ת"פ
בית משפט השלום רמלה
|
49485-05-10
13/06/2012
|
בפני השופט:
ד"ר עמי קובו
|
- נגד - |
התובע:
אגף מס קניה ומע"מ - תל אביב עו"ד עילית פאלוך
|
הנתבע:
מרדכי שוקרון עו"ד עדי ברקאי
|
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום מתוקן בשנית בעבירות הבאות:
- א.
באישום הראשון: עבירה של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור, 23 עבירות לפי סעיף 117 (ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), בקשר עם סעיפים 67 ו- 69 לחוק מע"מ.
- ב.
באישום השני: עבירה שלפיה השתמש בכל מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 117 (ב)(8) לחוק מע"מ, ביחד עם סעיף 117 (א)(7) לחוק מע"מ, בקשר עם סעיף 66 לחוק מע"מ ועם תקנה 1 לתקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ו- 1976 (להלן: תקנות מע"מ).
- ג.
באישום השלישי: עבירה של אי הגשה במועד של דו"ח שיש להגישו לפי חוק מע"מ או התקנות.
26
עבירות על פי סעיף 117 (א)(6) לחוק מע"מ בקשר עם סעיפים 67 ו-88 לחוק מע"מ. יש לציין כי בעניין אישום זה נפלה שגגה בכתב האישום ובעקבות טעות סופר הורשע הנאשם ב
28
עבירות על פי סעיף 117 (א)(6) לחוק מע"מ, במקום 26 עבירות. יש לראות את הנאשם כמי שהורשע באישום זה ב 26 עבירות בלבד.
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית:
- א.
באישום הראשון: הנאשם סיפק שירותי מוניות והסעות וכן ביצע עבודות צבע ושיפוצים והיה "עוסק" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היה הנאשם חייב להגיש דוחות תקופתיים בהתאם לחוק מע"מ והתקנות על פיו. הנאשם הגיש בתקופות הדיווח 1/05- 2/09, 23 דוחות כוזבים המכילים ידיעות לא נכונות בכך שהשמיט מהם עסקאות בסכום מס כולל של
350,667 ש"ח במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
- ב.
באישום השני: בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היה הנאשם חייב לנהל פנקסי חשבונות ורשומות אחרות באופן שנקבע בחוק מע"מ ובתקנות מע"מ. במהלך התקופה 1/05- 30/9/09 לא ניהל הנאשם פנקסי חשבונות ורשומות אחרות שהיה עליו לנהל בכך ושביצע עסקאות טעונות מס והוציא חשבוניות לקוחות בלי לרשומן בספרי הנהלת החשבונות שלו ומבלי לדווח ולשלם מס בגינן. כמו כן לא ניהל הנאשם ספרים כמחויב מהוראות ניהול ספרים. ע"פ ס' 95 לחוק מע"מ קבע המנהל כי הנאשם לא ניהל ספרים כדין. הנאשם עשה את כל המתואר כדי להתחמק מתשלום מס.
- ג.
באישום השלישי: בתקופה הרלבנטית לכתב האישום הנאשם סיפק שירותי מוניות והסעות וכן ביצע עבודות צבע ושיפוצים והיה "עוסק" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ. בתקופה זאת היה נאשם חייב להגיש דוחות תקופתיים במועד ובדרך שנקבעו בחוק מע"מ ובתקנות. הנאשם לא הגיש במועד 26 דוחות תקופתיים במהלך התקופה 6/05-4/10.
הראיות לעונש וטיעוני הצדדים
3. מטעם ההגנה העידו לעונש שלושה עדים. עד אחד, עו"ד נחמן רון אשר מייצג את הנאשם בהליכי פשיטת רגל העיד אודות מצבו הכלכלי של הנאשם. עד שני מטעם ההגנה, מר שבתאי כהן, העיד כי הוא יועץ המס של הנאשם והוא פעל בייצוג שלו במע"מ ובמס הכנסה. העד העיד כי הוא הגיש דוחות שהיו בחוסר ודאג שכל הדוחות שחסרים יוגשו ופעל נמרצות לנסות לקבל פריסה רחבה יותר של החוב אך הערימו עליו קשיים ובסופו של דבר ביקשו שיביאו ערב אחד על כל החוב, דבר שהינו בלתי אפשרי לטענתו. עד שלישי מטעם ההגנה, מר שוקרי אדם, אחיו של הנאשם. העד העיד כי ניגש עם הנאשם למשרדי מע"מ כדי על מנת להיות ערב לחוב, אך במע"מ אמרו כי אינו מתאים עקב משכורתו שאינה גבוהה.
4. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד עילית פאלוך, מדובר במספר רב של עבירות, ברור שאין מדובר במעידה חד פעמית וכי זאת התנהגות שגרתית שכל מטרתה להתחמק מתשלום מס. חובו של הנאשם הינו
480,137 ש"ח (שומת קרן בסך 350,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה וקביעות של דוחות שלא הוגשו). ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בעסקאות של מיליונים. הנאשם לא הסיר את מחדליו למעט סכום זניח של 3,700 ש"ח. ב"כ המאשימה טענה כי ע"פ ההלכה, עבריין מס שלא הסיר מחדליו, מן הראוי לגזור עליו מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות וקנס כספי כבד. בעבירות המס מתייחסים בתי המשפט בעיקר לפן ההרתעתי ולשמירה על אינטרס הציבור. לנסיבות אישיות ומצוקה כלכלית אין משקל רב כשיש צורך לגזור את הדין. ב"כ המאשימה ציינה לקולא את העובדה שהנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל שלא בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי מרתיע.
5. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד עדי ברקאי, מדובר באדם בן 35, נשוי ואב לשישה קטינים, ללא עבר פלילי שעובד לפרנסתו. תיק קודם הסתיים באי הרשעה. ב"כ הנאשם עתר לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את נטילת האחריות המלאה, את הפנמת חומרת המעשים ואת המלצת שירות המבחן שלא להרשיע בתיק ולאמץ את תוכנית השל"צ שבנתה קצינת המבחן. ב"כ הנאשם טוען כי הופרו זכויותיו של הנאשם במהלך חקירתו בכך שלא הבהירו לו שהוא זכאי להיות מיוצג ע"י סניגור ציבורי. ב"כ הנאשם טען כי מדובר בעבירות מהרף הנמוך יחסית ובתיקים דומים ואף חמורים יותר הסתפקו בתי המשפט בענישה של עבודות שירות. ב"כ הנאשם טען כי נעשו מאמצים כנים למצוא ערב לחוב ולהסיר את המחדלים. בנוסף טען ב"כ הנאשם כי מדובר בנהג מונית שזקוק לגליון הרשעות נקי. ב"כ הנאשם עתר לא להחמיר מעבר לענישה של עבודות שירות ושהקנס שיוטל על הנאשם יהיה מתון ורק לאחר ריצוי העונש.
6. הנאשם טען כי הוא מתחרט על מעשיו, הוא לוקח אחריות על כל העבירות. הנאשם טען כי הוא מתחייב שלא לחזור על עבירות אלו בעתיד. הנאשם ביקש כי בית המשפט יתייחס לנסיבותיו אישיות ויקבל את המלצת שירותי המבחן.
תסקיר שירותי המבחן
7. תסקיר שירות המבחן מציין כי הנאשם מוכר לשירותי המבחן משנת 2004, אז הופנה בגין אלימות כלפי אשתו ונדון לצו מבחן למשך שנה. התסקיר מציין כי ביחס לעבירות הנדונות, הנאשם לוקח אחריות ומצר על ביצוען, והנאשם טען כי ביצע אותן עקב השתלשלות אירועים וקושי להתמודד עם לחצים ומשבר כלכלי. שירות המבחן התרשם כי בביצוע העבירות, העתיק הנאשם דפוסים מבית הוריו והתקשה להתמודד עם מציאות מצבו הכלכלי. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם אשר תפקודו התעסוקתי חשוב לו ביותר מאחר והנו המפרנס היחיד בבית ונראה כי בשנים האחרונות הנאשם עורך שינוי חיובי בהתמודדות עם המציאות הכלכלית. לפי הערכת שירות המבחן יש לתמוך בשינוי זה ולהטיל עליו ענישה קונקרטית במסגרת צו של"צ בהיקף של 150 שעות. הנאשם נמצא מתאים והביע מחויבות לבצע ענישה זו. שירות המבחן המליץ לשקול בחיוב אי הרשעה מאחר והנאשם הינו המפרנס היחיד ועובד כנהג הסעות ובעל רישיון למונית.
דיון והכרעה
8. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו ב-23 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך הכוללים ידיעה כאמור, עבירה של שימוש בכל תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס וב 26 עבירות של אי הגשת דוחות במועד.
9. בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרתן של עבירות המס ועל השלכותיהן החברתיות המזיקות. יפים לעניין זה דברי כב' השופט א' א' לוי בע"פ 2407/05
מן נ' מדינת ישראל (2005):