פס"ד בבקשה לביטול צו מינוי כאפוטרופוסים על אשל"א

המבקשים, צד שלישי, עותרים לביטול צו מינוי שניתן לרעייתו ושני ילדיו של האשל"א, כאפוטרופסים קבועים לעניינים אישיים, רפואיים ורכושיים של האשל"א; לחילופין, עותרים המבקשים למינוי אפוטרופוס חיצוני ניטרלי. השאלה המרכזית הטעונה הכרעה היא – האם צד שלישי, שאיננו "קרוב" של האשל"א אלא תובע את האשל"א בהליך אחר, הינו בעל זכות עמידה לעתור לביטול מינוי אפוטרופוס או לעתור למינוי אפוטרופוס חיצוני ניטרלי?

רקע דיוני קצר

1. ביום 2.2.2026, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תביעה כספית (נזיקית) כנגד האשל"א בסך של 7,300,000 ₪.

    

2. בתביעה הנזיקית נטען, כי בשנים 1991-1992, פנו המבקשים 2-3 לאשל"א, רופא מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה, בניסיון להשיג היריון באמצעות טיפולי הזרעות. הטיפול הצליח והמבקשת 2 התעברה. בתאריך 5.8.1992 נולד המבקש 1. בהגיעו לגיל 29, התברר למבקש 1, בעקבות בדיקה גנטית שערך, כי ההיריון נוצר מזרע שאינו של המבקש 3, ושהאב הביולוגי הוא בכלל יהודי [המבקשים הם בני הדת המוסלמית].

3. ביום 17.2.2026, ימים בודדים לאחר הגשת התביעה הנזיקית, הגישו ילדיו ורעייתו של האשל"א, בקשה למינויים כאפוטרופסים על כלל ענייניו. האשל"א יליד 1930, בן 96 בעת הגשת הבקשה. לבקשה צורפה תעודה רפואית, מיום 29.1.2026, וממנה עולה כי האשל"א לוקה בדמנציה מתקדמת, וכי מומלץ למנות לו אפוטרופוס לגוף ולרכוש. מאחר והבקשה הוגשה בהסכמת קרוביו (ילדיו ורעייתו) ומאחר והיא נתמכה בתעודה רפואית, בו-ביום ניתן צו זמני למשך 12 חודשים המורה על מינוי ילדיו ורעייתו של האשל"א כאפוטרופסים זמניים.

    

4. ביום 17.3.2026, הגיש ב"כ היועמ"ש ברווחה את תגובתו לבקשה ובמסגרתה נתן הסכמתו למינוי קבוע של האפוטרופסים על כלל ענייניו של האשל"א. ביום 18.3.2026, ניתן צו קבוע למינוי שני ילדיו ורעייתו של האשל"א לאפוטרופסים על כלל ענייניו של האשל"א.

    

5. ביום 14.4.2026, הגישו המבקשים את בקשתם לביטול צו המינוי, ולחילופין למינוי אפוטרופוס חיצוני. המבקשים עותרים בבקשתם, כי בית המשפט יבחן מחדש את ההחלטה למנות את אשתו ושני ילדיו, ולשקול מינוי של אפוטרופוס חיצוני. לטענת המבקשים הבקשה למינוי אפוטרופוס מבוססת על מסמך של מומחה גריאטר, ד"ר ישראל גרינבלט, לפיו ערך ביום 29.1.2026 ביקור בית ומצא, כי האשל"א סובל מדמנציה מתקדמת, והמליץ על מינוי אפוטרופוס לגוף, רכוש ועניינים אישיים.

    

6. לטענת המבקשים, המסמך הרפואי מציג מידע כוזב, שכן לטענתם, ביום 29.1.26, לא נערך ביקור בית; עוד טוענים המבקשים, על פי תעודה רפואית מוקדמת, מיום 27.12.2025, אף היא של ד"ר ישראל גרינבלט, לא נכתב שהאשל"א לוקה בדמנציה קשה. ודוק: עיון באישור הרפואי של ד"ר גרינבלט מיום 27.12.2025 (כחודש לפני האישור הרפואי שצורף לבקשה למינוי אפוטרופוס), מגלה, כי "המטופל סובל מירידה קוגניטיבית הולכת ומחמירה המתבטאת ב- פגיעה בולטת בזיכרון לטווח קצר ובריכוז, חוסר התמצאות בזמן ובמרחב... חוסר מודעות למגבלותיו... תפיסה לא נכונה של המציאות... קוגניטיבית – במבחן MMSE צבר המטופל 15/30 עם הליקויים המתוארים... לסיכום מדובר במטופל בן 96 הסובל מירידה קוגניטיבית. דמנציה. עם ליקויים בתפיסת המציאות ובמודעות למצבו המעמידים אותו בסכנה...".

   לא ברור כיצד טוענים המבקשים, כי האפוטרופסים הציגו בפני בית המשפט מידע כוזב (אותה תעודה רפואית מיום 29.1.2026), כאשר גם מהתעודה הרפואית המוקדמת, מיום 27.12.2025, עליה מבססים המבקשים את הבקשה, עולה כי האשל"א לוקה בדמנציה, סובל מירידה קוגניטיבית, בוחן המציאות של האשל"א לקוי והוא אינו מתמצא בזמן ובמקום.

    

7. החשש שמביעים המבקשים בבקשה הוא שהאפוטרופסים ישקלו שיקולים זרים בניהול רכוש האשל"א ויפעלו "להציל את הירושה" בעקבות התביעה הכספית התלויה ועומדת כנגד האשל"א.

