פס"ד בבקשה להחרגת כספים מעיזבון מנוח

לפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי, צו עשה וצו מניעה, במסגרתה עותרת התובעת כי יקבע שהכספים המפורטים בכתב התביעה שייכים לתובעים ואינם חלק מעזבון המנוח, תוך מתן צו עשה כי כספים אלו יועברו לחשבונה של התובעת.

רקע עובדתי בתמצית:

1. המנוח, X ז"ל (להלן: "המנוח"), הלך לעולמו בשנת 2023.

2. התובעת והנתבעת 2 הינן בנותיו של המנוח. הנתבעת 1 הינה אלמנתו של המנוח. הנתבעים 3-4 הינם ילדיה של הנתבעת 2 ונכדיו של המנוח. הנתבע 5 (להלן: "הקטין") הינו בנה של התובעת ונכדו של המנוח.

3. המנוח הותיר אחריו צוואה משנת 2019 (להלן: "הצוואה"). בצוואתו הוריש המנוח את כלל עזבונו לתובעת, לנתבעת 1 ולנתבעים 3-5. למעט ביחס לרישיונות המונית: רשיון מספר ......(להלן: "רשיון המונית") ציווה לתובעת בלבד ואילו רשיון מספר .....ציווה לנתבעים 3-4 ולקטין.

4. צו קיום צוואה ניתן ביום 28.8.2023.

5. בדיון מיום 8.1.2024 הוריתי על מחיקתה של הנתבעת 2 מכתב התביעה, בשים לב כי אינה זוכה עפ"י צוואת המנוח. כמו כן, מיניתי אפוטרופוס לדין לקטין. בנוסף, ניתנו צווים לקבלת מידע מחשבונות הבנק של המנוח ביחס לשנים 2019 ועד מועד מתן הצו.

    

   טענות הצדדים בתמצית

6. לטענת התובעת, יש לקבל את כל התביעה על מרכיביה, לאחר שהוכח באופן מובהק כי הכספים הופקדו למשמורת בחשבונות המנוח עפ"י סיכום בין התובעת ובין המנוח משך שלוש שנים קודם לפטירתו, וזאת לאחר שנערכה הצוואה. בסה"כ מגיעים לתובעת מכספים שבחשבונות המנוח: 326,648 ₪.

   התובעת תמכה כלכלית בהוריה והשתתפה בכלל עלויות המחיה והוצאותיו של הקטין.

7. הקטין, באמצעות האפוטרופא לדין, הודיע כי אינו מתנגד לסעדים המבוקשים בכתב התביעה וכי הוכח ע"י התובעת כי אכן הפקידה כספים אצל אביה וכי המדובר בכספים אשר היו שייכים לתובעת. עמדה זו אף מתיישבת עם אינטרסים של הקטין. שכן, הכספים יסייעו לאימו לגידול הקטין ולמימון צרכיו.

8. הנתבעת 1 מסכימה אף היא לסעדים המבוקשים בכתב התביעה. לטענתה, אין מחלוקת כי התובעת העבירה כספים למנוח, במועדים ובסכומים המפורטים בכתב התביעה. כספים אלו הופקדו בחשבונות המנוח למשמורת עבור התובעת.

9. מנגד, התובעים 2-3 מתנגדים למבוקש בכתב התביעה. לטענתם, התובעת לא הביעה כל התנגדות ביחס לצוואת המנוח והמנוח לא סייג צוואתו ובחר שלא לציין, בניגוד לרשיון המונית, כי הכספים המצויים בחשבונו שייכים לתובעת; לא קיים כל הסכם/התכתבות/הקלטה ו/או מסמך אחר בין המנוח ובין התובעת אשר יש בו כדי לבסס את טענות התובעת; התובעת לא הציגה כל הסבר או נימוק לסיבה לפיה העבירה כספים לחשבונו של המנוח; עדותה של התובעת לא היתה מהימנה; העובדות מלמדות כי הכספים הוחלפו בין התובעת ובין המנוח על רקע התחשבנות ביניהם בשל גידול הקטין והתחשבנויות אחרות הנעשות בין הורים וילדיהם; גרסתם של נתבעים 2-3 היתה מהימנה לאורך כל ההליך.

   דיון והכרעה:

10. עסקינן בתביעה כנגד עזבון.

    בע"א 2566/05 (זלוטי נ' אינדיבי (מיום 8.2.2009) ) קבע בית משפט העליון:

    "כאשר מדובר בתביעה כנגד עיזבון, רובץ על התובע נטל הוכחה גבוה מזה המוטל על תובע בהליך אזרחי רגיל. הטעם העומד בבסיסה של הלכה זו הוא, כדבריו של כבוד השופט שרשבסקי, כי "אין לדעת אם הנפטר, אילו היה חי, לא יכול היה לטעון טענות ולהביא הוכחות שהיה בהן כדי להכשיל את התביעה" (ע"א 118/75 שריידי נ' מנסור, פ"ד לא(2) 659, 664 (1977) וראו עוד: ע"א 459/59 פינקלשטיין נ' פרושטייר, פ"ד יד 2327 (1960)). לפיכך נקבע בפסיקה כי על התובע מעיזבון להביא ראיות חזקות במיוחד וסיוע לעדותו שלו (ראו: ע"א 5997/92 מלק נ' דויטש, פ"ד נא(5) 1 (1997); ע"א 323/86 לרנר נ' ניב (לא פורסם, [פורסם בנבו], 6.9.1989); ע"א 843/87 כוכב נ' חיטרוש (לא פורסם, [פורסם בנבו], 25.7.1989); נתן קנת וחיים קנת נטל ההוכחה וחזקות 51 (2002)). כלל זה עוגן בסעיף 54(4) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות), הקובע:

     

    "פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים:

    ...

    (4) התובענה היא נגד עיזבון, קטין, חולה נפש או נעדר;"

     

    הכלל הוא אם כן כי להוכחת תביעה כנגד עיזבון נדרש סיוע לעדותו של התובע. ברם, בהעדר סיוע יכול בית המשפט להסתפק בעדותו של התובע בלבד תוך נימוק החלטתו. "

     

11. במקרה דנן, הגם כי רובץ על התובעת נטל הוכחה מוגבר, כבר עתה אציין כי מצאתי שעמדה בנטל זה וכי טענותיה גובו באסמכתאות ובראיות, כפי שיפורט להלן.

12. כאמור, לטענת התובעת, הופקדו בחשבונות המנוח כספים אשר שייכים לה, וזאת על מנת לחסוך לצורך רכישת דירה, משום שהתובעת היתה "בזבזנית".

     

    הנתבעת 1 בעדותה בבית המשפט אישרה גרסתה זה של התובעת :

    "עו''ד בר: אז הכספים שהוא שמר היו רק של ....?

    העדה, : כן.

    עו''ד בר: ולמה הוא שמר לה?

    העדה, גב': שלא תבזבז, היא ביקשה, זהו."

    (עמ' 74 לפרו' שורות 19-22).

     

13. מנגד, טוענים הנתבעים 3-4 טוענים כי המדובר בכספים של המנוח, הגם באם יש אינדיקציות ביחס לכך שחלק מההפקדות לחשבון נעשו ע"י התובעת, וזאת בשל התחשבנויות שנעשו בין התובעת ובין הוריה, אשר גידלו את הקטין.

14. טענת הנתבעים 3-4 בדבר "התחשבנויות" הינה בגדר השערה בלבד, כאשר הנתבעים 3-4 מסרו בחקירתם הנגדית כי לא היו מעורבים בענייניו הכספיים של המנוח:

     

    הנתבע 3 השיב בחקירתו הנגדית לשאלות האפו' לדין:

     

    "עו"ד כהן-ספראי: אבל אתה לא יודע אם הוא החזיר לה את הכסף במזומן, נכון?

