8494/14 פאיז מחמד פאיז צביח נ' התביעה הצבאית

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של זריקת אבנים לעבר נתיב תחבורה בכך שבתאריך 8.12.14 יידה אבנים לעבר כביש שישים באזור הכפר חיזמה.

ביהמ"ש קמא, אשר נתבקש להורות על מעצרו של המערער עד לתום ההליכים, קיבל את הבקשה לאחר שהתרשם מקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

בערר, מבקש הסנגור כי אורה על שחרור מרשו. עיקר טענותיו של הסנגור נוגעות לתשתית הראייתית ולעובדה כי על בסיס תשתית קדומה שוחרר עצור אחר בפרשה, יזן חטיב. הסנגור טוען כי אם התביעה הצבאית השלימה עם שחרורו של יזן לא היה מקום להורות על מעצר העורר על בסיס ראייתי זהה.הסנגור הוסיף כי בעת מעצרו שהה העורר באדמה השייכת למשפחתו כשהוא מעשן סיגריה ומשוחח עם חברו ולא התרחשה זריקת אבנים. לבסוף, הדגיש הסנגור את גילו הצעיר של העורר, עברו הנקי ונכונות משפחתו ליטול עליו אחריות.

מנגד, טענה התביעה הצבאית כי התשתית הראייתית בנוגע לעורר, שונה מזו של יזן. לגבי העורר לא הייתה ראייה כי יידה אבנים. בשונה בנוגע לעורר קימות אמרות מפורשות של הכוח העוצר כי הוא יידה אבנים לעבר הכביש בו נסעו מכוניות. התובע אף הבחין בין עניינו של יזן לעניינו של המערער בעובדה כי יזן קטין. בנסיבות אלה, ובשים לב למסוכנות הטמונה ביידוי אבנים לעבר כביש ראשי, ביקש התובע לדחות את הערר.

ראיות התביעה מלמדות על תשתית ראייתית לכאורית מבוססת. על אף הכחשות העורר, הרי שמאמרותיהם של החיילים עולה כי הוא יידה אבנים לעבר הכביש בו נסעו מכוניות. כך מתאר עד התביעה מספר 4 כי ביצע מארב במהלכו זיהה שלושה חשודים מגיעים לאזור הסמוך לכביש. אחד החשודים זרק אבנים. מיד לאחר מכן, עד התביעה מספר 4, יובל פולרסקי, יצא ממקום מחבואו ועצר את מיידה האבנים אשר התברר כי הוא העורר. דברים אלה, מאושרים על ידי עד התביעה מספר 3, אמרי נובוסלסקי, אשר גם הוא מוסר כי זיהה את העורר מיידה אבן לעבר הכביש טרם מעצרו.

הנה כי כן, בידי התביעה ראיות המקימות תשתית המבססת לכאורה את אשמת העורר.

בד בבד בחנתי את עניינו של  

ניתנה היום, 31 בדצמבר 2014, ט' בטבת התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

נשיא

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: