חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עמ"נ 61966-06-15 אברמוב נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
עמ"נ
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
61966-06-15
29.10.2015
בפני השופט:
ד"ר יגאל מרזל

- נגד -
מערערת:
ביינה אביבה אברמוב
עו"ד ניר נעים
משיבה:
מדינת ישראל – הרשות לאסירי ציון
עו"ד שני רוזנבליט-שמעונוביץ מפרקליטות מחוז י-ם (אזרחי)
פסק-דין
 

 

 

  1. לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר לאסירי ציון (מיום 16.6.2015). בהחלטה זו נדחה בשנית ערר שהגישה העוררת על החלטת "ועדת הרשות" – החלטה שבה נדחתה בקשתה להכיר בה כ"אסירת ציון", לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, תשנ"ב-1992.

     

    רקע רלבנטי

     

  2. בקשתה המקורית של המערערת להכרה בה כ"אסירת ציון" התבססה על כך שלפי טענתה היא הייתה אסורה בבית כלא בסודן במשך תקופה של שנה (בית הכלא ב"אמרה קובה"). זאת – בשל יהדותה. שהות זו בבית האסורים הייתה כשהיא ילדה קטנה "בת 10-9", וכשגם אמה של המערערת אסורה באותו מקום ומאותה סיבה.

     

  3. ועדת הרשות שמעה את המערערת וגם את העד מר תרפה סיטוטאו. הוועדה דחתה את הבקשה תוך שהיא קובעת שלפי עדות המערערת והעד מטעמה, אכן הוכח שהמערערת שהתה יחד עם משפחתה בבית הסוהר באמרה קובה במשך שנה אחת. אולם שהותה במאסר זה, כך נקבע, לא הייתה בגין יהדותה, אלא בגין הצטרפותה להוריה בלבד (החלטה מיום 9.12.2012).

     

  4. המערערת הגישה ערר על החלטה זו לוועדת הערר. ערר זה נדחה (בלא שמיעת עדים). צוין בהחלטה (מיום 24.7.2013), שהחלטת "ועדת הרשות" מבוססת היטב על הוראות החוק והפסיקה, והיא נכונה "באופן שאין לנו כל עילה להתערב בה". בהמשך לכך, הגישה המערערת ערעור לבית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. עובר לדיון בעתירה, הוגשה לבית המשפט הודעה מוסכמת מטעם באי כוח הצדדים, שלפיה הוסכם להחזיר את עניינה של המערערת לוועדת הערר "לצורך בחינת עניינה מחדש". להודעה זו ניתן תוקף של פסק דין (כב' השופטת נ' בן אור; עמ"נ 64601-10-13, מיום 19.1.2014).

     

  5. בכך שב העניין בשנית לוועדת הערר. ועדת הערר קיימה שלושה דיונים בערר המחודש. בדיון הראשון, מיום 1.7.2014, טענו בא כוח המערערת והמערערת עצמה, והמערערת השיבה לשאלות שנשאלה. בעיקר עמדה על הפרק עדותו של העד מר אדיסו וודג'. ועדת הערר החליטה בסופו של דיון זה שקיימת סתירה לגבי תקופת המאסר באמרה קובה, כמו גם לגבי השאלה אם היו עצורים נוספים מעבר לקבוצה של 54 עצורים שאין חולק שהיו שם, וממילא בתשובה לשאלה אם אכן המערערת הייתה כביכול בקבוצת אסורים נוספת מעין זו. ועדת הערר החליטה לכן לזמן לעדות לפניה את מר אדיסו וודג' כדי שיבהיר אם אכן המערערת ואמה היו אסורות כחלק מקבוצה נוספת מעבר לקבוצת "ה-54". בדיון השני מיום 18.9.2014, העיד העד מר אדיסו וודג'. כמו כן העידו מר תרפה סיטוטאו וכן העידה אמה של המערערת. הדיון השלישי בערר התקיים ביום 30.12.2014, וזאת לאחר שוועדת הערר הזמינה עדים מטעמה. בישיבה זו העידו מר אהרון אייל צגה. כמו כן, העיד מר סמו ברהנו.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד הסרת מסמך באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת 
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>