941877/3

הצדדים נישאו זה לזה כדת משה וישראל ביום ז' באלול תשס"ה (11.9.2005) ולהם שני ילדים (בן ובת) ילידי 2006 ו־2008.

בפני בית הדין תביעות גירושין הדדיות שהגישו בני הזוג זה נגד זה. בתביעת הגירושין שפתח הבעל נכרכו תביעות נוספות בנושאים: מזונות, החזקת ילדים והסדרי ראייה, חלוקת רכוש.

הבעל פתח את תיק תביעת הגירושין ואת תיקי התביעות הכרוכות בו, ביום כ"ז בסיוון תשע"ג (5.6.2013).

גם האישה הגישה מצִדה תביעת גירושין נגד הבעל. האישה פתחה את תיק תביעת הגירושין ביום ז' באייר תשע"ד (7.5.2014).

בפועל, התביעה היחידה הקיימת בפנינו היא אותה התביעה – הבקשה הנוכחית שהגיש האב אל בית הדין הרבני ביום ט"ו באייר תשע"ד (15.5.2014) בענייני החזקת הילדים וקביעת משמורתם. זאת בעקבות ההליכים הנוספים שהיו בתיקים הנ"ל ואשר למעשה הביאו לפתרונן וסגירתן.

בצד מסלול התביעות (הכרוכות) שהוגשו על ידי הבעל אל בית הדין הרבני, קיים מסלול תביעות שהוגשו על ידי האישה ביום כ"ד בתשרי תשע"ג (10.10.2012) לבית המשפט לענייני משפחה נגד הבעל בנושאים: משמורת ילדים, מזונות ותביעת רכוש. ביום א' בכסלו תשע"ג (15.11.2012) – בעקבות ניסיון להשכנת שלום בין הצדדים – נמחקו תביעות אלו שהגישה האישה אך חודש קודם לכן בבית המשפט.

הצדדים התגרשו בפועל בבית הדין הרבני ביום ד' בתמוז תשע"ד (2.7.2014).

לצורך סידור הדברים נערוך את לוח הזמנים בהגשת התביעות לערכאות השונות על ידי שני הצדדים.

1. כ"ד בתשרי תשע"ג (10.10.2012) – הגשת תביעות האישה לבית המשפט לענייני משפחה, בנושאים: משמורת ילדים, מזונות ותביעת רכוש.
2. כ"ז בסיוון תשע"ג (5.6.2013) – הגשת תביעות הבעל לבית הדין הרבני בנושאים: גירושין, החזקת ילדים/הסדרי ראייה, מזונות וחלוקת רכוש.
3. ט"ז בתמוז תשע"ג (24.6.2013) – האישה פתחה בבית המשפט לענייני משפחה, תיקי תביעה למזונות החזקת ילדים וחלוקת רכוש.
4. כ"ד במרחשוון תשע"ד (28.10.2013) – הופיעו הצדדים בפני בית המשפט לענייני משפחה שאישר ונתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין שערכו וחתמו הצדדים. הסכם ארוך ומפורט הכולל את כל נושאי המחלוקת ביניהם.
5. י"א באדר א' תשע"ד (11.2.2014) – החל ביום זה מתנהלות בבית המשפט לענייני משפחה תביעות עקב "הפרת הסכם" ותביעות ל"אכיפת הסכם".
6. ז' באייר תשע"ד (7.5.2014) – הגשת תביעת גירושין על ידי האישה לבית הדין הרבני.
7. ט"ו באייר תשע"ד (15.5.2014) – הגשת תביעת הבעל לבית הדין הרבני בנושא החזקת הילדים.

בהליך מספר 3, קרי בעמוד בני הזוג בפני בית המשפט לענייני משפחה ביום כ"ד במרחשוון תשע"ד (28.10.2013), בחתימתם על הסכם גירושין הכולל התייחסות לכל נקודות המחלוקת ביניהן הן בענייני הרכוש והן בעניין הקטינים ובאישור למעשה של בית המשפט את הסכם הגירושין בתוקף של פסק דין, באו למיצוין כל התביעות שהיו כרוכות ביסוד תביעת הגירושין שהגיש הבעל לבית הדין הרבני. מבחינת התיקים והתביעות שנשארו לעמוד פורמאלית בפני בית הדין הרבני נותרו "נטו" רק תביעות הגירושין שגם הן התייתרו בפועל, שהרי יש הסכם גירושין שאושר בבית המשפט ובו כלולה ההסכמה להתגרש, וכך לא נותר לבית הדין הרבני אלא לבצע את הליך סידור הגט. אלא, שאז צצה וקמה אותה תביעה – בקשה חדשה של הבעל למשמורת על הילדים הקטינים. תביעה – בקשה שעומדת בניגוד לנאמר באותו הסכם גירושין שאושר בתוקף של פסק דין. עובדה זו עצרה את המשך ההליך לסידור הגט, כפי שיתואר להלן.

בתיקים הנ"ל, קרי בתיקים שנפתחו על ידי הצדדים בבית הדין הרבני, התקיימו עד היום שני דיונים. (בנוסף, התקיים דיון קצר מאוד בתיק נוסף של "אישור הסכם גירושין" שנפתח ביום כ"ד במרחשוון תשע"ד (28.10.2013) ונסגר על ידי בית הדין באותו יום, בעקבות אי הסכמה של הצדדים) שני הדיונים התקיימו: האחד ביום ב' בתמוז תשע"ד (30.6.2014) והשני ביום ב' במרחשוון תשע"ה (26.10.2014).

שני הדיונים התקיימו בפניי בלבד, הווי אומר בפני דיין יחיד. החסם המחייב דיון בפני הרכב של שלושה קיים רק במקרה של דיון רגיל בתביעה המונחת על שולחן בית הדין ושבה צריך בית הדין להכריע לגופה, כגון בתביעה לחיוב בגט או בתביעה לחלוקת רכוש וכן לגבי הכרעה בנושא להחזקת הילדים. בכל אלו כשבית הדין דן לגופן של תביעות יש צורך בשלושה.