8. בהחלטה מיום 15.4.2026 הצבעתי על הקשיים שמעוררת הבקשה, בעיקר בשאלת מעמדם המשפטי של המבקשים להגיש את הבקשה. חרף החלטתי זו, הודיעו המבקשים, כי בהיותם "צד מעונין", על פי הוראת סעיף 68 (א) לחוק הכשרות, הם בעלי זכות עמידה להגיש את הבקשה.

    

   דיון והכרעה

    

    

9. לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות על הסף מהטעמים שלהלן.

    

10. סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכרות) מסמיך את בית המשפט "...לשנות או לבטל החלטותיו לפי חוק זה אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות לאחר שנתן החלטתו". אם כן, אין מניעה, כי בית המשפט יבחן מחדש את פסק-הדין שניתן ביום 18.3.2026, במסגרתו מונו ילדיו ורעייתו של האשל"א לאפוטרופסים קבועים. אם כן, השאלה אינה אם בית המשפט מוסמך לבחון מחדש צו אפוטרופסות שניתן, אלא כאמור - האם המבקשים, כצד שלישי, הינם בעלי זכות עמידה להגשת הבקשה?

     

11. סעיף 33 (ב) לחוק הכשרות קובע, כי "בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם יכול שתוגש בידי בן זוגו או קרובו או בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו". לעניין זה "קרוב" הוא "בן זוג, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה" (סעיף 80 לחוק הכשרות).

    לטעמי, בקשה לביטול המינוי ולחילופין למינוי אפוט' ניטרלי, מבחינה מהותית, אינה יכולה להיות מוגשת על ידי צד שלישי שאיננו עונה להגדרת "קרוב", שהרי מטרת הבקשה היא לבחון האם נדרש מינוי אפוטרופוס ואם כן, מי הוא הגורם המתאים לשמש אפוטרופוס. מתן זכות עמידה למבקשים לבחון את הצורך במינוי אפוטרופוס לאשל"א ואת זהות האפוטרופוס, מייצרת "מסלול עוקף" לסעיף 33 (ב) לחוק הכשרות והופכת את הגדרת "קרוב" (סעיף 80 לחוק הכשרות) ל"אות מתה".

     

12. כאמור לעיל, המבקשים טוענים, כי הם בעלי זכות עמידה כ"צד מעונין" על פי סעיף 68 לחוק הכשרות. סעיף 68 לחוק הכשרות קבוע כך: "בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעונין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו". האם המבקשים הם "צד מעוניין"? והאם הבקשה חוסה תחת סעיף 68 לחוק הכשרות?

     

13. תכלית סעיף 68 לחוק הכשרות היא הגנה על ענייניו של קטין או של אשל"א. לדוגמה: סעיף 68 לחוק הכשרות מסמיך את בית המשפט, לכפות טיפול רפואי בקטין על הוריו אחרי שנוכח לדעת, על יסוד חוות דעת רפואית, כי מדובר בטיפול הנחוץ לשמירה על שלומו הגופני או הנפשי של הקטין (ראה בע"מ 189-09-24 פלונית נ' היועמ"ש [פורסם בנבו] 1.9.2024; בג"ץ 8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול [פורסם בנבו] 29.6.2014).

     

14. השיקול הבלעדי להפעלת הסמכויות על פי סעיף 68 לחוק הכשרות הוא טובת האשל"א. על המבקשים, המגדירים עצמם כ"צד מעוניין", מוטלת החובה להצביע על חשש שמינוי ילדיו ורעייתו של האשל"א מעלה חשש לפגיעה באינטרסים של האשל"א. דא עקא, והמבקשים מתמקדים באינטרס האישי שלהם - התביעה הכספית התלויה ועומדת - ולא באינטרסים של האשל"א.

     

15. המבקשים חוששים, כי ילדיו ורעייתו של האשל"א יבצעו דיספוזיציות ברכוש האשל"א, דבר שעלול לסכל את התביעה הכספית שהגישו נגד האשל"א. על כך אשיב בשניים: ראשית, ענייני האשל"א מעניינים את המבקשים כ"קליפת השום"; בראש מענייני המבקשים הדאגה שקופת האשל"א לא תתרוקן, והם יתקשו בעתיד לבצע את פסק הדין שיינתן לטובתם (אם יינתן כזה). שנית, ההליך שבו בחרו המבקשים שגוי לחלוטין. חוששים המבקשים מפני פעולות דיספוזיציה ברכוש האשל"א, עליהם לנקוט בהליך המתאים במסגרת התביעה הכספית שהגישו ולא להתנגד למינוי אפוטרופוס לאשל"א.

     

16. טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא שמתן זכות עמידה לצד שלישי לקבוע האם נדרש מינוי אפוטרופוס או לקבוע את זהות האפוטרופוס, מהווה פגיעה קשה בפרטיותו של האשל"א ודריסת רגל בהליכים שחל עליהם צו איסור פרסום.

     

17. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. מאחר והמבקשים עמדו על הבקשה חרף הקשיים עליהם הצבעתי בהחלטה מיום 15.4.2026, וגרמו לטרחה מיותרת למשיבים, מצאתי לנכון לחייב את המבקשים בהוצאות האשל"א בסך של 10,000 ₪.

     

18. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

     

    ניתן היום, ח' סיוון תשפ"ו, 24 מאי 2026, בהעדר הצדדים.