פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב"ל 53590-01-12 וייצמן נ' המוסד לביטוח לאומי

ב"ל 53590-01-12 וייצמן נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 17/09/2015 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע בשבתו באילת
53590-01-12
08/09/2015
בפני השופטת:
יעל אנגלברג שהם

- נגד -
התובעת:
לימור וייצמן
עו"ד עינת לוי-קנפו
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שלמה שפירא
פסק דין

 

 

תביעה זו עניינה עתירת התובעת לשלם לה דמי לידה בגין מעמדה כעובדת עצמאית וזאת מעבר לדמי הלידה ששולמו לה כעובדת שכירה.

 

רקע עובדתי

 

1.התובעת הועסקה כסוכנת ויועצת שכירה ב"יד חרוצים פתרונות סיעוד" סניף אילת. לצד עבודתה כשכירה ניגשה התובעת למכרז של עיריית אילת להפעלת מזנון במוסדות חינוך, וזכתה בו.

 

2.ביום 12.10.08 הגישה התובעת לנתבע בסניף חדרה, טופס ייפוי כח למייצג שבו ייפתה את כוחו של יועץ המס מר זאב אשתר לייצגה (נספח ט' לתצהיר התובעת). כן הגישה התובעת טופס דין וחשבון רב שנתי המשמש בנתבע לפתיחת תיק ולהודעה על שינויים (נספח א' לתצהיר התובעת). בטופס הודיעה התובעת על פתיחת העסק בתיכון "רבין" באילת, אך לא צוינה בו ההכנסה כנדרש. עובר להודעה זו החלה התובעת לשלם לנתבע דמי ביטוח באמצעות שוברים פתוחים.

 

3.ביום 28.10.08 התקבלו הטפסים בסניף אילת. לטענת הנתבע, בו ביום יצרה פקידת הנתבע קשר טלפוני עם התובעת והזמינה אותה להשלים את הפרטים בטופס. פנייה זו מוכחשת על ידי התובעת. כמו כן נשלח ביום זה מכתב שבו דרישת חוב של הנתבע מהתובעת בשל שנים עברו.

 

4.ביום 24.11.08 נשלח לתובעת מכתב שבו צוין כי בפנייתה לא צוינו מספר שעות העבודה וגובה הכנסתה כעובדת עצמאית ומשכך אין היא מבוטחת לגמלאות בנתבע כעובדת עצמאית. לטענת התובעת לא קיבלה מכתב זה.

 

5.עובר להודעתה לנתבע מיום 12.10.08 החלה התובעת לשלם לנתבע דמי ביטוח בשוברים פתוחים. הנתבע מפעם לפעם החזיר לה תשלומים אלו תוך משלוח הודעה כי היא מצויה ביתרת זכות. לעיתים קיזז הנתבע סכומים אלה כנגד יתרות חוב של בעלה של התובעת.

 

6.ביום 13.9.09 שלח הנתבע לתובעת מכתב שבו הודיע לה כי התקבלו בנתבע שומת המס לשנת 2008 וכן נתונים לשנת 2009 וכי היא נדרשת למסור פרטים על הכנסותיה ומקורן וכן אודות היקף שעות העבודה השבועיות שלה כעובדת עצמאית (נספח י' לתצהיר התובעת). במכתב צוין גם כי הנתבעת אינה מבוטחת לענף נפגעי עבודה כעובדת עצמאית עד לבירור.

 

7.ביום 3.1.10 ילדה התובעת וביום 27.1.10 הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי לידה. התובעת נתבקשה להשלים מסמכים שונים בקשר לעבודתה כשכירה ולבסוף שולמו לה דמי הלידה כשכירה אך לא כעצמאית שכן לטענת הנתבע לא שולמו עבור התובעת דמי בטוח כנדרש על פי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

 

8.ביום 27.1.10 הגישה התובעת לנתבע טופס דין וחשבון רב שנתי חדש ובעקבותיו ביום 31.1.10 הוכרה כעצמאית וחויבה בתשלום דמי ביטוח רטרואקטיבית משנת 2008 (נספח לתעודת עובד הציבור).

 

9.התובעת פנתה לנתבע בבקשה לשלם לה דמי לידה כהענקה מטעמי צדק אך זו נדחתה ביום 31.1.10 על ידי הנתבע בטענה כי "לא היו גורמים אובייקטיביים אשר מנעו ממך תשלום דמי ביטוח" (נספח א' לכתב התביעה).

 

כנגד החלטה זו עותרת התובעת בתביעתה זו.

