90724302 נ' שטרית ואח'

פסק דין

ביום 26.5.09 ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים כלי הרכב של התובע ושל הנתבע 1. טענת התובע היא כי הנתבע 1 החל בעקיפת רכבו ולפתע הגיע רכב ממול לכן הנתבע חזר לנתיב הנסיעה ואולם אז פגע ברכב התובע בחלקו האחורי שמאלי.

הנתבע טוען כי הוא נסע בכביש וביצע עקיפה מסודרת ולפתע התובע סטה מנתיב הנסיעה כדי להיכנס בפרצה בגדר שהייתה בצד השני של הכביש כך שהתובע חצה את הכביש לרוחבו והנתבע לא הספיק לעצור.

הנהגים העידו בפני וכן נוסעת שהייתה עם הנתבע ברכבו כל צד חזר על טענותיו באשר לאופן אירוע התאונה. התובע הכחיש שניסה לחצות לעבר פרצה בגדר. לדבריו הוא נסע לענתא כדי לקחת את אימו, ענתה מצויה הרחק ממקום האירוע ולא הייתה לו כל סיבה לרצות לחצות את הכביש ולהיכנס לפרצה כלשהי מה עוד שאין במקום פרצה.

הנתבע והעדה מטעמו חזרו על הטענה לפיה התובע חצה את מסלול הנסיעה כדי להיכנס לפרצה.

לאחר שמיעת הצדדים וצפייה בתמונות הנזק אני מקבל את גרסת התובע באשר לאופן אירוע התאונה. ניתן לראות בתמונות הנזק של רכב התובע כי יש מכה בצד האחורי שמאלי של הרכב. אילו התובע אכן היה נעמד לרוחב הכבישכפי שטען הנתבע, המכה הייתה צריכה להיות רק בדופן שמאל ולא בצד האחורי. אני מקבל גם את עדותו של התובע לפיה לא הייתה לו כל סיבה לפנות שמאלה הן משום שהוא היה צריך ליסוע למקום אחר והן משום שהוא יכול כעובד אונר"א לעבור בכל מחסום מבלי להמתין. הנתבע אף לא הביא ראיה כלשהי בדמות צילום המקום כדי שניתן יהיה לראות שבאמת יש במקום פרצה שניתן דרכה לקצר דרך למקום כלשהו.

באשר לנזקים התובע תובע סך של 18,018 ₪ הנובעים מ- 14,391 ₪ נזק ישיר, 1,127 ₪ שכ"ט שמאי, 1,500 ₪ נזקים עקיפים ו- 1,000 ₪ עגמת נפש.

אין מקום לקבוע את הסכום המבוקש בגין הנזק הישיר שכן הרכב הוכרז כרכב עם אבדן מוחלט ולפי קביעת השמאי הנזק נמוך יותר. לא זו בלבד אלא שהשמאי העריך את שווי הרכב ביותר משוויו לפי מחירון וזאת עקב טענה לפיה מחירי כלי רכב משומשים ברשות הפלסטינאית גבוהים יותר, ואולם טענה זו לא הוכחה כדבעי. אין די ב- 2 הצעות מחיר, שלא ברור מי כתב אותם ומה מומחיותו של הכותב, כדי לקבוע מחיר רכב גבוה יותר ממחיר המחירון. גם השמאי עצמו אינו מומחה לקביעת מחירי רכב לפיכך יש להפחית אף את הסכום שקבע השמאי. בנוסף לאמור נזקים עקיפים לא הוכחו כלל. לא צורפו קבלות על נסיעות ויש לזכור שמנגד לנסיעות יש "חסכון" בהוצאות על דלק.

לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ וכן את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

(המזכירות תחזיר לב"כ התובע את כתב התביעה המצורף להחלטה זו שנמסר על ידו כדי שניתן יהיה לכתוב את פסק הדין וכן את התמונות הצבעוניות).

ניתן היום, כ"ו תמוז תש"ע, 08 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: