סיכון לעוברי דרך, חסמה דרכו של האופנוע אשר נסע מאחוריה באותו כיון הנסיעה וגרמה להתנגשות בין כלי הרכב.

כתוצאה ניזוקו כלי הרכב ונחבל בגופו נהג האופנוע המעורב חבלות של ממש בדמות שבר ללא תזוזה של סטרנום אמצעים עם הסננת שומן עדינה רטרו סטרנלי ושבר ביד ימין אשר גובס.

3.בתשובתה לכתב האישום, הנאשמת כפרה באחריותה לתאונה, לטענתה העקיפה שרוכב האופנוע ביצע באופן בלתי זהיר היא זו שגרמה לתאונה. .

בתיק נשמעו ראיות.

ראיות התביעה

4.באמצעות עד התביעה, אמנון ביבי, בוחן התנועה, הוגשו המסמכים הבאים: מזכר מיום 1.10.23 שעה 8:52 ( ת/1), טופס זכויות חשוד והודעת חקירת נהג תחת אזהרה מיום 27.9.23 שעה 10:07 (ת/2), סקיצה (ת/3), מזכר מיום 26.9.23 שעה 13:40 (ת/4), מזכר מיום 26.9.23 שעה 13:55 (ת/5), העתק צילומי של 14 תמונות (ת/6), דוח תובנות מצלמת גוף (ת/7).

בחקירתו הנגדית הבוחן העיד כי לא ביקר בזירת התאונה בזמן אמת, שכן מדובר בתיק מאוחר שנפתח בעקבות דיווח. הוא אישר שלא ביצע התאמת נזקים וכי אינו יודע מה היו תנאי הדרך הספציפיים באותו היום, מלבד העובדה שמהתמונות עולה כי הכביש היה יבש ותקין באור יום וכי ניתן לראות את רכב הנאשמת איםה הוא עמד אבל לא נעשה שחזור לתאונה (פרוט' מיום 12.6.25 עמ' 3 שורות 9-32). הבוחן הבהיר לגבי ממצאיו האובייקטיביים לא היתה שום ראיה אחרת מלבד הגרסאות של הנאשמת ושל המעורב (פרוט' מיום 12.6.25 עמ' 4 שורות 1-5) .

ביחס לאחריות לתאונה, הבוחן ציין כי לפי התמונות הרכב עמד בזווית של פנייה שמאלה או פניית פרסה, וכי האופנוע פגע בו מאחור. לשיטתו, לשני הנהגים יש מעורבות באירוע, שכן רוכב האופנוע לא שמר מרחק, ומנגד הנהגת ביצעה פנייה שמאלה שגרמה לתאונה. הוא הסביר את עמדתו באומרו "אם הוא היה שומר מרחק, לא הייתה תאונה. אם היא לא הייתה פונה שמאלה" וכן "אם הנהגת הייתה עוצרת לפני שהיא פונה שמאלה, עושה את הפרסה, לא הייתה קורית תאונה". (פרוט' מיום 12.6.25 עמ' 5 שורות 1-6) .

בנוסף, הבוחן הודה כי אינו יכול לקבוע בוודאות את אופן התרחשות התאונה וכי המלצתו להגשת כתב האישום התבססה על חומר הראיות הקיים בתיק בלבד. הוא אישר שאינו יודע אם הנאשמת אותתה או ביצעה פנייה פתאומית ממרכז הנתיב בקשת רחבה. "אם היא אמרה ככה, והוא אמר ככה, אני לא הייתי, לדעת מה היה שם. אני יכול לדעת לפי העדויות שלהם שהרכב היה בסטייה שמאלה והאופנוע פגע בה. אם הוא לקח ימינה לפני זה והיא עשתה קשת רחבה, אני לא יודע. אם היא עשתה את הקשת ממרכז הנתיב ולקחה שמאלה בפתאומיות, אני גם לא יודע. אני רק יכול להגיד לך שהאוטו עמד בזווית שמאלה, לפניה שמאלה או לפניית פרסה כמו שהיא אמרה, ולכן גם נגרמה התאונה." לשאלה הכיצד קבע את המלצותיו? השיב "אני ממליץ בחומר שיש לי ביד. מעבר לזה, אני לא מכונת הרשאות, אני לא מכיר אף אחד מהמעורבים" (פרוט' מיום 12.6.25 עמ' 6 שורות 14-23) .
לבסוף, לשאלת בית המשפט האם ניתן לקבוע מי נהג בחוסר זהירות, השיב הבוחן "אני לא יכול לקבוע חד משמעית. תראי, עוד פעם, אם היה מגיע בוחן למקום הכל אחרת נראה היה". (פרוט' מיום 12.6.25 עמ' 7 שורות 24-26) .

5.המסמכים הבאים הוגשו בהסכמה: דוח פעולה של השוטר שמעון שגיא (ת/8), העתק צילומי של 12 תמונות (ת/9), דיסק תמונות ודיסק מצלמת גוף (ת/10).

6.באמצעות עד התביעה פלוני, נהג האופנוע הוגשו המסמכים הרפואיים (ת/11). רוכב האופנוע העיד כי ביום התאונה נשוא כתב האישום נסע ברחוב טרומפלדור בנתיב נסיעה יחיד מאחורי ג'יפ לבן. לדבריו, הג'יפ החל לפנות ימינה ולכן הוא המשיך בנסיעתו כרגיל, אך אז אירעה הפנייה הפתאומית של הרכב שמאלה. "החל לפנות ימינה אז המשכתי כרגיל ולפתע הג'יפ פנה שמאלה בחדות ונתקעתי בו".(פרוט' מיום 16.10.25 עמ' 1 שורות 20-22) .

במהלך חקירתו הנגדית, הכחיש העד כי ניסה לעקוף את הג'יפ והצהיר כי שמר מרחק מהרכב שלפניו. כאשר נשאל לגבי אופן הפגיעה ברכב והאם פגע בו ישירות מאחור, השיב: "זה בזווית, חלק מהצד חלק מאחור" והוסיף כי הדבר נבע מכך שהג'יפ פנה שמאלה לביצוע פניית פרסה (פרוט' מיום 16.10.25 עמ' 2 שורות 9-20) .
העד הסביר כי הג'יפ יצא תחילה מנתיב הנסיעה לכיוון ימין לפני שביצע את הפנייה בצומת. לבסוף, ציין העד כי אינו זוכר היכן בדיוק הסתיימה התאונה ולא ראה את תמונות המקום, שכן באותם רגעים היה מצוי תחת השפעת האדרנלין של התאונה.

ראיות ההגנה:

7.הנאשמת העידה כי ביום האירוע נשוא כתב האישום נסעה בכביש עירוני המוכר לה היטב, במהירות המותרת, וחיפשה חניה. מאחר שלא מצאה חניה מצד ימין, הבחינה בחניה פנויה בנתיב הנגדי והחליטה לבצע פניית פרסה. לדבריה, היא אותתה, הסתכלה במראות, החלה לפנות שמאלה ואז נפגעה מאחור "באתי לפנות שמאלה והוא פשוט פגע בי מאחורה מצד שמאל .עוד לא הספקתי לעשות את הפרסה" (פרוט' מיום 2.2.26 עמ' 2 שורות 9-20)

בחקירתה הנגדית הנאשמת ציינה כי נסעה "בנתיב של הרחוב, צמוד למעבר חציה" מצד ימין חנו רכבים והיא ראתה שאין לה חניה לכן החליטה לבצע פנית פרסה ואותתה ובאה לעשות פניית פרסה ורוכב האופנוע נכנס בה (פרוט' מיום 2.2.26 עמ' 2 שורות 22-23, עמ' 3 שורות 1-4). "אני נוסעת לאט, רואה מעבר חציה, אני מאותת ובאה לעשות את הפניה"(פרוט' מיום 2.2.26 עמ' 3 שורות 23-24). "האטתי ,איתתתי ,הסתכלתי במראות ובאתי להתחיל פניה". כאשר נשאלה בחקירה הנגדית באילו מראות בדיוק הסתכלה, השיבה כי הסתכלה "בעיקר במראה המרכזית שברכב וכן במראות בצדדים "(פרוט' מיום 2.2.26 עמ' 4 שורות 1-6). הנאשמת הדגישה כי במראות היא אכן הבחינה ברוכב האופנוע עוד לפני שהחלה בפניית הפרסה, וראתה שהוא נמצא במרחק מאחוריה. לטענתה, היא פעלה לפי הכללים המצופים מנהג המבצע פניית פרסה, שהם "להסתכל במראות ,להאט ,לוודא שאין משהו שמפריע".. הנאשמת העידה כי הבחינה ברוכב האופנוע מאחוריה עוד לפני שביצעה את הפנייה, והעריכה כי הוא היה במרחק סביר ממנה. "הוא היה במרחק ,אני לא יודעת כמה .ראיתי אותו ,לא ציפיתי שהוא ייכנס בי בצד שמאל מאחור". והוסיפה כי רוכב האופנוע לא שמר מרחק (פרוט' מיום 2.2.26 עמ' 5 שורות 22-23). הנאשמת העידה כי לא יודעת מה המרחק של רוכב האופנוע ממנה היה עת הביטה במראה אך הוא היה במרחק סביר ממנה.

בחקירתה הנגדית הוצגו לנאשמת תמונות מזירת התאונה המציגות את מיקום הרכב ביחס לאי התנועה. היא אישרה בפני בית המשפט כי היה מרווח מסוים בין רכבה לבין אי התנועה, וכשנשאלה האם ברווח הזה נכנס האופנוע השיבה בחיוב "כן". (פרוט' מיום 2.2.26 עמ' 8 שורות 27-30). הנאשמת הדגישה כי מילאה את חובתה להסתכל במראות ולהאט, וטענה כי האופנוע נסע מאחוריה ולא משמאלה. לגבי מהירות נסיעתה, היא הסבירה כי נסעה במהירות נמוכה מאוד וכי נעצרה ברגע הפגיעה (פרוט' מיום 2.2.26 עמ' 5-6).

סיכומי הצדדים

8.המאשימה בסיכומיהטענה כי הוכחה אשמת הנאשמת מעבר לכל ספק סביר –כעולה מהראיות שהוגשו בתיק ומעדות הנאשמת ורוכב האופנוע; המאשימה מצביעה על סתירות מהותיות בגרסת הנאשמת הפוגעות במהימנותה, ובראשן כפירתה המקורית מיום 20.1.2015 כי טרם החלה בפנייה בעת התאונה, לעומת עדותה ביום 2.2.2026 בה הודתה כי הסטתה את רכבה שמאלה ("התחלתי לעשות פנייה"). סתירה נוספת נוגעת לעצירת הרכב: בחקירתה הראשית טענה כי עצרה טרם הפנייה, אך בחקירתה הנגדית, כשעומתה עם עדותה במשטרה, תיקנה את גרסתה ואישרה כי ביצעה את הפנייה ברצף ללא עצירה. כמו כן, טענתה כי הופתעה מהפגיעה סותרת את הודאתה כי הבחינה באופנוע במראה השמאלית ("מצד שמאל של הרכב") עוד לפני שהחלה לפנות.

המאשימה מדגישה כי טענת הנאשמת לפיה רוכב האופנוע ביצע עקיפה בלתי זהירה סותרת את גרסתה האחרת לפיה האופנוע פגע בה מאחור בשל אי שמירת מרחק. סתירה זו מובהרת מכך שאם מדובר בפגיעה מאחור בשל אי שמירת מרחק, האופנוע לא ביצע עקיפה, ומנגד, אם הוא היה בעיצומה של עקיפה, אין מדובר בפגיעה מאחור. מעבר לכך, הממצאים הפיזיים ותמונות הנזק בתיק מראים פגיעה באזור האחורי-צדי של הרכב, דבר המתיישב עם חסימת נתיב בעת פניית פרסה, ואינו מתיישב עם פגיעה אחורית ישירה.

9.הסנגור בסיכומיו טען כי המאשימה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשמת ביצעה פנית פרסה תוך סיכון הפרעה לתנועה. לטענת הסנגור מדובר בתאונת אי שמירת מרחק קלאסית וכי לא היה מקום להגשת כתב אישום מלכתחילה.

לטענת הסנגור מדובר בתיק הצמדה ואף בוחן התנועה אישר בעדותו בביהמ"ש כי אין כל ראיה אובייקטיבית המכריעה בין הגרסאות.

הסנגור הצביע על סתירות מהותיות בגרסת רוכב הקטנוע: טענתו כי הנאשמת סטתה ימינה נסתרת על ידי נתוני הדרך (רכבים חונים מימין ותמרור "אין כניסה") ומיקומי הפגיעות (פינה שמאלית אחורית ברכבה מול חלק קדמי בקטנוע). כמו כן, טענת המאשימה לסתירה בעדות הנאשמת לגבי עצירתה מוגדרת כ"פיקציה", שכן מהקלטת הדיון עולה בבירור כי אמרה "עצרתי ברגע הפגיעה", כלומר עצרה רק בעקבות ההתנגשות. בנוסף, מרווח הרכב מאי התנועה מוסבר כתנועה טבעית של פנייה, בעוד שכל ניסיון כניסה של האופנוע במרווח זה מהווה עקיפה אסורה בצומת.

