החלטה בבקשת מזונות זמניים עבור שני ילדים

לפניי בקשת מזונות זמניים עבור שני ילדי הצדדים בני כ- 16 וחצי וכ-12, ותגובת האב לבקשה.

1. הצדדים בני העדה הרום אורתודוקסית תושבי כפר ..., שנישאו ביום 13.5.2005 בכנסייה האורתודוקסית בכפר .... מנישואי הצדדים נולדו להם שלושה ילדים, מתוכם שני הקטינים.

2. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים משנת 2023. בקשה ליישוב סכסוך (י"ס 47326-06-25) נסגרה בהיעדר הסכמות ביום 17.8.2025. בנוסף, בין הצדדים תלויות ועומדות שתי תביעות רכושיות: תביעה רכושית בין בני זוג שהגיש האב (תלה"מ 18602-09-25), וכן תביעה רכושית הצהרתית ולפירוק שיתוף במקרקעין שהגישה האם (תלה"מ 27074-02-26).

3. ביום 30.4.2024, במסגרת קדם משפט, ניתן, בהסכמת הצדדים, פסק דין המאמץ את המלצות העו"ס לסדרי דין בתסקירה, ונקבע כי שלושת ילדי הצדדים הינם במשמורתה של האם (תלה"מ 5637-12-23).

4. בתיק גירושין מס' 575/2025 בבית הדין הכנסייתי האורתודוקסי ב[עיר], מתנהלת תביעת גירושין שהוגשה על ידי האב. בנוסף, בבית הדין מתנהלת תביעה להבטחת מדור שקט שהגישה האם, תיק 515/2024.

5. במסגרת הכרעתי מהיום, דחיתי בקשת האב לסלק התביעה על הסף, וקבעתי כי לבית משפט זה יש סמכות לדון במזונות ומדור הקטינים, מהטעמים שפורטו בהחלטה.

    

   טענות האם

6. לטענת האם, ביום 14.3.2023, נאלצה להימלט מהבית המשותף ללא חפצים אישיים, על רקע אירועי אלימות ואיומים קשים ומתמשכים מצד האב, שסבל מאלכוהוליזם קשה ושכרות מתמשכת, והקטינים עברו להתגורר עמה למחרת. לטענתה, ניתן צו הגנה (ה"ט 31889-11-23) נגד האב, והוא אף נעצר ביום 12.11.2023 בגין תלונות על אלימות ואיומים כלפיה וכלפי בנם פ'.

7. האם טענה כי מאז שהקטינים מתגוררים במשמורתה, האב ניתק מהם כל קשר, והוא גם מסרב לפגוש אותם במרכז קשר, ואינו נושא בשקל אחד עבור גידולם מאז הפרידה ביום 14.3.2023.

8. לטענתה, מיום 14.3.2023 ועד לחודש 7/2025, היא התגוררה בבית הוריה עם הקטינים, בעוד האב נותר להתגורר בבית המגורים המשותף. לטענתה, בתקופה זו, היא השתתפה בהוצאות המדור השוטפות של הבית, ושילמה כ- 3,000 ₪ בחודש עבור חשבונות חשמל וחלק מהארנונה. עוד ציינה האם, כי מאז חודש 7/2025 היא שכרה דירה בכפר ועברה לגור בה עם שלושת ילדיה, ומשלמת לבדה דמי שכירות חודשיים בסך של 3,500 ₪.

9. עוד טענה, כי היא משלמת הוצאות אחזקה שוטפות בסך של כ-3,000 ₪ בממוצע בחודש עבור חשמל, מים, ארנונה, גז ואינטרנט. לטענתה, קיים פער תהומי בין הכנסותיה בפועל והוצאותיה הכבדות לבין פוטנציאל ההשתכרות הגבוה של האב.

10. לטענתה, היא עובדת כ[מקצוע] ב... ומשתכרת כ- 12,000 ₪ נטו בחודש. ממשכורתה זו היא משלמת דמי שכירות חודשיים בסך 3,500 ₪, הוצאות אחזקת מדור שוטפות בסך כ- 3,000 ₪ בממוצע, החזר הלוואות בסך 2,500 ₪ בחודש, ואחזקת רכב ודלק בסך של למעלה מ- 2,000 ₪ בחודש.

11. לטענתה, לאחר הפחתת הוצאותיה, נותר לה סך זעום של כ- 1,000 ₪ בלבד בחודש למחיה לצורכי מזון, ביגוד, היגיינה, חוגים וצרכים רפואיים של הקטינים. לטענתה, האב הוא [מקצוע] בהשכלתו, ובעל תואר ראשון ב... מאוניברסיטת בר-אילן, ושימש בעבר כ[מקצוע] ומלווה.

12. האם טענה כי האב בחר שלא למצות את כושר השתכרותו ולהישאר מובטל, וכי הוא חי כיום בבית המגורים המשותף ב"חינם" וללא הוצאות מדור. היא מעריכה את פוטנציאל השתכרותו ב- 10,000 ₪ נטו לפחות.

13. לטענתה, הקטינים רגילים לרמת חיים נורמטיבית, והיא קורסת תחת נטל המימון החד-צדדי. עוד טענה כי בתה --- (בת 16.5) לומדת בבית ספר תיכון פרטי יוקרתי "..." בעלות שנתית של 2,000 ₪, אותה שילמה האם לבדה עבור השנים 2023, 2024 ו- 2025.

14. לטענת האם, הקטינה --- נזקקה לטיפול פסיכולוגי בעקבות אירועי האלימות בעלות של 5,000 ₪, וכן נאלצה לעבור ניתוח אסתטי חיוני באוזניים בבי"ח אלישע בעלות של 14,000 ₪, שניהם שולמו על ידי האם. עוד טענה, כי --- אמורה להתחיל שיעורי נהיגה בקרוב בעלות של כ- 7,000 ₪, וללמוד בקורס הכנה לפסיכומטרי בעלות כוללת של כ- 6,000 ₪. עוד טענה, כי --- השתתפה בחוג פילאטיס בעלות כוללת של 1,500 ₪, וזקוקה להוצאות היגיינה ואסתטיקה בעלות חודשית של כ-300 ₪.

15. לטענת האם, בנה --- (בן 11.5) הוא ילד מחונן הלומד ב"בית ספר למחוננים" בעלות שנתית של 1,400 ₪, המשולמת על ידה. עוד טענה, כי בשנה הבאה יתחיל ללמוד בבי"ס הכנסייתי ... בעלות שנתית של 2,000 ₪. הוא משתתף בחוג כדורגל בעלות שנתית של 2,900 ₪, ובחוג נוסף בעלות שנתית בסך 3,400 ₪. לטענתה, הקטין זקוק לגשר ועובר טיפולי שיניים בעלות כוללת של 7,500 ₪, מתוכם האם שילמה 5,000 ₪ וחייבת יתרה של 2,500 ₪. הוא עבר טיפול רגשי בעלות של 330 ₪ למפגש, למשך 5 חודשים, בשל התמודדות עם אלימות האב וניתוק הקשר, וזקוק להמשך טיפולים פסיכולוגיים ורגשיים.

16. לטענת האם, מאחר שהצדדים משתייכים לעדה הרום-אורתודוקסית, הדין האישי הדתי (הדין הביזנטי) הוא המקור הבלעדי לחיוב, והוא מטיל על האב חובה אבסולוטית, רחבה ומלאה לזון את ילדיו הקטינים ולספק להם מדור והוצאות נלוות. לטענתה, חובה זו אינה מצטמצמת לצרכים הכרחיים מינימליים, אלא משתרעת על כלל הצרכים לשמר את רמת החיים לה הורגלו הקטינים, בהתאם לפוטנציאל השתכרותו, עושרו ורכושו של האב. האם הפנתה לפסיקה מחוזית עדכנית (רמ"ש 77141-01-26 מיום 2.2.2026) הקובעת מזונות זמניים של לפחות 2,000 ₪ לחודש לכל קטין.

17. האם הדגישה שבמקרה שלה, הקטינים שוהים 100% מהזמן עמה, והאב אינו מקיים קשר עימם ואף לא ביקש לקבוע זמני שהות. לכן, סכום של 2,000 ₪ אינו מספיק ואינו משקף את צרכיהם.

18. האם מבקשת לחייב את האב לשלם לה סך של 3,000 ₪ בחודש עבור כל קטין, החל ממועד הגשת הבקשה הראשונה ליישוב סכסוך (23.4.2023) ועד למתן פסק דין או סיום לימודיהם התיכוניים. כמו כן, היא מבקשת לחייב את האב ב- 40% מעלויות המדור בפועל (שכירות ואחזקה שוטפת), החל מחודש 07/2025 (המועד בו עברה להתגורר בשכירות) ועד למתן פסק דין.

19. בנוסף, האם מבקשת לחייב את האב לשאת ב- 50% מכלל הוצאות החינוך (שכר לימוד תיכון פרטי, בית ספר למחוננים, חוגים) וב- 50% מהוצאות בריאות חריגות (טיפולי שיניים, משקפיים, טיפולים רגשיים ופסיכולוגיים). לבסוף, היא מבקשת לחייב את האב בהוצאות בקשה זו ובשכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק.

     

    טענות האב

20. האב מנהל הליך זה באופן עצמאי נוכח ביטול ייצוגו מטעם לשכת הסיוע המשפטי.

21. האב טען בתגובתו כי יש לדחות את הבקשה על הסף מהעדר סמכות, ואולם נוכח החלטתי מהיום הקובעת כי לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה, לא אדרש לטענה זו.

22. האב טען כי עצם העובדה שההליכים מתנהלים מזה יותר משנתיים בבית הדין הכנסייתי מוכיחה כי אין צורך דחוף בסעדים זמניים. פנייתה המאוחרת של האם לערכאה זו שומטת את עילת ה"דחיפות" ומהווה ניצול דיוני פסול. לטענתו, האם אינה רשאית לבצע פיצול סעדים ולנהל "ריקוד בין ערכאות" חסר תום לב, בכך שהיא תובעת מדור ומזונות בשתי ערכאות במקביל.

23. לטענת האב, הוא נעדר כל הכנסה, תזרים או יכולת השתכרות בפועל מזה כ-12 חודשים רצופים, מאז שנת 2025. עוד טען כי הוא רשום כמחוסר עבודה, ונדחה מקבלת גמלת הבטחת הכנסה רגילה בשל חוסר יכולת פיזית ותפקודית בסיסית להתייצב בשירות התעסוקה נוכח מצבו הבריאותי שקרס. כיום, הוא פועל להסדרת מעמדו כ"חולה" הפטור מהתייצבות.

24. עוד טען האב, כי צרף רצף מובהק ומתמשך של אישורי מחלה (10 ימים, 10 ימים, 10 ימים וחודש שלם ברציפות) מרופא המשפחה. אישורים אלו קובעים באופן חד-משמעי כי הוא אינו כשיר לביצוע כל עבודה שהיא, וכושר עבודתו בפועל עומד על 0.

25. לטענתו, תביעת האם למזונות ומדור זמניים נשענת על הנחת יסוד שגויה ומנותקת מהמציאות בדבר "פוטנציאל השתכרותו". הוא מצוי בעיצומו של תהליך רפואי מורכב להכרה באובדן כושר עבודה וקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, כאשר הודעה רשמית על כוונה להגיש תביעת נכות כבר נפתחה במערכת. לטענתו, כלל ליקוייו ומצבו הרפואי המורכב מוכרים וידועים היטב לאם לאורך השנים. בתקופה האחרונה, מתוך לחץ פסיכולוגי, דיוני וכלכלי כבד, דורסני ובלתי פוסק המופעל עליו באופן יזום על ידי האם, חלה הידרדרות קשה והחמרה דרסטית במצבו הבריאותי והמנטלי.

26. עוד טען האב, כי מסכת הלחצים הקיצונית החמירה קשות את כאביו הכרוניים, פגעה אנושות ביכולת השינה שלו, ועוררה את התקפי הסחרחורות (ורטיגו) והחרדות מהם הוא סובל, עד לכדי אובדן מוחלט של יכולת תפקוד בסיסית. כיום, מצבו מונע ממנו כל אפשרות עבודה או תפקוד יומיומי תקין. לטענתו, הוא סובל גם מליקוי שמיעה מעורב חמור ביותר באוזן ימין עם סף שמיעת דיבור קיצוני וליקוי בינוני-חמור באוזן שמאל, המונעים תקשורת בסיסית ויומיומית (צורפו מסמכים רפואיים).

27. עוד טען האב, כי הצדדים הינם בני העדה הנוצרית ועל כן הדין האישי החל על תביעה זו הוא הדין הדתי הנוצרי. על פי דין זה, חובת מזונות, מדור ואחזקת מדור לקטינים מוטלת על שני ההורים במשותף, בהתאם ליכולתם הכלכלית, רמת השתכרותם בפועל ורכושם הזמין.

28. לטענתו, הבת הבכורה הינה כבת 17, ועל כן נותרה כשנה בלבד עד להגיעה לגיל 18, מועד בו יופחתו מזונותיה (כמקובל בדין). דבר זה מצדיק התחשבות יתרה בפסיקת המזונות הזמניים בשלב זה.

29. עוד טען האב, כי הכנסתו הנוכחית מעבודה עומדת על 0 ₪ והוא מתקיים בתנאי דחק תהומיים. מנגד, מצבה הכלכלי של האם איתן ויציב, ומאפשר לה לשאת בגידול הקטינים באופן מלא ברווחה גדולה, כפי שעולה מכתב התביעה עצמו ומנספחיו.

30. לטענתו, האם משתכרת שכר חודשי ממוצע גבוה ומכובד של כ-12,500 ₪ בחודש. לטענתו, האם בחרה לבצע הסתרת מידע חמורה, מכוונת ושיטתית מבית המשפט, ולא פירטה את מלוא המקורות ההוניים והתזרימיים העומדים לרשות משק ביתה האיתן.

31. עוד טען האב, כי האם משכה באופן חד-צדדי, ללא הסכמה ותוך ריקון הקופה המשותפת, סך עתק של כ-200,000 ₪, המצוי תחת ידיה ומאפשר לה לכלכל את הבית, המדור ואחזקתו בכבוד וברווחה מוחלטת. כן טען, כי האם הסתירה שבנה הבגיר המשותף (כבן 19) המתגורר עימה מקבל קצבת נכות קבועה מן המוסד לביטוח לאומי בגובה כ-4,700 ₪ בחודש.

32. לטענתו, האם מקבלת ישירות לידיה קצבת ילדים קבועה מביטוח לאומי עבור שני הקטינים בגובה 392 ₪ בחודש. על כן, טען, כי סך כל הכנסות משק הבית השוטפות של האם עומד על כ-17,592 ₪ בחודש, וזאת בנוסף להון נזיל של 200,000 ₪ שברשותה.

33. עוד טען האב, כי קיים השתק שיפוטי ו"ייצור הוצאות מדור ואחזקה פיקטיביות". האם התגוררה במשך למעלה משנתיים בבית הוריה המרווח (דירת 4 חדרים) עם אמה לבד, ללא כל עלות שכר דירה או הוצאות אחזקת מדור.

34. לטענתו, לאורך כל תקופה זו הצהירה האם בפני בית המשפט בעבר, בפני בית הדין הכנסייתי ובפני שירותי הרווחה כי בית הוריה הוא מקום בטוח, נוח ומתאים לה ולקטינים למגורים. למרות זאת, שכרה האם לאחרונה נכס באופן מלאכותי וטקטי בלבד, קרוב לביתו, תוך סתירת טענותיה, כדי לייצר הוצאת מדור ואחזקת מדור פיקטיבית ומנופחת לצורך הגדלת התביעות.

35. עוד טען האב, כי קיימת הסתרת תעסוקה והכנסות של הקטינה. הבת הבכורה בת כ-17 מועסקת באופן סדיר ומשתכרת שכר עצמאי בעבודה ב... המנוהלת על ידי בני משפחתה של האם.

36. לטענתו, דבר תעסוקתה והכנסותיה של הקטינה, המקטין באופן ישיר את צרכיה הנתבעים למזונות, מדור ואחזקה, הוסתר לחלוטין מבית המשפט, ואף נעשה במכוון מאחורי גבו ונגד רצונו. דרישות המזונות, המדור ואחזקתו כפי שנוסחו בבקשה, הינן דרישות ראוותניות ומנופחות באופן מלאכותי, העומדות בסתירה מוחלטת להצהרותיה של האם עצמה.

37. האב עומד על זכותו החוקית והפסיקתית לדרוש, כי ככל שייפסק סכום מזונות או מדור זמני כלשהו, יקוזז ממנו באופן אוטומטי וישיר סך קצבת הילדים השוטפת שמשלם המוסד לביטוח לאומי ישירות לידי האם בסך של 392 ₪ בחודש. זאת, על מנת למנוע כפל תקציב ועשיית עושר שלא במשפט על גבו מחוסר האמצעים.

38. עוד טען האב, כי נוכח חוסר תום לבה הקיצוני של האם והסתרת משיכת סך ה-200,000 ₪ מן הקופה המשותפת, מתבקש בית המשפט להוציא צווים שיפוטיים המורים על חשיפה מלאה של דפי תנועות חשבונות הבנק ופירוט חיובי כרטיסי האשראי של האם בגין 12 החודשים האחרונים. חשיפה זו נחוצה כדי להתחקות אחר ההון שהוברח על ידה ולבדוק מאילו מקורות ממומנת דירת השכירות החדשה ששכרה באופן טקטי.

39. עוד טען האב, כי נוכח הכנסותיה העודפות והגבוהות של האם (כ-17,592 ₪ בחודש במצטבר) וההון הנזיל שברשותה, חובת המזונות והמדור חלה במלואה על כתפיה בלבד. לטענתו, פסיקת מזונות זמניים כנגדו תביא אותו לרעב ולפגיעה בזכויות היסוד שלו לקיום בכבוד.

     

    תגובת האם לחלק מטענות האב

40. ביום 6.8.26 הבהירה האם בנוגע להליכים המתקיימים בבית הדין הכנסייתי, ובמסגרת תגובתה, התייחסה לחלק מטענות האב.

41. במענה לטענות האב על מצבו הבריאותי, טוענת האם כי הסיבה הראשונה והעיקרית לסבלו הינה אלכוהוליזם. האם מציינת כי בניגוד אליו, היא מתמודדת בעצמה עם מצב רפואי מורכב וכאבים כרוניים בעמוד השדרה הכוללים בלטי דיסק רב-קומתיים המפעילים לחץ עז כמתועד בבדיקת ה- C.T. אך היא ממשיכה לצאת לעבודה יום-יום ומקפידה על מפגש שבועי עם עובדת סוציאלית ברווחה לצורך שמירת חוסנה הנפשי.

42. האם דוחה מכל וכל את הטענה השקרית כי משכה סכום של 200,000 ₪ מהחשבון המשותף. היא מבהירה כי האב הוא שהעביר בתאריך 22.3.2023 את הסכום של 200,000 ₪, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, לחשבון הבנק על שם הבן ---, שהינו מעל גיל 18, והכספים שייכים אך ורק לבן ולא נעשה בהם כל שימוש על ידה.

43. באשר לקצבת הבן ---, מבהירה האם כי מדובר בקצבה השייכת לו בלבד עבור הוצאותיו האישיות כגון מכון כושר ומכשירים שונים, והיא אף ממשיכה לסייע לו כלכלית מכיסה. כמו כן, האם דוחה את הטענה השקרית כי הבת --- עובדת כל השנה ב..., ומבהירה כי הבת עובדת אך ורק בחלק מחופשת הקיץ בחודשים יולי ואוגוסט כדי לסייע מעט לאמה, ומשכורתה צנועה ביותר ועומדת על בקושי 2,000 ₪ לחודש.

44. לעניין המגורים, מסבירה האם כי אף שבית הסבתא הוא מקום בטוח, הילדים זקוקים למרחב משלהם ולפרטיות שאינה מספקת שם, והבית שנשכר הוא המתאים ביותר וממוקם בסמוך לבית הספר. לבסוף, האם טענה כי ניסוח תגובת האב בכוחות עצמו מלמד על רמתו הקוגניטיבית הגבוהה ויכולתו האקדמית, ומעיד כי הוא כשיר להשתלב במגוון עבודות בשוק החופשי אך בוחר שלא למצות את פוטנציאל השתכרותו מתוך תכסיס להתחמק מחובתו לזון את ילדיו.

    דיון והכרעה

45. הצדדים נוצרים אורתודוקסים, ומשכך במקרה דנן החיוב במזונות הקטינים ייקבע על פי סעיף 3(ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות"), לפיו אדם חייב במזונות ילדיו בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו. בהתאם לכן האב חב במזונות הקטינים בהתאם לדין הנוצרי והחוק הרלוונטי הוא חוק המשפחה הביזנטי (להלן: "חוק המשפחה הביזנטי").

46. מסעיף 238 לחוק המשפחה הביזנטי עולה כי החבות במזונות אישה וילדים מוטלת כולה לפתחו של האב, למעט באותם מקרים בהם האם אמידה.

47. בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות") נקבע כי:

    "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

48. בהתאם לסעיפי חוק המשפחה הביזנטי וכפי שקבע כב' השופט ג'יוסי בתמ"ש (נצרת) 32231-01-10 ל. נ' ח. (19.12.10):

    "מסעיף 238 לחוק המשפחה הביזנטי עולה כי החבות במזונות ילדים מוטלת כולה לפתחו של אביהם, למעט באותם מקרים בהם האם אמידה."

49. יחד עם האמור לעיל, לאחרונה נקבע כי גם בבני זוג המשתייכים לעדה הנוצרית אורתודוכסית ניתן להחיל "עקרונות שהותוו בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו] ... תוך התייחסות להכנסות הצדדים וזמני השהות של הקטינים עמם", וכך נפסק שם:

    "המגמה הנוהגת היום בפסיקה היא ליישום עיקרון שוויון מגדרי שנקבע בהלכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] כך שימצא ביטויו גם בחיוב דמי מזונות עפ"י הדין האישי, תוך ראיית התא המשפחתי ושקלול הכנסות שני הצדדים וחלוקת זמן הורי, מתוך מטרה לספק לקטינים רמת חיים נאותה אליה הורגלו בשני הבתים. (ראה לעניין זה בש"א 1417/08 מיום 4.6.08, שעניינו אמנם מזונות אישה בהתאם לחוק המשפחה הביזנטי, אולם, הדברים נכונים גם בכל הנוגע למזונות קטינים, הקובע כי בחישוב גובה המזונות יש לשכלל גם עושרה של האישה ויכולתה הכלכלית, פרשנות העולה בקנה אחד עם עיקרון השוויון המגדרי ותום הלב; ראה גם פסק דינה של כב' השופטת שטמר בעמ"ש 18762-04-12) [פורסם בנבו]. יובהר, כי חישוב גובה המזונות בהתאם למתווה שנקבע בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו] היה מביא לתוצאה שונה לחלוטין, וסכומים הנמוכים משמעותית מהסכום שנקבע. זאת, אף לאחר ניכוי הוצאות מדור של האם מהכנסתה נטו. שיעור המזונות שנפסק, מיישם כהלכה את רוח העקרונות שהתוו בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו] תוך התחשבות בדין החל על הצדדים והתייחסות קונקרטית והוגנת במכלול הנסיבות דכאן" . (רמ"ש (חיפה) 18027-01-22פלונית נ' אלמוני (30.1.2022), להלן: "רמ"ש 18027-01-22")).

50. בהתאם לרמ"ש 18027-01-22 אבחן האם מתאים להחיל בתיק זה את עקרונות בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017)(להלן: "הבע"מ").

51. בהקשר זה יצויין כי כיום לא מתקיימים זמני שהות כלל בין האב לקטינים, והקטינים שוהים
    רק עם אימם הנושאת בנטל גידולם לבדה.

     

    פערי הכנסות הצדדים

52. בכל הנוגע לפערי ההכנסות של הצדדים, האם עובדת כ[מקצוע] ב... ומצהירה כי היא משתכרת כ-12,000 ₪ נטו בחודש, סכום אשר לטענתה אינו מספיק למחיית שלושת הילדים, ועל כן היא נאלצת ליטול הלוואות קבועות.

53. מבחינת תלושי השכר של האם מ[מקום עבודה], יש להתייחס ל-12 תלושי השכר האחרונים, מהם עולה כי שכרה הממוצע עומד על סך של כ-12,600 ₪ נטו לחודש. בנוסף, נראה כי מידי חודש מופקד לקרן הפנסיה של האם סך בגובה של כ-900 ₪.

54. לעניין דפי חשבון הבנק של האם בבנק ... עולה כי בתקופה זו הופקדו לחשבונה של האם ההכנסות הבאות - משכורת מ[מקום עבודה], קצבת ילדים בסך 597 ₪ וקצבת ילד נכה מהביטוח הלאומי עבור הבן --- בסך 3,694 ₪. בצד ההוצאות, דף החשבון נראות משיכות מזומנים משמעותיות (משיכה של 3,500 ₪ ביום 10/09 ושתי משיכות של 5,000 ₪ כל אחת בימים 11/09 ו-21/09), תשלום לחברת פרטנר בסך 112.81 ₪, חיוב ויזה לאומי בסך 4,644.18 ₪ ופירעון הלוואה בסך 1,353.06 ₪. כיום, לאחר שהבן --- הגיע לבגרות, קצבת הילדים עומדת על 392 ₪ ויש להניח כי קצבת הנכות נכנסת לחשבונו של בנם הבגיר של הצדדים.

55. האם שוכרת דירה שעלותה החודשית היא 3,500 ₪ לחודש, ויש להפחית הוצאה זו מהכנסתה. על האם, כחד הורית, למצות את ההנחות המגיעות לה ממשרד השיכון, ככל ומגיעות לה הנחות.

56. מנגד, האב טען כי הוא נעדר כל הכנסה מעבודה מזה כ-12 חודשים רצופים, וכי הוא מתקיים אך ורק מדמי אבטלה בסך ממוצע של כ-2,600 ₪ בחודש אותם קיבל החל מיום 26.10.2025.

57. האב טען כי מצבו הרפואי והמנטלי קרס לחלוטין עקב ליקויי שמיעה חמורים, סחרחורות (ורטיגו), כאבים כרוניים ובלטי דיסק, וכי רופא המשפחה קבע כי כושר עבודתו עומד על 0%.
    הוא מוסיף כי פתח בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות כללית, וכן פנה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה זמנית במעמד "חולה".

58. האב צרף לנספח 5 לכתב הגנתו העתק תלושי שכר שקיבל בעבר, מחודש 10/2023 ועד 8/2025 מתקופת עבודתו כ"..." המראים כי השתכר שכר נמוך שנע בין כ-2,400 ₪ לכ-3,500 ₪ נטו לחודש, כאשר לקרן הפנסיה שלו הופקדו מדי חודש סכומים הנעים בין כ-215 ₪ לכ-270 ₪.

59. האב צירף לתגובתו העתק דפי חשבון בנק המתייחסים לתאריכים 1.12.2025 ועד 10.7.2026, מהם עולה כי הכנסתו המתקבלת הינה רק מהביטוח הלאומי.

60. האב לא הסביר מדוע בוטל ייצוגו ע"י הלשכה לסיוע משפטי, האם בגלל היותו בעל נכסים, יכולת או בשל סיבה אחרת.

61. בשים לב לשלב בו מצוי ההליך ובהתחשב בראיות שהובאו לפניי, בהתחשב בכך שלא ברור מדוע בוטל הייצוג של האב בלשכת הסיוע המשפטי והאם אכן האב איבד את כושר עבודתו, אין בפניי תמונה מלאה של יכולתם הכלכלית על הצדדים. על כן לא מצאתי לקבוע מסמרות בעניין השתכרותם של הצדדים, יכולתם הכלכלית והכנסתם הפנויה, כמו טענות עובדתיות נוספות לגביהן חלוקים הצדדים אשר טעונות הוכחה ותתבררנה במהלך ניהול ההליך.

62. במצב הנתונים שלפניי, התרשמתי כי פערי הכנסת הצדדים עומדים על 80:20 לטובת האם.

63. התרשמתי, בשלב זה, כי האם נהנית מהכנסות לא מבוטלות בעוד הכנסת האב זעומה, ועל כן, לא בכדי הגישה האם בקשתה רק לאחרונה בעוד היא עזבה את דירת המגורים עוד בחודש 3/2023.

     

    צרכי הקטינים וקביעת מזונותיהם

64. האם ביקשה לקבל מזונות בגובה 3,000 ₪ לכל קטין (6,000 ₪ לשני הקטינים), וכן במחצית הוצאות החינוך והבריאות. האם לא הגישה פירוט של צרכי הקטינים לפי רכיבים, התייחסה בעיקר להוצאות הקטינים בעניין חינוך ובריאות חריגות, וצרפה רק מעט קבלות על ההוצאות השוטפות (נספחים 7 לבקשה). במקרה כזה, בו הוצאות הקטינים אינן ברורות לאשורן, רשאי בית המשפט להעריך את דמי המזונות הנדרשים לקטין תוך אומדן והערכה. האומדן ייעשה גם על פי ניסיון חייו כשופט אשר בתוך עמו הוא יושב, ועל בסיס ידיעותיו השיפוטיות הכלליות. ראו בעניין זה: ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29 (1984); עמ"ש (מרכז) 48671-05-10 ש.ע. נ' מ.ע. (24.01.2011) ותמ"ש (ת"א) 16207-01-16 ש.ד. נ' א.ד. (14.9.2017).

65. שיעורם של מזונות מינימליים איננו תלוי דינו האישי של הקטין. לעניין זה דין שווה, בין היתר, לקטין יהודי ולקטין נוצרי (ראו תמ"ש (ב"ש) 32288-04-10 פלונים נ' אלמוני (19.11.2012)).

66. לאחר עיון בטענות הצדדים ונוכח התרשמתי, בשלב זה, כי מצבה הכלכלי של האם טוב, בעוד מצבו הכלכלי של האב אינו משופר. הקטינים גדלים בבית האם, אשר נראה ששם רמת חייהם טובה, ועל כן, התרשמתי כי יש להעמיד את צרכי הקטינים ע"ס של 1,900 ₪ לקטין (3,800 ₪ לשניהם).

67. יחד עם זאת, התרשמתי כי חיוב האב לשאת במלוא צרכי הקטינים יביא את האב לחרפת רעב וייצור מצב לא הוגן, וזאת בעוד הדין האישי של הצדדים מכיר במצב בו יש אם "אמידה" ואב "עני".

68. נוכח האמור לעיל, התרשמתי כי בנסיבות חריגות אלה, ועד יתברר מצבם הכלכלי של הצדדים לאשורו, יש לחייב את האב לשאת ב-800 ₪ עבור צרכי שני הקטינים.

69. בהקשר זה יובהר כי אני דוחה בקשתו של האב כי יש להתחשב בהכנסותיה של בתו הקטינה, לה טרם מלאו 18. בנוסף, בהקשר קצבתו של בנם הבגיר של הצדדים, הרי שהקצבה שייכת לבן הצדדים ואינה מהווה חלק מהכנסות ביתה של האם.

70. בנוסף, לעניין הוצאות המדור של האם, התרשמתי כי האם משלמת שכר דירה בגובה 3,500 ₪ לחודש, האם לא הוכיחה את הוצאות אחזקת המדור הנטענות (בגובה 3,000 ₪ לחודש) והתרשמתי כי יש להעמיד את הוצאות אחזקת המדור ע"ס 1,500 ₪ לחודש. בנסיבות אלה מלוא הוצאות המדור ואחזקתו עומדות ע"ס 4,500 ₪ לחודש, חלקם של הקטינים (40%) הוא 1,350 ₪. בנסיבות שתוארו, התרשמתי כי יש להעמיד את השתתפות האב ע"ס 300 ₪ לחודש.

71. נוכח האמור לעיל, ובהתאם לשיקולים שפורטו לעיל, התרשמתי כי יש להעמיד את דמי המזונות הזמניים והמדור של שני הקטינים על סכום חודשי של 1,100 ₪ לחודש.

72. לא נעלם מעיני הדין האישי החל על הצדדים, ואולם התרשמתי כי בנסיבות אלה, קביעה זו מתאימה עם הדין האישי החל על הצדדים ולא ניתן לחייב את האב במזונות העולים על הכנסתו הכוללת. בהקשר זה יודגש כי האם מקבלת לכיסה את קצבת הילדים והיא מכסה חלק מחלקה בצרכי הקטינים.

73. דמי המזונות ישתלמו כל 10 לחודש עבור החודש עצמו, בהעברה לחשבון הבנק של האם. תשלום דמי המזונות הזמניים הראשון, בהתאם להחלטה זו ישולם עבור חודש 8/2026 באופן חד פעמי עד ליום 18.8.2026.

74. החיוב במזונות נקבע בשלב זה החל מחודש 2/2026 בו הוגשה תביעת המזונות, וזאת כי האם בחרה מסיבותיה שלה שלא להגיש במשך שנים רבות תביעת מזונות, וגם כאשר הגישה תביעתה, הרי בקשת המזונות הוגשה רק בחודש 7/26, מה שמראה כי לא הייתה דחיפות עד עתה בהגשת בקשה למזונות. בנסיבות אלה, התרשמתי כי טובת הקטינים לא תפגע באם בחינת מזונות העבר וגובהם תעשה בהמשך הליך זה. אני מתירה לאב לשלם את דמי מזונות העבר שקבעתי ב-8 תשלומים שווים ורצופים שישולמו עם דמי המזונות השוטפים.

     

    הוצאות בריאות וחינוך וקביעות נוספות

75. הצדדים יישאו ביחס של 80% אם ו-20% אב בהוצאות רפואיות חריגות של הקטינים מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא אם כן ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה.

76. כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה בהסכמה ובתיאום בין ההורים, על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא.

77. כמו כן יישאו הצדדים בחלוקה של 80% אם ו-20% אב בהוצאות החינוך של הקטינים על פי דרישת מערכת החינוך או המסגרת החינוכית כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן צהרון, חוגים, שיעורי עזר (ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות. כל הוצאה חינוכית כנ"ל, שאינה חובה, תעשה בהסכמה ובתיאום בין ההורים, ויישאו בה שני ההורים לפי היחס שקבעתי ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת). אני מחייבת את הצדדים, ככל והקטינים רוצים בכך, לשאת לכל הפחות בעלות חוג אחד לקטין וכן בעלות מחזור ראשון של קייטנה בחופש הגדול.

78. יובהר כי האב אינו חייב לשאת בתשלומים שאינם חובה – כגון תשלום עבור רישיון נהיגה או לייזר של הקטינים, וזאת ללא הסכמתו.

79. כל הודעה או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים - להלן: "תקשורת מתועדת": תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / מייל / דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע או המסמכים.

80. הצדדים מחויבים למצות את כל ההנחות והזכאויות המגיעות להם בקשר עם ההוצאות מושא ההחלטה, ולשתף פעולה ביניהם לשם כך.

81. קצבת הילדים עבור הקטינים תשולם לאם וכך גם מענק לימודים מהמוסד לביטוח לאומי. מענק הלימודים יופחת מהוצאות החינוך, והאב יישא בחלקו היחסי מהיתרה. בנוסף, ככל שאחד הצדדים יקבל בהקשר הקטינים מענק/מלגה/השתתפות בתשלום מכל גורם שהוא, אזי עליו לחלוק בתשלום זה עם ההורה השני, באופן בו התשלום המתקבל יכסה תחילה את ההוצאה, והצדדים יישאו יחד בהפרש שיוותר, לפי חלקם היחסי, ככל שיוותר.

     

    קביעות נוספות

82. התרשמתי כי גובה דמי המזונות הזמניים שנקבע יאפשר לכל אחד מהצדדים ולצדדים המשך מחייה סבירה באופן זמני עד לבירור מלוא תמונת הכנסות הצדדים וזמני השהות שלהם עם הקטינים.

83. בעניין מזונות הקטינה פ' אשר בקרוב יימלאו לה-17 שנים, דמי המזונות הזמניים ישולמו עבורה עד הגיעה לגיל 18 או עד לסיום לימודי התיכון - לפי המאוחר מבין שני המועדים. ככל והקטינה תעשה שירות בצה"ל ו/או בשירות הלאומי, האב ימשיך לשלם מזונות לאם עבור הקטינה עד לתום תקופת שירות החובה ו/או הלאומי, כשהסכום המזונות יעמוד על שליש מגובה מזונות הקטינה כפי ששולם טרם תקופת השירות. כך יהיה גם בהגעת הקטין ו' לגיל 18 או סיום לימודי התיכון לפי המאוחר.

84. דמי המזונות הזמניים יעמדו בתוקפם עד למתן החלטה אחרת או הסכמה אחרת בין הצדדים.

85. דמי המזונות הזמניים יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד מתן ההחלטה דנן ויעודכנו אחת לשנה, ללא הפרשים רטרואקטיביים. סכום שלא שולם במועדו יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק, בין היום שנועד לתשלום לבין הפירעון המלא בפועל.

86. ראיתי טענות האב בעניין משיכה שביצעה האם בחשבון, ואולם אין מקומה של טענה זו במסגרת תביעת מזונות הקטינים, ועל כן, לא אדון בה במסגרת החלטתי זו.

87. אין בהחלטה קביעה סופית בטענות הצדדים, שכן קביעת בית המשפט בנושא מזונות זמניים ניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים. החלטה זו, מטבעה, נועדה לתת סעד זמני עד להתגבשות התמונה הכללית והוכחתה וניתן יהיה לדון בבקשה שוב, לאחר המצאת דפי חשבון מלאים ל-12 חודשים, תלושי שכר, קצבאות ושאר האסמכתאות הנדרשות. ככל שיתברר במהלך הישיבות הקרובות או לאחר שמיעת ראיות כי נפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן יהיה לתקן זאת על ידי קיזוזים במזונות עתידיים.

     

    סוף דבר

88. בנסיבות העניין, לאור התוצאה והקביעות הזמניות, אין צו להוצאות.

89. קדם משפט בתיק זה ובתיקים הקשורים נקבע ליום 14.9.2026 בשעה 12:00.

90. ההחלטה תהיה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה במידת הצורך ולא לפני 7 ימים ממסירתה לב"כ הצדדים.

     

    המזכירות תדוור את ההחלטה לב"כ המבקשת ולמשיב, ותסגור הבקשה.

     

    ניתנה היום, ל'י' אלול תשפ"ו, 23 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.