    העד, מר : אני יודע מה שרשום בצוואה.

    עו''ד כהן-ספראי: אבל זה כספים לאחר הצוואה, אז אני מנסה שתנסה לתת תשובה שהיא לא מתחמקת. אבל זה לא כספים,

    כב` הש` כהן אביטן: לא, התשובה היא לא ברורה. הרי סבא ערך צוואה, אחרי שערך

    צוואה נכנסו כספים, הרי בזמן שהוא ערך את הצוואה הוא לא יכל היה לדעת על אותם כספים. גם ביחס לאותם כספים הטענה היא שהם לא של ....? למרות שהם נכנסו לחשבון של סבא אחרי עריכת הצוואה?

    עו''ד כהן-ספראי: אבל לא רק זה, מדובר בכספים שאין חולק ש.... קיבלה אותם

     עבורה.

    העד, מר : אז אני טוען שאם סבא קיבל אותם לחשבון ואם הם היו של ....

     הוא היה רושם את זה.

    עו''ד כהן-ספראי: אבל הם של ..., אז אין חולק על זה ש.... קיבלה אותם,

    העד, מר : אז כנראה,"

     

    הנתבעת 4 העידה כי המנוח כלל לא עירב אותה בענייני כספים :

     

    "עו''ד בר: למה הוא הוריש ל.... את הרישיון למונית, את הזכות למונית?

    העדה, גב' : אני לא יודעת, אני לא התעסקתי איתו על דברים כאלה,

    עו''ד בר: מה?

    העדה, גב' : אין לי מושג,

    עו''ד בר: לא שמעתי,

    העדה, גב' נ' : לא התעסקתי איתו על דברים כאלה, הוא אף פעם הוא לא דיבר איתי,

    עו''ד בר: הוא אף פעם לא דיבר איתך?

    העדה, גב' נ' : לא על הצוואה, לא, ולא על דברים שיש לו ולא על כספים שיש לו, אני לא יודעת.

    עו''ד בר: בחיים לא דיבר איתך על כספים שיש לו?

    העדה, גב' נ' : לא."

    (עמ' 64 לפרו' שורות 20-30).

     

     

    ובהמשך:

     

    "

    כב` הש` כהן אביטן: .....כשאת אומרת התחשבנויות, זה לא מידע שאת

     יודעת בוודאות, אלא זה משהו שנראה לך מסתבר

     והגיוני.

    העדה, גב' נ' : לא. אני יודעת,

    כב` הש` כהן אביטן: אז מה? יש לך בוודאות את יודעת שבאמת הם עשו

     התחשבנות, מה כל חודש? כל חודשיים? איך

     נעשתה ההתחשבנות?

    העדה, גב' נ' : ברור שאני לא יודעת את הסכומים, אני רק אומרת שכן היה שם התחשבנות,

    כב` הש` כהן אביטן: איך את יודעת שהייתה? ראית אותם יושבים

     ומתחשבנים, 'טוב אני פירנסתי את הבן שלך

     איקס זה, את חייבת לי סכום מסוים', או שזה

     משהו שהיה נראה לך?

    העדה, גב' נ' : לא, זה כן היה דובר בבית.

    עו''ד כהן-ספראי: מה זה דובר? מי דיבר? מי אמר לך?

    העדה, גב' נ' : העברות כספים, סבא שלי,

    עו''ד כהן-ספראי: מה אמרו? מתי אמרו?

    העדה, גב' נ' : על גידול הקטין, אני לא יודעת מתי, זה היה כל

     החיים, הם גידלו אותו 13 שנה. אני לא יודעת

     להגיד לך נקודת זמן מסוימת הייתה שיחה

    בין ככה. זה כל הזמן דובר בבית, עם התחשבנויות,

    עו''ד כהן-ספראי: את שמעת משהו באופן אישי?

    העדה, גב' נ' :  משפט מדויק שהיה שם בבית? לא, אני לא זוכרת

     להגיד לך. אבל אני כן יודעת שזה היה,

    עו''ד כהן-ספראי: אבל את לא שמעת באופן אישי?

    העדה, גב' נ' : לא שמעתי באופן אישי, על שיחה שעכשיו אני אצטט לך, אחד על אחד, לא. על מה שהוא בדיוק אמר, על איזה סכום הוא אמר, לא.

    (עמ' 71-72 לפרו')

     

15. זאת ועוד, מרבית הכספים הנטענים ע"י התובעת הופקדו לחשבונות המנוח לאחר עריכת הצוואה. על כן, טענת הנתבעים 3-4 כי התובעת אינה זכאית לקבלת הכספים משום שהדבר לא נזכר בצוואת המנוח, אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם המציאות העובדתית והמשפטית.

16. התובעת אף הציגה התכתבות עם המנוח מיום 15.11.2022 במסגרתה צילם המנוח פתק (להלן: "הפתק"), אשר על גביו נרשם הסכום 199,500 ₪ ו-4,100 $ (נספח ו' לתצהיר התובעת), אשר, לטענת התובעת, המדובר באסמכתא בדבר הפקדת כספיה של התובעת לפקדון ע"י המנוח.

17. להלן אדרש לכלל הכספים הנטענים ע"י התובעת.

     

    פיצויים בגין תאונת דרכים

18. לטענת התובעת, ביום 21.3.2022 הועברו לחשבון הבנק של המנוח בבנק דיסקונט סך של 115,358 ₪, אשר התקבלו לידי התובעת בגין פיצוי עבור תאונת הדרכים שעברה ביום 21.3.2022.

19. התובעת צירפה אסמכתא בדבר הפקדת שיק בסך של 115,358 ₪ וכן הסדר הפשרה בתיק ת"א ......+חשבונית מס בגין העברת כספי הפיצויים (נספח ז + נספח יז לתצהיר עדותה הראשית).

20. הנתבע 3 הציג גרסה נוספת באשר לכספים אלו במסגרת חקירתו הנגדית:

    "עו''ד בר: הביא לה במזומן?

    העד, מר :  כנראה,

    עו''ד בר: 115 אלף שקל,

    העד, מר : כנראה,

    עו''ד בר: אבל אין תיעוד שזה נמשך מהחשבון,

    העד, מר : סבא התנהל במזומן, את אמרת, לפני זה,

    עו''ד בר: לא, לא אמרתי מזומן, אמרתי שהיא קיבלה,"

     

    (עמ' 47 לפרו' שורות 5-11)

21. בעוד שהתובעת גיבתה טענתה בדבר כספי הפיצויים באסמכתאות, גרסה זו של הנתבע 3 לא התבססה על ראיה כלשהי ונטענה בעלמא.

     

     

    זכיות בהגרלות צ'אנס

22. לטענת התובעת, זכתה, ביום 6.7.2021 וביום 29.11.2021, בדוכן הגרלות צ'אנס בסך של 20,000 ₪ כל זכיה. וכי כספי הזכייה הופקדו לחשבונו של המנוח.

23. התובעת צירפה אישור הפקדת שיק ע"ס 20,000 ₪ ביום 30.11.2021 + צילום השיק לפקודת המנוח+ אישורי זכיה (נספח ח' לתצהיר עדותה הראשית) וכן אישר הפקדת שיק בסך של 20,000 ₪ ביום 7.4.2021+ צילום שיק לפקודת המנוח (נספח ט"ז ל תצהיר)

24. עוד צירפה התובעת טפסי זכיה מיום 20.3.2022, בגין זכיה נוספת, ואסמכתא בדבר הפקדת מזומן ביום 21.3.2022 בסך של 10,000 ₪ (נספח י' לתצהיר עדותה הראשית).

25. מר רפאל איתן- בעל דוכן מפעל הפיס בחולון העיד כי זכור לו שהתובעת זכתה במהלך שנת 2021 בסך של 20,000 ₪ וביקשה כי השיק יירשם ע"ש אביה. (ר': תצהיר עדות ראשית+ חקירה נגדית בעמ'- 11 -13 לפרו').

26. זאת ועוד, הנתבע 3 הודה במסגרת חקירתו הנגדית כי התובעת נהגה להמר (עמ' 49 לפרו' שורות 1-2). מנגד, אישר כי המנוח, למיטב ידיעתו, לא היה מהמר (עמ' 48 לפרו' שורות 4-7). אף הנתבעת 3 העידה בחקירה הנגדית כי:

    "עו''ד בר:..... הייתה מהמרת?

    העדה, גב' נ' : לא יודעת.

    עו''ד בר: את לא יודעת?

    העדה, גב' נ' : לא יודעת.

    עו''ד בר: אני מזכירה שאת מעידה בשבועה.

    העדה, גב' נ' : ברור. אני לא יודעת.

    עו''ד בר: אין לך מושג אם ..... במשך השנים הייתה מהמרת?

    העדה, גב' נ' : לא.

    עו''ד בר: אבל את יודעת,

    העדה, גב' נ' : מה זה מהמרת? מהמרת כפייתית? מה זה מהמרת?

    עו''ד בר: מהמרת כפייתית, מהמרת בצ'אנס,

    העדה, גב' נ' : אני לא יודעת,

    עו''ד בר: בפיס, גירודים של כרטיסים, אין לך מושג? לא שמעת על זה בחיים?

    העדה, גב' נ' : לא, אני כן הייתי יודעת שהיא הייתה ממלאה, אבל מהמרת?

    עו''ד בר: הייתה ממלאה, זה נקרא הימורים, בלשון החוק, לא אני המצאתי.

    העדה, גב' נ' : זה נקרא הימורים?

    עו''ד בר: כן.

    כב` הש` כהן אביטן: כן, סוג של, הימורים חוקיים,

    העדה, גב' נ' : או-קיי, סבבה אני יודעת שהיא הייתה,

    עו''ד שטרן: היא עוד צעירה, היא לא קוראת לזה ככה,

    העדה, גב' נ' : אני לא, הימורים,

    עו''ד בר: היא בת 23. אז היא כן או לא? עכשיו כשאת יודעת שזה נקרא הימורים, אז היא כן?

    העדה, גב' נ' : כן.

    עו''ד בר: וסבא לא?

    העדה, גב' נ' : סבא לא."

    (עמ' 67 לפרו' שורות 1-27)

27. נראה, אם כן, כי אף באשר לכספי הזכייה עלה בידי התובעת להוכיח כי המדובר בכספים שלה, אשר הועברו למשמרת אצל המנוח.

    החזר מע"מ בגין המונית ודמי השכירות

28. עפ"י הנטען בכתב בתביעה, התובעת רכשה ביום 1.1.2019 רשיון למונית תמורת הסך של 236,000 ₪ + מעמ, ובסה"כ: 276,000 ₪. רשיון המונית נרשם ע"ש המנוח, כאשר הובטח לתובעת ע"י המנוח כי ישמור עבורה את דמי השכירות המתקבלים מהשכרת הרשיון. הכספים הופקדו ע"י המנוח לחשבונו בבנק לאומי.

    עוד טוענת התובעת כי מקורם של הכספים ששימשו לרכישת רשיון המונית הינם: 124,000 ₪ - אותם קיבלה התובעת פיצויים מתביעה שהגישה+ 40,000$ - אשר קיבלה במתנה מקרוב משפחה המתגורר בחו"ל- מר ......

29. כלל טענותיה של התובעת בעניין רשיון המונית נתמכו באסמכתאות (נספחים יז-יט לתצהיר התובעת) ולא מצאתי כי אלו נסתרו.

    אמנם, מר .... לא התייצב לעדות בבית המשפט, על מנת לבסס גרסתה של התובעת בדבר הכספים שניתנו לה במתנה על ידו, אך התובעת העידה את מר י.א., העוסק בתיווך השכרת מספרים למוניות, אשר מסר כי המנוח פנה אליו לצורך השכרת מספר המונית וציין כי המספר מיועד לבתו, אך לא נרשם על שמה "כי אין לילדה תיק במעמ". (תצהיר העד וחקירתו הנגדית- עמ' 9 לפרו'). מצאתי עדותו של מר א מהימנה ואובייקטיבית/ נטולת אינטרס.

30. לטענת התובעת, ביום 19.3.2019 קיבל המנוח החזר מע"מ בגין קניית רישיון להפעלת מונית שמספרו: ....., בסך של 40,120 ₪. כאשר המדובר בגין המונית שנרכשה מכספי התובעת.

    כספים אלו, עפ"י הנטען, הושארו בחשבון בבנק לאומי ואח"כ המנוח "קיזז" אותם עם כספים שהיו לו. ובסופו של דבר, נכנסו לפיקדון עבור התובעת.

    התובעת צירפה אסמכתא בדבר החזר המס (נספח ט' לתצהיר עדותה הראשית).

31. עוד טוענת התובעת בעניין המונית, כי קיים בחשבון הבנק של המנוח בבנק לאומי סך של 55,182 ₪ השייך לתובעת, ואשר מקורו מדמי שכירות של השכרת רשיון למונית השייך לתובעת, ואשר נרכש מכספיה, ואף המנוח הורישו לתובעת בצוואתו.

    התובעת צירפה לתצהירה אסמכתאות בענין דמי השכירות, לרבות: הסכמי שכירות, צילומי שקים ותדפיסי ההעברות (נספח יט לתצהיר התובעת).

32. מששוכנעתי בגרסתה של התובעת בעניין רכישת המונית, יש מקום לקבוע כי הכספים בגין החזר המס והכספים שנתקבלו בגין השכרת המונית שייכים לתובעת.

    העברות כספים

     

33. לטענת התובעת, בוצעו 6 העברות מהתובעת ו/או מחשבונה לחשבון המנוח בסך כולל של 51,364 ₪:

    • ביום 30.12.2019 הועבר סך של 8,000 ₪ לחשבון מטח של המנוח בבנק דיסקונט.

    • ביום 19.11.2020 הועבר סך 10,000 ₪ לחשבון מטח של המנוח בבנק דיסקונט.

    • ביום 31.7.2020 הועבר סך של 4,000 ₪ לחשבון בבנק לאומי.

    • ביום 12.1.2021 הועבר סך של 4,000 ₪ לחשבון בבנק לאומי.

    • ביום 15.11.2022 הועבר סך של 11,200 ₪ +9,000 ₪ (מזומן) לחשבון פקדון בבנק דיסקונט.

    • ביום 13.4.2022 הועבר סך של 14,164 ₪ לחשבון פקדון בבנק דיסקונט.

34. התובעת צירפה אסמכתאות בגין ההעברות האמורות (נספחים י"א-ט"ו לתצהיר עדותה הראשית).

35. לטענת התובעת, הסך 4,100 $, המצויים בחשבון מטח בבנק דיסקונט ע"ש המנוח (אשר מצויינים על גבי הפתק), מקורם מכספים שקיבלה התובעת מהמוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה ביום 29.12.2019(בסך של 8,000 ₪ ) והעברה מיום 19.11.2020 (סך של 10,000 ₪ ) (נספח יד לתצהיר התובעת), כאמור לעיל.

     

36. משהעברות אלו גובו אף הן באסמכתאות, ומשלא נסתרו ע"י הנתבעים, מצאתי לקבוע כי אף כספים אלו שייכים לתובעת.

     

    לסיכום,

    על יסוד כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה, ולקבוע כי התובעת 1 זכאית לסך של 326,648 ₪ מתוך הכספים המצויים בחשבונות הבנק של המנוח.

    הנתבעים 3-4 ישא בהוצאות התובעת בסך של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

     

    המזכירות תסגור את התיק.

     

     

     

    ניתן היום, כ' אב תשפ"ו, 03 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.