9 שנות מאסר בגין שני אישומים על שודים

ביום 31.5.07 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, על פיו יחזור הנאשם מכפירתו, יודה בכתב האישום המתוקן ויורשע, כי אין הסדר לעניין העונש וכל צד יטען על פי מידותיו. עוד הוסכם, כי ישלח הנאשם לתסקיר.

כי כן, הודה הנאשם בעובדות ובעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כתיקונו, והורשע.

עוד הודיע הסניגור המלומד על רצונו לצרף התיק פ 1237/07 מבית משפט השלום אצל כבוד הש' כוחן (בעניין כתב אישום מיום 9.1.07, שם 2 אישומים אשר הראשון בעניין עבירות תקיפה לשם גניבה - על פי ס' 381(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן "החוק"), גניבה - עבירה על ס' 384 לחוק והאישום השני עניינו עבירות גניבה (ס' 384 לחוק), גניבת כרטיס חיוב (ס' 16(א) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו 1986 (להלן "חוק כרטיסי חיוב") ועבירת נסיון להונות בכרטיס חיוב (על פי ס' 17 ו 25 לחוק כרטיסי חיוב).

כמו גם, ביקש הסניגור לצרף את פ"א 4467/07 תחנת שכונות שם הואשם הנאשם בגניבה מרכב (עבירה על ס' 413ד לחוק) ותקיפת שוטר (עבירה על ס' 273 לחוק).

הודה הנאשם בכל האמור והורשע בעובדות ובעבירות המנויות שם .

ביום 11.9.07   בעת דיון בבית המשפט נמסר, כי ניסה הנאשם - וסימנים קשים על צווארו ועל מרפקי ידיו - לשים קץ לחייו. (וראה לענין זה דברי סניגור וראה נ/ע/3 על נסיונות פגיעה של העציר בעצמו, הטיפול אשר מקבל וראה גם תסקיר חסוי של שירות המבחן)

ביום 12.11.07 טענו הצדדים לעונשו של הנאשם, כל צד על פי מידותיו. בסיפא דברים, בחרטת הנאשם ובדברי אימו - כמפורט להלן.

ומתוך מכלול דברים מובאים הלאה מכם, כניתוחם, יאמר, כי הביע כל צד עמדתו בצורה בהירה, ובקליפת אגוז כדלקמן:

בדברי תביעה מלומדת על תולדות נאשם, התנהגותו הנלוזה קודם למקרים הנדונים כאן, הרשעותיו הקודמות, מאסרים על תנאי התלויים על גבו. בדרישה לחומרא אשר במאסר ממושך, הכל כאיזון ראוי בשיקול האינטרס הציבורי ובהעדפתו על אינטרס הנאשם.

בהפנותה גם לעונש מאסר על תנאי בן 6 חודשים מתיק פ 10431/03 מבית המשפט השלום תל אביב יפו כב' הש' שירזלי מיום 10.6.04 (אשר לא חל בענינו) ולעונש מאסר חב הפעלה לעניננו בן שנתיים מתיק 40138/02 מבית המשפט המחוזי תל אביב (כב' הש' קרא) (וראה פסיקה ת/ע/5).

הסניגור המלומד , ביקש בסיפא דבריו, אכן, להפעיל המאסר על תנאי אך לא לתקופה אשר אין בצידה כל תועלת. בדבריו, כי אם בית המשפט יגזור עונש חמור מעבר לשלוש ארבע שנות מאסר, כולל עונש המאסר על תנאי, הרי הנאשם לא יחל את הליך הגמילה מתוך והליך גמילה בכלא הוא כשנתיים.

פרט סניגור מלומד תקופת מעצרו של הנאשם הן בגין תיק פלילי 1237/07 והן בתקופות האחרות (שם, עמ' 24 לפרוטוקול).

בדברי סניגור מלומד, הנאשם גרם לעצמו דברים קשים, כאמור במסמכים חסויים . אין להבטיח כי בדיקות השתן נקיות, מתוך והנאשם נוטל מאז כניסתו למאסר תרופות כנגד מצב נפשי קשה, אשר כתוצאה ממנו אושפז במב"ן, שם הטיפול התרופתי היה חריף בהרבה.

בהפנות סניגור מלומד לפסיקה, (נ/ע/1) בגזירה נלמדת לענייננו, לגמילת אדם כמו הנאשם כהתנהגותו.

ביום 3.12.07, בעקבות זימון בית המשפט את הצדדים - לבירור תולדות הודאת הנאשם, האם באה מיוזמתו ומה עמדת הצדדים לאור התשובה - בדברי הצדדים:

התביעה המלומדת הגישה הודעות הנאשם בהסכמת סניגור (ראה סימון 1 עד 8). בדבריה, כי לא ניקה הנאשם עצמו כמו "מקרי באר שבע" המתוארים בהודעות. בדבריה כי הנאשם, אכן, פנה לקמ"ן ביוזמתו עת היה עצור והפנתה היא להודעות על השתלשלות החקירה.

בסיכום דבריה של תובעת מלומדת, כי עד כמה ושיתוף פעולה יכול להוות שיקול לקולא - הרי כאן משקלו מועט לאור מכלול השיקולים כמוצג.

בדברי סניגור מלומד, כי הנאשם, כפי המשתקף בהודעותיו ובשחזורים, מספר וחושף המקרים המופיעים בכתב האישום. בדבריו, כי באם הנאשם לא היה מתחיל את השרשרת - אפילו לגרסת התביעה - איש לא היה חוקר אותו.

מכאן, בקשת סניגור מלומד, לקבל טיעוניו להקלה בדינו של הנאשם.