 

טענות הצדדים

 

10.לטענת התובעת, עוד ביום 12.9.08 פתחה כדין תיק כעצמאית ושילמה את דמי הביטוח מדי חודש בחודשו. אמנם לטענתה קיבלה הודעות זיכוי מפעם לפעם אך לא הבינה את מהותם, הנתבע מעולם לא פנה אליה בבקשה לקבל פרטים חסרים כלשהם והתובעת לא העלתה בדעתה כי אינה מבוטחת כעצמאית. לעמדתה, מששילמה את דמי הביטוח כנדרש, הרי שלפחות מטעמי צדק זכאית היא לדמי הלידה.

 

11.לטענת הנתבע, עצם התשלום אינו מקנה זכויות ומשלא הסדירה התובעת את מעמדה קודם ללידה, אלא רק לאחריה אין היא זכאית לדמי לידה. מוסיף וטוען הנתבע כי פקידיו פנו לתובעת טלפונית כדי שתסדיר את מעמדה אך היא נמנעה מלהיענות לפנייתם. כמו כן טוען הנתבע, נשלחו מכתבים המודיעים לנתבעת כי היא אינה מבוטחת אך גם להם לא נענתה ולא הסדירה את מעמדה.

 

לטענת הנתבע, לא הוכיחה התובעת כי סיבות אובייקטיביות שמנעו ממנה להסדיר את מעמדה כנדרש בתקנות הענקה מטעמי צדק, ומשכך אין באפשרותו לשלם לתובעת דמי לידה אף באמצעות הענקה מטעמי צדק.

 

הכרעה

 

12.סעיף 50 לחוק קובע את התנאים לזכאות לדמי לידה:

 

"(א)מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -

(1)בעד פרק זמן של 14 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;

(2)בעד פרק זמן של 7 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע" (הדגשה שלי - י.א.ש.).

 

כעולה מהראיות שהובאו בפני בית הדין, למעשה אין חולק שהתובעת שילמה לנתבע את דמי הביטוח כדין. טענת התובעת שלפיה שולמו דמי הביטוח מידי חודש בחודשו, לא נסתרה ואף פקידת הנתבע הודתה: "בדיעבד אנו מכירים בה כעצמאית, והיא בעצם כן שילמה לי מה שהיה צריך לשלם כעצמאי ... אנחנו לא גבינו היא שילמה מרצונה הטוב" (עמ' 16 שורות 8-11 לפרוטוקול).

 

משדחיית תביעת התובעת לתשלום דמי הלידה התבססה על הנימוק ש"לא היו גורמים אובייקטיביים אשר מנעו ממך תשלום דמי ביטוח", ומשעולה כי דמי הביטוח שולמו, על פניו, לא מונח לפתחי נימוק משכנע לדחיית תביעת התובעת לתשלום דמי הלידה על פי דין.

 

13.במהלך הדיון שינה הנתבע את טענתו וביסס את עמדתו לדחיית התביעה על הנימוק שהתובעת לא נרשמה כעצמאית כנדרש. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי גם טענה זו דינה להידחות.

 

עיקר טענת הנתבע היא למעשה כי עצם תשלום דמי הביטוח אין די בו כדי לזכות את התובעת בדמי לידה מקום שבו לא הוסדר קודם לאירוע הביטוחי (הלידה), רישומה כעובדת עצמאית. אין לקבל טענה זו.

 

14.ראשית, משהכיר הנתבע בתובעת כעובדת עצמאית, ספק אם פגם ברישום (ככל שקיים), פוגע בזכאותה לתשלום דמי לידה. הוראות סעיף 50 לחוק קובעות זכאות לתשלום דמי הלידה למי ששולמו בעדה דמי ביטוח. משאין חולק כי דמי הביטוח שולמו כדין ובמועד, משאין דרישה מפורשת לרישום (ראו הוראות סעיף 40 המגדירות "מבוטחת" וסעיף 1 לחוק המגדיר "עובד עצמאי") ומשהכיר הנתבע בתובעת כ"עובדת עצמאית", הרי שהיה מקום לראותה כמבוטחת בביטוח אימהות וכזכאית לדמי לידה (ראו בהתאמה מכתבו של הנתבע מיום 13.9.09 המתייחס אך להשפעת העדר הרישום על ביטוח נפגעי עבודה).

 

15.שנית, אין מקום לקבל טענה זו ככל שהמחלוקת נוגעת לזכאות התובעת להענקה מטעמי צדק.

 

הוראות סעיף 387 לחוק הדנות בהענקה מטעמי צדק קובעות כהאי לישנא:

 

"המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:

(1)אי-היזקקות לאשפוז לפי סעיף 42;

(2)פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיפים 50 או 366;

(3)אי-מילוי חובת רישום לפי סעיף 77;

(4)אי-השלמת תקופת אכשרה לפי סעיפים 246 או 243". (הדגשה שלי - י.א.ש.)".

 

מהוראות סעיף זה עולה כי הענקה מטעמי צדק נבחנת דווקא כאשר קיים פיגור בדמי הביטוח ואי מילוי חובת רישום על פי החוק.

 

16.מכוח הוראות סעיף 387 הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (הענקה מטעמי צדק), התשל"ה-1975 הדנות במבחנים ובכללים אליהם מתייחס סעיף 387 לחוק (להלן: "התקנות"). בתקנה 3 לתקנות נקבע:

 

"בכפוף לאמור בסימן ג' יתן המוסד הענקה במקרה שלא אושפזה יולדת או נבצר מהמבוטח למלא חובת רישום לפי סעיף 33 לחוק או לשלם דמי ביטוח, כולם או מקצתם, ונוצר פיגור לפי סעיפים 98 או 181 לחוק מחמת אחד מאלה:

(1)מחלה או תאונה;

(2)מאסר או מעצר;

(3)פסלות לדין או פשיטת רגל;

(4)שירות בצבא-הגנה לישראל;

(5)הימצאות בארץ אויב או בארץ שאינה מאפשרת מגע חפשי עם ישראל;"

(6)תנאי מלחמה או פעולות אויב;

(7)אסונות טבע או תנאי אקלים החורגים מהרגיל;

(8)רישום גיל לא נכון שתוקן על פי פסק דין, בתנאי שמבקש ההענקה נקט בהליכים משפטיים לתיקון הגיל תוך זמן סביר לאחר שעמד על הטעות;

(9) מסירת מידע לא נכון מאת עובד המוסד שפעל בתפקיד;

(10)סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום לב והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה" (הדגשה שלי - י.א.ש.).

 

17. כמפורט בתקנה 3 לתקנות, להענקה מטעמי צדק שלושה תנאים. האחד, הוא שנבצר מהמבוטח למלא חובת רישום או לשלם דמי ביטוח, השני שמקורו של המחדל בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה והשלישי, שהמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה.

 

18.כעולה מעדות התובעת, פנתה בחודש 10/08 למייצג ומסרה בידיו ייפוי כוח. בד בבד עם הגשת ייפוי הכוח במשרדי הנתבע בסניף חדרה, הוגש ביום 12.10.08, טופס דין וחשבון רב שנתי המשמש לפתיחת תיק בנתבע והודעה על עבודה כעצמאי. מחותמת "נתקבל" עולה כי הטופס הגיע לסניף אילת ביום 28.10.08. בסעיף המתייחס לדיווח על הכנסות רשמה התובעת הכנסה של 3,500 ₪.

 

מרישום פנימי של הנתבע עולה כי הדוח אכן התקבל בסניף אילת ואולם לעמדת הנתבע לא פורט העיסוק כעצמאי וכי התובעת הוזמנה להשלים את הנתונים. ברישומי הנתבע לא צוין כיצד זומנה התובעת ואף שפקידת הנתבע העידה כי ככל הנראה זומנה טלפונית, אין כל רישום או אישור לטענה זו. יודגש, כי מעדות הפקידה עצמה עולה כי ככלל הזמנות טלפוניות נרשמות ברישומי הנתבע.

 

מנגד טוענת התובעת, כי לא זומנה כלל וכי לא קיבלה כל מכתב לידיה.

 

19.באשר למקור המחדל - התרשמתי כי התובעת פעלה בתום לב וכי המחדל נעוץ בנסיבות שלא היו תלויות בה. התובעת מינתה מייצג בטרם החלה לעבוד כעצמאית וכן הגישה דוח לרישומה כעובדת עצמאית. במרבית ההודעות שהוצגו בפני בית הדין אין כל דרישה להשלמת פרטים אלא הודעות על קיזוזים בלבד שהתובעת העידה שלא הבינה את מקורן, ואין כל ראיה כי המכתב היחיד שנשלח לתובעת ביום 24.11.08 שבו נרשם כי בטופס הדוח הרב שנתי חסרים מספר שעות העבודה ושיעור הכנסתה כעובדת עצמאית, הגיע לידי התובעת.

 

טענת התובעת, כי המכתב לא הגיע לידיה, מהימנה עלי. כך גם לא מצאתי לקבל את טענת פקידת הנתבע כי התקשרה לתובעת טלפונית להזמינה להשלמת הפרטים. על אף טענת פקידת הנתבע, אין ברישומי הנתבע כל רישום כי התנהלה שיחה טלפונית והפקידה העידה בהגינותה כי היא אינה יכולה לזכור האם התקיימה שיחה שכזו אלא שהיא מניחה כך (עמ' 16 שורות 26-28 לפרוטוקול). משמכחישה התובעת את שיחת הטלפון ואין כל ראיה לקיומה, לא ניתן להסתמך על טענה זו של הנתבע.

 

20.זאת ועוד, על אף העובדה שהתובעת מינתה אדם לייצגה בפני הנתבע וכי ייפוי הכוח הגיע גם לסניף אילת אשר טיפל בתובעת, עיון במכתבים שלטענת הנתבע שלח לתובעת, מעלה כי איש מצד הנתבע לא פנה למייצג התובעת. התובעת העידה כי כל מסמך שקיבלה מגורם כלשהו כגון מס הכנסה וביטוח לאומי, העבירה מיד למייצג (עמ' 12 שורות 7-10 וכן שורות 21-24 לפרוטוקול). עוד העידה, כי גם העבירה את ההודעות שקיבלה בעניין קיזוזים שנערכו לידי המייצג (עמ' 12 שורה 28 - עמ' 13 שורה 2 לפרוטוקול) אם כי כלל לא הבינה את מהותם. פקידת הנתבע טענה כי לא מוטלת עליה לפנות למייצג (עמ' 14 שורות 20-22 לפרוטוקול). דא עקא, לטעמי, מקום שבו מינה אדם מייצג לטפל בענייניו ואף אם לא קיימת חובה שבדין לפנות אליו, הרי שבטרם תתקבל החלטה המבוססת על העדר תגובה מטעם מבוטח, מן הראוי הוא לפנות לאותו מייצג, שכן בדיוק לצורך הקשר עם הנתבע מונה אותו מייצג. הנתבע לא עשה דבר על מנת ליצור קשר עם המייצג.

 

21.יודגש, כי אין כל חולק שהתובעת הודיעה על מעמדה בדו"ח מיום 12.10.08 כעצמאית שכן טופס זה מיועד למי שהוא עובד עצמאי או אינו עובד כלל ואין חולק כי במקביל עבדה התובעת כשכירה, כך שהיא אינה יכולה להמנות על מי שאינו עובד כלל. כך גם לא היתה מחלוקת כי התובעת שילמה במשך כל התקופה את דמי הביטוח כדין ולא מצאתי היגיון באי השלמת הפרטים החסרים היה והייתה התובעת מודעת לחסרונם. היינו, לו היתה מקבלת מכתב או פנייה טלפונית בעניין זה. זאת ועוד, בטופס הדו"ח שהגישה התובעת צוין שיעור הכנסתה כעובדת עצמאית.

 

מכל האמור עולה, כי מקור המחדל אינו נעוץ בתובעת ולכל הפחות אינו רובץ לפתחה בלבד.

 

22.באשר לתנאי בדבר "נבצרות" - משלא הייתה התובעת מודעת לחסרונם של הפרטים, הרי ככל שיש לראותה כמי שלא מילאה אחר חובת הרישום (וספק אם יש לראותה ככזו לאור העובדה שהודיעה על עבודתה כעצמאית), וודאי ניתן לראות בה כמי שנבצר ממנה למלא פרטים שלא הייתה מודעת לחסרונם.

 

23.באשר לתנאי האחרון הנוגע לשיקול דעתו של המוסד - לא מצאתי כי המוסד הפעיל את שיקול דעתו נכונה. יוזכר כי הנתבע דחה את תביעת התובעת על יסוד אי תשלום דמי ביטוח, טענה שלא זו בלבד שהתברר שאין בה כל ממש אלא שהנתבע חזר וחייב את התובעת בתשלום דמי ביטוח בעבור התקופה נשוא המחלוקת.

 

יתר על כן, מששינה המוסד את טענתו רק בשלב הדיון בבית הדין, דומה כי לא הפעיל כל שיקול דעת אמיתי ובחן את טענות התובעת בלב פתוח ועל יסוד עובדות נכונות. בהתחשב בכך שהתובעת פעלה בתום לב, הודיעה על מעמדה ושילמה את דמי הביטוח כדין, מצאתי כי זה המקום שבו יש לאשר את תשלום דמי הלידה, אם לא מכוח הדין אז מכוח הענקה מטעמי צדק.

 

24.סיכומו של דבר - התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי פעלה בתום לב, כי עשתה כל שבידה להרשם כעובדת עצמאית ולשלם את דמי הביטוח כחוק, כי המניעה לרישומה כעצמאית בספרי הנתבע (ככל שהוא מהווה תנאי מוקדם) אינו נעוץ בה וכי בנסיבות שבהן לא ידעה על פניות הנתבע נבצר ממנה להשלים את הדברים כנדרש. מכאן, יש לקבוע כי התובעת עמדה בתנאים הקבועים בחוק לקבלת דמי הלידה כ"הענקה מטעמי צדק" וכי נפל פגם בשיקול דעתו של הנתבע.

 

אחרית דבר

 

25.לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.

 

התובעת זכאית לתשלום דמי לידה בגין עבודתה כעצמאית. דמי הלידה ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

 

משיוצגה התובעת מטעם הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות.

 

ניתן היום, כ"ד אלול תשע"ה, (08 ספטמבר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

Picture 1

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה