8 חודשי מאסר בגין גניבת כספי ם שנגבו מלקוחות בעלי חוב

1.                  הנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע עבירה של גניבה.

2.                  הנאשם היה בעת הרלוונטית, שנת 2005, בקשר עסקי עם טוביה שניידרמן מנהל חברה (להלן: "המתלונן") ואמור היה לגבות בעבורו, חובות מלקוחות החברה. במסגרת כך גבה הנאשם חובות בסך של 120,000 ש"ח ואולם שלשל את הכסף לכיסו ולא העבירו למתלונן.

3.                  טרם הוחל בשמיעת הראיות הודיעו הצדדים לבית המשפט על עריכת הסדר טיעון. במסגרתו תוקן כתב האישום והוסכם כי הדיון ידחה על מנת ליתן לנאשם אורכה להפקדת פיצוי בעבור המתלונן בסך של 100,000 ש"ח. עוד הודע לבית המשפט כי הצדדים יציגו את עמדתם העונשית במועד הדיון הנדחה.

4.                  בפתח הדיון שנקבע לשמיעת הטיעונים לעונש הודיע ב"כ הנאשם כי לא עלה בידי מרשו להפקיד את הפיצוי. ב"כ המאשימה ציין כי אמנם לנוכח כך הסדר הטיעון לא יכנס לתוקפו ואולם התיקון לקולא שנערך בכתב האישום והרשעת הנאשם בעקבות כך, יהיו שרירים וקיימים.

5.                  המתלונן העיד מטעם המאשימה כעד לעניין העונש וגולל את הנזק שנגרם לו כתוצאה ממעשי הנאשם ועגמת הנפש הרבה.

6.                  ב"כ המאשימה הדגיש את החומרה היתרה שבנסיבות האופפות תיק זה. הן לאור שיעורו הגבוה של סכום הגניבה והן לאור ניצול קשרים עסקיים ויחסי אמון ששררו בין הצדדים. ב"כ המאשימה הדגיש בנוסף את אי השבת הגניבה חרף חלוף זמן ממושך ואי לקיחת אחריות אמיתית על המעשים.

ב"כ המאשימה עתר לבית המשפט להשית על הנאשם מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי, לשם הבהרת החומרה ולהרתעה.

7.                  ב"כ הנאשם הדגיש מנגד את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה. כמו כן את הגשת כתב האישום המקורי בחלוף פרק זמן בלתי מבוטל ואת מחיקתו לשם איתור הנאשם בלא שנעשו כל מאמצים של ממש מצידה של המאשימה, על מנת לאתרו.

עוד הדגיש ב"כ הנאשם כי הנאשם, שהינו נעדר עבר פלילי, הודה, תוך חיסכון בזמן שיפוטי, בכתב אישום אשר תוקן לקולא, בביצוע עבירת גניבה בלבד ולא בעבירה של גניבה ממעביד ועל כן טיעונים בדבר יחסי אמון אינם ממין העניין כלל.

ב"כ הנאשם פירט את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת הרצון שהביע כל העתלפרוע את חובו למתלונן ואולם הדבר נמנע ממנו מחמת מצבו הכלכלי הרעוע. באשר לגובה החוב ציין ב"כ הנאשם כי מרשו זכאי לקיזוז מחובו כלפי המתלונן לנוכח חובות שחב המתלונן כלפיו, נושא אשר יתברר בעת שהמתלונן יגיש לבטח תביעה אזרחית בעקבות ההרשעה.

ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט להסתפק בהטלת פיצוי ולחלופין גם להטיל צושל"צ במספר מועט של שעות.

8.                  הנאשם פירט את ההתדרדרות שחלה במצבו הכלכלי עד שהגיע כדי פשיטת רגל. כמו כן את נכונותו לפרוע את חובו למתלונן ואולם הקושי לעשות כן לנוכח מצבו הכלכלי הירוד. הוא טען לקיזוז חובות עם המתלונן ואולם אישר כי לא הגיש עד כה תביעה אזרחית לשם מימושם.

דיון

9.                  נסיבות ביצוע העבירה הינן חמורות. בין הנאשם למתלונן הוסכם כי הנאשם יפעל לגביית חובות מלקוחותיו. הנאשם אכן פעל כאמור ואולם תחת להעביר למתלונן את הסכום שגבה בעבורו, מעל באמונו ושלשלו לכיסו.

10.              אכן המדובר בעבירה אשר בוצעה בשנת 2005. ואולם כתב האישום המקורי נמחק לנוכח אי איתור הנאשם וגם בהליכים שבפני כפר תחילה הנאשם במיוחס לו והודה אך במועד שנקבע לשמיעת הראיות. ובעיקר לא יהא בחלוף הזמן נסיבה לקולא בה בעת שחרף כך ועד כה, לא השיב הנאשם את סכום הגניבה. נזקו של המתלונן אשר בא לידי ביטוי בעדותו בפני בית המשפט לא הוטב ונמצאנו למדים כי כלל הבעת הרצון המילולית של הנאשם, לעשות כן, הינה מן השפה אל החוץ.

הנאשם אף שב וטען באשר לזכות קיזוז העומדת לו. לבד מכך כי הודה בכל המיוחס לו בכתב האישום, אף לא פעל עד כה על מנת להוציא טענה זו מן הכוח אל הפועל והיא נותרה בעלמא.

11.               על הענישה אשר תוטל על ידי הנאשם לבטא הן את החומרה שבנסיבות האופפות תיק זה והן את ההרתעה הנדרשת למניעת הישנות מעשים מעין אלה. כמו כן להבהיר את הנורמות המתחייבות לקיום חיי כלכלה והליכים עסקיים תקינים. ועל כן ואף בשים לב לאי השבת סכום הגניבה, עתירת המאשימה להשתת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח בדין יסודה.

12.              לקולא אזקוף את הודיית הנאשם, הגם שלא בהזדמנות הראשונה, בכתב אישום אשר תוקן לקולא ואת החיסכון בזמן השיפוטי. כמו כן את נסיבותיו האישיות והיותו נעדר עבר פלילי.

13.              אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: