פס"ד בתביעת אב לביטול/הפחתת מזונות ותביעת אם לחיוב במדור

 על המדוכה תביעות הדדיות בעניין מזונות קטין, בנם של הצדדים; תביעת האב לביטול/הפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי (תמ"ש 54305-12-23), תביעת האם לחיוב האב בתשלום חלקו של הקטין במדור (תלה"מ 68721-01-24).  למען הנוחות ובהינתן שמדובר בתביעות הדדיות יקראו להלן הצדדים: "האם" ו-"האב".

רקע עובדתי ודיוני:

1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 00.00.2017 והתגרשו בג"פ ביום 00.00.2018.

    

2. מנישואיהם נולד ביום 00.00.2018 הקטין א', כבן 6.5 שנים במועד זה.

    

3. נכון למועד זה האב מתגורר במושב ***, האם מתגוררת ב*** שם גם פוקד הקטין מסגרת חינוכית.

    

4. עובר לגירושיהם הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום 5.11.2018 (להלן: "הסכם הגירושין").

    

5. בין יתר הוראות הסכם הגירושין נקבע כי זמני השהות של האב עם הקטין יתקיימו בימים ב', ד' בין השעות 16:00-19:00 ובימי שישי אחת לשבועיים בין השעות 09:00-15:00.

6. בהחלטות מאוחרות של בית הדין הרבני ולבקשת האב, זמני השהות הורחבו כך שנכון למועד זה הקטין שוהה במחיצת האב בימים שלישי וחמישי מתום המסגרת החינוכית כולל לינה ובכל סופ"ש שני מיום חמישי מתום המסגרת החינוכית ועד ליום ראשון אל המסגרת החינוכית.

    

7. עוד ובמסגרת הסכם הגירושין נקבע כי האב ישלם למזונות הקטין סך של 1,500 ₪ וכן שליש מהוצאות שכר דירה עד לתקרה של 3,000 ₪, בכפוף להצגת חוזה שכירות ובתוספת מחציות לחינוך ורפואה.

    

8. נכון למועד עריכת הסכם הגירושין, האם התגוררה בשכירות בתשלום חודשי של 3000 ₪.

   בחודש 08/22 האם רכשה דירה בה היא מתגוררת עם הקטין וכן עם בנה הנוסף אשר נולד מקשר עם אחר לאחר גירושי הצדדים.

    

9. אין חולק כי מאז שהאם עברה להתגורר בדירה שרכשה, האב חדל מלשלם את הוצאות המדור עבור הקטין.

    

10. בהינתן האמור הוגשו התביעות ההדדיות שלפניי; להקטנה / ביטול מזונות על ידי האב ולתשלום מדור על ידי האם.

     

11. דיון לצורך שמיעת הראיות התקיים בשני התיקים במאוחד ביום 24.12.2024. בדיון נחקרו בעלי הדין בלבד ולאחריו הגישו סיכומי טענותיהם בכתב.

     

12. בהסכמת הצדדים נקבע כי האם תגיש ראשונה סיכומיה בשני התיקים במאוחד ולאחריה האב. הוגשו גם סיכומי תשובה מטעם האם.

     

13. לאחר הגשת סיכומי הצדדים נעתרתי לבקשת האב לצירוף ראייה הנוגעת לכאורה לפוטנציאל השתכרותה של האם (ר' החלטה מיום 11.5.25).

     

    טענות הצדדים בתמצית (ביחס לשני התיקים)

14. לטענת האם, על האב להשתתף במדור הקטין באותם התנאים שנקבעו בהסכם הגירושין גם לאחר רכישת דירה על ידה. אין לפרש את חיוב המדור הקבוע בהסכם הגירושין במובן הצר של המילה "שכירות" שכן ברור כי על האב חלה חובה להשתתפות במדור הקטין גם אם האם רכשה דירה. האם עתרה לחייב את האב בתשלום חלקו של הקטין במדור (1/3) עד לתקרה של 3,000 ₪ לחודש.

    עוד ולטענת האם אין כל הצדקה להפחית כל שכן לבטל את מזונות הקטין, כעתירת האב, שכן אין לראות בשינוי של זמני השהות משום שינוי נסיבות מהותי, אין מדובר בחלוקה שוויונית של זמני השהות וממילא קיים פער משמעותי בהכנסות הצדדים.

     

15. לטענת האב, לשון הסכם הגירושין מפורשת וקובעת השתתפות בדמי שכירות להבדיל מתשלום משכנתא. מכאן על פי הסכמת הצדדים ומעת שהאם רכשה דירה אין להורות על חיובו ברכיב זה. כמו כן ממילא מתקיים שינוי נסיבות מהותי אשר צריך להוביל למסקנה כי כל צד יישא במדור הקטין בעת שהוא שוהה עמו.

    האב עותר להורות על ביטול/הפחתה משמעותית של מזונות הקטין בשל שינוי נסיבות מהותי הכרוך אחר שינוי בחלוקת זמני השהות, שיפור משמעותי במצבה הכלכלי של האם אל מול התדרדרות במצבו הכלכלי של האב, גיל הקטין אשר חצה זה מכבר שש שנים והשפעת הלכת בע"מ 919/15.

     

    המסגרת הנורמטיבית

16. פסק דין למזונות הוא פסק דין שביצועו הולך ונמשך בעתיד וככזה הוא מסווג כעילה הולכת ונמשכת (ראה נינה זלצמן , מעשה בית דין בהליך אזרחי, 284 (1991)). משכך, פסק דין בעניין מזונות אינו יוצר מחסום בפני התדיינות חוזרת, וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי גובה המזונות. התנאי לשינוי סכום המזונות שנפסק, הינו הוכחת שינוי נסיבות מהותי (להבדיל משינוי של מה בכך), שהתרחש לאחר מתן פסק הדין המקורי. (ר' בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו)).

     

17. נטל ההוכחה כי חל שינוי נסיבות מהותי מוטל על הטוען לכך (ר' בע"מ 7916/03 פלונית א' פלוני (פורסם בנבו).

     

18. על מבקש שינוי פסק הדין המקורי למזונות, להוכיח התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים:שינוי נסיבות מהותי,שהואבלתי צפויההופך את חיוב המזונות הקייםלבלתי צודקומצדיק דיון מחדש בחיוב המזונות(ר' לעניין זה גם תלה"מ (משפחה ירושלים 64065-11-19האב נ' האם(פורסם בנבו, 18.10.2021)).

     

     

19. שינוי נסיבות יכול שיהא באחד מרכיבים אלו: עצם החיוב, שיעור החיוב, צרכי הזכאי, יכולת החייב, יכולת ההורה "המשמורן" ורכושו של הקטין (ר' לעניין זה ספרם של גריידי ושלם לעיל, בעמ' 283).

    דיון והכרעה

    ** ההפניות לפרוטוקול הן ביחס לדיון הוכחות מיום 24.12.24 אא"כ צוין אחרת.

     

    עתירת האם לחיוב האב בהוצאות המדור ואחזקתו (תלה"מ 68721-01-24):

20. תביעת האם עניינה בפסיקת חלקו של הקטין במדור ואחזקתו. התביעה כוללת גם סעד של חיוב לעבר החל מחודש 5/22 ועד חודש 12/23.

     

21. בהסכם הגירושין נקבע, כאמור, כי האב יישא בתשלום חלקו של הקטין (שליש) מדמי שכירות שלא יעלו על 3,000 ₪ לחודש, כביטוי למצב הדברים ששרר במועד עריכת ההסכם אז האם התגוררה בדירה שכורה.

22. החל מחודש 8/22 האם יחד עם הקטין מתגוררים בדירה שרכשה האם על שמה וממועד זה האב אינו נושא בתשלום חלקו של הקטין במדור.

     

23. למעשה, אילו האם הייתה ממשיכה לגור בשכירות לא הייתה מתעוררת מחלוקת כי על האב להוסיף ולהשתתף בתשלום מדור הקטין, כפי שנקבע בהסכם הגירושין וכל עוד לא נקבע אחרת. ואולם משעה שהסכם הגירושין שותק ביחס לחיוב האב במצב של רכישת דירה, ברי כי נדרשת כעת התייחסות שיפוטית מחודשת בעניין זה.

     

24. ודוק, לא מצאתי כי יש ממש בטענת האב הגורסת כי ברקע הוראת הסכם הגירושין המתייחסת לשכירות ניתן לו פטור גורף מתשלום חלקו של הקטין במדור ואחזקתו במצב של מעבר למגורים בדירה שהיא בבעלות האם. לא הוכח לפני כדבר, לא היה בחקירת האם כדי ללמדני אחרת. ממילא טענה זו גם לא מוצאת דיון ענייני בסיכומי האב אשר מפנה עיקר יהבו לשינוי נסיבות מהותי אשר לדידו מוביל למסקנה כי ממילא על כל צד לשאת במדור הקטין כשהוא עמו.

     

25. שאלה זו הכרוכה אחר שינוי נסיבות מהותי לו טוען האב וההשלכה שיש לכך על היקף תשלום המדור תיבחן במסגרת התביעה שהגיש. בגדרי תביעת האם ובשאלה העקרונית האם קמה חובה שבדין, במקרה זה על האב, לספק מדור לבנו המתגורר עם אמו בדירה שבבעלותה המובטחת במשכנתא, אשיב בחיוב.

     

26. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה , תשלומי משכנתא מגלמים בתוכם הן רכיב הוני (הגדלת הון עצמי של ההורה שהדירה בבעלותו) והן רכיב של מדור. חיוב האב בנסיבות אלה אינו חיוב בתשלום המשכנתא כשלעצמה, אלא חיוב בסיפוק מדור בנו, בבחינת שכר דירה רעיוני או דמי שימוש ראויים לשימוש שעושה הקטין בדירת האם. על עניין זה עמד בית המשפט העליון בין היתר בבע"מ 1061/24 פלוני נ' פלונית (נבו, 22/5/24), תוך התייחסות הן להלכת שוקר (בע"א 864/94 שוקר נ' שוקר (נבו, 20.12.1994) והן להלכת ברזילאי (בע"א 803/85 ברזילאי נ' ברזילאי (נבו, 31.12.1985), תוך הבהרה כי כאשר מדורם של קטינים מובטח באמצעות פירעון חודשי של הלוואה מובטחת במשכנתא, להבדיל מדמי שכירות, מדובר במדור רעיוני אשר גם לגביו קמה חובת חיוב במזונות.

    כאשר החזר המשכנתא החודשית גבוה וחורג מעלות שכר דירה סביר, רכיב המדור הרעיוני יחושב לפי שווי שכר דירה סביר, ויתרת המשכנתא החודשית תהיה בגדר רכיב הוני, שאין על האב להשתתף בו.

    שיעור החיוב במדור רעיוני מותנה בהכנסות ההורים ובשיעור ההתפלגות של הרכיב בין האם לבין הילדים.

     

    יפים הדברים לעניינינו .

     

27. על פי התביעה עולה כי לצורך רכישת הדירה האם נטלה משכנתא בסך של 500,000 ₪ וכן הלוואה בסך 80,000 ₪ לצורך השלמת ההון העצמי ששימש אותה לרכישתה. הסכום החודשי אותו משלמת האם בגין המשכנתא עומד על סך 2,973 ₪ (צורפו אסמכתאות, ר' נספח ב' לכתב התביעה), ובגין ההלוואה, על סך 1,208 ₪ (כך נטען אך לא צורפה אסמכתא).

    האם פירטה בכתב התביעה גם את היקף הוצאות אחזקת המדור אותן העמידה על סך של 930 ₪ לחודש.

    הגם האמור האם ביקשה להעמיד את הוצאות המדור ואחזקתו על סך של שליש ממדור בסך של 3,000 ₪ וכפי הקבוע בהסכם הגירושין.

     

28. האב מצדו אינו חולק על עצם רכישת הדירה כמו גם נטילת המשכנתא ( הגם שמלין על אי צירוף הסכם הרכישה) ובכל מקרה מבקש לראות במהלך זה משום ביטוי למצב כלכלי איתן של האם וכנימוק הגנה מרכזי בקשר עם שאלת היקף חיובו ברכיב זה.

     

29. נקבע אפוא כי קמה חובה עקרונית של האב לשאת בחלקו של הקטין במדור.

     

30. כאמור, משתלויה ועומדת תביעה להפחתת מזונות מטעם האב בשל שינוי נסיבות מהותי נכון יהא להידרש לשאלת שיעור / היקף החיוב גם ביחס לרכיב המדור במסגרת דיון כולל בתביעת האב.

     

31. באשר לעתירת האם לחיוב האב בתשלום מדור לתקופה הקודמת להגשת התביעה – לא הובהר כל עיקר הבסיס המשפטי לדיון בתביעה כספית במסגרת התביעה שלפניי ועניינה בפסיקת מדור.

    כאמור בתקנה 15(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, תביעה כספית או רכושית ותביעה למזונות ולמדור יוגשו בתביעות נפרדות.

    כמו כן לפי תקנה 15(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחההתשע"ו- 2016, בגדרי תביעה למזונות ומדור נתונה לבית המשפט סמכות לפסוק מזונות רטרואקטיביים החל ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אך לא קודם לכך. תביעת השבה או תביעה כספית לתקופה המוקדמת להגשת הבקשה לי"ס יש לברר בנפרד.

    עוד ולמעלה מן הצורך , משהובהר כי האם פנתה לאכיפת חיוב רכיב המדור בלשכת ההוצאה לפועל והושבה ריקם בשל אי בהירות הנובעת מפסק הדין הרי שבמקרים המתאימים רשם ההוצאה לפועל מוסמך מכוח תקנה 12 לתקנות ההוצאה לפועל וסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, לפנות לבית המשפט שנתן פסק דין, לרבות פסק דין למזונות, בבקשה להבהרה.

    בהינתן האמור, ומבלי לקבוע מסמרות בטענות האם בקשר עם חיוב האב לתקופה הנזכרת דין סעד זה במתכונתו ובמסגרת הליך זה להידחות.

     

    עתירת האב להפחתה/ ביטול של דמי המזונות (תלה"מ 54305-12-23)

     

32. אדרש להלן לכל אחד מהרכיבים שמהם מבקש האב לגזור קיומו של שינוי נסיבות מהותי.

    טענת האב להרחבת זמני השהות עם הקטין

33. הסכם הגירושין נחתם כאמור ביום 5/11/2018, עת הקטין היה כבן חודשיים בלבד וזמני השהות דאז היו מצומצמים ביותר ולא כללו לינה.

    אין חולק כי החל מחודש 06/2022 או בסמוך לכך, זמני השהות הורחבו באופן משמעותי כך שיחס זמני השהות הנוכחי עומד על 57% - אם, 43% - אב (6/14).

    לכך יש להוסיף כי האב הוא שאוסף ומחזיר את הקטין מ/אל המסגרת החינוכית/בית האם, כאשר המרחק בין מגורי הצדדים עומד על כ- 65 ק"מ.

     

34. בכתב ההגנה האם מאשרת כי זמני השהות של האב עם הקטין הם במתכונת של 6 ימים מתוך 14 (ר' סעיף 25 לכתב ההגנה), וכך גם עלה מחקירתה במסגרת דיון ההוכחות (ר' פרוטוקול הדיון מיום 24.12.24, עמ' 18 שורה 14).

    לא נסתר מעיני כי בתביעת המדור מטעמה האם טענה כי זמני השהות של האב עם הקטין לא מתקיימים כסדרם, טענה עליה חזרה באופן אגבי בדיון מיום 24.12.24 אך הדבר לא נתמך בראשית ראייה. לבד ממפגש אחד שהאב החסיר בחודש ספטמבר בשנה החולפת אז היה בחו"ל לא הוכחו הפרות ואף נלמד מתוך צבר הראיות שצירף האב כי על פני הדברים האם "במודע או שלא במודע" , מחבלת בקשר של האב והקטין.

     

35. מעיון בהסכם הגירושין עולה כי חלוקת זמני השהות נקבעה כהסדר זמני בלבד תוך שנקבע כי "עם קבלת התסקיר ייתן בית הדין את המשך החלטתו בהתאם". בראי האמור איני מתקשה להניח כי הצדדים צפו או יכלו לצפות שינוי כלשהו של זמני השהות ולעניין זה מוקשית עדותו של האב לפיה סבר כי מדובר בזמני שהות קבועים (ר' עמ' 38 שורה 14 לפרוטוקול הדיון מיום 24.12.24).

    יחד עם האמור, בצל הסכסוך המועצם שהצדדים מנהלים מאז פרידתם והכרוך כולו אחר עניינו של הקטין, לא הוכח לפני וממילא לא שוכנעתי כי שיעור המזונות המפורט בהסכם הגירושין נקבע תוך ידיעה או ציפייה כי זמני השהות יורחבו לכדי הסדר שהוא כמעט שוויוני.

     

36. סבורני כי בנסיבות בהן זמני השהות הורחבו מהסדר מצומצם שאינו כולל לינה למצב דברים בו הקטין שוהה במחיצת האב כ- 45% מהזמן יש בכך משום שינוי נסיבות מהותי היורד לשורשו של עניין והמצדיק בחינה של בית המשפט בשאלת היקף המזונות שאם לא כן יכול ויונצח מצב שאינו צודק.

    טענת האב לשינוי נסיבות עקב שיפור במצבה הכלכלי של האם

37. האב טוען כי יש ללמוד על שיפור משמעותי במצבה הכלכלי של האם מהעובדה כי רכשה דירה למגורים. כן טוען האב, כי בעת חתימת ההסכם שכרה החודשי הממוצע של האם עמד על סך כ-7,000 ₪ בעוד שכיום ועם צבירת וותק במקצועה, שכרה עלה.

     

38. אין חולק כי האם רכשה דירה על שמה בעלות של 840,000 ₪ (ר' עמ' 14 שורה 10 לפרוטוקול) תוך נטילת משכנתא. רכישת הדירה כמהלך כלכלי של הבטחת מדור של קבע לקטינים ובתשלום החזר חודשי של הלוואות המשכנתא שהוא דומה לזה ששולם עבור שכירות ערב עריכת הסכם הגירושין אינו מלמד כשלעצמו על הטבה משמעותית במצבה הכלכלי של האם כפי שמבקש האב לטעון.

     

39. גם טענתו הכללית של האב לפיה אך בשל חלוף השנים וצבירת ותק חלה בהכרח עליה בשכרה של האם לא נסמכה על נתונים או ראיות קונקרטיות. לא הובאה כל תשתית עובדתית או ראייתית להוכחת טענה זו.

     

40. אכן לא נסתר מעיני כי האם אישרה בחקירתה כי היא עובדת 38% משרה בלבד וזאת ללא כל נימוק משכנע (ר' עמ' 26 ש' 2 עד עמ' 29 ש' 12). כך ובנוסף יש לזקוף לחובת האם כי בניגוד לתקנות לא צורפו 12 תלושי שכר ברצף כשהיא נמנעת מלפרוש תמונה עובדתית מלאה לפני בית המשפט. ואמנם יש באמור כדי ללמדני שהאם לא ממצה את פוטנציאל השתכרותה ואין ממש בגרסתה בקשר להפחתה ניכרת בשכרה. ברם, גם אין בידי להסיק כל ממצה פוזיטיבי בקשר להטבה משמעותית במצבה התעסוקתי/ כלכלי כטענת האב, כאשר זה מבקש להסתמך על סברות להבדיל מראיות, כשברקע חוסר יציבות במצבה התעסוקתי של האם, והיא מטופלת בתינוק שנולד לאחרונה. ממילא גם לא ניתן ליישב טענת האב המבקש בכלל ההליכים לאמץ נרטיב שלפיו האם בעלת יכולות אישית נמוכה, בריאותה הנפשית לקויה וכיוצא באלה טענות.

     

41. נוכח האמור, אינני מוצאת לקבל את טענת האב לשינוי נסיבות מהותי עקב שיפור ניכר במצבה הכלכלי של האם.

     

    טענת האב לשינוי נסיבות עקב הרעה במצבו הכלכלי

42. גם טענות האב להרעה במצבו הכלכלי דינן להידחות מכל וכל.

     

43. האב העיד כי במהלך השנים נטל מס' הלוואות שכן שלטענתו לא הצליח לעמוד בתשלומים השונים בהם נשא; בין היתר לצורך מימון ייצוג בהליך פלילי שהתנהל נגדו, וכן תשלומים להם נדרש בעבור הקטין לרבות גן פרטי, נסיעות לצורך קיום זמני השהות וכו'.

    עוד עולה מעדות האב, כי הוא נטל הלוואה לצורך רכישת רכב חשמלי מסוג "טסלה".

     

44. בפועל החלק הארי של החזר הלוואות בהן נושא האב קשור ברכב אותו רכש בחודש יוני 2023 בעלות של כ- 254,000 ₪ ובהחזר חודשי של 4500 ₪ (ר' עמוד 42 שורה 22 לפרוטוקול הדיון). סבורני כי אין להלום רכישת רכב בעלות זו עם טענה להרעה ניכרת במצב כלכלי. ניסיון האב לנמק הסתירה ב"חסכון בעליות אחזקה ודלק" לא נתמכה בראשית ראיה כאשר עדותו בהקשר זה הותירה רושם בלתי מהימן כלל ואף חשפה את חוסר סבירות הטענה וביתר שאת משהובהר כי בבעלותו רכב נוסף העומד בחניית ביתו (ר' עמ' 42-44 וכן עמ' 52-53).

     

45. זאת ועוד, לעמדת האב עצמו היקף שכרו נותר כשהיה ערב חתימה על הסכם הגירושין אז עמד לטענתו על סך של 12,000 ₪ נטו לחודש (ר' עמ' 39 שורה 23 לפרוטוקול). עיון במצורפים אף מלמד כי ממוצע שכרו לחודשים יולי-אוגוסט 2018, סמוך לחתימת הסכם הגירושין, עמד על סך 15,183 ₪ לאחר ניכויי חובה (ר' נספח 5 לתיק המוצגים).

     

46. בפועל שכרו של האב האמיר כפי שיבואר בהמשך, כאשר טענת האב בעדותו לפיה קיבל דיבידנד חד פעמי או דמי הבראה כנתונים שאין להביא בחשבון דינן להידחות. (ר' עמ' 40 שורות 2-7)

     

47. נוכח האמור, אינני מוצאת לקבל את טענת האב להרעה במצבו הכלכלי.

     

    שינוי נסיבות עקב גיל הקטין והשלכת בע"מ 919/15 על גובה דמי מזונות

48. במועד חתימת ההסכם, היה הקטין כבן חודשיים בלבד. לטענת האב, היות שהיום הקטין חצה את גיל 6 (כבן 7), חלה על האם חובה להשתתף במזונותיו בהתאם להלכת בע"מ 919/15 .

     

49. השלכות של הלכת בע"מ 919/15 על מבחן שינוי הנסיבות אינן יכולות להוות נימוק העומד בפני עצמו המצדיק פתיחת הליכי מזונות חלוטים, הן כאשר החיוב נקבע בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי והן כאשר מקור החיוב נקבע בפסק דין שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי (ר' בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני ‏). ואולם אם מתקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את פתיחת תיק המזונות, על בית המשפט לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי, וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15.

50. אם כן, אין בעובדה כי הקטין חצה את גיל החיוב האבסולוטי, כדי להוות שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק לכשעצמו הפחתת דמי המזונות, שכן אין מדובר בשינוי בלתי צפוי. עם זאת, שעה שמצאתי כי חל שינוי מהותי בחלוקת זמני השהות של האב עם הקטין, הרי שיש לדון במזונות הקטין תוך יישום העקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15, ולכך אדרש להלן.

     

    פסיקת מזונות הקטין

     

51. אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו (ר' סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959), הואיל והצדדים שניהם יהודים, חל בעניינם הדין העברי.

    הלכה היא, כי היקף החיוב במזונות קטינים אשר שני הוריהם יהודים וגילם מעל שש שנים, הוא מדין צדקה, ועל כן יש לבחון את היחס בין יכולותיהם הכלכליות של ההורים, על יסוד הכנסותיהם השוטפות, הוצאותיהם ונכסיהם. בנוסף, יש להביא בחשבון את היקף זמני השהות, בשים לב לימי הלינה כפי שנקבע בהלכת בע"מ 919/15 .

    אין להידרש בהכרח לחישובים מתמטיים או לנוסחאות, אלא לבחון כל מקרה לגופו ובזהירות הנדרשת, על מנת שלא יצא הקטין בחסר, לרבות זהות ההורה עליו עיקר הנטל בגידול. (ר' עמ"ש (מחוז מרכז) 11623-07-17 ש. נ' ש. (24.6.18). הוצאות תלויות מדור נבחנות בהתאם לזמני השהות בבית ההורים.

     

     

    הכנסות הצדדים, פוטנציאל השתכרותם ומצבם הכלכלי

52. האב עובד ב***, לטענתו הכנסתו החודשית עומדת על 12,000 ₪ נטו. האב צירף תלושי שכר לחודשים ספטמבר 2022-אוקטובר 2023 מהם עולה כי הכנסתו החודשית הממוצעת עומדת על סך 17,500 ₪, לאחר ניכויי חובה.

     

    לא נעלמה מעיני טענת האב, לפיה יש לנכות מתחשיב השכר הממוצע דיבידנד שחולק לגרסתו באופן חד פעמי (ר' עמ' 40 שורות 6-7 לפרוטוקול). ואולם, מאחר שטענה זו הועלתה באופן אגבי אך בדיון ההוכחות ללא הפניה לתלוש הרלוונטי ,ללא תימוכין לקיומה של הטבה חד פעמית וממילא נזנחה בסיכומי הצדדים- אין בידי לתן לכך ביטוי בבואי לקבוע היקף שכרו של האב.

     

    אני מוצאת אפוא להעמיד את הכנסתו החודשית של האב על סך 17,500 ₪ נטו (בעיגול).

     

53. האם הינה ** במקצועה, בעלת ותק של 11 שנים (עמ' 19 ש' 1). בכתב ההגנה נטען כי שכרה הממוצע עומד על סך של 6082 ₪ נטו לחודש. על פי 7 תלושי שכר בלבד אשר צורפו לכתב ההגנה עולה כי שכרה לחודשים 2-5/23 ו-9-11/23 (תלוש חודש יוני 23 אינו קריא) עומד על סך ממוצע של כ- 7000 ₪ נטו לחודש לאחר ניכוי חובה.

    לתצהיר מיום 8.12.24 (הוגש בתיק קשור) האם צירפה תלושי שכר לחודשים 9-11/2024 בלבד מהם עולה כי שכרה הממוצע בחודשים אלה עמד על סך של 4,254 ₪ נטו בניכוי תשלומי חובה.

    האם לא ביארה כדבעי היקף שכרה לתקופה של 12 חודשים שקדמו להגשת התביעה או ההגנה מטעמה זאת בניגוד לחובתה שבדין.

    האם גם לא פירטה בכתב ההגנה עיסוקה במכירת *** בשנים 2022-2023 כפי שעלה מראיות שצירף האב ברשות בית המשפט לאחר הגשת סיכומים. האם אישרה במסגרת תגובתה מיום 3.4.25 דבר העיסוק האמור אם כי טענה שנדרשה להשקעה כספית אשר בסופו של דבר לא הניבה פירות ולכן חדלה מעיסוק זה.

    האם טענה להעדר יציבות תעסוקתית ועבודה בהיקף משרה חלקי בלבד אשר משתנה מתקופה לתקופה. (עמ' 11 שורות 17-20).

     

54. ודוק, הגם שדוח מעסיקים של המוסד לביטוח לאומי (צורף לכתב ההגנה), תומך בטענה למעבר תדיר בין מקומות עבודה, לא צורפו ראיות המצביעות על מניעה או מגבלה להוסיף ולהשתכר בשיעור העולה על משרה בהיקף מצומצם של 38% (שני ימי עבודה בשבוע). אף יש לזקוף לחובת האם כי לא פרסה באופן מלא ונהיר היקף הכנסתה מכל מקור שהוא בתקופה הרלוונטית. לא שוכנעתי אפוא כי האם ממצה את פוטנציאל השתכרותה, וודאי בתחום עיסוקה הסובל ממחסור בכוח אדם במחוזותינו.

    נוכח האמור, אני מוצאת אפוא להעמיד את פוטנציאל השתכרותה של האם על דרך אומדנה לכל הפחות על כפל השכר החודשי המשתקף בתלושי השכר שהציגה לשנת 2024 ובתוספת קצבת הילדים המשתלמת לחשבונה בסך 169 ₪ ובסך של כ- 8,500 ₪ נטו לחודש.

     

    יחס ההכנסות הפנויות

55. בהעדר פירוט כדבעי בדבר הוצאותיהם האישיות של הצדדים וממילא בהעדר הוכחה, אתייחס להכנסתו הפנויה של כל אחד מהצדדים לאחר ניכוי חלקו במדור ואחזקתו.

    הסכום החודשי אותו משלמת האם בעבור המשכנתא עומד על סך 2,973 ₪ (צורפו אסמכתאות), האם העמידה הוצאותיה עבור אחזקת המדור בסך של 1,225 ₪ הכוללים תשלומי ארנונה, מים, חשמל וגז (צורפו אסמכתאות חלקיות).

     

    האב נושא בתשלום דמי שכירות בסך של 3,100 ₪ (צורף הסכם שכירות משנת 2021 אשר האב טען כי הוא מחדש בע"פ מול המשכיר). האב לא צירף אסמכתאות לעניין אחזקת המדור.

     

56. באשר לאחזקת מדור ובהעדר אסמכתאות כדבעי, אמצא לזקוף לכל אחד מהצדדים הוצאה בסך 1,000 ₪ לחודש.

     

57. נמצא אפוא כי שיעור הכנסתה הפנויה של האם עומד על סך של 4,500 ₪ (בעיגול) ושיעור הכנסתו הפנויה של האב עומד על סך של 13,400 (בעיגול)

     

58. מהמקובץ לעיל עולה, כי יחס הכנסותיהם הפנויות של הצדדים הוא 25% אם – 75% אב (בעיגול).

     

    חלוקת זמני שהות של הקטין עם ההורים

59. כאמור, יחס זמני השהות בין הצדדים נכון להיום עומד על 57% - אם, 43% - אב.

     

    צרכי הקטין

60. הצדדים לא ביארו די הצורך את צרכיו של הקטין, ויש להידרש לשאלה זו נוכח שינוי הנסיבות הכרוך אחר מגורי הקטין בשני בתים ולא בבית האם בלבד כפי שהיה ערב חתימה על הסכם הגירושין.

     

61. בתצהיר האם (הוגש בתביעת המדור מטעמה) היא העמידה את הוצאותיה החודשיות בסכום של כ-12,000 ₪, הכוללות את הוצאות הקטין ובנה הנוסף, הוצאות מזון ומשק בית, אחזקת המדור וביטוחים (צורפו אסמכתאות מועטות).

    האב העמיד את צרכי הקטין בשני הבתים, לכל היותר בסך של 1,200 ₪ בחודש (עמ' 46 שורות 1-2 לפרוטוקול הדיון 24.12.24).

     

62. בענייננו קטין מעל גיל 6 המתגורר בשני בתים, יש לבחון את צרכי הקטין בשני הבתים יחד וכן את חלקו של כל הורה בצרכים אלו, אשר זה יעשה בהתאמה וביחס ישיר להכנסתו הפנויה של כל הורה ולזמני השהות (ר' עמ"ש 45565-07-20 פ' נ' פ').

     

    צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על צרכיו של קטין המתגורר בבית אחד, זאת נוכח הכפילויות הנדרשות בשני הבתים באשר לחלק מן ההוצאות (ר' לעניין זה רמ"ש (מחוזי מרכז) 59188-10-18 י.נ. נ' א.נ. [פורסם בנבו]).

     

    תביעת מזונות הינה תביעה כספית, אשר יש לבססה בראיות ואסמכתאות. יחד עם זאת, כאשר צרכי הקטין לא הוכחו בית המשפט יפסוק את דמי המזונות לפי שיקול דעתו ולפי אומדן הצרכים הסביר והראוי בנסיבות העניין (ר' ע"א 130/85 כהן נ' כהן פ"ד מ(1) 69, ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3) 822, 825).

     

63. צרכי הקטין לא הוכחו וכמו כן הם פורטו ללא הפרדה בין צרכים תלויי שהות לצרכים שאינם תלויי שהות, הגם שהיה מקום לעשות כן בשים לב לגיל הקטין. בנסיבות העניין, בראי הדעות שהובעו בפסיקה בקשר עם שיעור צרכיו המינימליים של קטין החי בשני בתים מרכזיים (ר' למשל עמ"ש (מרכז) 51056-09-20מ.א. נ' י.מ. [נבו]אל מול עמ"ש 59345-11-22א'נב' [נבו])וכן לאחר עיון בכתבי הטענות ובאסמכתאות שצורפו, בשים לב להכנסות הצדדים , אני מוצאת כי העמדת צרכי הקטין (לרבות אחזקת מדור וללא מדור, חינוך ורפואה), על סך של 2,200 ₪ לחודש הינו סביר, ועולה בקנה אחד עם הסכומים שנקבעו בפסיקה.

    בהעדר נתונים ספציפיים ואסמכתאות מתאימות, ולאחר עיון בראיות המועטות שצורפו יוערך כי סך של 1,500 ₪ הינו בגין הוצאות תלויות שהות, וסך של 700 ₪ הינו בגין הוצאות שאינן תלויות שהות.

     

64. אשר להוצאות חריגות- הגם פערי השכר שבין הצדדים אך בהביאי בחשבון את ההוצאה העודפת בה נושא האב עקב נטל הנסיעות הנגזר מהמרחק שבין בתי מההורים, נקבע כי הוצאות החינוך והוצאות הרפואה החריגות יחולקו באופן שווה בין ההורים.

65. באשר למדור- בפסיקה הובהר כי לצורך חישוב מדורו של הקטין בשני הבתים יש לקבוע עלות מדור סבירה השווה לשני ההורים להוסיפה לסכום המזונותולחלק אותה בהתאם לאותם פרמטרים של יכולת כלכלית וחלוקת זמני שהות (ר' עמ"ש (מרכז) 31135-07-20 ד. ש. נ' מ. מ. ש. , [נבו] (2021); עמ"ש (מרכז) 65692-11-19ס. נ' ס. [נבו] (2020)).

    בעניינינו, עלות המדור בבית שני ההורים יחד עומדת על כ- 6000 ₪ לחודש חלקו של הקטין בבית האם 20% (בשים לב למגורי קטין נוסף בבית האם) שהם 600 ₪ (3000*20%) ובבית האב 33% שהם 990 ₪ (3000*33%)- סה"כ חלקו של הקטין 1590 ₪ (600+990).

     

    החיוב

66. צרכי הקטין נאמדו, כאמור, על סך של 2,200 ₪ מתוכם 1500 ₪ בגין הוצאות תלויות שהות ו- 700 ₪ בגין הוצאות שאינן תלויות שהות.

     

    בכל הנוגע להוצאות שאינן תלויות שהות החלוקה בין ההורים הינה בהתאם ליחס הכנסותיהם ומשכך על האב לשאת בסך של 525 ₪ (75%*700).

     

    ביחס להוצאות תלויות שהות, הרי שעל האב לשאת בהתאם ליחס ההכנסות של הצדדים אך לנכות מכך את ההוצאות שהוא מוציא כאשר הקטין שוהה עמו (75%-43%=32%) ובסך הכל 480 ₪ (1500*32%).

     

    סך הכל, לפי החישוב לעיל, על האב להשתתף במזונות הקטין בסך של 1005 ₪, ובמעוגל-בסך של 1000 ₪.

     

    אשר למדור- כאמור לעיל, חלקו של הקטין 1590 ₪ . על האב לשאת בהתאם ליחס ההכנסות של הצדדים אך לנכות מכך את ההוצאות שהוא מוציא כאשר הקטין שוהה עמו ולפיכך, עליו להשתתף בעלות המדור בו נושאת האם בסך של 508 ₪ (1590*32%) .

    במעוגל, יישא האב בהשתתפות במדור הקטין בסך של 500 ₪. 

    סיכום

67. מכל המקובץ אני מורה כדלקמן:

    1. אני מחייבת את האב בתשלום מזונות הקטין לרבות מדור בסך של 1500 ₪ לחודש.

        

    2. דמי המזונות ישולמו עד 10 בכל חודש, עבור מזונות החודש השוטף ישירות לחשבון הבנק של האם.

        

    3. תוקף החיוב החל מחודש 12/23 , מועד הגשת תביעת האב, ועד הגיע הקטין לגיל 18 שנים או סיום תיכון לפי המאוחר.

        

    4. האב רשאי לקזז כל סכום ששולם על ידו לטובת מזונות הקטין ממועד הגשת התביעה כאמור ועד מתן פסק דין וכנגד ראיות בכתב.

        

    5. בתקופת השירות הצבאי (חובה) ו/או שירות הלאומי, יעמדו דמי המזונות על שליש – כפי גובהם ערב תשלומם. התשלום יועבר ישירות לחשבון על שם הקטין.

        

    6. קצבת הילדים מאת המלל תוסיף להשתלם לידי האם ובהינתן כי נלקחה בחשבון כחלק מהכנסתה .

        

    7. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע ביום מתן פסק דין זה ויעודכנו כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה.

        

    8. הצדדים יישאו, בחלקים שווים, בגין צרכים רפואיים מיוחדים ו/או הוצאות חריגות בגין בריאות פיסית ונפשית, שאינם כלולים ומכוסים ע"י הביטוח הרפואי וסל הבריאות והמתייחסים לבריאות הפיסית ו/או הנפשית של הקטין ובכלל זאת טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים טיפולים רגשיים / פסיכולוגיים והוראה מתקנת עד הגיע הקטין לגיל 18 או עד סיום לימודי תיכון לפי המאוחר.

       הצדדים יידעו האחד את השני 14 יום מראש לפחות על כל הוצאה רפואית צפויה שעלותה גבוהה מ- 100 ₪, על מנת לאפשר לצד השני לבחון נחיצותה ולהציע חלופות זולות יותר, למעט במצב חירום שאינו סובל דיחוי.

       ככל שתתעורר מחלוקת לעניין נחיצות ההוצאה, יפנו הצדדים לרופא המשפחה או לרופא מומחה לפי העניין, ויפעלו לפי המלצתו.

        

    9. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך של הקטין בהתאם לפירוט הבא: שכר לימוד מוסדות חינוך, תשלומי הורים למוסדות חינוך וכל תשלום נדרש על ידי המערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, קייטנת קיץ בעלות ציבורית , עד שני חוגים לקטין בעלות ציבורית (לרבות תנועת נוער), שיעורים פרטיים על פי מפתח של שיעור אחד בשבוע בהצגת המלצת גורם חינוכי ובקיזוז כל הנחה ו/או הטבה לה זכאי מי מהצדדים לרבות קיזוז מענק החינוך המשתלם לידי האם מאת המל"ל, ככל שמשתלם וזאת תוך 14 ימים ממועד הצגת קבלות/חשבוניות בגין התשלום.

        

68. בשאלת ההוצאות- בהינתן התוצאה אליה הגעתי, לא אעשה צו להוצאות לטובת מי מהצדדים.

     

69. בכך מסתיים ברור ההליך.

     

70. המזכירות תסרוק את פסק הדין בתיק הקשור , תמציא העתק מפסה"ד לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיקים שבכותרת.

     

    ניתנה היום, ז' תמוז תשפ"ו, 22 יוני 2026, בהעדר הצדדים.

     

    ________________________

    אפרת שהם- דליות, שופטת