גדר המחלוקת

10.אין חולק כי בתאריך 9.9.23 בשעה 14:30 או בסמוך לכך הרכבים נשוא כתב האישום התנגשו. השאלה שבמחלוקת הנה האם המאשימה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשמת ביצעה פניית פרסה תוך הפרעה לתנועה וכפי המפורט בכתב האישום או שמא היה זה רוכב האופנוע אשר לא שמר מרחק ופגע ברכבה של הנאשמת כפי גרסת הנאשמת?

דיון והכרעה

11.ראשית יש לציין כי המאשימה לא טענה בשלבי ההליך השונים , לרבות בסיכומים, כי הנאשמת ביצעה פניית פרסה במקום אסור.

הנאשמת העידה בחקירתה במשטרה והן בעדותה בפני כי ביקשה לבצע פניית פרסה אותתה שמאלה הביטה במראות ראתה את רוכב האופנוע במרחק ממנה וכשהחלה לבצע את הפניה האופנוע התנגש בה.

מנגד רוכב האופנוע העיד כי עדותו בפני כי הבחין ברכב הנאשמת אשר ביקשה לפנות ימינה והוא המשיך בנסיעה ישר ולפתע הרכב פנה שמאלה ואז הוא התנגש ברכב.

מדובר בגרסה מול גרסה, ולא הובאו בפני ראיות אובייקטיביות או עדויות של עדי הראיה שיתמכו בגרסה של מי מהצדדים.

גם הבוחן הבהיר בעדותו כי לא היתה שום ראיה אחרת מלבד הגרסאות של הנאשמת ושל המעורב (פרוט' מיום 12.6.25 עמ' 4 שורות 1-5) .

ביחס לאחריות לתאונה, הבוחן ציין כי לפי התמונות הרכב עמד בזווית של פנייה שמאלה או פניית פרסה, וכי האופנוע פגע בו מאחור. לשיטתו, לשני הנהגים יש מעורבות באירוע, שכן רוכב האופנוע לא שמר מרחק, ומנגד הנהגת ביצעה פנייה שמאלה שגרמה לתאונה. הוא הסביר את עמדתו באומרו "אם הוא היה שומר מרחק, לא הייתה תאונה. אם היא לא הייתה פונה שמאלה" וכן "אם הנהגת הייתה עוצרת לפני שהיא פונה שמאלה, עושה את הפרסה, לא הייתה קורית תאונה". (פרוט' מיום 12.6.25 עמ' 5 שורות 1-6) .

גם לשאלת בית המשפט האם ניתן לקבוע מי נהג בחוסר זהירות, השיב הבוחן "אני לא יכול לקבוע חד משמעית. תראי, עוד פעם, אם היה מגיע בוחן למקום הכל אחרת נראה היה". (פרוט' מיום 12.6.25 עמ' 7 שורות 24-26) .

12.לאור האמור לעיל ולאחר שמיעת עדויות ובחינת חומר הראיות נותר ספק בליבי באשר לאופן התרחשות התאונה, האם הנאשמת אכן ביצעה פניה ממרכז הנתיב ולא אותתה שמאלה או שמא הנאשמת ביצעה את הפניה סמוך לאי תנועה והיה זה רוכב האופנוע שלא שמר מרחק.

בתיק זה מצויים אנו במצב של עדויות שקולות כאשר חסרים אנו עדים נוספים פרט למעורבים. והתמונות שהוגשו (ת/6) רכבה של הנאשמת נמצא בסמוך לאי תנועה וכי הרחק בין הרכב לאי תנועה אינו כה גדול כדי שאופנוע יוכל לעבור בו.

העד היחיד לתאונה זו מלבד עדות הבוחן שליקוייו פורטו לעיל, הינו רוכב האופנוע שהוא מטבעו "עד אינטרסנטי", על בית המשפט לשקול עדות זו בזהירות יתרה.

13.שופט הינו "בשר ודם" ואינו "בוחן כליות ולב" ואין לו אלא את שרואות עיניו ושומעות אוזניו. לאחר שבחנתי את ראיות התביעה למול עדותה של הנאשמת נותר בליבי ספק באשר לאחריותה לגרימת התאונה ולו מספק זה זכאית הנאשמת להנות.

14.לפיכך, משלא הצליחה המאשימה להוכיח מעבר לספק סביר את העבירות המיוחסות לנאשמת, הנני מורה על זיכויה.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשפ"ז, 23 ספטמבר 2026, בהעדר הצדדים.